עולה לב' בקרוב ב"ה. האמת שיום אחד כשבאתי לקחת אותו אחד החברים שלו צעק לו משהו על קורונה (לא זוכרת כבר מה זה היה). הם ממש זוכרים! הגיוני שצעירים יותר כבר לא.

טוב, זה סתם משהו שולי. לגבי עיקר ההודעה שלך, לגמרי. שנים של טלטלות. יש לי מין מחשבה קטנה שאולי הקב"ה מכין את הדור הזה להתמודד עם חוסר ודאות, עם שינויים גדולים מאוד - מכין דור של גאולה

בע"ה הרבה הצלחה ושמחה!

שאם לא הקורונה, לי אישית לא היה מושג (ואולי אפילו יכולת)

להתמודד עם המציאות של 7.10

עם המציאות אחריה של מילואים ארוכים ממש יחד עם מצב בטחוני רעוע

ובטח שלא כשעפים עלינו טילים מטורפים שכל בום מרעיד את הבית.

היה קשוח מהרבה בחינות, אבל מהבחינה של לעבור משגר לחירום, וחירום לשגרה,

אני חושבת שהקורונה עשתה לנו הכנה מצויינת עם כל ההבדלים.

אז כן הקורונה הייתה מספיק גרועה והרבה אנשים נפטרו, אבל אם צריך לראות את הצד החיובי זה בהחלט פיתח חוסן וגם מיומנות עם הילדים בבית והכל

יודע מה זה קורונה

לא בגלל שהוא זוכר

בגלל שהוא שמע את המילה ואז שאל מה זה

ומאז הוא יודע

אין ספק שהיכולת להתמודד עם חוסר וודאות מאד עלתה

למבוגרים/ ילדים

שזה דבר טוב אבל בנסיבות קשות

מאז הסבב האחרון

שיצאנו להפסקה ארוכה יותר

יאללה שיתנו לילדים שנה שלמה בלי הפרעות

ממילא יש מלאי מלחמות לעשות

אין לאן למהר

בואי נראה מה יהיה ב 17.08

יש לי טיסה וחופשה

שלא יעיזו

וזו המציאות שלהם, החוסר ודאות הזו..

זה באמת קשוח.

עולה לגן חובה

חליתי כשהייתי בהריון איתו, בגל השלישי

נראה כמו נצח

אבל גם הגדול שלי (שהיה בן פחות משלוש בקורונה) לא באמת זוכר מציאות יציבה...

דיברתי איתם לאחרונה על להישאר בבית לבד, ולשמור על האחים הקטנים. אמרתי שאני בגילם כבר שמרתי על האחים הקטנים גם למשך כמה שעות. ואז חשבתי על זה שמבחינתי לא היו מקרי חירום שאולי צריך להתמודד איתם, לעומתם שיודעים שאם יש אזעקה צריך לצאת עם כולם למדרגות / למקלט, וזאת המציאות שלהם פשוט.

(גם אני טיפה התרגלתי... כשחשבתי על חזרה מחל''ד, "עודדתי" את עצמי שאולי תהיה מלחמה ויהיה עוד קצת זמן בבית🤦🏼‍♀️)

נולד באוקטובר 19.

הזוי לגמרי

כששמתי אותו אצל המטפלת תוך כמה שבועות סגרו הכל.

ביום שהכריזו על סגירת הלימודים

הספקנו לעשות ברית נורמלית ואז הכל נסגר

יש בו שלווה מיוחדת שאני זוקפת לעובדה שהיה איתנו בבית ולא שלחנו למטפלת.

היה קשוח ללא ספק, הוא היה דביק ברמות ולא אכל כלום חוץ מהנקה עד אחרי גיל שנה, ולתמרן זומים ולשעשע את ילדי הגן זכור לי קשוח מאוד, וגם החרדה מהסגרים והבידודים היתה גבוהה, אבל במבט לאחור בהחלט יצא לנו מזה דברים טובים.

