לבורא עולם לא משעמם חלילה (כי השעמום היא תחושה נבראת כדי לדרבן לפעולה את מי שצריך לפעול), אבל יש לו משהו שקרוב לזה - והוא השלימות שמעצם היותה שלימה לא מאפשרת את חדוות ההשתלמות.

ומכיוון שלא יכול להיות שום חסרון בבורא, גם לא בהיותו שלם ולא משתלם (או במילים אחרות: בלתי מוגבל שלא יכול להיות מוגבל) לכן הוא ברא אותנו, המצומצמים והמוגבלים, או ליתר דיוק - חלק אלוה מצומצם ומגביל, כדי שאנחנו נחווה את ההשתלמות והעלייה ממדגרה למדרגה, את הכמיהה לשלימות וההתקדמות לכיוונה. ומכיוון שאנחנו חלק ממנו (מושג זה טעון בירור), הוא (גם) ישתלם על ידינו.

הקרדיט כמובן לרב קוק באורות הקודש ובקבצים.

זה בדיוק הקטע שלנו - שאנחנו נהנה מהשאיפה אליה, מהיותינו במובן מסויים חלק ממנה, ומההתקדמות הבלתי פוסקת אליה.

עכשיו זה נשמע לנו מתיש כי אנחנו חווים גם נסיגות שגורמות לנו לאכזבה ותהייה על כל קונספט, אבל לע"ל תהיה רק התקדמות אין סופית, בני עלייה שילכו רק מחיל אל חיל, ללא מנוחה כדברי הגמ' בסוף ברכות. למושג חוסר מנוחה יש בעולם המושגים שלנו קונוטצייה מייגעת ומייאשת, אבל יש גם צד אחר לזה, שאותנו נזכה לחוות מתישהו.

לגבי תיאוריית הביצה - אני לא כ"כ מכיר את נבכיה. אני רק זוכר שמישהו פה מהפורום (לדעתי @בנות נו לריב, או בשמו הקודם 'לא') הפנה אל סירטון שמציג אותה, וממה שאני זוכר שיש שם הרבה מוטיבים שאפשר למצוא ביהדות בכלל, בקבלה בפרט, ובחסידות בפרט שבפרט, אבל למיטב זכרוני יש גם סיגים שצריך לבער.

לא הבנתי את המושג - "תחנות של חיים מכל מי שאי פעם חי". מה זה אומר?

המשפט הראשון שכתבת די סתום מעצם היותו מנוסח בלשון קבלית, ומעצם כך - כנראה שאתה צודק. אבל אם הבנתי נכון זאת שלמות פרטית של האדם ולא של כל היש (אא"כ התכוונת לקשר זאת לדבריך בהמשך).

לגבי התיאוריה - זה נשמע מעניין, ואולי אף כובש, ויש אצלינו את המוטיב הזה של השייכות והאחדות בין כל היש, אבל אני חושב שהרעיון עדיין צריך ליטוש: האם הוא אומר שיש נשמה אחת גדולה שיש לה כמה ביטויים (נשמות מוחלקות) ואז דומה בהחלט לרעיון של כנס"י. או שהתכוונת לומר שכולנו ממש אותה נשמה.

לפי הצד הראשון - אני ואתה, חלק מנשמה אחת גדולה הרמונית, והפיקצייה ב'אני' ו'אתה' היא תחושת ה'אני' הנפרדת והעצמית של כ"א, שאנחנו נפרדים ולא קשורים ב'גוף' אחד.

לפי הצד השני - אני ואתה זה ממש אותה נשמה/תודעה, והפיקצייה היא עצם ה'אני' וה'אתה', שאיננו 'גוף' אחד.

מה שכתבת לעניין סבל לא חייב להיות תלוי בהכרח בתיאורייה הזאת. היו כאלו שאמרו אותה בלי קשר אליה.

האמת היא שאנחנו מגששים באפילה בתוך כל זה. יכול להיות שלנו, ולכלל האנושות, ישנה אינטואיציה סביב רעיון גדול, אינטואיציה שהולכת וקורמת לה עור וגידים, אך בינתיים לא מצליחה להגיע לכדי הגדרה וקוהרנטיות, אלא הולכת וסובבת כל העת סביב נקודה עלומה, שמורגשת מרחוק אבל לא מוגדרת, מטי לא מטי, מדי פעם נוגעת בה ומתרחקת וחוזר חלילה, והמעגלים סביבה ילכו ויתקצרו עד שנגיע אליה.

