לא, זה לא אמיתי😳 התאפקתי עד עכשיו אבל...חולת שוקולד
משפחת אברכים עם 14 ילדים, מבני ברק, מבקשת עזרה לחתן את הבת, עם כל הכבוד זה שונה ממקרים של פטירה פתאומית או מחלות שעוד אפשר להבין שלא כולם עושים ביטוח ומתכוננים לסיטואציות כאלה
הם אשכרה מרשים לעצמם לגור בבני ברק, שגם מחסן שם עולה הון, להיות אברכים, להביא 14 ילדים ואז לבקש צדקה, כאילו, מה חשבתם שיקרה??? ועוד לומר שהם חיים בפשטות ומסתפקים במועט...
במקומם הייתי מחתנת את הבת בדשא עם פיתות ופלאפל (אה, בעצם משפחת החתן יכולה לבטל בגלל זה, אוי ואבוי) עובדת בכל עבודה שהיא מצאת החמה עד צאת הנשמה, עוברת לגור באוהל ביער ומדריכה את הילדים שלי לא לחזור על הטעויות שלי
חחח אני פשוט הפסקתי להסתכל על הקמפיין הזה שרץ בערוץדי שרוט


ואוו איזו שיפוטיות מהמם.יהודה224
אם מישהו מבקש ממני כסף, זאת זכותי המלאה לתהות האם הוא ראויפשוט אני..

לקבל את הכסף שלי.

ברור, השאלה האם אפשר לשפוט את אלה שהחלטת שהם לא ראויים?די שרוט


בעולם אוטופי - לאפשוט אני..

בעולם שבו יש אנשים שבוחרים מראש לא להתפרנס, מתוך תקווה שהצדקה תציל אותם - אני רואה בזה חובה מוסרית לשפוט אנשים כאלה. לא כדי להרע להם, חלילה, אלא כדי שלא יבואו עוד אנשים ויבחרו בדרך הקלוקלת הזאת.

אבל אם יש אנשים שמאמינים בדרך הזאת?די שרוט

הרי כל עולם האברכות נשען על כל הקונספט הזה של תמיכה ובחלקים נרחבים רואים את זה בעין יפה.

 

זה מזכיר לי את המקרה המפורסם של "חידת פרלמן" אם אתה מכיר.

גרישה פרלמן הוא גאון מתמטיקאי יהודי רוסי שהצליח לפענח תעלומה מתמטית בשם "השערת פואנקרה" שלא הצליחו לפענח אותה מעולם.

 

פלדמן קיבל 2 פרסים בשווי מיליון דולר כל אחת והוא סרב לקבל אותן! קולט? ואגב הוא חי בעוני מחפיר.

 

אף על פי כל זה, קמה יוזמה בעבר של אנשים לממן לפלדמן מחיה. הם היו נכונים לספק לפלדמן את כל מחסורו בגלל הסירוב שלו.

 

אז יש אנשים שבעיניהם הדרך הזאת היא ראויה ואף מכובדת.

עולם האברכות לא נשען על צדקהפשוט אני..

אלא על הסדרים שונים (הסתמכות על קצבאות בלבד, הסתכמות על כסף של ההורים וכו').

 

אותו פלדמן שילם כסף כדי לממן פרסומות לכך שהוא מבקש צדקה?

לא, הוא לא פרסםדי שרוט

אבל אני רק אומר שיש לא מעט אנשים שרואים ב"הסתמכות על צדקה" כדבר חיובי (אם כמובן ההסתמכות באה כתוצאה מהשקעה בדבר שהם רואים בו ערך מסויים. בין אם זה תורה ובין אם זה מתמטיקה).

 

 

יש הבדל בין לסמוך על צדקה שנקבעה מראשחולת שוקולד
והצד הנותן רוצה לתת אותה למען הערך (שזה בעצם הסכם ייששכר וזבולון) לבין להביא את עצמך להצטרך צדקה ואז לבקש אותה
אם הם מאמינים בדרך הזאת, אז לפי מה שהם לומדיםספק

עדיף שהאבא יעזוב את האברכות ויילך לפשוט עורות בשוק ובלבד שלא יזדקק לבריות. 

