"במקום שבעלי תשובה עומדים , צדיקים גמורים אינם עומדים בו". (ברכות ל"ד ב').
א. א. אנשים אוהבים לשחק משחקי הגדרות, ובכלל יש הטוענים שזה עושה סדר בעולמם. כמובן שהדברים יחסיים, וכל אדם מתייחס אל זה בצורה שונה, ואני מקווה שלפחות פרופורציונאלית.
ב. ב. אני מבין שיש לך הרבה ניסיון מר בחיים, ובכלל הרבה ביקורת בוטה על הציבור הדתי לאומי, ובמיוחד מתוכם את אלו שאת מגדירה כתורניים. אני יכול להבין למה את מוציאה לעז על הציבור, אבל אני לא בהכרח מסכים עם המסקנות או הנתונים. החוויות האישיות שלך, לא מלמדות בהכרח על הכלל. ומההכרות שלי, דווקא אני מכיר מציאות שונה לחלוטין.
ג. ג. אם נחזור להגדרות. אנשים אוהבים לתייג ולמתג. הוא חרדי, היא אשכנזייה, זה לא הלך לישיבה, זה היה בצבא, זה עם כיפה קטנה, זה הלך לישיבה כזו, וזה גר בעיר הזו, הוא מתלבש ככה, והיא מסתובבת עם כאלו, וכו... אנו טובים בזה. ובפרופורצייה הנכונה, האם הדברים האלו לא אומרים כלום כלום כלום על האדם??? ולל, אני דווקא חושב שכן. זה לא הכרח, וזה לא תמיד נכון, אבל כן אפשר ללמוד הרבה על האדם מסביבתו, ובלי ספק יש לסביבתו השפעה עליו.
ד. ד. כל אדם נולד לתוך מציאות, וכל אדם מנסה להתקדם ולעבוד את ה', ולהתגבר על המכשולים שלו. ולכן כל אדם הוא חוזר בתשובה, חוזר למציאות האידיאלית שבה הנשמה לא נדחית מחיינו. אין אדם שצריך להתקדם יותר מהשני, ואין אדם שיכול להתקדם יותר מהשני. כל אדם נמצא בעולם יחסי. וכך מרחיב בצורה מאוד יפה הרב דסלר. וכבר אמרו חז"ל שכל הגדול מחבירו- יצרו גדול יותר.
ה. ה. המטאפורות שעדי מביאה בתגובתה לא מצריכים את תגובתי, הם בוטים ולכן דוחים אותי, אולם לפי הסעיף הקודם ברור בהכרח שהם גם לא נכונים.
ו. ו. מהיכרותי עם העולם הדתי, דווקא הוא לא ברור, ורבים מאוד הם הנופלים והעוזבים. ובלי ספק שההתמודדות לדתיים רבים היא קשה מאוד. מכיוון שאדם לא נולד מאמין, אפשר להרגיל אותו לקיים פולחן מסויים, אבל רבים האנשים ששואלים, למה? והתשובות לא נמצאים על מגש של כסף. אז אולי אני מחדש, אבל המצב לא ורוד בתוך העולם הדתי. ואולי מי שמטיב לתאר את זה בצורה הטובה ומדויקת ביותר, זה הרב סולובייצ'יק.
ז. ז. הטענות הנקובות "לפסול" "מבט מתנשא" וכו... אני לא מסכים, לדעתי זה הוצאת לעז על אנשים ומגזר, אולם אני מבין שלך היה ניסיון מר, וצריך תמיד לדון לכף זכות.
ח. ח. דבר נהדר אדיר וטבעי עשית, ואני מאוד מאוד מעריך אותך על ההחלטה האמיצה, ומהכרותי, הדבר ממש לא קל, קבלי חיזוק ממני ברוך הפשוט.
ט. ט. נכון עברת חוויה איומה, אבל אני רוצה להעיר, שגם אם פגשת באנשים לא כל כך נחמדים או חכמים, אל תלמדי מהם על הציבור או על הדרך. ב"ה שהדרך נכונה, והציבור מעולה. ותמיד יש מה לקדם ולתקן. וגם את אותם האנשים תשפטי לכף זכות.
י. י. אני לא יודע מי הייתה הרכזת שלך, ואני גם לא יודע מה היו השיקולים שלה. את טוענת שהיא הקשתה עליך. אני לא יודע, ולכן גם לא אתערב אבל גם לא אפסוק.
יא. יא. דווקא הקב"ה עשה איתי חסד רב שזיכני להיות בישיבה, וסביבי אפשר לראות כזו פשטות וכנות, הדחייה של הפרנסה וההתקדמות האקדמאית והכלכלית, הכול בשביל לשבת וללמוד תורה כי אבא ציווה. כי יש מצווה ללמוד תורה ואח"כ יהיה קשה יותר ללמוד. כי זה הדרך הכי נכונה לחיות, ובלי התורה כחיינו אין לנו טעם בחיים כאלו. ואולי לולא שהייתי בישיבה ובישיבות אחרות, ולולא ראיתי במו עיניי, לא הייתי מאמין שיהודים יכולים לשבת בישיבה ולעבוד את ה'. ואח"כ כאשר הם עוזבים את הישיבה, הם ממשיכים ישירות לחיי תורה, גם אם לא ללימוד מבוקר ועד שעות הקטנות של הלילה.
יב. יב. פחות טובים? פסולי חיתון? לא ולא!! ואני לא מכיר אדם בעולם שיאמר כך. מה שכן יגידו, וחשוב לשים לב לדיוק, שהם באים מעולם אחר, מחוויות אחרות. כן, בלי ספק אדם שחי בעולם החילוני וגדל על ערכיו ותרבותו, ואז ברוב חסד ה' התחיל לשמור מצוות שוב, עלול להיות שונה מאוד מאוד מאדם שחי באווירה ותרבות דתית כל חייו. וישנם דברים רבים אשר עלולים לאפיין אדם שמגיע מרקע חילוני או כל רקע אחר (חוץ לארץ, מגזר אחר, חוויות קשות, וכו...) שמשפיעים בפועל על האישיות והתכונות וכל שכן על ההתנהגות והמחשבה. זה לא הכרח אבל זה סביר והגיוני ובהכרח מציאותי. ולכן זה דבר שצריך להיכנס לשקלול הכולל של בן הזוג, האם הוא מעוניין באדם מרקע מסוים, ולדעתי כדאי לבדוק את ההשפעות של הרקע באופן פרטני, כי אין הכרח לדרך ההשפעה באופן פרטני למרות הכלל.
יג. יג. קרוב משפחתך אמר לך משהו לא יפה בכלל, אבל גם נכון מאוד אם זה מייצג את דעותיו, ולא נכון בכלל אם זה מייצג את הציבור או את האמת. אני לא חושב שהוא אידיוט\צולע\פוזל, אני כן חושב שהוא צריך לבקש סליחה ולעבוד על המידות.
יד. יד. לגבי סליחה לאנשים אחרים, זו סוגייא יפה, מגיע לה מקום בפני עצמה, ואם את רוצה לפתח את זה, את מוזמנת, למרות שאני לא בטוח שזה הפורום הנכון.
טו. טו. ב"ה שמצאת בחור נהדר שאת אוהבת, אני כל כך שמח ומאושר בשבילך, ושבעזרת ה' תבנו בית נהדר ושמח המושתת על אדני התורה והחסד, אני כל כך שמח בשבילך. (ואפילו מקנא).
טז. טז. יש לציבור שלנו מה לתקן, ולאן להתקדם. אבל ב"ה שהצלחנו במו ידינו להתגבר על הרבה, וכל בית ספר ממלכתי דתי זה הוכחה לכך, האם יש ספרדי או פחות דתי שלא מתקבל אליו? אומנם היה צורך להקים את הת"ת, והרבה טוב הם הביאו לעולם. אבל דווקא ממבט על הציבור הדתי לאומי, הביחד והקבלה של כולם, זה אולי מהדברים היותר יפים שאני חש ומרגיש ורואה בציבור.