שאוהבים לקשר דברים שלאו דווקא קשורים

גם אמא שלי אמרה לי עליו שהוא עם שפה עשירה כי הוא גדל עם אחים גדולים שהיו יותר בבית

בפועל הוא פשוט ילד עם יכולות גבוהות בהרבה תחומים ולא נראה לי קשור לסיטואציה אלא משהו מולד

אם כי ברור שתקופות קשוחות מביאות איתם גם דברים חיוביים

עצם ההתמודדות / התנסות/ שינויים

הזוי רק להיזכר בזה

הגדולה היתה בת שנתיים וחצי כשהתחילה הקורונה.

השני היה בן חמישה חודשים.

השלישית נולדה באמצע הקורונה.

והרביעי נולד בתחילת המלחמה.

או סיימו יב'.

היה לי ילד כזה שאת כיתה א' התחיל בסגר, לו ב''ה היה רקע והוא ידע לקרוא אבל יש לו לא מעט חברים שלא יודעים לקרוא.

מסיימת השמינית שלי סיימה את כיתה ו' בלי טקס, עברה לאולפנה בלי להכיר בנות, בקושי דרך הזום ונשארה חודשים ארוכים בבית אחרי שהחזירו את היסודי.

ללמוד היא לא יודעת, אבל היא מיוחדת ברמות אחרות

סיימה כיתה א' בשיעורים במרחב הקולי (אין לנו זומים)

עד היום אני צוחקת איתה שהיא לא יודעת לכתוב את האות ל' בכתב כי המורה לא הצליחה להסביר בטלפון טוב......

וכן

היו לה נזקים משמעותיים מזה.....

דווקא התאומות שהיו בנות שנה ורבע הכי פחות נפגעו... הן רק הרוויחו מהשהות בבית עם אמא

אני עובדת במסגרות חרדיות ומרחמת על הבנות שצריכות להאזין לזה

יש לי גם כאלה בבית וגם כאלה.

בת חצי שנה שהתחילה הקורונה, ועולה ל- ז שהתחיל א בקורונה, ועולה ל-ח' שהתחילה הקורונה כשהיתה ב- א'. אין ספק שרמת הקריאה בשכבות האלה שהתחילו יסודי בקורונה נפגעה מאוד!! רואה גם בבית וגם אצל החברים שלהם מלא שגיאות כתיב בסיסיות, התחמקות מקריאה מינמלית או חוסר יכולת או כוח לפענח טקסט קצרצר פשוט.

היו לי כאלה בתקופות. השתדלתי לא לקחת קשה ולהפוך את הבית. לתת לילד שהיה צריך ורמוקס מתי שצריך, להעביר מגבון בוקר אחרי ולהחליף לו מגבת ושלום. גם לא הקפדתי על שתי המנות. לא ראיתי שזה משנה כי באמת גם ככה היה מתחיל מחדש. נתתי כשהיה צריך ודי.

רק אומרת- אלה לא ההנחיות הרפואיות.

כל חודשיים על השעון זה הזיה

אבל הילדים שלי כבר גדולים

וכל לילה משהו אחר.

אני מחכה במקום מסוים לדעת שכשמגיע לילה- הוא לילה. ישנים בו.

כל פעם אני דרוכה להפתעה חדשה.

יכול להיות שפשוט נשארות ביצים שבוקעות.

היתה מישהי פה פעם שאמרה שהרופא אמר לה לתת 3 מנות בהפרשים של שבועיים

וגם יש מלא רעיונות לשיטות טבעיות (שלפעמים עובדות ולפעמים לא)

לא לוקח להן לבקוע חודשיים

זו הדבקה חדשה כל פעם

הוא חאנג' הילד .

אמרתי לו היום בכעס שיפסיק ללטף פחים ולאכול מהרצפה

טרפת

אני ממש מבינה אותך.

איחס.

אף אחד לא הכין אותנו באמהות לגועל נפש הזה!

שיהיה בריא כפרה עליו.

שהורמוקס פותר את זה רק נקודתית וזה נמצא אצלם ומתפרץ, אבל זה לא מדע מדוייק, זה סתם מניסיוני (הכואב מאד) עם הנושא....

