עולה לב' בקרוב ב"ה. האמת שיום אחד כשבאתי לקחת אותו אחד החברים שלו צעק לו משהו על קורונה (לא זוכרת כבר מה זה היה). הם ממש זוכרים! הגיוני שצעירים יותר כבר לא.

טוב, זה סתם משהו שולי. לגבי עיקר ההודעה שלך, לגמרי. שנים של טלטלות. יש לי מין מחשבה קטנה שאולי הקב"ה מכין את הדור הזה להתמודד עם חוסר ודאות, עם שינויים גדולים מאוד - מכין דור של גאולה

בע"ה הרבה הצלחה ושמחה!

שאם לא הקורונה, לי אישית לא היה מושג (ואולי אפילו יכולת)

להתמודד עם המציאות של 7.10

עם המציאות אחריה של מילואים ארוכים ממש יחד עם מצב בטחוני רעוע

ובטח שלא כשעפים עלינו טילים מטורפים שכל בום מרעיד את הבית.

היה קשוח מהרבה בחינות, אבל מהבחינה של לעבור משגר לחירום, וחירום לשגרה,

אני חושבת שהקורונה עשתה לנו הכנה מצויינת עם כל ההבדלים.

אז כן הקורונה הייתה מספיק גרועה והרבה אנשים נפטרו, אבל אם צריך לראות את הצד החיובי זה בהחלט פיתח חוסן וגם מיומנות עם הילדים בבית והכל

יודע מה זה קורונה

לא בגלל שהוא זוכר

בגלל שהוא שמע את המילה ואז שאל מה זה

ומאז הוא יודע

אין ספק שהיכולת להתמודד עם חוסר וודאות מאד עלתה

למבוגרים/ ילדים

שזה דבר טוב אבל בנסיבות קשות

מאז הסבב האחרון

שיצאנו להפסקה ארוכה יותר

יאללה שיתנו לילדים שנה שלמה בלי הפרעות

ממילא יש מלאי מלחמות לעשות

אין לאן למהר

בואי נראה מה יהיה ב 17.08

יש לי טיסה וחופשה

שלא יעיזו

הלחץ הזה - מובן לגמרי.

וזו המציאות שלהם, החוסר ודאות הזו..

זה באמת קשוח.

עולה לגן חובה

חליתי כשהייתי בהריון איתו, בגל השלישי

נראה כמו נצח

אצלנו היא עצמה חלתה בקורונה כשהייתה פיצייייית. היה מלחיץ אבל ב"ה עבר בשלום.

אבל גם הגדול שלי (שהיה בן פחות משלוש בקורונה) לא באמת זוכר מציאות יציבה...

דיברתי איתם לאחרונה על להישאר בבית לבד, ולשמור על האחים הקטנים. אמרתי שאני בגילם כבר שמרתי על האחים הקטנים גם למשך כמה שעות. ואז חשבתי על זה שמבחינתי לא היו מקרי חירום שאולי צריך להתמודד איתם, לעומתם שיודעים שאם יש אזעקה צריך לצאת עם כולם למדרגות / למקלט, וזאת המציאות שלהם פשוט.

(גם אני טיפה התרגלתי... כשחשבתי על חזרה מחל''ד, "עודדתי" את עצמי שאולי תהיה מלחמה ויהיה עוד קצת זמן בבית🤦🏼‍♀️)

שאלה אותי השנה- "אשכרה פעם הייתם הולכים שנה רצופה לבי''ס?".

כן, אהובה. גם את למדת רצוף עד כיתה ה'.

נולד באוקטובר 19.

הזוי לגמרי

כששמתי אותו אצל המטפלת תוך כמה שבועות סגרו הכל.

ביום שהכריזו על סגירת הלימודים

הספקנו לעשות ברית נורמלית ואז הכל נסגר

יש בו שלווה מיוחדת שאני זוקפת לעובדה שהיה איתנו בבית ולא שלחנו למטפלת.

