כשבחורה אומרת לבחור "בבקשה תרגיע אותי, אתה נמשך לגברים?", הבחור אומר לעצמו בראש "אם אני אומר עכשיו שכן - הסיפור הזה נגמר".

צריך לשאול בצורה נייטרלית, בלי להביע חשש מהתשובה, ובטח לא לגרום לו להרגיש שהוא צריך להתבייש בעצמו אם התשובה חיובית. אחרת, אין סיכוי שהתשובה תהיה חיובית, אפילו אם הוא כן נמשך לגברים.

אלא המנגינה. אני מניחה שזה וייב שלם, ולא רק המילים בהם הוא משתמש.

@אנונימי בלנ"ו אין לי משהו מחכים להגיד, רק שלאורך כל הדרך אל תתעלמי מהאינטואיציה שלך!!! היא קריטית מאוד. בעיקר בנושאים כאלה. בהצלחה יקרה, נשמע לא כיף 😅

תגובה מתלהבת = אני נמשך אליו / אני אוהב את הדעות ההומופוביות שלו.

תגובה צוננת = אני בכלל סטרייט מאיפה לי איך הוא נראה / אני עד היום לא סולח לו על מצעד הבהמות.

כלומר בכל מקרה, התשובה תמיד תוכל להתפרש לשני הפכים.

לא ראיתי משהו מאוד מחשיד במה שכתבת, אבל לא הייתי אומר לך להתעלם מהחשש שלך. 

את אומרת שהוא מדבר קצת בשפה נשית. נכון שזה מעלה קצת שאלות, אבל ממש לא מכריח שהוא נמשך לגברים. נשמע שהוא אחד שמחובר לצדדים הרגשיים שלו, וזה גורם לו לדבר בסגנון דיבור יותר נשי, אבל זה לא מעיד בהכרח שהוא נמשך לגברים. 

למשל מה שהוא אמר שהוא מתרגש לראות את החברים שלו, לא נשמע לי מאוד מוזר. נכון שבנים בדרך כלל פחות מתבטאים בצורה כזאת, ובדרך כלל בנות מדברות בסגנון כזה. הרי אני מאמין שאם חברה שלך הייתה אומרת לך שהיא מתרגשת לראות אותך, לא היית נותנת לזה פירוש שהיא אולי נמשכת אלייך, כי זה מצוי אצל בנות סגנון דיבור כזה. בעוד בנים בדרך כלל יגידו משהו בסגנון - ממש כיף לי לראות את החברים, ופחות יגידו אני מתרגש לראות אותם. אבל זה לא מכריח שהוא נמשך לגברים, אולי הוא פשוט מחובר מאוד לרגש, ובגלל זה הוא מתבטא בשפה יותר נשית. 

וזה שהוא אוהב להיות איתם לבד. אני לא ממש יודע למה הוא התכוון כאן, וגם אני לא יודע למה את ראית באמירה הזאת כמשהו מחשיד. אני סתם חשבתי שכיף לו לבלות עם החברים הקרובים לבד, או לדבר איתם אחד על אחד, שזה נשמע נורמלי לגמרי.

והקטע עם השיער פזור, אולי זו הייתה סתם בדיחה לא מצחיקה, או סקרנות איך זה מרגיש. זה לא בהכרח מעיד על כלום. 

אני לא שולל את האפשרות שהוא אכן התכוון למשהו מעבר בכל האמירות האלה. לא הייתי אומר לך לבטל את החששות שלך. יכול להיות שאת מרגישה משהו נכון. וכדאי שתבררי את החששות האלה. אל תתחתני איתו מתוך חששות כאלה.

אני לא יודע מה לייעץ לך באופן פרקטי. אין לי מושג איך אפשר לברר דבר כזה. 
יש לפעמים סימנים שאפשר אולי לראות, כמו האם הוא מתרגש ממך, מביט בך במבט מאוהב. אלו סימנים של התאהבות, שמכריחים שהוא גם נמשך אלייך. אך עדיין גם אם אין את הסימנים האלה, גם אם אין התאהבות, עדיין יכול להיות שהוא אוהב ונמשך, כי לא תמיד אהבה מתבטאת גם בהתאהבות...

