תודה!

שאנשים היום צריכים בעיקר שיקשיבו להם, ומתוך זה יגיעו למסקנות בעצמם. 

אם כי לעיתים באמת צריך אדם מבחוץ שיאיר וישקף את המציאות...

ואז זה צריך לנבוע מתוך אהבה וחוסר שיפוטיות. 

כל תכונה היא טובה כשהיא במינון בריא.
אני חושבת שביקורת מראה על מידת אמת כלשהי וכמו כל מידה, זה טוב כשזה נעשה בזמנים הנכונים, במינונים הנכונים ובצורה הנכונה.
לא בכל סיטואציה זה נכון לבקר ולפעמים כדאי לשתוק.

לדעתי זה כמו מצוות התוכחה, לא בכל מקום זה נכון להוכיח, אבל עדיין זאת מצווה וצריך לדעת איך לעשות אותה ודווקא בקשרים הקרובים אלינו יותר ויותר.

נראה לי שיטת הסנדוויץ' יכולה להיות יעילה הרבה פעמים להצליח להעביר מסר או ביקורת כלשהי, כמובן במינונים בריאים וכשזה נעשה בהמון אהבה ואכפתיות ולא ממקום שמשדר "אני יותר טוב ממך ואתה דפוק אם הגעת למצב הזה" וכו'.

האמת אפשר ממש לקחת כלים מעולם החינוך, כמו שמעבירים תוכחה לילד, רק להתאים את זה לרמה של מבוגר כמובן, אבל באמת זה לא שונה הרבה וזה ממש כלי להתנהלות בחיים גם בזוגיות, במשפחה, בעבודה וכד'.

וזה מאוד תלוי במנטליות...

אני חושבת שצריך ביקורתיות באיזון, ושלא פחות חשוב לשנות זה את היחס לביקורת ולא רק את הביקורת עצמה

בקיצור- אם חיים בסביבה מפרגנת ופתוחה- ביקורת לא אמורה לשבור בן אדם אלא לבנות אותו. כשאדם יודע שאתה אוהב אותו ומעריך אותו לא משנה הביקורת הוא לא יעשה מזה עניין אישי. הלוואי נחיה בתפיסה שנדע שזו הסיבה שכולנו שונים וצריכים ללמוד אחד מהשני והביקורת לא תפגע ב"מושלמות" שלנו...

עדיין כמובן לביקורת יש גבול(:

איך?

- ע"י בנאדם שמכיר אותך וקרוב אליך. או שיש שיח משותף ביניכם.

- בנאדם שיודע על מה הוא מדבר ולא סתם זורק מילים בעלמא.

- בצורה שבאמת ברור למבוקר שזה בא ממקום אוהב שרוצה שיהיה לו טוב ולא ממקום שמנסה להקטין אותו.

איך המבוקר יודע? מרגישים את זה מטון הדיבור וממה שנאמר.. במצב כזה, גם אם הביקורת תכאב - היא תוכל לגרום לבניה אמיתית.

מתי?

- בזמן ששיש לביקורת יכולת להתקבל. כשמרגישים שהאדם מולך במוכנות לשמוע ולתקן. 

נכתב בעיקבות קבלת ביקורת מדהימה מבנאדם שעשתה לי טוב ממש וקידמה אותי בטירוף, ובעקבות ביקורת שאני נתתי וגם עשתה טוב ממש.

אבל וואלה זה ממש היה שווה את זה.. 

חד משמעית אני בנאדם יותר טוב היום בזכות השיחה ההיא אי שם

כאילו אם אם את עושה משהו לא טוב פיזית (נגיד חותכת עקום) היית רוצה שיתקנו אותך, לא? ולא היית מרגישה שום חסימה בלב לקבל את הביקורת כי ברור שיש דברים שאת צריכה ללמוד, אז באיזה מקרה זה יהיה שונה? 

וישר הנחתי שלזה הוא התכוון בשאלה , לכן עניתי על זה.. 

כמובן שאם אני בלי אורות בכביש , אין צורך שרק חבר נפש קרוב יהבהב לי ויאמר לי להדליק אורות

ביקורת שיש בה שיח, שמעלים את העניין ואז זה לא חייב להיות רק אדם שממש יבוא מלב טהור והכל... ז"א ביקורת שאתה לא מסכים עם האדם ולא ביקורת שברור לך שהוא טועה, אז קצת ערבבתי... -לגבי הסוג השני את צודקת

אנשים מספיק חווים ביקורת מבחוץ ומבפנים יומם וליל. 

לכן נכון לחפש את הטוב, לראות בטוב עיקר ולחפש שורש טוב בכל דבר שנדמה כשלילי.

שמעתי שבמקרים נדירים בהם אני בטוח ללא כל צל של ספק שהביקורת תעשה את פעולתה לטובה ראוי לתת ביקורת.

קשה לי לחשוב על סיטואציה בה אני יכול להיות בטוח בכך...

אדם אומר משהו שלא נראה לי מתאים, אני מעיר לו - מעביר ביקורת.

וכן על זה הדרך.

מאוד טבעי לרצות להעיר לאנשים שפועלים בצורה שלא מתאימה לי, אבל ההערה/ביקורת, היא לא בהכרח מה שיעשה להם הכי טוב. גם אם כלפי חוץ נראה שהם מקבלים את הדברים.

רק מנסה לתאר את הביקורת כדבר שעלול להזיק יותר ממה שהוא יועיל.

אדם מעביר ביקורת כשהוא רואה נקודה שהיא לכאורה שלילית אצל האחר.

עצה זה לעזור לבן אדם להשתדרג...

אבל צריך לשים לב שעל הדרך האדם מקבל תודעה שלילית על עצמו. לכן לרוב לא משתלם לבקר. 

אם רוצים להעיר למישהו, להבנתי, הדבר הנכון ביותר זה לנתב את כל ההסתכלות על שורש הטוב באותו הענין ולחזק את הנקודה החיובית הזו.

כל עוד זה לא בצורה של ביזיון או האשמה מעצבנת, זה מצוין

שיהיה ענייני - איפה טעיתי - בלי להיכנס להאשמות.  

כמובן, אם זה בא עם הפגנת אמונה ש"אם תעשה ככה בטוח תצליח כי אתה טוב" וכו'

זה הרבה יותר נחמד.  

ברוך ה' יש לי חברים שיעירו לי בצורה טובה אם הם יראו שאני טועה במשהו

זה מצוין ואני מעריך אותם בגלל זה.

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

העניין של נסיעה בודדת שמשפיעה על כל החודש. צריך בדיקה אצלנו. 

ויש גם עניין שיש כמה אמצעי חיוב שכן מחוברים יחד. מוביט עם פנגו נראה לי. למשל. 

ואישית ניצלתי את האפשרות לאמצעי נוסף בשביל להכניס חוזה של ילדים לפלאפון שלי, במקביל למוביט. יצא שימושי במקום לחפש רבקו לילד. לנסיעות בודדות. 

חושבת שהם מבקשים ממך להעלות מסמכים ומאשרים את הפרופיל.

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.