היה קשוח ללא ספק, הוא היה דביק ברמות ולא אכל כלום חוץ מהנקה עד אחרי גיל שנה, ולתמרן זומים ולשעשע את ילדי הגן זכור לי קשוח מאוד, וגם החרדה מהסגרים והבידודים היתה גבוהה, אבל במבט לאחור בהחלט יצא לנו מזה דברים טובים.

שאוהבים לקשר דברים שלאו דווקא קשורים

גם אמא שלי אמרה לי עליו שהוא עם שפה עשירה כי הוא גדל עם אחים גדולים שהיו יותר בבית

בפועל הוא פשוט ילד עם יכולות גבוהות בהרבה תחומים ולא נראה לי קשור לסיטואציה אלא משהו מולד

אם כי ברור שתקופות קשוחות מביאות איתם גם דברים חיוביים

עצם ההתמודדות / התנסות/ שינויים

הזוי רק להיזכר בזה

הגדולה היתה בת שנתיים וחצי כשהתחילה הקורונה.

השני היה בן חמישה חודשים.

השלישית נולדה באמצע הקורונה.

והרביעי נולד בתחילת המלחמה.

או סיימו יב'.

היה לי ילד כזה שאת כיתה א' התחיל בסגר, לו ב''ה היה רקע והוא ידע לקרוא אבל יש לו לא מעט חברים שלא יודעים לקרוא.

מסיימת השמינית שלי סיימה את כיתה ו' בלי טקס, עברה לאולפנה בלי להכיר בנות, בקושי דרך הזום ונשארה חודשים ארוכים בבית אחרי שהחזירו את היסודי.

ללמוד היא לא יודעת, אבל היא מיוחדת ברמות אחרות

סיימה כיתה א' בשיעורים במרחב הקולי (אין לנו זומים)

עד היום אני צוחקת איתה שהיא לא יודעת לכתוב את האות ל' בכתב כי המורה לא הצליחה להסביר בטלפון טוב......

וכן

היו לה נזקים משמעותיים מזה.....

דווקא התאומות שהיו בנות שנה ורבע הכי פחות נפגעו... הן רק הרוויחו מהשהות בבית עם אמא

אני עובדת במסגרות חרדיות ומרחמת על הבנות שצריכות להאזין לזה

דרך הטלפון 😯

איזה קרייסס

יש לי גם כאלה בבית וגם כאלה.

בת חצי שנה שהתחילה הקורונה, ועולה ל- ז שהתחיל א בקורונה, ועולה ל-ח' שהתחילה הקורונה כשהיתה ב- א'. אין ספק שרמת הקריאה בשכבות האלה שהתחילו יסודי בקורונה נפגעה מאוד!! רואה גם בבית וגם אצל החברים שלהם מלא שגיאות כתיב בסיסיות, התחמקות מקריאה מינמלית או חוסר יכולת או כוח לפענח טקסט קצרצר פשוט.

אלה שחוו את 6.5 השנים במלואם בשנים קריטיות

(כתבתי את זה יותר בקטע של זכרון תאריכִי

הילדים שנולדו ביחד עם הולדת הקורונה או ממש אחרי

עולים לא')

גם אצלי היתה פגיעה לימודית משמעותית לזה שהיה בג' כשהתחילה הקורונה

לכן שמחתי שהקטן למד לקרוא רק ממה שלמדו בגן ולא היה צריך עזרה למרות השנה החלקית

אחת מהן לכאורה ניזוקה מהקורונה אבל השנייה ממש לא. יש לי גם עולה לב' רגישה מאוד וגם ילדה שנולדה בעיצומה של הקורונה, כולל בידוד מפני כל המשפחה רגע אחרי שהיא נולדה (כי הם חלו בקורונה). וגם ילדה שנולדה שנה אחרי תחילת המלחמה, ועוד בנים באמצע

לחלקם יש קשיים מוגדרים ולחלקם לא. ותכל'ס לא נראה לי שאפשר להאשים את הקורונה והמלחמה בקשיים שיש לחלקם - זה כנראה קושי עצמי מולד... אולי התקופות האלה העצימו את הקושי, לא יודעת🤷‍♀️ ואולי גם הקושי שלנו, כהורים שצריכים להתנהל בתקופות תכופות של חוסר שגרה, השפיע עליהם...