לכן, למשל אע"פ שמפשט החומר הכתוב שבידינו באמת לא נראה כמו צד מסויים, כל עוד אין סתירה חזיתית, יתכן לומר שעוד כמה זמן נבין שאת מה שלמדנו וחשבנו שהבנו, לא הבנו לעומקו, והיה שם, בחומר הגלם הזה, אוצר אחר של הבנה שיכל להתגלות רק ע"י המציאות המתחדשת.

לגבי התיאוריה שלך בדבר ההידמות העתידית של הנברא לבורא, ובמשיח בפרט:

על משקל הנאמר למעלה אנחנו יכול לתת לך חומר גלם שאולי גלום בו משהו מהרעיון הזה. כה דברי הגמ' בב"ב (עה: ):

"א"ר יוחנן: עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקדוש ברוך הוא...

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונת: ג' נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים...

א"ר אלעזר: עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש, כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא".

ובגמ' מגילה (יח.): מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל? שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל".

ובסנהדרין (סה: ): "אמר רבא: אי בעו צדיקי ברו עלמא, שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים וגו'". ופירש רש"י שם: "אי בעו צדיקי - להיות נקיים מכל עון: הוו ברו עלמא שנאמר כי אם עונותיכם היו מבדילים, הא אם לא היו בהם עונות אין כאן הבדלה".

ועכשיו לתיאוריה שלי:

אתה הוא בנות נו לריב, והתיוג שלי לעיל היה פאלטה.  

הכל בעירבון מוגבל (ודוק).

לומר שזו הנוסחה וסוף סוף 'עלינו' על תוכניתו - זה יומרני מדיי במקרה הטוב.

אבל מצד שני: אם אלוקים נתן לאדם מח שעובד בצורה מסויימת, וחושב בצורה מסויימת, ותוהה על העולם והמציאות והאלוקות בצורה מסויימת, ומגיע מכל זה לסדר מסויים לפי עולם המושגים שלו (ויש לה גם קבלות וגושפנקאות מפיהם ומפי כתבם של גדולי האומה) - אות הוא כי זאת (גם) דרך שבה הבורא רוצה שהנברא יסתכל עליו, על עצמו ועל העולם.

אני אמנם מקדש את הכלי הזה שניתן בידינו אך לא מקדש את מה שיוצא ממנו, ואסביר:

הכלי הזה שניתן בידינו הוא הדרך היחידה שלנו לקלוט את היש, אז כנראה זהו רצון הבורא, שהמידע יועבד ע"י המסננת הזאת דווקא. ואם הכלי הזה הגיע לאיזו אמיתה, זה בסדר גמור להחזיק בה, גם אם ברבות השנים יבוא מישהו ויסדוק אותה עד כדי סתירה, ויוכיח שלא היתה אלא אמת לשעתה. זה גם בסדר, וזה חלק מהתכנית האלוקית. לא אצה לו הדרך שנהיה כליל השלימות הרעיונית בשלבים מוקדמים. יש אבולוציה גם ב'דעת אלוקים' של האנושות.

לכן, אם הגעתי לאמת, גם היא 'אמת לשעתה', אני שמח בה עתה כי היא קידמה אותי במשהו,. אני אהיה שמח אם היא תתברר כאמת יציבה, ואני אהיה אפילו יותר שמח אם היא תיסתר, כי אני אדע שיש עומק לפנים ממנה, וכן הלאה.

ולכן, מבחינתי, כל הדתות וכל התיאוריות שנאמרו אי פעם ושיאמרו, ישרתו את אותה מטרה של 'איה כבוד ה''. כל תהייה של כל מוח אנושי על ההוייה, וכל רעיון שיש לו עליה, הוא שלב ביניים נפלא להשגה יותר עליונה. כן, גם הרעיונות של המיתלוגיות האליליות,  ושל בודהה, ושל האתאיזם.

זה בנוגע לפיסקה הראשונה.

אני מאמין שאותן גושפנקאות שדיברתי עליהן ירדו לעולם ובושרו דרך אנשי מעלה שההשגחה העליונה זיכתה אותם להשיג את אותן רעיונות ע"י זוך שכלם ונשמתם, ולכן אין לי בעיה אם אני לא זכיתי לזה בעצמי והם כן. ומצד שני אני לא מאמין בהן כי פלוני אמר אותה, אלא כי זה פשוט מתיישב על הלב. 

ובכלל לא הבנתי מה הטענה פה - הרי גם סביר להניח שלא היית חושבת על תורת היחסות הכללית אילולי שנאמרה. אבל לאחר שנאמרה, והיא מתקבלת על הדעת - אהלן וסהלן.

לגבי הפיסקה השלישית - על רובה הגבתי בפיסקה הראשונה. 

ושים לב - אנחנו לא מסבירים את האלוקות. אנחנו מסבירים לעצמינו את האלוקות. וזה הבדל גדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת