2,000 שנה אני שרוי באבל כבד.
בלילה במיטה, עוד חולם איך עד למעלה, כולנו עפים!
לפתע עלינו, ערבי זרק אבן, בחלומי אני נופל,
כל גופי מלא זיעה קרה, גרוני ניחר בצעקה
אם אני כבר ער, מתחיל לדמיין בקול,
מסביבי הכהנים, רצים לשם לפה בין הכתלים
כולי מתמלא שמחה, ממש אושר גדול!!!
בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מתמלא געגועים עזים אל ה'.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
כולי מתמלא צער, מתאמץ לטפס לה'.
כשעליתי להר, בפעם הראשונה, ילד קטן ונרגש
כל גופי עיקצוצים, משמאלי שוטרים, מימיני ערבים,
כל כולי מתמלא פחד, עמוק בלב, מתחיל לקונן החשש
רגליי רועדות, אזכור את הרגע הזה לנצח.
השוטר מוטי מעביר לנו תדרוך,
הוא חבר של אבא, מכניס אותנו ראשונים!
רגליי נטועות, בקושי מתהלך, מכניס רגל ראשונה-
ולפתע, מסביבי הכל קרה! הכהנים, הם פה, בכל מקום רצים!
בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מתמלא געגועים עזים לאבא.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
מפחד ליפול לתוך תהום רבה.
אני כבר בהר ה', וכולי הוזה לחלוטין
אני רואה כהנים, רואה את ההיכל את הכיור הגדול.
מתחיל להתהלך לכיוון הכהן, לא מסתכל בשילוטין.
כהן אחר עוצריני, אתה טמא מת, תסתכל בשלט,
אסור לך להיכנס, אני מתעורר, בידי אוחז השוטר,
אומר לי שאסור, ושלא אעשה זאת שוב.
ההזיה נעלמת, כך גם הכהן וההיכל,
מחפש את הכהן שנעלם, רציתי משהו חשוב!
בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
כולי מלא כיסופים אל הבית.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
כולי כוסף, מסתכל מהר הזית
כל הזמן מתווכח, עם כל מיני אנשים,
לא מצליח להבין למה רק אני, כל כולי מתמלא-
געגועים. הלא כולכם גם אתם יהודים,
מדוע רק לי יש רצון כה עז וכל כך הרבה געגועים???
יש מי שהמציא תירוצים, מי שאומר לא מעניין אותי,
יש גם את זה עם שיקולים כספיים,
מי שאומר זה יראה לאל אחר, יש גם כאלה,
אומרים זה מסוכן, תחשוב מה יקרה, נהפוך לשלוליות של דם!
בהר, בסיבוב שערים, סתם עם גיטרה ביד,
לא מצליח להבין את האנשים.
בתיקון חצות, בשחרית במנחה בערבית
למה רק אני מתגעגע, כולי מתמלא בכיסופים???








).