כך או כך, מסכימה עם מה שכתבה שכל השנים האלו הן אולי הכנה לשבירת השגרה הגדולה של הגאולה. ואני מחכה לגאולה גם בפן האישי, כי אולי אז יתבהרו לנו כמה דברים בקשר לגידול הילדים...

ברור שילדים ללא קושי לא ניזוקו ואף חלקם הרוויחו אבל ילדים עם קשיים הרבה מהם נפלו חזק, ואם הייתה למידה שגרתית אני מניחה שהיו פחות נופלים

אגב, הנזק הוא לא רק לימודי, אלא גם חברתי ורגשי... (ויכול להיות גם הפוך, שהצד הרגשי דווקא נרתם מהחופשות המרובות...)

בכל אופן, אם פעם חשבתי שבת הארבע שלי למשל הייתה תינוקת עצבנית והמשיכה כך גם כשגדלה (בצורה אחרת) - בגלל שהיא נולדה בקורונה, היום אני יודעת לתלות את זה יותר באוטיזם שלה...

יש ילדים שפרחו בתקופה הזו,

אבל עבור לא מעט ילדים הימים שלפני הסגר הראשון היו הימים האחרונים שבהם הם באמת למדו בביה''ס.

אבל גם אני מרגישה שהקב''ה הכין אותנו עם הקורונה לימי המלחמה.

שבע''ה רק מכינה אותנו לקראת השינוי הגדול שהולך להגיע עם בניין בית המקדש.

והמתוק שלי עולה לא'

מרץ 2020

היה קשוח

והבכורונת שלי כבר מתקרבת לגיל שידוכים..... יש עוד זמן אבל זה קרובבבבב

לא נעים לי שאני לפעמים מתכתבת כאן כאילו אנחנו באותו גיל

אני רק צריכה לתת יותר כבוד

עם 2 ילדים בגיל 22

קשה לי להאמין שהם אשכרה הילדים שלי

רק אתמול סיימתי בגרויות

גם אני מסתכלת על הילד מטר שמונים פלוס או על ילד אחר שעקף אותי ונראה לאן יגיע

ועדיין מרגישה ילדה

יש כאלה מרגישים ילדים/ צעירים ויש שמרגישים אחרת

יש לי ילד בגיל שלך וגם שנה מתחתיך

אם הוא מרגיש רע אז לבוא סתם יעשה לו רע

הייתי מתייעצת עם המנהלת מעון.

לגמרי.

כלומר בסוף אוגוסט כדי שהיום הראשון יהיה יום מלא, ואז לוקחים את היום הזה חזרה באחד החופשים

איך זה מסתדר עם שנה מעוברת?

אם הולכים לפי הלועזי, אז הלימודים והחופשה זהים בכל שנה.

אבל אם הולכים לפי העברי, יוצא שבשנה רגילה יש פחות ימי לימודים, ובשנה מעוברת יש חודש יותר מהשנים האחרות.

איך זה הולך מבחינת התשלום?

יש הבדל בין שנה מעוברת לרגילה?

או שמשלמים רגיל ובונים על זה שבסך הכללי זה מתקזז? (למרות שזה לא יוצא דווקא על אותו ילד/ משפחה).

והסכום הוא כמו של מעונות תמ"ל אחרים?

כי חודש עברי יותר קצר מחודש לועזי.

אצלנו גם משלמים על ראש חודש, אז בשנה מעוברת משלמים על 13 חודשים.

מוסיפה שאצלנו המחיר זול יותר ממעון תמ"ת, זה גנון פרטי.

מעניין אותי איך זה עובד במעון תמ"ת, שאמור להיות כמו שאר המעונות, אבל החופשים שונים.

שנה עברית ולועזית בכל מקרה לא שוות באורך שלהן.

בשנים לא מעוברות, שנה לועזית היא 11 יום יותר.