בכללי הייתי חושב שמישהו שנמשך לבנים, היה מנסה להסתיר את זה, והיה מתרחק מכל אמירה שאפשר לפרש אותה ככה. בטח אם הוא מנסה להתחתן עם אישה, הוא לא היה רוצה שהיא תחשוד. אך מצד שני יכול להיות שהסגנון הזה טבוע בו, שהוא אפילו לא שם לב שזה מחשיד, וגם אם הוא אכן נמשך לבנים, הוא לא יודע להסתיר את זה. 

אני מקווה שתגלי בסוף שהוא לא נמשך לבנים, והכל בסדר איתו. קצת מחרידה אותי המחשבה שמישהו או מישהי ינסו להתחתן עם בני המין השני מבלי שהם נמשכים אליהם, ומבלי לגלות כלום על כך. זו ממש רמאות וגניבת דעת. 

דבר ראשון, אני כותבת את דעתי. אני לא מטפלת או בנאדם מוסמך בשום צורה. אם זה ממשיך להציק, מציעה בהחלט להיעזר בבנאדם מקצועי. יכול לעזור לעשות סדר ושקט. 

א. איזה כיף שיש קשר טוב!!

ב. את אלופה שאת מקשיבה ללב שלך. לא להתארס עד שהלב שלך לא שקט.

ג. לא חושבת שהייתי מתרגשת ספציפית מהאמירות על השיער וכו.. יכול להיות שבגלל החשש שיש לך בראש אז כל דבר הכי קטן מקפיץ לך את זה...  (לגיטימי לגמרי שזה מה שקורה, רק אומרת שהגיוני שחלק מהמחשבות שעולות לא בהכרח קשורות)

ד. לא יודעת מה הרמה הדתית שלכם ומה רמת השיח מבחינת הרגשות.. אבל לדעתי בחודשיים יכול להתפתח רגש.. אפשר לראות אם קצת קשה לשמור נגיעה או לא, אם יש רצון לגעת..  לפעמים כשנהיה קשה אז הזוג מעלה את זה לשיחה ביניהם.. 

לפעמים נושא הרגש עולה לאו דווקא כשקשה לשמור נגיעה, אלא בשיחות סטייל 'יחסינו לאן', אז מדברים על איפה כל אחד נמצא מבחינת הרגש שלו..

זו שיחה לגיטימית לגמרי וזו יכולה להיות אחלה הזדמנות לדעתי.

ה. אם סעיף ד' לא עובד או לא רלוונטי אז אפשר לנסות לעשות שיחה דוגרית וכנה.

יכול להיות שהיא קצת תיפגע וזה יהיה באמת לא נעים, אבל, אני חושבת שבקשר לא כל השיחות זה לאבי דאבי, ויש פה עניין רציני שיושב עלייך והדרך היחידה לפתור את זה זה מולו כנראה, ואם יש תקשורת טובה, הקשר יכול לעמוד בזה.

מה לעשות בשיחה? אולי לא לדבר דווקא על נטיה מינית, אלא באופן כללי להעלות את זה שיש מלא מקרים שלא מספרים אחד לשני דברים וזה מפחיד אותך ולכן את מרגישה הכרח בנפש לוודא איתו אם יש לו איזה משהו שהוא לא אמר לך עד היום.. 

או לספר על חברה שאת מכירה שסיפרו לה רק אחרי מלא זמן איזה משהו ולומר על עצמך שאת היית רוצה לדעת לפני כי אחרת היית מרגישה רמאות.. לנסות 'לסובב' את העניין ולהעלותו בצורה חכמה ורגישה, בלי להעלות דווקא את הנושא של נטיות..

מקווה שעזרתי קצת או נתתי כיוון מחשבה. 

בהצלחה גדולה!