 

אתה יודע מה שמתי לב מר פשוט אני היקר?nonimit
שאתה חי בעולם אוטופי
שבו חוץ ממך ומהדעות שלך לא קיים אף אחד.
מה שהחלטת שלא מקובל *עליך* אתה מנסה להכריח את כולם לחשוב כמוך שהוא האמת.
מי *שאתה החלטת* שהוא רשע אבוי לאלו שיחשבו עליו חלילה אחרת.
מי שלא מסכים איתך בכל מה שקשור לקהילת הקודש הלהט"ב, הוא הומופוב כמובן.
אתה פוסל את כל מי שלא נוהג או חושב כמוך.
זכותך לבדוק מי ראוי לכסף שלך וזכותך לחשוב מה שבא לך ולהחזיק בדעות כאלו ואחרות ולהילחם עבור זה אפילו, בדם יזע ודמעות,
אבל אין לך שום זכות לשפוט אחרים ולהתנשא.
ואתה עושה את זה פעם אחר פעם,
כמעט בכל הודעה שלך.
אז הגיע הזמן להגיד לך שזה מגעיל ודוחה.
ואולי אחרים כאן לא אומרים לך את זה מסיבותיהם שלהם,
ובכלל יש בפורום הזה כל מיני חוקים סמויים ולא כתובים שאני מעדיפה להתעלם מהם,
הי איזה מזל שחופש הביטוי חל גם עלי!
אז הנה אני כותבת בקול את דעתי,
כי אני רואה בזה חובה מוסרית
לא כדי לרדת עליך אישית, אלא כדי
שלא יבואו עוד אנשים ויבחרו בדרך הקלוקלת הזו.
גם אני רוצה לתקן את העולם.
איזו פחדנות ובריונות, להקים פצלש בשביל לתקוףפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ט' באדר תשפ"א 18:11

מתי כתבתי על מישהו ''רשע'' בגלל דעות שלא סיכנו בפועל חיי אנשים?
מתי כתבתי על ''קהילת ה*קודש* הלהט''ב''? מתי כתבתי שכל מי שלא מסכים איתם הוא הומופוב? והרי כתבתי כמה וכמה פעמים שגם אני לא מסכים עם הקהילה הזאת, ואף הדגשתי שנפגעתי אישית מהלך הרוח שם (המעודד בין היתר דיכוטומיות ושולל את רצונם של להט''בים להתחתן כדת משה). אני משקיע כל כך הרבה זמן כדי לעודד להט''בים, להגיד להם שבמקרים רבים יש פתרון. ביסקסואלים מגיעים אלי לשבת (!!!), כדי להיווכח בעיניים שזה אפשרי. עם כל מה שזה דורש ממני, ובעיקר - עם מה שזה דורש מאשתי.

 

ולא, אני לא יכול לצטט לך מה אחרים אומרים עלי, הן בפורום הסגור והן בהודעות אישיות. אנשים שאני מציל את החיים שלהם, אנשים שהשיחות שלהם אתי הן התקווה שלהם להקים בית יום אחד. מצאת את מי לתקוף על ''תמיכה בקהילת קודש להט''ב'', באמת.

יש כאן שרשור שנפתח על ידי ניק אחר, הרבה ניקים הצטרפו, אבל רק אני תוקף רשע ואכזר?

אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן

חחח, בדיחה נהדרתחולת שוקולד
וואו כמה קשקושיםדי שרוט
אם יש ניק אחד ענייני ומנומס זה מר פשוט אני.
אני חייב להגיד משהו שאולי ישמע קצת מתנשאנחשון מהרחברון

יש 2 סוגים של אנשים בעולם (בגדול כן?)

 

הסוג הראשון  - אנשים רציונאלים. נוהגים לבדוק עובדות לפני שהם מדברים, לראות שיש קשר בין התשובה שלהם לשאלה. שמתבססים על היגיון ועונים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

 

הסוג השני - אנשים רגשניים. לא משנה העובדות. המציאות לא מעניינת. התגובה לא קשורה לשאלה  מתבססים על תחושות בטן ועונים לגוםו של אדם ולא לגופו של עניין.

 

כמובן יש הרבה במצב ביניים, קצת מכאן וקצת מכאן.

 

ואז קורה דבר מוזר.

מגיע ניק. שמסתכל בקור רוח על מציאות ואומר את דעתו המבוססת על עובדות, נתונים, מספרים ואומר את דעתו. (אם לא הובן מדובר על @פשוט אני..) רוב ככל המקרים בהם הוא מביע את דעתו יש מספיק אנשי מקצוע בתחום שסוברים בדיוק אותו הדבר. יותר מזה. רוב הציבור ככל הנראה חושב כמותו (מלבד ענייני להט"ב שאדבר על כך בהמשך) הטיעונים הם לוגיים. הגיוניים מנומקים ושיטתים. יש כאן תפיסת עולם רציונאלית שכלית מובהקת. אפשר לחלוק עליה. אפילו רצוי. ככה יש בירור אמיתי של הדברים.