אורך החופש הגדול והחופשים במהלך השנה הם זהים, ככה שבעצם כל שנתיים שלוש המעונות במגזר החרדי "מחזירים" להורים את הימים האלה בשנים המעוברות

ובאמת יש שנים שוות יותר או פחות.

לפני כמה שנים היה לי ילד והייתי בשנה הכי פחות שווה.

עכשיו יש לי שוב ילד וזו השנה הכי שווה.

החשבון הוא שלכאורה כל ילד אמור להיות 3 שנים, למרות שאני למשל לא שלחתי אף ילד למעון בגיל קטן, רק לשנה השלישית שזה מרגיש לי הטרמה טובה לגן עיריה

זה רק עושה יותר חשש

ואם את יכולה לבא איתו כשיבריא בבוקר אחר

בעיני זה הכי נכון

וגם כדי שלא ידביק...לפעמים הוירוסים החום עולה בלילה ויורד בבוקר

שנה שעברה לא הבאתי את הבת שלי ליום הראשון והתחלנו הסתגלות ביום השני והכל היה בסדר גמור

האפשרות היחידה שעולה לי היא להישאר יחד ברחבה החיצונית, לפני החלוקה לגברים ונשים.

או למצוא אדם שנראה אמין ולבקש ממנו להשגיח עליהם, אבל זה נראה לי עדיין מלחיץ...

אם כן אפשר ללכת לשם שהגברים ונשים צמוד..

זה לא שה'פעילות' בכותל היא כזו שלא מתאימה שבנים בגיל יסודי יראו אותה. אני הלכתי עם ילדים לבד או אפילו עם בעלי כשהבנים רצו להיות איתי ואף אחד לא אמר כלום מעולם. אני באופן אישי לא מרגישה שזה פוגע בצניעות (אפילו אם גבר מבוגר יכנס לעזרת הנשים כדי לקרוא למישהי באופן ענייני זה בסדר מבחינתי)

אשמח לדעת אם עוד נשים חושבות ככה.

אני אמורה להגיע רק עם ילד בן 8 (ובנות...).

לדעתכן זה בסדר?

כי לבוא עד הכותל ולהישאר רחוק יהיה לי באסה.

בגיל 10-12 הייתי כבר מתלבטת

אבל 8 ודאי שכן

זה לא בריכה או שירותים...

יכול להיות שזה היה מעט מפריע לי, אבל בסופו של דבר הוא די קטן.

ויש גם סדרנים שמסתובבים בעזרת הנשים - זה אם כבר יותר מפריע לי...

בגיל הזה הוא לא נכנס לעזרת נשים בביהכנ"ס?

לא בעיה בכלל. הבן שלי בן 8, ונראה לי שהיתה סיטואציה שהוא היה איתי בעזרת. נשים בכותל, לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות בעיתי.

ילד בן 8 לגמרי צריך להיות צמוד לאמא שלו.

לא מזמן הייתי בכותל והיו בנים בגילאים האלו (היו גם גילאי 10 לדעתי)

גיל גבולי חשבתי 12-13

יש בנים שעדיין לא עצמאיים בגיל הזה.

לא רואה בעיה

ואפילו לא חשבתי שזה עלול להיות בעייתי🫣

בעלי היה איתי אבל רצה להתפלל כמו שצריך בלי לדאוג לילדים...

חשבתי ילד בן 12-13, עד אז לא רואה שום בעיה.

זה לא אמור להפריע לטעמי

לא רואה מה הבעיה

מוסיפה כשאני ואחותי היינו בגיל הזה, כן היינו הולכות לעזרת נשים כשאבא שלי ואחרי היו הולכים לגברים.

היינו מסכמים מקום ושעה למפגש בסוף התפילה.

אבל היינו שתיים, לא לבד.