עד אז הן חיות בתוך המעיים ולא יוצאות להטיל.

לדעתי, אם רואים שזה חודשיים על השעון, זה בוודאות הביצים שלא מוגרו לחלוטין בפעם הקודמת.

ואז זה סבבים חוזרים כל חודשיים על השעון.

יש עוד צורות לתת ורמוקס, זה מופיע בעלון לצרכן. לפעמים רק מתן באופן המוגבר גומר אותן.

או לגמור באופן טבעי יותר, אבל גם אז צריך להקפיד באופן רציף, אחרת זה כל הזמן חוזר.

מעורבב עם משהו. אצלנו גם היה סבבים של פעם בחודשיים ומאז השום כבר איזה חצי שנה לא היה כלום.

נניח עם גבינה בתוך לחם, ולהוסיף זיתים או משהו שיעולים קצת את הטעם

אפשר גם להוסיף פשוט לכל מאכל שאוכלים במשך כמה ימים כמות קטנה שלא תהיה מאוד מורגשת ואז הטעם לא מפריע להם והם עדיין אוכלים... (יכול להיות אבל שזה עובד רק בשום חי ולא מבושל/ מטוגן, אני לא יודעת...)

אבל כשיש התפרצות אז נניח יומיים- שלוש להביא כל פעם קצת, או בפעם אחת הרבה אם הם יזרמו...

אה ומי שאמרה לי את זה הציעה להביא להם הרבה בבת אחת מעורבב עם גבינה וכשזה יהיה להם חריף להביא מיד מים וכשהם ישתו הם כבר יבלעו את השום😂

נראה אם יעבוד אצלי

חי מבושל או אפוי

החומר הפעיל נשאר .

אצל הילדה עם הנטיה לתולעים.

בכתה בלילה שכואב לה (הרגעתי עם משחה, לא ראיתי תולעים) ועכשיו ראיתי שברח לה פיפי (אצלנו זה סימן מובהק...).

הלכתי לבדוק מתי היתה פעם קודמת- 21.6. כן, גם פה כל חודשיים כמו שעון🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️ וגם פה כל המשפחה קיבלה טיפול בפעם הקודמת. אבל הילדה יותר קטנה (בת 3.5), רק מקווה שיעבור לה יותר מהר...

תודה על השרשור והתגובות. בע"ה בבוקר אקנה שום, מקווה שהיא תזרום בתוך גבינה או משהו. ושוב צריכה לבקש ורמוקס🤦🏼‍♀️

אצלי הוא מזהה עוד לפני שהולך לישון

סיוט ולא הבנתי מתי זה אמור להיגמר אי פעם

בת שנתיים..

זה לא עושה לכם מצפון שזה בגלל מתוק?.....לאכול סוכר בבית?...

איך משיגים ורמקס ?והאם הוא מוצלח?

אני מבקשת מהרופאה דרך האפליקציה.

אצלי אין מתוק בבית כמעט בכלל, אולי רק שלוקים

ועדיין סובלים לפעמים מתולעים...

ויעיר אותנו ואת כל המתחם אוהלים שבוע הבא

ואחרי כמה סבבים של ורמוקס שלא ממש עזרו (כלומר עזר אבל אח"כ חזר)

בסוף מה שעזר לנו זה למרוח שום לפני השינה, לקחתי שן שום, חציתי באמצע ומרחתי על התחתונים לגדול ועל הטיטול לקטנה.

הקפדתי על זה ממש כמה שבועות וב"ה יש שקט בבית.

עוזר מיידית שבאותו לילה יהיה שקט, ואם מקפידים הרבה זמן אז מחסלים אותם.

מחכה לראות מה יהיה כשיחזרו למסגרות.

נראלי את זה אנסה קודם

וואי איך אני מפחדת מהטיול

ממה שאני מכירה, אם זה מרעב - יותר ארוחות מזינות במהלך היום יפחיתו את הקיימות בלילה. בדכ אומרים שאם הקיימות הן בשעות קבועות יחסית - זה הרגל, ואם לא בשעות קבועות אז זה רעב. אני הייתי בודקת כמה לילות אם זה בשעות קבועות, אם זה הרגל זה פשוט להרגיל אותה לחזור לישון בלי הנקה. ואם זה בשעות שונות מרעב אז לתת מזון טוב במהלך היום

בהצלחה!!