יז. יז. המשקעים שהוזכרו, הם דברים נוראיים ואיומים שאנשים מסוימים עשו בעברם. וזה לא הדבר הכי קל לשים את זה מאחורה ולשכוח. אם אדם רצח, ישב בכלא, ועכשיו חוזר לחברה, האם בכזו קלות בני האדם שוכחים את זה? כד"א זה מזכיר לי את הסרט "חומות של תקווה" במיוחד את "רד".
ודווקא מה ששפתי צדיק הזכיר לא מדבר על החטא עצמו, אלא על ההרגשה של זוג שעושה הכול בפעם הראשונה. וזו הרגשה שבעיניי היא מוצדקת. וכד"א קיימת הרבה יותר אצל גרושים מאשר אצל חוזבש"ים.
יח. יח. ישנם הרבה בעיות, ואת שעברת את זה בצורה קשה, מודעת לבעיות שעלולות להיווצר, מחויבת מוסרית לעזור לאלו שבאים בעקבותיך ונפגשים בדברים איומים בדרך. ובלי ספק גם להאיר את עיני הציבור הדתי-חרדי, בצורה נאותה וחכמה לתיקון והתקדמות.
הערה: דעתי שצריך לבדוק כל מקרה לגופו, ולא לפסול על סמך הגדרות או סטיגמות. אין לזה קשר לטוב או פחות טוב, אלא להתאמה, וחשוב לבדוק שזה אכן מתאים לנו, ולצורת החיים שאנו רוצים לחיות.
תחילה אני מצטער אם אחזור על דבריי שנכתבו בהודעה הקודמת, אני כותב כאן תגובה לעדי ביחס לתגובתה האחרונה. בכלל אני מצטער על האורך של הדברים, אני נופל בזה רבות, ולא הועילו לי כל מאמציי לתקן. בנוסף, אני רואה את זה כדבר הכרחי כי למורת רוחי והפתעתי גיליתי שהדבר אינו נהיר, אני מדגיש פה, שאני איני רואה כל הבדל בין בני האדם, איני רואה אדם כשווה יותר או כטוב יותר. אני בהחלט חושב שבני האדם שונים, ואני לא רואה בשוני עניין שלילי.
בנוסף, בני אדם שעברו חוויות מכל סוג, יש לחשוש שאותם חוויות השפיעו עליהם, אולם אין הדבר הכרח, ובכל מקרה זה רק תורם לשוני, ולא מחליט אם השוני טוב או רע. ולכן בענייני שידוכין, אני חושב שכדאי לבדוק כל מקרה לגופו. אולם אני כן חושב שאדם שמגיע למשל מארה"ב עלול להיות בעל סממנים אמריקאים כאלו או אחרים. אין הדברים האלו הכרח, ואין הם שליליים, אבל הם קיימים, ולהתעלם מהם, לדעתי זה לברוח מהמציאות.
א. כבר כתבתי רבות על העניין, אולם בכל זאת אתייחס לדגש שלך. ההיקש הרעיוני שלקחתי מהסרט חומות של תקווה, ומדמותו של רד, דווקא לדעתי יכול לבטא הרבה מעולמם של החוזרים בתשובה. ואומנם לא ראיתי את הסרט שנים, אבל נו, אסביר, ונראה אם הזיכרון יעמוד לי. יש שתי סצנות חשובות. הראשונה, והכי חשובה זה בועדת שימוע האחרונה שחוננת אותו מהכלא- כדאי לרענן את הזיכרון. והשנייה כאשר הוא מספר לגיבור (לא זוכר את שמו) על ההתמודדות התמידית שלו עם העבר. לדוגמא, רד מספר שם איך הוא רצח אדם בצעירותו, כשהיה צעיר וטיפש, ואיך שלא עובר יום (ב40 שנים האחרונות) שהוא לא מתחרט על המעשה הטיפשי ההוא, כמה זה השפיע וכו... הדמות של רד, היא דמות מרתקת אך טרגית, ולבסוף רד מושפע מהגיבור וזוכה לראות את העולם והחיים באור נהדר. ההיקש שלי מהסרט, הינו היקש שניתן לדון בו, ואין חובה להסיק ממנו דברים שלא בהכרח התכוונתי אליהם...
