ביקורת, כן או לא?חדשכאן
האם? איך? מתי?
שוטו!

מהמסילת ישרים פרק כ"ג:

וואו יפהאליזבת'

תודה!

זו היתה שאלה 🙂חדשכאן
אני חושבתאליזבת'

שאנשים היום צריכים בעיקר שיקשיבו להם, ומתוך זה יגיעו למסקנות בעצמם. 

אם כי לעיתים באמת צריך אדם מבחוץ שיאיר וישקף את המציאות...

ואז זה צריך לנבוע מתוך אהבה וחוסר שיפוטיות. 

 

תודהחדשכאן
זה מאוד תלויימ''ל
א. באדם עצמו, אם הוא אדם שמחפש לתקן את עצמו ושמח בביקורת או אדם שמתנער מאשמה ('לץ' בלשון המקרא ''אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ'').

ב. במי שמעביר ביקורת ואיך שהוא עושה את זה, אם הכוונה והאופן הן של לעזור בביקורת בונה או להטיח ולפגוע.

ג. בדינמיקה ביניהם, אם יש יחסים ו/או שפה משותפת שמאפשרת שיח וקבלה.
יפהחדשכאן
א. מי שקשה לו עם ביקורת הוא לץ או מתנער מאשמה?
זו סקאלהימ''ל
אף אחד לא אוהב להיות אשם, ועוד יותר לא להיות במצב שהוא נתפס בקלקלתו.

אבל מי שהוא 'חכם' הוא מעדיף את הבושה לטובת התיקון מאשר את הכבוד העצמי על חשבון התיקון. אז יש את הקצוות שהן להודות בטעות ולשמוח בתוכחה או התנערות והתכחשות ושנאת המוכיח, ויש מנעד ביניהן.
מעניין. תודהחדשכאן
בהחלטהודעה

כל תכונה היא טובה כשהיא במינון בריא.
אני חושבת שביקורת מראה על מידת אמת כלשהי וכמו כל מידה, זה טוב כשזה נעשה בזמנים הנכונים, במינונים הנכונים ובצורה הנכונה.
לא בכל סיטואציה זה נכון לבקר ולפעמים כדאי לשתוק.

לדעתי זה כמו מצוות התוכחה, לא בכל מקום זה נכון להוכיח, אבל עדיין זאת מצווה וצריך לדעת איך לעשות אותה ודווקא בקשרים הקרובים אלינו יותר ויותר.

נראה לי שיטת הסנדוויץ' יכולה להיות יעילה הרבה פעמים להצליח להעביר מסר או ביקורת כלשהי, כמובן במינונים בריאים וכשזה נעשה בהמון אהבה ואכפתיות ולא ממקום שמשדר "אני יותר טוב ממך ואתה דפוק אם הגעת למצב הזה" וכו'.

שיטת הסנדוויץ'? 🙂חדשכאן
פירגון, ביקרות, פרגון?
כןהודעה

האמת אפשר ממש לקחת כלים מעולם החינוך, כמו שמעבירים תוכחה לילד, רק להתאים את זה לרמה של מבוגר כמובן, אבל באמת זה לא שונה הרבה וזה ממש כלי להתנהלות בחיים גם בזוגיות, במשפחה, בעבודה וכד'.

תודהחדשכאן
האמת שעוד אין לי דעה בענייןהרמוניה

וזה מאוד תלוי במנטליות...

אני חושבת שצריך ביקורתיות באיזון, ושלא פחות חשוב לשנות זה את היחס לביקורת ולא רק את הביקורת עצמה

בקיצור- אם חיים בסביבה מפרגנת ופתוחה- ביקורת לא אמורה לשבור בן אדם אלא לבנות אותו. כשאדם יודע שאתה אוהב אותו ומעריך אותו לא משנה הביקורת הוא לא יעשה מזה עניין אישי. הלוואי נחיה בתפיסה שנדע שזו הסיבה שכולנו שונים וצריכים ללמוד אחד מהשני והביקורת לא תפגע ב"מושלמות" שלנו...

עדיין כמובן לביקורת יש גבול(:

יפה!חדשכאן
אני בהחלט מסכים שביקורת אמורה לבנות. במיוחד כשהיא מגיעה ממישהו קרוב ואיכפתי.
זו זכות בשבילנו במקום מסויים..
תודה
תודה על השאלה..הרמוניה


לגמרי כן. זה דבר מדהים אבל צריך לדעת לעשות את זה.מיונז

איך?