עם הגדול היה לי ככה וזה החמיר עד שהיה מתעורר כל שעה

אז בגיל 10 חודשים הוצאתי אותו מהחדר בלילות הראשונים הוא קם ובעלי הציע בקבוק והוא סרב כי רצה לינוק כי זה הרגל, אחרי 2-3 לילות הקימות ירדו משמעותית והפסקתי להניק בלילה והתחלתי לחזור להיות שפויה 😂

ביום נתתי לו הרבה אוכל אבל זה שלא רצה בקבוק פשוט חידד לי שזה לא רעב אלא הרגל.

אני רק רוצה להגיד שזה היה נכון בשבילי לעשות אבל זה כן היה כמה לילות של בכי ( בעלי לקח מזרון וידאו איתו בחדר, כי ברגע שראה אותי נהיה היסטרי ורצה לינוק )

בין זה שאוכל טוב ביום לכמות הפעמים שקם בלילה.

בגיל הזה הילדים שלי גם קמו מלא (במיוחד זה שהיה על הנקה, אמאלה כל דקה! הנס שלי היה שישן איתי ביחד במיטה, ככה לא ממש התעוררתי).

כיום בגיל שנתיים שלו אני ממש רואה קשר ישיר.

יום שהילד אוכל ארוחת ערב טובה == שנת לילה רציפה.

וואי הלוואי שזה קשור לאוכל, אני אנסה להביא לה המון ;)

ממה שאני יודעת עד גיל שנה כן מצופה לקום בלילה לאכול.

אבל באמת לאכול יותר ביום ולוודא שהפעמים שקמה לאכול בלילה היא אוכלת ממש ולא יונקת דקה ונרדמת יכול לעזור לצמצם את מספר הקימות.

אבל לא אמורים להתעורר כל כך הרבה.

אפשר לנסות לתת יותר אוכל במשך היום ולפני השינה, כדי שהיא לא תהיה רעבה בלילה.

איך היא נרדמת בתחילת הלילה?

אם היא נרדמת רק בהנקה, אז אפשר לנסות לנתק את ההנקה מהשינה, כדי שהיא תדע להירדם בדרך אחרת, ואז היא פחות תצטרך לינוק כל פעם שמתעוררת.

אם מתאים לך, אפשר גם להניק השכיבה ולישון איתה ביחד.

זה לא פותר את הקיצוץ בלילה, ויכול אפילו להגביר, אבל זה ידרוש ממך פחות מאמץ.

לאחרונה אני מנסה להרדים אותה בעגלה

אבל זה לא עוזר כי גם אם היא ישנה שעתיים בעגלה. זה שעתיים מתוך לילה שלם.

ואני ישנה איתה במיטה שזה נראה לי הבעיה...

טוב אני אנסה להוסיף לה עוד אוכל. הלוואי וזה יעזור כי זה כבר נהיה בלתי נסבל.

היא התחילה להתהפך בקצב ולזחול יפה מאוד, והשילוב של גם יונקת מלא פעמים בלילה במיטה שלי וגם זה שהיא זוחלת כשאני ישנה זה שילוב מפחיד

לק"י

הוא ישן איתי.

ביום כשהוא עירני לגמרי הוא מטייל במיטה, ובאמת חייב להשגיח עליו. למרות שנראה לי שלפעמים יש לו את ההבנה של לא להתקרב לקצה (אם אין משהו מעניין שהיא רוצה. כמו מייבש שעובד שנמצא ליד המיטה).

שמניקים בצפיפות יחסית גבוהה בערב לקראת השינה?

וגם אפשר לתת מנה מזינה יחסית סמוך, כמו איזה דייסה או מרק.

זה לא יפתור את הקימות לחלוטין וזה תקין

אבל זה יכול לתת בוסט בתחילת הלילה וגם לרווח חוץ מזה אולי.