אני לא הרגשתי אותו... הייתי בבית הממוזג

לא זוכרת את הגשם הקודם

היא גדלה מאוד בחודשים האחרונים

התלהבה בטירוף

לא הפסיקה לצעוק מים מים

בת ה(כמעט) שנתיים שלי יצאה יחפה לגשם וחזרה סחוטה כולה... לפחות היא נהנתה, גם אם מהחלפת הבגדים אח"כ היא לא נהנתה🤭

בדיוק היו באמצע ויכוח. התחיל הגשם, יצאו יחד החוצה לרקוד מאושרים עד הגג. שכחו הכל חוץ מזה

ובת השש אמרה שזה סימן שעדיין אביב 😂

אלא אם היה גשם יותר מוקדם, כשהיינו בבית והתריס היה סגור, ועד שיצאנו הכל התייבש.

החלון בחדר ילדים היה פתוח

וכל המיטה של הילדה התרטבה

כולל הרצפה

עם האוחות שהיה פה הגשם בא במאוזן

פשוט הזיה

הקטן שאל אותי אם אפשר להחסיר את הגשם לשמים

והגדול שאל אם זה יורה או מלקוש...

אנחנו רוצים לבוא עם הילדים לטייל כמה ימים

מה מזג האוויר במהלך היום? צריך ארוך?

בינתיים אצלנו מדבר סהרה חח

וגם לא ככ אמור להמשיך להיות גשום

אבל בכל מקרה זה חם לגמרי, בערב אם ממש רגישים אצלכם אולי יהיה טיפה קריר אבל לא קר.

הגשם היה בטעות🤭

נדמה לע שלא צפוי עוד גשם בקרוב...

בכל אופן, למי שרוצה לדעת את מזג האוויר בירושלים - יש אתר בשם ירושמיים. אתר חמוד עם קריצות הומור, שלא רק אומר מה התחזית אלא גם אומר מה אפשר לעשות ביום הזה ומה לא מומלץ (נגיד פיקניק, הליכה, נסיעה באופניים) וגם איזה לבוש כדאי ללבוש.

אז זה אומר שאי אפשר לתכנן יציאות לאחה"צ🤭

בלילה, אחת לכמה דקות יש משב רוח

אני בלילה לוקחת קרדיגן סוודר דק לילדים, לעצמי לא צריכה.

תבדקי גם באתר ירושמיים, אוהבת להתעדכן שם.

יצאנו מיד אחרי הגשם

והיה חם

הייתי לובשת ארוך דק ומביאה קפוצ'ון ליתר ביטחון

אולי זה היה טעות

הרגשתי מידי מוזר להלביש קצר שניה אחרי מבול 🤭

בארצות אחרות יורד גשם גם כשחם.

אתמול היה חם גם בגשם

יש אפשרות לעשות אפידורל בלי שהרגליים ירדמו לגמרי.

היה לי ככה בלידה האחרונה.

המרדים בירר איתי לפני לגבי האפידורל.

אם לא היית צריכה בלאד פאצ' אחרי האפידורל, כנראה זה היה בסדר. אבל אולי המינון לא היה מתאים.

צנח לי הלחץ דם ל70/30 כמעט התעלפתי עד שהתייצב

השפיע לשעה

ו...נעלמה ההשפעה לחלוטין והרגשתי הכל כרגיל.. הרגליים זזות ויכלתי אפילו לעבור מיטה לבד אחרי הלידה

לא יודעת אם זה קשור לזה שערביה

לא חושבת שיש דרך להוכיח דבר כזה

לק"י

גם יכולתי להזיז את הרגליים, ולקום מהר אחרי האפידוראל.

זה כנראה סוג חדש או משהו דומה.

דוקא נוח.

באפידוראלים הקודמים לפני 8+ שנים, הרגליים אכן היו רדומות.

תשובה גם לפותחת השרשור.

וליבי איתך- סיוט שזה כואב מאוד, וסיוט שזה לא נכנס טוב.

אולי אפשר בלידה לשאול מי הרופא המרדים, ולהחליט לפי השם שלו אם לקחת או לא.

הלחיצות הצירים הכלל

לק"י

את צירי הלחץ גם עם אפידוראל.

כנראה שמורידים או משהו דומה.