 

ואז מגיעה ניקית עלומה שמסתכלת בעיניים רגשניות. מתעלמת מהמציאות. ממציאה האשמות וטיקטים ועונה לא לעניין.

 

 

עכשיו ידועה הבדיחה על הרב שהגיעו אליו 2 אנשים לין תורה ואמר לשניהם שהם צודקים וכשאשתו אמרה שזה לא יכול להיות אז הוא אמר שגם היא צודקת. כבדיחה זה נחמד במציאות זה לא עובד.

 

כשמחפשים אמת הדרך היחידה היא בירור. עימות של טענות. בדיקה מדוקדקת שלהם ועוד.

 

אז בואו נסכם מה יש לנו עד עכשיו.

מצד אחד @פשוט אני.. מנמק את עמדותיו. עונה לעניין כששואלים ומקשים ובגדול רוב העולם סובר כמוהו.

 

מצד שני @nonimit "שמה לב" שמישהו אחר חושב שהאמת רק אצלו תוך כדי שהיא מעוותת לגמרי את כל מה שהוא כותב (הן על "קבילת קודש הלהט"ב, הן על מי הוא פוסל,והן על אופיו) ואז היא מסכמת במשפט מאד מעניין "אבל אין לך שום זכות לשפוט אחרים ולהתנשא. אתה עושה את זה פעם אחר פעם" (כשזו ההודעה היחידה שלה בפורום. כן?)

 

כמה התנשאות בהודעה אחת. כמה שיפוטיות בהודעה אחת.

 

 

אז כשאני מסתכל על זה ומנסה לברר את האמת, הרי זאת היתה כוונתה, היא רואה בזה "חובה מוסרית" רוצה "לתקן את העולם" אז ברור לי איפה נמצאת האמת ההגיונית ואיפה נמצאת הרגשנות מלאת הרוע הקנאה וחוסר היכולת להתמודד עם טענות

 

(ובמאמר מוסגר בעיני המקום שפשוט אני נמצא בו הן בהתמודדות האישית שלו  והן בהכוונה לנערים ואנשים אחרים שמבולבלים ביחס למיניות שלהם מראה שאין כאן מקום נפשי של רצון להיות במיינסטרים.  לעומת הצד שני בהרבה דברים אחרים הוא כן במיינסטרים מלמדים אותי לפחות דבר חשוב. אין לו עמדה מראש. הוא מברר ומכריע ע"פ השכל שלו. האם יכול להיות שהוא טועה? כן. לגמרי יכול להיות מצב כזה. אבל הסיכוי של מי שמברר רציונאלית לטעות נמוכים בהרבה מאנשים שמונעים על ידי רגשות כמוך)

תודה רבה רבה 🌷פשוט אני..
חיוך בתקופה לא פשוטה, ערכו לא יסולא בפז
וואו כ"כ לא נכוןנגמרו לי השמות
כל הדברים שכתבת פשוט רחוקים כרחוק מזרח ממערב מ@פשוט אני..

תראה אני לא קראתי מה הוא כתב כאן ,ה' אלוקינו

אבך @פשוט אני.. ממש לא מתנשא בדכ, אישית לי הוא עזר פה בפורום כשהייתי צריכה עזרה במשהו מתוך סבלנות
אגב בפורום נשואים הוא פירסם פוסטים מעניינים על כל מיני נושאים כלכליים שעוזרים להרבה אנשים ..
משערת שהאופי שלו הוא אדם שלא צורח על אנשים אלא אומר את דעתו (והוא שלם איתה) בפומבי ברוגע ונחת ונוכן להקשיב ולדבר... 
אגב, הוא כתב הרבה על החולשות שלו בפורום , הרבה.... 
והוא גם מוכן לעזור כששואלים אותו דברים .. 
אז חבל להגיב לו כך , ובכלל לכל אדם פה בפורום. כולם בניאדם מאחורי המקלדת עם רגשות ... 
ואם קשה לך ההתנהגות שלו תפנה אליו בפרטי . הוא יסביר לך . 
בכל מקרה , זה ממש כותש בן אדם מילים כאלו , ולי אישית יצא בפורום שהעליבו אותי מספר פעמים , וואלה זה השפיע עליי למשך כמה שעות .. אז להבא כדאי לשקול מילים
 