הבן שלי גם בן שמונה חודשים, מתעורר בערך שלוש פעמים לינוק, לפעמים יותר לפעמים פחות... אם חם בלילה אז הוא חד משמעית יונק יותר ואז לתת לו לשתות מים ממש עוזר.

אם היא לא יודעת להירדם בלי הנקה אז הגיוני שהיא לא מצליחה לחבר מחזורי שינה ואז הפיתרון יהיה ללמד אותה דרכי הירדמות אחרות ולא רק הנקה.

זה מאוד קשה.

אבל הרעיון הוא ללמד את התינוקת להירדם בלי הנקה.

אפשר להניק בסלון ואח"כ לקחת למיטה לישון.

בהתחלה יהיה לה קשה להירדם, אבל אני חושבת שאחרי שתתרגל אז תצליח לחבר מחזורי שינה בלילה ולקום פחות.

היא הבכורה אצלך?

אנחנו אצל הבכור אכלנו מרורים עם השינה שלו, לפחות עד גיל שנה (שאז בערך גם הפסקתי להניק אותו בלילה כי זה היה בלתי נסבל...)

האמת גם הרבה הרבה אחרי גיל שנה, פשוט בגיל שנה השלמנו עם זה במידה מסוימת.

ממה שאני שומעת הרבה פעמים יותר קשוח השינה עם הבכורים, לוקח זמן ללמוד את זה מצד אחד ולשחרר מצד שני.

ולא אספתי וקיבלתי הודעה שהחבילה נמסרה

מה זה יכול להיות?

תבדקי מול חברת השליחויות

גם אם עברו כבר חודשיים מאז?

או שיאללה נוותר וזהו?

סביר להניח שלא יזכרו מה היה האמת

שלחו לי לשכונה ערבית ורציתי לבקש שיעבירו, ולמחרת קיבלתי הודעה שהחבילה נאספה.

פניתי לשירות לקוחות והעבירו את החבילה קרוב אלי.

לפעמים העובדים מסמנים שחבילה נאספה, ואם באמת לא מגיעים לקחת אותה, הם לוקחים לעצמם…

פניתי לשירות לקוחות והביאו את החבילה למקום קרוב אלי.

לק"י

שמו לי במינימרקט שלא נגיש לי.

(והאבסורד, שעד שסוף סוף הלכתי להביא משם חבילה. לא שמתי לב שהגיעו לשם 2 חבילות, ולקחתי רק אחת🤦‍♀️)

גם אצלכם יש חברת שליחויות חדשה ששולחת למקומות בלתי אפשריים?

מבקשת חנות מסוימת, אני מקבלת הודעה שאי אפשר, ושבמקום שמו לי את החבילה ב'חנות חלופית' לא רלוונטית בעליל.

וזה לא קרה רק לי, תופעה אצלנו באזור (מבקשים לערים בשרון, שמים בטירה/טייבה/כפר קאסם).

מעניין אם קורה גם באזורים אחרים בארץ.

והאם יש דרך לבחור מראש איזו חברת שליחויות תעשה את ההפצה?

אפילו לא נותנים לבקש, פשוט מודיעים

פעם שעברה שלחו למקום ממש רחוק ממנו שגובל בשכונה לא סימפטית בכלל

יש נקודת איסוף בישוב, אבל היא לא עובדת עם כל חברות המשלוחים. (אני לא מזמינה הרבה, אבל כשיצא לי להזמין אף פעם לא הגיע לשם).

יש עוד כל מיני נקודות איסוף בסביבה, אבל מחוץ לישוב. ולפעמים זה גם מגיע יותר רחוק.

ובדרך כלל זה אומר לנסוע במיוחד כדי לקחת חבילה.

לפעמים יש לי אופציה לבחור לאן המשלוח יגיע, ולפעמים זה מגיע בלי בחירה.

יש לנו קבוצת וואטסאפ לאיסוף חבילות, ואם מישהו מגיע לנקודת איסוף, הרבה פעמים הוא לוקח לעוד אנשים מהישוב.