ב. הדבר אלמנטרי, אך אולי פשוט אמוציונאלי, ולכן אבהיר. ההשוואה לרוצח היא השוואה קלאסית היקשית, ולא צריך להיעלב ממנו. ההשוואה בנויה על כך שהרעיון דומה. הרעיון הגלום הינו אדם אשר לא "שש" מעברו, וצריך להתמודד עם העבר "הנוראי" שלו בחיי היום יום. וכן יש בזה במשותף עם כל אדם בעולם אשר העבר שלו לא נקי (ואין איש אשר לא יחטא). הדבר היפה, וזה כבר פיתוח נהדר שניתן לבנות מעל הרעיון. וזה למשל שינוי העבר ע"י פעולה חיובית בהווה שנגזרת מהעבר, או לדוגמא כמו שמופיע בפרשה שלושת הפנים של יוסף כלפי אחיו – אתם רשעים מכרתם אותי. חשבתם לרעה אבל הקב"ה חשבה לטובה. אתם לא קשורים, הקב"ה מוציא לאור את תוכניותיו (כדרך אגב, המדרש שהקב"ה מתכנן את בואו של המשיח בנוי על התזה הזו).
ג. אם את באמת ובתמים חושבת שאני משווה חוזרים בתשובה לרוצחים, אז קבלי התנצלות כנה ואמיתית, מברוך הפשוט שלא עומד במקום שכל יהודי אחר עומד, וכפי שהאדמו"ר מפיאסצנה צווח, אנא הקב"ה עשה אותי יהודי.
ד. אין אדם משים עצמו רשע, אולם ברור לי שלא צדיק אנוכי. אבל גם ברור לי שאני לא מנסה לחפות על דבר, ובכנות אם את רוצה להעמיד את דבריי את מול דבריך, ולהכריז בריש גלי שאינך מסכימה, זה לגיטימי, לרדת לפסים אישיים, זה לא מעשה יפה ולהיפך גם פוגע. ודווקא אדם שיודע פגיעה מהי, צריך להיזהר יותר שלא לפגוע. בי את יכולה לפגוע, ולא שאיני נפגע. אבל לפחות באחרים שהם גדולים וטובים ממני, בבקשה חוסי. ואני מתכוון לצדיקה אחותך ושפתי צדיק, שהוטחו בהם דברים איומים. מהכרותי עם השניים, ובמיוחד עם אחד מהם, חיים לא בהכרח קלים היו להם, ובכלל בלי קשר, הם יהודים. והם יהודים ממש טובים וצדיקים.
ה. אני דווקא חושב שאת שווה את תגובתי. מפני שאת אדם, ובנוסף מפני שאת יהודייה. אני לא שווה להגיב, אבל בלי ספק שאת שווה את תגובתי.
ו. להעיר ישנים זו בהחלט מטרה נעלה, אך לא אחת שמקדשת את האמצעים.
ז. אני בטוח שתהיי מורה מצויינת, ויש לך הרבה להעביר לתלמידים.
ח. דווקא לי יש הרבה ביקורת על הציבור הדתי לאומי, ואין רע בביקורת, ולהיפך יש בכך הרבה טוב בצורה הנכונה. אך צריך לזכור לנסות ולהביט תמיד על התמונה הכוללת. ולא לראות רק חלקים מינוריים שלוקה בחסר.
ט. גם אני לא אוהב הגדרות, לפעמים אנו כבני אדם מגדירים בכדי לעשות סדר בעולמינו, אבל ההגדרה היא פרי נחלתנו הסובייקטיבית, ורחוקה מאוד מן האמת. ובצעירותי, בצחוק הייתי טוען שהדברה ה-11 היא לא תגדיר.
י. לכל אדם יש מה לתקן, ואת מכירה צד מאוד ייחודי ומיוחד צד אחד של הסיפור. אולם למרות זאת, אני מתעקש שיש דרך לעשות את זה. ואני לא חושב שהדרך שלך היא הדרך הנכונה. וכל שכן שלא להעליב את אנשי הפורום שמביעים את דעתם לגבי העניין. ככלל בפורום ובכלל בחיים, ראוי וכדאי להשאיר את הירידות והיחס השלילי לבני האדם מחוץ לעולם שלנו. וב"ה הפורום הזה הצליח רבות בכך.