כתבת מקסיםנגמרו לי השמות
ולא הספקתי לענות לך על ההודעה שפתחת כאן מקודם ומחקת - אבל התשובה שלי להודעה היא שאני חותמת על כל מילה שכתבת ולכי בכוחך זה ותעשי חיל!!! היה לי ממש כיף לקרוא את ההודעה שלך 🌷
ייאי , מהממת תודה לך ! מחקתי כי רציתי קודם לעשותה' אלוקינו


מעולה!!!נגמרו לי השמות
גם אני עושה מחר את המנה השנייה ב"ה.
אחרי הראשונה חוץ מכאב מקומי לכמה שעות לא היה כלום, גם לבעלי כנ"ל.

גאה בך 🏆🧡
איזה כיף. בא לי גם. תברכי אותיה' אלוקינו

יש לך זכות של הצלת זוגות בעמ"י, תתפללי עליי 

בשמחה!נגמרו לי השמות
תאמרי במילים שלך גם כל מה שאת רוצה מהקב"ה, הוא שומע אותך בבהירות
הכל יהיה בסדר בעזרת השם
בואי לספר לנו אחרי
אפשר לעשות צחוקים שיעבירו את המתח, אם בא לך תתקשרי ונתרגל נשימות בלייב בטלפון (חח אם יסתנכרן לנו עם הזמנים)

בואי נהפוך את זה להרפתקה מצחיקה 🤗
חחח נחמד לראות לאן השרשור הזה מובילפשוט אני..

אם בסוף בזכות הגועל שכתבה nonimit, תת השרשור הזה יוביל עוד אנשים להתחסן... אז אולי היה שווה.

 

אשרינו שזכיתי שנתקיים בי "הפכת מספדי למחול לי" חושף שיניים

איך את עכשיו יקרה?נגמרו לי השמות
אני 3 שעות אחרי המנה השנייה ב"ה מרגישה מעולה לגמרי בינתיים 🙏🤗
הודעה ממש חצופה מוכרחה לצייןחדשה לשאלה

אל תשפטי את האדם עד שתגיעי למקומו.

איך את יודעת מה היה ומה גרם להם להגיע למצב הזה??? את חיה במקומם? את כבר יודעת מה הם עשו או לא עשו, איך הם חינכו את הילדים? 

מבחוץ הכל קל להגיד... מי אמר שהם לא מסתפקים במועט? אולי גם את זה אין להם... נראה אותך עומדת במקום שלהם ואז תדברי..

אולי תחתני את הילדים שלך עם פלאפל על הדשא.. בקשה את מוזמנת לעשות את זה.

אני לא אחחל לך להיות במקומם חלילה אלה אאחל לך שיהיה לך אמפתיה כלפי אחרים בע"ה ושתזכי תמיד להיות מהנותנים ולא מהמקבלים.

 

 

מגיבה רק על דבר אחדחולת שוקולד
הכתבה עצמה אמרה לי שהם לא מסתפקים במועט, להרשות לעצמך לגור בבני ברק, להביא 14 ילדים ולהיות אברך זאת לא הסתפקות במועט גם אם זה לא בתחום הגשמי
איפה יגור אם לא בבני ברק??יהודה224
להביא 14 ילדים אצלם זה לא מבחירה
והסתפקות במועט זה רק מהצד הגשמי בצד רוחני אין להסתפק במועט
חסר איפה לגור? חרדים לא גרים רק בבני ברקחולת שוקולד
לא מבחירה? יש רב שמדריך לא למנוע הריון גם אם זה אומר לבקש צדקה?
בצד הרוחני שתלוי בכסף והוא לא חובה הלכתית יש להסתפק במועט, לא ידוע לי שיש חובה הלכתית להיות אברך
איפה??יהודה224
מה את יודעת בדקת מחירים??
האים ביתר זולה יותר מבני ברק???
או קריית ספר?? ממש לא בהכרח... את ממ ש לא בעניינים
צפת למשל עימנואל טבריה רכסיםנחשון מהרחברון

חצי מחיר מבני ברק

ברור..יהודה224
אתה דורש מבנאדם תתנתק מכל חייך ותלך לגור בסוף העולם מבחינתו רחוק מאבא ומאמא מהמשפחה בשביל לחסוך עוד 1500 שח בחודש... גאון"!!
יש גם בבני ברקלמה לא123
אזורים מאוד זולים. פרדס כץ וכדו׳
ויכול להיות שהם גרים שם..יהודה224
לא. אני לא דורש כלוםנחשון מהרחברון

אבל אם הוא מבקש את הכסף שלי כי הוא לא מוכן לעבור לגור רחוק מההורים שלו - לגיטימי שאגיד לא רוצה ואני לא מאמין בדרך שלך.