מזל טוב, מתרגשת בשבילך 🥳

מרגש ממש

אין לי עצות בשבילך

אולי כאות הזדהות בדיוק התחילו לי עכשיו בחילות לא ברורות חחח

ואני לא בהריון

מסתובבת כמו נמר רעב בבית....

זה גורם לי גם לעצור ולחפש את הטוב.

שיהיה לכם הרבה נחת, בבריאות, ובשמחה

ושיהיה תמיד רק טוב

תתמודדו עם זה

וגם יפה שאת יודעת לציין סיבה לעיכוב...

[אני לאחרונה חשבתי שאולי לקטנה שלי יש עיכוב כי היא לא מרגישה ביטחון בבית, עם אחות גדולה שפעם בכמה זמן מציקה לה בלי סיבה עד כדי בכי... אבל בזה אין לנו מה לעשות]

בע"ה שיגדל ויתפתח ויהיה בטוב! וגם הגדול! (יכול להיות שהחופש הגדול, מחוץ למסגרת מלחיצה, עושה לו טוב... יש סיכוי טוב שבגן שפה המסגרת לא תהיה מלחיצה, ואז גם כן יהיה לו טוב❤️)

גדלים

מתבגרים

רוכשים כלים להתמודדות

ואם כן יצטרך - יש דרכים לעזור גם במסגרת גדולה...

דיה לצרה בשעתה❤️ (אומרת את זה גם לעצמי, שאני יודעת בוודאות שנצטרך בעוד שנתיים מסגרת מתאימה ותומכת לבת שלנו...)

יש המון משאבים גם בהמשך

במסגרות חרדיות פחות מתמצאת, אבל בחינוך הרשמי ממש אין מה לדאוג והמסגרת ממשיכה להיות מותאמת מאוד

כרגע היא בחינוך חרדי וזה בסדר לנו, אבל בגיל בית ספר כן חשוב לנו שיהיה חינוך ציוני, ועם זאת תורני.

עוד לא התחלנו לברר לעומק (כי יש עוד זמן), אבל כנראה הכיוון יהיה בית ספר רגיל עם תמיכה של סייעת. נראה...

איזה כיף לקרוא!!

לא מעט הורים גומרים את החופש בלי טיפת אנרגיה... ואת מלאת ראיה טובה עליהם ונשמע שהיה לכם חופש מדהים.

כל הכבוד!

אבל גם הקמומילו עוזר.

אקמול למרוח על החניכיים

קוביות קרח בתוך נשכן של פירות (האלה מגומי לא רשת)

והכי עוזר בעייני- שרשרת ענברים

אני עם פצפון בן ארבעה חודשים ושתי שיניים וממש מתלבטת על השרשרת

בין חרוז לחרוז יש קשר.

ולא נתקלתי במקרה שהשרשרת הסתבכה בעצמה.

לא יודעת שרשרת מסביב לצוואר של תינוק

נשמע מלחיץ

עוד לא לאכול מזון?

יש ילדים שעוברים מהר יותר למוצקים, ויש כאלה שלוקח להם זמן.

את נותנת לו טעימות והוא לא רוצה, או שבכלל לא ניסית?

לפעמים מגיע שלב שבלי מוצקים הילד לא מספיק שבע.

אפשר לנסות סוגים שונים, גם בטעם וגם במרקם.

ולגטימי לגמרי להמשיך לחשוב ככה.

בעלי אפילו עוד יותר ממני. הוא בכלל לא אחד שמחזיק מטיפולים אלטרנטיבים, מטפלים בבריאות הנפש, סגולות וכו. אבל היום נראה לי שגם הוא חושב שזה יעיל, גם אם אין דרך להוכיח. בעבר היה אומר שהוא לא יודע. לאחרונה נתנו את שלנו בהשאלה והוא אמר אבל עוד מעט נצטרך אותה חזרה..

התחלנו איתה רק בילד החמישי. השתמשנו גם לשישי. ובעז"ה עוד כמה זמן לשביעי כשיתחילו השיניים.

(הזמנו מאלי אקספרס)