זה ספר מדהים שעשה לי ואוו
ורצון לכתוב את המסקנות ממנו.
מופלא באופן טרגי
בא לי להביא אותו לה שתקרא למרות ש.
מרגישה שחייבת להוציא את זה איפה שהוא
זה חתיכת ספר מטלטל ושואב. ומצליח להסביר קצת את כל הענין הזה של הפרעת אישיות דו קוטבית.
וזה עשה לי אווצ של ממש כי מתואר שם כמה סיטואציות של מה שגם קרה איתה.
רק שלה לא היה צוות שכזה. ולא טיפול תרופתי ולא עזרה מקצועית.
וסבלתי לבד
בלי להבין בכלל למה היא עושה את כל זה
גם כש אמרה לי ש עדיין הייתי פגועה כועסת וזועמת כי לא הבנתי לגמרי מה הסיפור ולמה
ואז כשהיא הלכה לא היה לי את מי להאשים אז האשמתי את עצמי ונמקתי
היא חולה ולא היתה מודעת לזה או יותר גרוע לא היה אכפת לה שהיא פוצעת בדרך אותי.
ולא טיפלה בזה
לא יודעת מה היום
אבל אני גמרתי
אני יכולה לבחור את האנשים שמסביבי ולמרות שניסיתי הרבה שנים להוכיח שאני יכולה להשאר,
אני לא.
אני לא רוצה ולא מסוגלת.
זה דורך לי על המקומות הרגישים מהבית ואני לא רוצה להתמודד עם שכאלה שוב
אז אנחנו לא בקשר ולא כלום.
ואני מקיפה את עצמי עם אנשים שטובים לי ובריאים לי ונעימים לי. ויציבים
ואולי יש אנשים שכן מסוגלים להשאר ולא להכנס למערבולות האלו, כמו שאצלנו היה התמודדויות שונות. אצלי זה לא נכון. זה משפיע עלי יותר ממה שהייתי רוצה. אז לא. ואני לא מתנצלת על זה כי כל כך הרבה פגיעות כבר מקהות את הרגש שהיה.
בספר הוסבר גם הענין שהיה לה בי בחודשים ההם.
טוב לי עכשיו.
יש לי אנשים טובים
ואני יודעת למה אני בקשר עם .
כי יש בה את כל הדברים הטובים שהיו בה, ובתוספת רבה ושפויה
אה.
וגם.
שתודות לספר, למרות שהוא לא רפואי,
הבנתי לעומק יותר את מה שהיא אמרה.
שאני לא.
זהו.
ואוו.
על הקשר שלה איתי