אבל אם הרגשת כמו לפני האפידוראל, אז זה באמת מוזר🤦‍♀️

אצלי בלידה הראשונה האפידורל השפיע רק על הבטן אבל בכלל לא על האגן ומטה, הרגשתי הכל והמיילדת לא נתנה לי אפילו להתהפך במיטה. היה נורא.

(לא כתבתי את זה כי אני ממש לא זוכרת מה היה המוצא של המרדים, אם זה בכלל רלוונטי)

לק"י

אגב, בפעם האחרונה שעשיתי אפידוראל, לפני פחות משנה, זה כנראה משהו חדש- זה לא משתק את הרגליים. רק את מה שצריך.

קמתי די מהר אחרי הלידה.

בראשון היתה מרדימה, יהודייה, רוסיה, ממה שזכור לי.

לא זוכרת בלידה השנייה, אבל לא חושבת שהיה ערבי....

עם אפידורל

בראשונה הייתה מרדימה רוסיה

לא הזריקה טוב וזה הפסיק להשפיע ואז הגיע מרדים רוסי והרדים שוב וזה עבד

בלידה השניה הזריקו טוב ועבד מצויין

ואפילו היה לי התקף חרדה תוך כדי מהטראומה מהלידה הקודמת

וזה היה מרדים רוסי גם כן

לדעתי יש מרדימים טובים ויש כאלה שפחות

לא קשור לערבים או לא....

ולא היה מוצלח לא היחס ולא ברור לי שהתוצאה..

הם היו מרושעים ממש.

אז זה לא קשור לדת/עדה בהכרח...

שעשה עבודה מצוינת

כל השרשור הזה קצת הזוי בעיני

ויהודיה אחת היה גרוע, לא הצליחה פעמיים

לא זוכרת את המוצא של המרדימים פרט ללידה האחרונה

בלידה הראשונה האפידורל לא עבד טוב

וב2 אחרות כן

כשדברתי על זה עם המרדים בלידה האחרונה

הוא אמר שזה עלול לפעמים לא לעבוד כמו שצריך

וזה לא תלוי רק במיומנות

ואפילו עדין... (אני לא אוהבת להגיד את זה, כי זה כמו לא תחונם, אבל זו העובדה...)

אבל מבינה את ההרגשה שלך... ובאמת אי אפשר לבחור מרדים פרטי, אבל אם לוקחים רופא פרטי - אז אפשר לבקש ממנו שיבחר מרדים, כל עוד הוא נמצא במשמרת. (אבל גם זה מוגבל... באמת עם רופאה אחת היא דאגה שתהיה לי רופאה מרדימה לפי בקשתי, אבל רופאה אחרת הביאה לי רופא מרדים, ואמרה שהוא הכי טוב, אבל אני קצת התאכזבתי כי העדפתי אישה...)

שלא הצליחה לתת את האפידורל. היה נוראי. ואז הגיע ערבי ועשה את העבודה בצורה זריזה ומושלמת.

באחת השפיע טוב ובאחת לא השפיע בכלל.

לא זוכרת בכלל את זהות המרדימים (חוץ מזה שזה היה גבר בשתי הפעמים)

לא חושבת שזה קשור למוצא כמו לניסיון, מיומנות וכו'

אפידורל שהוזרק לא טוב והתפשט בכל הגוף... הרגשתי איך לאט לאט אני מאבדת את התחושה מהרגליים ועד שזה הגיע לראש ואז הקאתי ונרשמתי לאיזה חצי שעה... בעלי היה בלחץ שהוא מאבד אותי. ואחרי שהתעוררתי התברר שהאפידורל לא עובד בכלל.

אחכ הגיע מישהו מבוגר ומקצועי ועשה לי שוב

בעיניי יש קשר.

כי הרבה ערבים מתקבלים לתחום הרפואה לא על סמך יכולות אלא בגלל אפליה מתקנת. מעתיקים מלא בבחינות ולא יודעים לטפל נכון.

אמרה לי פעם חברה שעובדת בבית חולים- שזה פשוט נס שרוב מי שנכנס לבית חולים יוצא משם חי. כי כמות הטעויות והפאשלות שהיא ראתה אצל הרופאים הערבים- זה לא נתפס...

ברור שיש גם כמה טובים ומקצועיים, אבל בחתך רוחב- זה המצב..

באוניברסיטאות סוג ג'

למיטב היכרותי עם מערך הקבלה לרפואה בארץ- לא מכירה אפליה מתקנת (יש משהו קטן אולי, שפשוט זכאים לו כל מיני כאלו שמרקע תיכוני לא משהו. אבל גם זה לא נותן יתרון משמעותי)

אחוז הסטודנטים לרפואה הערבים די נמוך

רובם הולכים ללמוד בחו"ל, ורק בשנים הממש אחרונות עשו רפורמה שבמסגרתה החליטו על אוניברסיטאות בחול שלא יתנו רישיון רפואה בארץ (בעיקר ממדינות גרועות במזרח אירופה)

באוניברסיטאות בארץ המצב אחר מאשר בבתי החולים... בדיוק מהסיבה הזו

לא רוצה לעשות לי אַאוטינג אבל פוגשת את הסטודנטים לרפואה מאחת האוניברסיטאות כל שנה

ההחלט יש שם האבה ערבים שלפי הרמה לא ברור איך התקבלו

ויש פער מאוד ברור בינם לבין היהודים, כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה

שמאםשרת להם להתקבל על סמך ציונים נמוכים יותר ממה שנדרש מיהודי.

לכאורה אחכ נדרשים לעמוד בכל הסטנדרטים כמו כל סטודנט

היתה יהודיה. אבל אולי חדשה. לקח המון זמן עד שהצליחה. בסוף ילדתי בלי האפידורל

על גבול הפנסיה

שהכניס לי 3 פעמים-

פעם פגע בכלי דם

פעם בעצם

ובפעם השלישית הגיע למקום הנכון.

אשכרה חורר לי 3 חוליות עוקבות...

קורה...

איך הסכמת שישימו לך פעם שלישית?

וואי, השרשור הזה מחדד לי כמה צריך להתפלל על שליחים טובים.

גם לי פעם היה סרט עם אפידורל שבטעות נכנס לכלי הדם ופתאום הרגשתי נמלול בשפתיים ולחץ חזק באוזן וכאילו תחושה שהולכת למות, זה היה ממש מפחיד.

ובכללי התלבטתי הרבה לגבי האפידורל כי היה לי נסיון גרוע עם אפידורל בלידה הראשונה, ונסיון מעולה בלי אפידורל בשלושת הלידות שאחריה.

אבל הלידה ההיא היתה בזירוז (הפסקת היריון) ולא ידעתי איך זה יהיה.

בסופו של דבר החלטנו, המיילדת ואני, שהמרדים יכניס לי את האינסטלציה של האפידורל בלי חומר, וככה אם ארצה בהמשך היא תוסיף לי.

(בסוף כן השתמשתי באפידורל והיה טוב).

לק"י

כי מהסיפור שלך זה לא נשמע ככה🙈

(אני מבינה שזה לא קשור רק למיומנות, אבל עדיין).

יילדה אותי חברה שלי והיא אמרה לי.

לי אאבע פעמים היה אפידורל מצוין

בהזרקה ראשונה

האחרון היה רוסי

השאר לא זוכרת

לק"י

בראשון היה מרדים אתיופי. הוא ראה אותי אחר כך במחלקה ושאל לשלומי. נחמד מצידו.

באחרון אני חושבת שהיתה מרדימה, אבל לא בטוחה.

מה יהיה עם הזיכרון הזה?🤦‍♀️

או חוסר הזיכרון...

לידה ראשונה הייתי ממש כאובה מצירים, והמרדים עשה את זה מאוד מהיר, לא כאב כמעט, עבד מצוין, והמיילדת (דתייה) אמרה לי שהוא תמיד זריז אבל היא אף פעם לא ראתה אותו עד כדי כך מהיר ונראה שהיה אכפת לו שככה כאב לי....