בקשר לסעיף האחרון,

שימי לב שבכל הדרכים שהצעת לדבר על זה - יש כאן צד "חוקר" וצד "נחקר", ואפילו אם הבחור נמשך לגברים - לגרום לו להבין שהבחורה תברח ממנו אם הוא יודה, זאת לא הדרך לגרום לו לספר...

"וואי יש לי חברה שיצאה עם מישהו, ורק אחרי 3 חודשים הוא סיפר לה ש-XXX... איזו מסכנה..."

האם אני רוצה שהחברה שלי תהיה מסכנה? האם אני רוצה שהיא תרגיש שרימיתי אותה עד היום? האם אחרי המילים האלה, יש ספק מה היא תעשה אם אספר לה את הסוד שלי?

לדעתי, הדרך הכי טובה היא פשוט להיות דוגרי. לשאול בצורה ישירה. לא צריך לשקר לפני זה (ולהגיד למשל "אל תדאג, אתה יכול לספר לי, זה בכלל לא מפריע לי"), וגם לא להגיד את ההפך ("אם התשובה היא כן אז אני קמה והולכת"). פשוט לשאול בצורה ישירה, תוך כדי דייט כיף וזורם, תוך כדי שהלב פתוח והנפש חפצה.

האם יכול להיות שהוא יכחיש למרות שהוא כן נמשך לגברים?

בוודאי.

אבל לדעתי, בכל השיטות האחרות, הסיכוי שהוא יספר את האמת נמוך עוד יותר.

תקשיבי לבטן שלך ותנסי לבדוק מעוד כיוונים האם החששות שלך נכונים 

"הוא מדבר קצת בשפה נשית וזה מגעיל אותי" - זאת נקודה שצריך להמשיך לשים לב אליה ללא קשר לשאלה האם הוא נמשך לבנים או לא. אם משהו בדבורו דוחה או מגעיל יש כאן בעיה רצינית.

לעצם הדברים - ההתמקדות צריכה להיות יותר בהאם הוא נמשך אלייך ולא האם הוא נמשך לבנים. 

כיום יודעים שהמשיכה המינית איננה בינארית - או לגברים או לנשים. אלא היא ספקטרום שלם שרוב האנשים נמצאים איפשהו באמצע ורק מעטים נמצאים בקצה ב 100 אחוז ונמשכים רק למין השני.

לכן, מה שחשוב זה האם וכמה הוא נמשך אלייך. דבר כזה ניתן כמדומני (לא מדבר מניסיון) להרגיש ולהבחין בדיבורים, מבטים, מחוות, קושי בשמירת נגיעה וכו'

@פשוט אני.. אולי תוכל לענות ולעזור (מקווה שזה בסדר לתייג אותך)

הבעיה היא לא התיוג, אלא זה שאף אחד עד עכשיו לא תייג!

שלום לך אנונימית יקרה,

אנסה לענות בנקודות בהתאם למה שעולה בראשי:

א.

אי אפשר לדעת אם אדם מסוים נמשך לגברים לפי דיבור נשי. 

לא לפעמים, לא אולי, לא מדי פעם.

אי אפשר, נקודה.

בכל פעם שיצאתי מהארון בתור נער, אנשים היו בשוק. "אבל אתה בכלל לא נראה!" הייתה התגובה הנפוצה ביותר. למעשה, לרוב מוחלט של חברי ההומואים אין שום מאפיין חיצוני שיכול להסגיר אותם.

מהצד השני, יש לי לא מעט חברים סטרייטים למהדרין עם דיבור נשי, תנועות גוף נשיות, והם אפילו מעדיפים לקרוא ספרים מאשר לצאת לכדורסל עם החבר'ה, ר"ל. עם זאת, אין בהם ולו מ"מ של משיכה לבני מינם.

ב. 

באופן כללי, נשמע שזכית להכיר אדם שמאוד מחובר לרגשות שלו, ואין בזה שום דבר רע. לכל אדם יש חברים טובים שהוא מתרגש לפגוש אותם, ואולי זה נראה לך מוזר מכיוון שיש הרבה גברים שלא אוהבים לדבר על הרגשות שלהם. אין צורך לציין שלא כל התרגשות היא התרגשות רומנטית או מינית (ובכל זאת, הנה ציינתי זאת...).

