הערתי את בעלי בערך בשלוש וחצי שאני לא מוצאת את השלט של המזגן וחיפשתי כבר בכל הבית וכו' הוא קם הסתכל תוך שניה מצא אותו ממש לידי והביא לי ואני... התחלתי לבכות בהיסטריה מזה שהערתי אותו סתם הוא היה פשוט בשוק..

זה לא להבין איך אכלת פעם הכלללל

קציצות תפו"א, שוקולד עם נס קפה, קציצות בשר, עוף מתובל טוב, סלט ירקות מתובל בלימון מלח ושמן, פסטה מוקרמת, עוגיות עוגות, ממולאים , כרובית מטוגנת וכ"ו

ולא רק לחם עם ממרח או קרקרים ,ושוב לחם עם ממרח ושוב קרקר ושוב קרקר ושוב קרקר

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

@שושנושי המליצה פה פעם על קרם גוף שהיא הכינה מזה

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).

יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.

עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.

אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)

אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.

אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.

מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.

בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

ונשמע שבאמת עשית בדיקת עומק.

אבל אם להיכנס לפרטים, אני חושבת שמה שאת מכירה מקרוב נשמע לך קשה יותר,

לעומת מה שאת מכירה מרחוק שנשמע קל יותר.

אני לא חושבת שזה ככה.

יש גם וגם בהכל, ושום דבר לא פשוט, והכל עביר.

בסוף זה תלוי בפרטים ובהזדמנויות ופחות בכל השוק.

אני למשל בכל השנים שעבדתי בהייטק (לא בתפקיד טכנולוגי)

מעולם לא נתקלתי באמהות צעירות מהנדסות בתחום החומרה שהיו צריכות בייביביטר גם בבוקר וגם בצהריים. בתפקידים הקלאסיים עבדו 8:00-16:0 כזה.

ועבדתי עם נשים מוכשרות מאוד שקיבלו קידומים והעלאות שכר יפות.

בתפקידים האחרים שיש יותר גמישות אבל גם יותר אחריות

היו כאלה שיצאו ב15:00 קבוע וממש עפו עליהן!

(אני חשופה לנתוני נוכחות ושכר באופן גורף אז זה לא מפרשנות או השערות) החיסרון שצריך להיות זמין מחוץ למשרד במקרה הצורך.

לגבי מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד' אני באמת לא יודעת מה המסלול שעשו כדי להגיע לזה, רק יודעת שיש להם תואר בהנדסה והן צעירות.

לגבי חוסר יציבות, זה נכון. באמת זה תחומים שקל לחתוך בהם תקנים.

למה ללכת ללמוד הנדסה ולא רפואה או משפטים או כלכלה,

מניחה שיש לזה חסרונות, אבל מי שיש לה נטיית לב חזקה דווקא לזה, שם היא תצליח יותר.

זה כן אפשרי, אבל צריך להיות מעולה ולעשות שיווק טוב כדי למשוך לקוחות כעצמאי.

גם צריך להתאים את שעות העבודה לפעמים ולפתוח גם אחהצ.

בכל מקרה אין לי ניסיון עם המקצועות האלה, אבל נקודה חשובה בעיני זה שבמקצועות ההנדסה המשכורת גבוהה מההתחלה, ומי שחי באופן מחושב וחוסך ומשקיע חלק משמעותי מהמשכורת כבר בגילאי ה20 המוקדמות, יצבור פער גדול על מי ש10 שנים לפחות ירוויח משכורת שאי אפשר לחסוך ממנה ורק אז יתחיל להרוויח ולחסוך (אפקט ריבית דריבית).

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)

בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.

למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

הייתי משתפת אותה במחשבות שלך ובחששות שלך

פותחת אותה לעוד מקצועות שיכולים לדעתך להתאים לכישורים ונטיית הלב שלה.

ושתחשוב על זה..

בסופו של דבר שילוב בין בית לעבודה הוא אף פעם לא קל, והיא תמצא את האיזונים שמתאימים לה. 

ואני מסכימה שגמישות היא שיקול משמעותי, אבל גם משכורת מאוד משמעותית, שלרוב תהיה הרבה יותר גבוהה בהייטק מאשר בתחומים יותר גמישים.

שאלה נוספת שאנונימית ואמאשומי כתבו על זה קצת זה אם יש אופציות של פחות שעות במשרות של הנדסת חשמל