 

תראה. אין מה לשפוט סתם בן אדם שלא קשור אלי. ברגע שהוא מקשר את זה אלי כשהוא מבקש ממני צדקה זכותי לחשוב באם המסלול (האידיאולוגי שלו שהוא מחזיק ממנו גם היום) שהוביל אותו למקום הזה הוא תקין.

 

תראה. אני אברך. גר מרחק שעתיים מההורים שלי (כשהתחתנתי המרחק היה יותר מ3 שעות רק הם עברו דירה) ושעתיים וחצי מההורים של אשתי. גר בחור בלי מכולת ליד הבית ובלי הרבה תנאים שבבני ברק הם אלמנטריים ככה אני יכול לחסוך יפה ולהיות אברך (וכן אני גם עובד. סופר סתם. מכניס יפה עצמאי ולא מעלים מס) גם לפני שגרתי בחור הזה גרתי בקראוון דלוח כדי לחסוך שאוכל להיות אברך ואוכל לחסוך כדי שגם שיהיה יותר ילדים יש לי היום איך לחתן אותם ולפרנס אותם למרות שאני אברך.

 

אם אגיע למצב שאין לי איך לחתן את הילדים אני אלך לעבוד חד וחלק. פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות.

 

כיוון שאני מכיר מקרוב את האתגרים באברכות אין לי הערכה כלפי מי שהוא אברך. קורס ומבקש עזרה מהציבור (שים לב מה כתוב שם הוא כבר בחובות עד הצוואר. למה?!?!? בגלל תרבות דירה לחתן בן תורה פמוטי כסף ומתנות באלפי שקלים!) 

ולפני שתגידו מסירות נפש - אני אעריך מאד אם הוא ימצא דרך להסתדר לבד (לעבוד ולהמשיך ללמוד) הרבה הררבה יותר מהמציאות שהוא ממשיך בכולל ומבקש צדקה

אז אל תתרוםיהודה224
הדרך האידאולוגית שלך לא מקובלת על ציבור ענק וכדאי שתכבד הפערים הם אידאולוגיים ולא מעבר לזה
היא לא מקובלת אבל אדם שמבקש כסף ופורס את הסיפור שלונחשון מהרחברון

שיתכונן שאם יש אנשים שחושבים שבהוא טועה הם גם יגידו לו את זה 

לא. אני לא דורש כלוםנחשון מהרחברון

אבל אם הוא מבקש את הכסף שלי כי הוא לא מוכן לעבור לגור רחוק מההורים שלו - לגיטימי שאגיד לא רוצה ואני לא מאמין בדרך שלך.

 

תראה. אין מה לשפוט סתם בן אדם שלא קשור אלי. ברגע שהוא מקשר את זה אלי כשהוא מבקש ממני צדקה זכותי לחשוב באם המסלול (האידיאולוגי שלו שהוא מחזיק ממנו גם היום) שהוביל אותו למקום הזה הוא תקין.

 

תראה. אני אברך. גר מרחק שעתיים מההורים שלי (כשהתחתנתי המרחק היה יותר מ3 שעות רק הם עברו דירה) ושעתיים וחצי מההורים של אשתי. גר בחור בלי מכולת ליד הבית ובלי הרבה תנאים שבבני ברק הם אלמנטריים ככה אני יכול לחסוך יפה ולהיות אברך (וכן אני גם עובד. סופר סתם. מכניס יפה עצמאי ולא מעלים מס) גם לפני שגרתי בחור הזה גרתי בקראוון דלוח כדי לחסוך שאוכל להיות אברך ואוכל לחסוך כדי שגם שיהיה יותר ילדים יש לי היום איך לחתן אותם ולפרנס אותם למרות שאני אברך.

 

אם אגיע למצב שאין לי איך לחתן את הילדים אני אלך לעבוד חד וחלק. פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות.

 

כיוון שאני מכיר מקרוב את האתגרים באברכות אין לי הערכה כלפי מי שהוא אברך. קורס ומבקש עזרה מהציבור (שים לב מה כתוב שם הוא כבר בחובות עד הצוואר. למה?!?!? בגלל תרבות דירה לחתן בן תורה פמוטי כסף ומתנות באלפי שקלים!) 