האמת היא, שהמסקנה שלי הפוכה לחלוטין: אם הייתה לו התרגשות רומנטית או מינית כלפי אדם אחר, הוא לא היה מספר לך זאת (ולא משנה אם זה כלפי בחור או בחורה). אם הוא מספר לך בביטחון על הרגשות שלו, סימן שהוא יודע בוודאות שאת לא צריכה להרגיש מאוימת מהם.

ג.

כשאתה נמצא במסגרת כלשהי, למשל צבא או ישיבה וכו', אז רק כאשר אתה לבד עם חבר אתה יכול באמת לדבר אתו. בבית המדרש לא מדברים על זכרונות מצחיקים מבית הספר היסודי, ובאימון צבאי לא מדברים על קבוצת הכדורגל שאוהדים. נשמע לי מאוד הגיוני שהוא נהנה להיות לבד עם חברים, ולקבל זמן איכות איתם. 

ד.

אם זה כל כך מטריד אותך, לדעתי אין מנוס מלשאול אותו בצורה ישירה. לא להסתמך על רמזים או על חיתוך הדיבור. פשוט לשאול. 

ה.

ואם בכל זאת תגלי שהוא נמשך לגברים, אז...?

יש יותר גברים (ונשים) ביסקסואלים מאשר הומואים (ולסביות). השאלה היא האם לדעתך, ממה שאת מרגישה כשאתם נמצאים ביחד, הוא מתחבר אלייך כמו שהיית מצפה מגבר להתחבר אלייך. ברגשות, בהתרגשות, במשיכה, בעניין, בכל דבר. 

אני לא אכחיש, להיות ביסקסואל נשוי זה אתגר (וגם להיות בן/ת זוג של אחד/ת כזה). אבל אם כל כך טוב לך ביחד אתו, אז תעשי שיקול האם חיים לצידו שווים את האתגר הזה (מניסיון של אשתי - כן, היא לרגע לא מתחרטת על כך שבחרה להתחתן אתי). 

הלוואי שהיינו יכולים לייצר את בני הזוג שלנו במעבדה, להתאים אותם אחד לאחד לכל הדרישות שלנו, וכך היינו מקבלים את "בן הזוג המושלם". במציאות זה לא ככה. נשים רבות מתלוננות על כך שבן הזוג לא מדבר בכלל על רגשות, זה באמת מפריע להן. האם זה אומר שהן היו מחליפות אותו? לא. 

בכל נישואין יש אתגר (להפוך שניים לאחד זה לא פשוט), וצריך פשוט לשקול את היתרונות אל מול החסרונות של כל שידוך.

כל זה רלוונטי רק אם תגלי שהוא אכן נמשך לגברים, וכאמור - כלל לא השתכנעתי שזה המצב.

ו. 

הדיבור שלו מגעיל אותך? למה?

האם רק בגלל הסטיגמה לפיה זה דיבור של גברים הומואים, והדיבור הזה מייצג אצלך תרבות שאת לא רוצה להכניס לביתך?

באופן כללי, לא טוב להיגעל ממשהו אצל בן אדם שרוצים להתחתן אתו, במיוחד אם זה גורם ממש לרתיעה. 

לדעתי כדאי לך לברר עם עצמך למה זה כל כך מרתיע אותך, האם את יכולה לטפל בתחושה הזאת, ואם לא - האם כדאי להמשיך (יתרונות וחסרונות וכו').

תוכלי בבקשה להסביר את המשפט הראשון?

של אנשים מסוימים, שהם כלל לא בחרו בה.

יש גם רבנים גדולים מאוד (וגם ראשי ישיבות) שהם ביסקסואלים, וגם סתם עמך ישראל. זה לא מעיד שום דבר על אותו אדם, ולא מעיד על איך הבית שלו ייראה.

אני לא בא לשכנע אותך להתחתן דווקא עם אדם כזה, ממש לא. גם אם תגידי שאת לא רוצה להתחתן עם מישהו כי יש לו פלולה על האף - זו זכותך המלאה. 

אם היית אומרת "אני מפחדת מהאתגר של זוגיות כזאת", זה דבר אחד.

אבל להגיד "אני לא חלק מהדיבורים האלה", כאילו מדובר בתרבות מסוימת, באיזו סצנה שמתרחשת רק במועדונים של תל אביב, כאילו אם אדם מסוים הוא ביסקסואל אז בזה הוא מתעסק כל היום וזו המהות שלו, זה פשוט חוטא לאמת.

**הכי חשוב**

אני חלילה לא מדבר על הבחור שאת עכשיו יוצאת אתו. כמו שכתבתי לך, וגם רבים אחרים כתבו, בכלל בכלל לא בטוח שהוא נמשך לגברים. 

רוצה להסויף שתיים שלש נקודות

"הוא אמר לי חצי בצחוק שמעניין מה היה קורה אם היה לו שער פזור... נחרדתי אבל שתקתי כי כאילו לא הבנתי מה נסגר איתו ומה עוברר"

מה שאני מנחש הוא: היתה סיטואציה שקשורה לשער שלך, ואז הוא ניסה להפוך את זה לנושא שיחה בלי שיביך אותך. אז הוא דיבר על עצמו, ועל איך הוא היה אם שער פזור. במקום לזרום עם הבדיחה, את שכבר שבועיים עם חששות, פרשת את זה כביטויי נשיות שלו, וכאילו כדי להגן עליו מהחששות שלך, שתקת. בזמן שלא היה כלום כי אין כלום.

כן - לקראת נישואין וזוגיות לא רוצה מישהו עם "הגדרות"

תקראי את מה שהוא כתב אחרת:

"רוב אלה שנמשכים לבני מינם, נמשכים גם לבני המין השני". ולכן אין לך מה לדאוג בקשר לשאלה אם הוא נמשך אלייך.

האם הוא נמשך לבנים - לא ברור לי למה בכלל זה מעניין, לאיזה אנשים שהוא לא נשוי אליהם הוא נמשך. הרי כך או כך, הוא יודע שהוא אמור לבטא את המשיכה כלפי אשתו בלבד. מה זה משנה כלפי מי לא?

במקרה, יש מונחים שמתארים את התופעות האלה, ובעולם המודרני זה מוגדר כ"זהות", ולכן לך זה נראה כ"הגדרות". אבל גם אם לא היתה זהות כזאת, המצב היה אותו דבר - היתה משיכה בלי "הגדרה" . יכול להיות אפילו שגם אם הוא נמשך לבנים הוא עצמו לא מודע לזה שזאת "משיכה", כי מבחינתו אם הוא נמשך לבנות לא יכול להיות שהוא נמשך לבנים. בקיצור, דווקא בגלל זה יכול להיות שעדיף לא לשאול אותו - שלא תתני לו רעיונות.

ובקיצור - לא ראיתי במה שכתבת סיבה לחשוד

גם אם יש סיבה לחשוד, החשד הוא שהוא נמשך לבנים, ולא שהוא לא נמשך אלייך (ולכן אני באופן אישי לא מבין מה הבעיה)

גם אם החשד נכון, יותר טוב יהיה להיות רגועה בקשר לנושא הזה, לפחות כאסטרטגיה

אין לזה שום משמעות של "זהות" כל עוד הוא לא חייב לזהות את עצמו כך

ואולי לכן עדיף שלא לעמת אותו בשאלה הזאת - בניגוד לעמדה של אחרים כאן

כלומר, הוא לא מודע לקיומה של התופעה ולכן מתעלם ממנה כ"אין לי מושג למה אני מרגיש ככה אבל אתעלם כי זה מוזר"

ואז 1 האם זה ישנה את הבעייתיות? 2 כמובן הוא לא יכול לספר על משהו שהוא לא מודע לו 3 אין כאן מישהו עם "הגדרות", כלומר עם זהות/נטיה מוגדרת ושונה

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

צריך לדעת מה זה אומר. לא לגשת סתם ככה.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