- ע"י בנאדם שמכיר אותך וקרוב אליך. או שיש שיח משותף ביניכם.

- בנאדם שיודע על מה הוא מדבר ולא סתם זורק מילים בעלמא.

- בצורה שבאמת ברור למבוקר שזה בא ממקום אוהב שרוצה שיהיה לו טוב ולא ממקום שמנסה להקטין אותו.

איך המבוקר יודע? מרגישים את זה מטון הדיבור וממה שנאמר.. במצב כזה, גם אם הביקורת תכאב - היא תוכל לגרום לבניה אמיתית.

 

מתי?

- בזמן ששיש לביקורת יכולת להתקבל. כשמרגישים שהאדם מולך במוכנות לשמוע ולתקן. 

 

נכתב בעיקבות קבלת ביקורת מדהימה מבנאדם שעשתה לי טוב ממש וקידמה אותי בטירוף, ובעקבות ביקורת שאני נתתי וגם עשתה טוב ממש.

תודה!חדשכאן
יפה

הלוואי שכולם היו בגישה כזו
זה מהדברים שלומדים בדרך הכואבתמיונז

אבל וואלה זה ממש היה שווה את זה.. 

חד משמעית אני בנאדם יותר טוב היום בזכות השיחה ההיא אי שם

בהחלט!חדשכאן
כזו היא ביקורת מאדם שרוצה בטובתך!
אני תוהה אם יש כללים כאלה חמורים לביקורת...הרמוניה

כאילו אם אם את עושה משהו לא טוב פיזית (נגיד חותכת עקום) היית רוצה שיתקנו אותך, לא? ולא היית מרגישה שום חסימה בלב לקבל את הביקורת כי ברור שיש דברים שאת צריכה ללמוד, אז באיזה מקרה זה יהיה שונה? 

לא התכוונתי לטכני.. התכונתי לביקורת כשנפש האדם מעורבתמיונז

וישר הנחתי שלזה הוא התכוון בשאלה , לכן עניתי על זה.. 

 

כמובן שאם אני בלי אורות בכביש , אין צורך שרק חבר נפש קרוב יהבהב לי ויאמר לי להדליק אורות

כן אבל גם פה צריך איזוןהרמוניה


איזה איזון ?מיונז
לדעתי פשוט אלו תנאים שיגרמו לביקורת להיות אפקטיבית
אז אולי אני מדברת על סוג אחר של ביקורתהרמוניה

ביקורת שיש בה שיח, שמעלים את העניין ואז זה לא חייב להיות רק אדם שממש יבוא מלב טהור והכל... ז"א ביקורת שאתה לא מסכים עם האדם ולא ביקורת שברור לך שהוא טועה, אז קצת ערבבתי... -לגבי הסוג השני את צודקת

אה הבנתימיונז
אכן התכוונתי יותר לביקורת כשאדם פוגע או טועה בהתנהלותו ולא מודע לזה
הרמוניהאחרונה


למדתי שנכון שלא לתת ביקורתאדמך

אנשים מספיק חווים ביקורת מבחוץ ומבפנים יומם וליל. 

לכן נכון לחפש את הטוב, לראות בטוב עיקר ולחפש שורש טוב בכל דבר שנדמה כשלילי.

 

שמעתי שבמקרים נדירים בהם אני בטוח ללא כל צל של ספק שהביקורת תעשה את פעולתה לטובה ראוי לתת ביקורת.

קשה לי לחשוב על סיטואציה בה אני יכול להיות בטוח בכך...

תודה. מענייןחדשכאן
תוכל לתאר מהי ביקורת בעיניך?
למשל אדם פועל בצורה שאינה נראית לי אז אני מבקר אותואדמך

אדם אומר משהו שלא נראה לי מתאים, אני מעיר לו - מעביר ביקורת.

וכן על זה הדרך.

 

מאוד טבעי לרצות להעיר לאנשים שפועלים בצורה שלא מתאימה לי, אבל ההערה/ביקורת, היא לא בהכרח מה שיעשה להם הכי טוב. גם אם כלפי חוץ נראה שהם מקבלים את הדברים.

אתה מתאר ביקורת כמשהוחדשכאן
שהוא בשביל המבקר ולא בשביל המבוקר, נכון?
מה ההבדל בין ביקרות לעצה?
לא, מעבירים ביקורת בשביל המבוקראדמך

רק מנסה לתאר את הביקורת כדבר שעלול להזיק יותר ממה שהוא יועיל.

 

אדם מעביר ביקורת כשהוא רואה נקודה שהיא לכאורה שלילית אצל האחר.