יא. אני לא מאמין שיש דבר כזה יהודי יותר טוב. אני חושב שליהודי יש תורה, מטרה. ובמשך כל חייו הוא עובד על מנת ליישם אותה. ונקודת ההתחלה של כל יהודי היא שונה. ואם אתם באמת ממש ממש רוצים לסחוט ממני הגדרה, אז האגרות משה פעם אמר שיש יהודים שומרי שבת, ויש יהודים שלא שומרים שבת. ואת כולם צריך לאהוב ולקרב.
יב. ב"ה שאת מכירה, אין טוב ממראה עיניים. ואני לא רואה בעיה בכך שאני אומר דבר שכבר ידוע. ולהיפך, אני לא מצפה שכל דבר שאקרא בפורום יהיה חידוש אדיר בשבילי.
יג. לגבי הממדי"ם, כן חששתי שנגיע לכך. זו סוגיה שפחות קשורה לעניין ומהווה סוגיה בפני עצמה, וכל שכן שאינה קשורה לפורום. אם את מכירה את דעתו של הרב מלמד שפורסם פעמים רבות בספריו ושיעוריו, אז דעי שבדעתו אני נתלה בעניין. אם את רוצה לפתוח שרשור חדש בנוגע לחינוך\ממדי"ם בפורום המתאים. אני מתחייב בלי נדר, להשתדל ולהסביר לך את דעתי בעניין. ולא. אני ממש לא מסכים איתך, וזה לגיטימי.
ידוע לי שאנשים (ואני בתוכם) לא אוהבים לקרוא תגובות ארוכות בפורומים, אולם אני רוצה לכתוב את דעתי מבלי להרגיש שפספתי משהו עקרוני. אתם מכירים אותי ויודעים שאני כותב בזרימה אחת גדולה. וזה חיסרון לא קטן. מאידך אפשר להתנחם בכך, שאתם לא חייבים לקרוא את תגובתי, ולא יסגרו לכם את ההסדר אם לא תעשו את זה. עדיין נשארו כמה איים דמוקרטיים במדינה הזו.
נ.ב לעדי- איני מכיר אותך, ואיני מסיק דבר עליך. אני מבין שעברת דברים קשים בחיים, ופגשת אנשים לא נחמדים בחיים, וכאבך וצערך הם כאבי וצערי. יוזמתך ברוכה אך מדרכך אני נפגע ונרתע, וזה לא חייב להיות ככה, ובנוסף, לדעתי הנזק גדול מהרווח. חשבי על זה.
ברוך היהודי הפשוט, יהודי שהוא נולד כך, ולא יותר.
) 
)
שכמותי...) 
)מתי ננעלה הדלת שלכם?
הדלת לאהבה, נישואין, זוגיות
מה הייתם עושים אחרת?
הכל בר תיקון בכל שלב.
חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.
מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...
השאלה אם יש מספיק אומץ
מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.
אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.
לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.
אם דלת ננעלה
לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר
תמיד ישארו דלתות נוספות
בכל נושא ובפרט באהבה
עם עבודה נכונה
הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר
שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.
תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.
שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!
שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.
ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.
ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.
מצוות הפורום
מצטרפת מכל הלב ❤️
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.
ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠
שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,
גמר חתימה טובה
לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.
אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.
מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?
עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.
מה אומרים?
יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.
עשית א' ב' ג' - אתה דתי.
לא עשית - אתה לא.
עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"
לא עשית - אתה לא.
אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.
מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.
בכל מקרה, לגופו של עניין
אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.
ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?
יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח
יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.
שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.
נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?
( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)
אבל מה הקשר לבדידות
ולמה שזה יפריע
ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...
בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.
הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.
להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.
נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).
GPT הציע להמשיך
ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.
גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.
ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.
מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.
GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.
זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.
אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...
הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".
אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.
אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו
נסה גם את ג'מיני.
התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.
לא תקין, לא בריא, לא בעד
אבל כן...
לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.
למה זה רע?
וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם
תלוי איזה שימוש עושים בו
אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו
ובAI זה בריבוע
כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה
ובשימוש גרוע להיפך
קשרים פרונטליים...
העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...
והוא לא משאיר את הנעליים בסלון
בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?
בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.
כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.
אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.
*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.
אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו
צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.
על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.
הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם
הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות
הוא נכשל בתור גבר או אישה
שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.
זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.
לא נתקלתי בזה
אחרי דיון עם חבר
הייתם יוצאים עם בחורה שחזרה בתשובה, וככל הנראה גם לא בתולה? או שזה יפריע לכם?
יש כאן כמה שיקולים:
לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?
זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?
אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי
ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.
השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.
מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.
לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.
אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.
ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?
היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅
ושום דבר אחר, חחחחחחחח
באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.
או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.
אך אני לא הייתי לוקח אותן
אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר
הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת
יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.
המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.
כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.
גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.
אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.
המנטליות כן
אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.
אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.
הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.
מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.
עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.
צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.
ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.
זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.
עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?
אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.
בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.
נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.
בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.
לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.
הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?
אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:
מה חשוב לך.
אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר
רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.
מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,
אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....
אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......
אנקדוטה:
לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה
שהוצעה לו:
בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.
על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן
והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,
אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;
אתה כופר!......
אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,
אתה כופר!
עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.
מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.
ואז פורקים עול בצורה קטנה או
בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.
מאוד מורכב.
אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...
מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.
תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת
נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם
לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה
לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,
מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)
יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש
כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף
גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים
הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות
שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....
ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה
רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....
לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?
אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!
בהצלחה!
זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.
לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.
וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.
בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -
אז כן.
אם ההפך,
לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -
ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?
אני בורחחח!!!!
שלום, (אני פצלשלי מהשרשור קשר צעיר… פתחתי חדש כי איבדתי תסיסמה)
חשבתי הרבה והתייעצתי בנוגע לקשר ובסוף החלטתי שאמנם יש אי אילו פערים בנושא הדת אבל בסוף אני מעוניין לגשר עליהם ולהתגבר עליהם
אז רציתי להתייעץ בנושא, איך מכילים ומתגברים על פערים?
אני אתן דוגמא קיצונית שאני לא ממש יודע לנסח טוב (זה ממש יישמע נורא ואני מבין את כל אלה שיגידו שזה לא ענייני ואני לא צריך להיכנס לזה, מצד שני בסוף זה כן רלוונטי לביתי שאבנה, אז לעזור ליהודי לקראת חתונה אולי עדיף מאשר להוציא עליו עצבים) אבל למשל קשה לי כשאני הולך ברחוב ו(חס ושלום) אני רואה בת אחרת שדווקא כן לבושה באופן צנוע יותר, ואני שואל את עצמי אם אני בוחר נכון. ברור לי שזה עניין של איזהו העשיר השמח בחלקו, אבל יש גם עניין זוגי פה בנושא. בקיצור הניסוח שלי גרוע וזה ממש לא נוגע רק לצניעות פשוט זה יחסית קיצוני.
אני בבלאגן פה. אשמח לחכמת ההמונים!
(נא לא לכעוס עליי)
וזו בדיוק תובנה #1 שלי:
תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות
זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.
אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:
אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?
המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.
מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:
כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.
במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.
אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?
אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).
[וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?
זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.
האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.
זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.
צריך לזכור כמה דברים-
פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.
תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.
לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..
תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?
משהאתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…
ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!
ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!
אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.
האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.
ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!
הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.
זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.
אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.
רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.
רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.
רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.
דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.
בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.
העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.
הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.
בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.
אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.
זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.
סליחה שתוקפנית.
מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.
אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.
ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.
אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?
או עם שמלה?
הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.
אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.
אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.
אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.
אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"
מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?
לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר
ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.
אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?