לידה שניה הייתה ערבייה, כן התייחסה מגעיל חיכיתי לה מעל שעה וגם אז היא הגיעה כולה צוחקת עם השאריות של הקפה ושכחה דברים הלכה וחזרה וכו' ואמרה מה הגזמת לא צריך לצעוק מה כזה כואב כבר.... אני חושבת שכן טיפה יותר כאב כי היא עבדה יותר לאט אבל זה עבד מצוין ולא הרגשתי כלום. הפריע לי מאוד היחס שלה אבל מבחינת מקצועיות כן היה סבבה אז לא נראה לי שיש לך מה לדאוג אלא אם כן את הולכת לאותו בית חולים שהיית עם אותם שני ערבים...

לידה ראשונה עשה לי ערבי תאפידורל הוא עשה לי לא טוב פעם ראשונה ואז הוציא ובפעם השניה זה לא ממש עבד הרגשתי הכל בלידה

ואחרי הלידה עברתי כאבי ראש קיצוניים חזרתי לבית חולים אחרי יומיים אמרו לי שבגלל שיש חור בעמוד השדרה אני צריכה מנוחה מלאה כמה ימים זה באמת עזר בסוף אבל נהיתה לי טראומה משמעותית!!!

לידות הבאות הלכתי לבית חולים אחר זה מה שעזר לי בגדול מרדים אחר שהאפידורל היה מטורף הרדים לי הכל תענוגגגג ועברתי חוויות מתקנות אפשר לומר 😄

אני צורחת כבר מפתיחה 3 רק רציתי שיפסיקו לי תכאב חחח

מרדים ערבי

וזה עבד מעולה

וחיבוק לך על החוויות

הסיפור הזה שהיה בביח רמב"ם...

הם מתקבלים לרפואה וממש לא הייתי רוצה להתקל בהם

איזה בי"ח זה היה?

שאדע לא ללכת לשם

גם בגלל הדקירה

לא מסוגלת

רוסיה פעמיים לא טוב

רוסיה אחרת הרדימה מצויין.

מה זה בא לומר? שזה עניין של מזל. תתפללי לה' שישלח לך שליחים טובים.

אסייג ואומר שאני גם חוששת מאנשי רפואה ערבים,ככה שמבינה אותך. רק שהחווייה שלי היה בסדר

לא יודעת מוסלמי או לא

הכניסו בסדר. חמש דקות אחרי שהוא יצא מהחדר , נפל לי לחץ דם. הוא חזר , הוציא , הכניס עם מינון נמוך אם אני לא טועה והיה בסדר. לא הרגשתי כאבים , כן יכולתי להזיז רגלים . אחרי לידה יכולתי לקום למקלחת . הייתי קצת פחות יציבה מלידות בלי אבל היה סביר.

רק צריך לשים לב לא להתייבש.

שתית מספיק היום? אולי כאב הראש הוא ממחסור בשתייה?

(אני לא בטוחה, אבל זכור לי שאין חשש לרעלת היריון בשלב כזה. כאב ראש הוא אחד התסמינים לרעלת)

תרגישי טוב!

כן יש מצב אתמול הייתי המון בשמש למרות שהייתי עם כובע.

היו לי מקודם גם סחרחורות. בקיצור ממש מרגישה זוועה ופוחדת שזה בגלל שאכלתי משהו לא טוב ושזה יכול להשפיע על העובר

הכי חשוב לשתות הרבה וגם לנוח. אם לא תתייבשי - הכול יהיה בסדר בע"ה...

קורה שאנחנו חולות בהריון וזה לא מסוכן להריון

הסכנה בשלשולים ממושכים זה התייבושת והתייבשות עלולה לכווץ את הרחם

אז חשוב לשתות

ותנוחי ויעבור..בעז'ה!

ואם אין התכווצויות חריגות או משהו חריג אז כנראה הכל בסדר..

אז לא מיובשים.

יכול להיות התייבשות או וירוס...