עצה זה לעזור לבן אדם להשתדרג...

והעברת ביקורת אינה כדי לעזור לו להשתדרג?חדשכאן
אם בטוחים שזה יעזור, אז מעולהאדמך

אבל צריך לשים לב שעל הדרך האדם מקבל תודעה שלילית על עצמו. לכן לרוב לא משתלם לבקר. 

 

אם רוצים להעיר למישהו, להבנתי, הדבר הנכון ביותר זה לנתב את כל ההסתכלות על שורש הטוב באותו הענין ולחזק את הנקודה החיובית הזו.

תודהחדשכאן
בהחלט כן!מבקש אמונה

כל עוד זה לא בצורה של ביזיון או האשמה מעצבנת, זה מצוין

שיהיה ענייני - איפה טעיתי - בלי להיכנס להאשמות.  

כמובן, אם זה בא עם הפגנת אמונה ש"אם תעשה ככה בטוח תצליח כי אתה טוב" וכו'

זה הרבה יותר נחמד.  

 

ברוך ה' יש לי חברים שיעירו לי בצורה טובה אם הם יראו שאני טועה במשהו

זה מצוין ואני מעריך אותם בגלל זה.

🙂 תודהחדשכאן
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

יש בזה גם צדדים טובים. עצםקעלעברימבאר
הידיעה שה' מסייע עוזר להרגע ולהיות אפקטיבי. כי לפעמים עצם החרדה שהכל תלוי רק בך ואין מי שמסייע היא עצמה יכולה לשבש אפקטיביות.


דריכות קטנה אפקטיבית, דריכות גבוהה כבר לא

בעיה שבנים הולכים עם מכנסיים, זה לא צנוע.אריק מהדרום
בגמרא (נדה י''ג ע''ב): "אמר רב פפא: שמע מינה - מכנסים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה! ההוא - כדתניא: מכנסי כהנים למה הן דומין - כמין פמלניא של פרשים, למעלה - עד מתנים, למטה - עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה".


וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".


"ש"מ מכנסא אסור. פירוש כשהוא נוגע בעטרה והוא רך, ואפילו לנשוי אסור מדקא מקשינן עליה ממכנסי כהנים, ועכשיו נהגו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לי על מה שנסמוך" (ריטב''א על אתר)

גם בבדואילנד - הגברים המבוגרים והשייכים עם גלימותזמירות
לא צריך להרחיק עד דובאי. מספיק להגיע בין באר שבע לערד.   
בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

אידיאולוגיהoo

זה לא דבר מספיק בפני עצמו

זה צריך לבוא בשילוב עם הגיון ועם דרך טובה ונכונה


מה מפחיד בזה

הדבר המדאיג הוא אנשים שעושים שימוש לרעה באידיאולוגיה כי אז קשה לעצור אותם 

בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

בית דין יכולקעלעברימבאר

לא להעניש. כמו רבי עקיבא שאם היה בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם.

בית דין בהוראת שעה יכול לעשות דברים אחרים.

אין מצווה להפריש חוטאים אם זה יעשה בדיוק ההפך.


 

סנהדרין בכל מקרה יכולה לבטל עשה מהתורה אם יש לזה טעם להציל מחטא אחר, ואם יפסק בעתיד שדרשינן טעמא דקרא כדעת רשב"י בגמרא אז בכלל אם יש לזה טעם מסוים שדורשים מהכתוב היא יכולה. ואם ייפסק כדעת רב אחא שאפשר לבטל לא תעשה בידי סנהדרין  אז בכלל השמים הם הגבול בסנהדרין לעתיד לבוא.


 

(ראה לנבוכי הדור על זה. אבל יש פרשנויות שונות על דברי הרב קוק.

הרב שרקי סובר שסנהדרין לעתיד תוכל לפי הרב קוק לפי הבנתו את הגמרא לשנות כל דבר בתורה, אם תפסוק כמו רשב"י ורב אחא.

הרב אבינר סובר שהרב קוק הבין את הגמרא שמדברת רק בהוראת שעה מיוחדת).

 

בכל מקרה לעניין כפיה בדורינו. מה שכתבתי זה מה שהפוסקים אומרים.

מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאר
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לא יודע אם זאת היתה בחירה נכונה להתערב ב2 המקריםפתית שלגאחרונה

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויק

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני רואה שזה ממש קרוב לליבך הנושא הזה.אני:)))))

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
לא משנהפופניק2אחרונה
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולד
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

אולי יעניין אותך