ולפני שתגידו מסירות נפש - אני אעריך מאד אם הוא ימצא דרך להסתדר לבד (לעבוד ולהמשיך ללמוד) הרבה הררבה יותר מהמציאות שהוא ממשיך בכולל ומבקש צדקה

אז בא אסביר לך איך זה עובד.יהודה224
הבנאדם לא מבקש מאדון@נחשון מהצפון כסף אלא מאי? הוא פונה לארגון קופת העיר ומבקש מהם תרומה בעקבות משבר כלכלי מסויים שיכול לנבוע מבעיה רפואית, נפילה כלכלית בגלל חובות וכדו' ולהם יש קופירטירים שעובדים על לשווק לציבור את מצבו הקשה ולמה צריך לתרום (והם כנראה גם משלמים לערוץ 7 או שהם נותנים בהתנדבות שטח פרסומי) בשעה זו כבר קרוב לוודאי שהם קיבלו את התרומה וכשאתה תורם כרגע למעשה אתה תורם לנזקק הבא שיכול להיות גם משו שזקוק להשתלת כליה.
עכשיו נכון שכנראה לא אתה ולא @ספק כמובן תסכימו עם הצורך של אנשים מסויימים לנהוג חיים אחרים ממה שאתם חושבים שצריך להיות... אבל ברוך ה שעם ישראל רובו ככולו תורם בשמחה כפי יכולתו ולא עושה חשבון.
בעניין הזה זכור לי סיפור ששמעתי מאחד מרבני פורת יוסף.
שהיה עשיר שהיה תורם כל שנה את מעשרותיו לרבי זושא ולשנה אחת בא העשיר ושאל אותו כבוד הרב מי הוא רבו של הרב? ענה לו רבי זושא שרבו הוא המגיד ממזריטש! הלך העשיר ואמר בליבו שאם לרבי זושא הוא תורם והוא כזה עשיר מה יהיה אם יתרום להמגיד... לשנה הבאה הלך ונתן מעשרותיו למגיד והנה התחילו בעיות לצוץ בנכסיו ותוך שנה איבד הון רב, חזר העשיר לרבי זושא ואמר לו.. איך יכול להיות כדבר הזה אחרי שתרמתי לרבך הגדול ממך התחלתי לרדת מנכסי.
ענה לו רבי זושא, כשאתה תרמת בלי חשבון גם הקב"ה נתן לך בלי חשבון שאתה התחלת לעשות חשבונות גם הקב"ה התחיל לעשות חשבון.....
ישמע חכם ויוסף לקח
אני חושב שאתה טועה לגמרינחשון מהרחברון

אין לי שום בעיה שמישהו אחר יחיה את חייו אחרת ממני ואפילו בצורה שאני חושב שהיא הרסנית. חבל לי עליו אבל זו זכותו.

 

אני גם אומר שזכותי למתוח ביקורת על מישהו שחי בצורה לא מחושבת הגיע למצב שהוא דרך קופת העיר מבקש ממני כסף. 

 

אני לא עושה חשבון כאותו אחד מה יתן *לי* יותר. אלא מה יתן .*לו* ו*לעמ"י* יותר.

 

בדיוק כפי שכשבא אלי מישהו ברחוב ומבקש כסף לאוכל אני לא נותן לו 10 שח אלא נכנס איתו למסעדה/שווארמיה באיזור ומזמין לו 2 מנות. כי ככה הוא יקבל את המקסימום מהכסף.

ובדיוק כמו שבערב חג אחד אשה אספה כסף לקניות לחג עם הילדים שלה לידה.

נכנסתי איתה לסופר ומילאתי לה עגלה מלאה בכמה מאות שקלים שתבשל את כל החג וישאר לאח"כ בלי לחקור אותה על מה ולמה היא הגיעה למצב הזה.

אני לא אומר את זה כדי לצאת צדיק אלא כדי להגיד שגם בצדקה יש מדריגות ויש עניין לשים לב האם אתה מעודד אדם להשאר במקום העני או לצאת ממנו וכן אם אתה מקדם את המציאות.

לכן יש דין של מי שיש לו 200 זוז והוא יכול להשתכר בהם אסור לו לקחת מהתמחוי. לכן הרמבם כותב שזו מעלה עליונה יותר בצדקה ללמדו מקצוע או להלוות לו כסף להשתכר בו מאשר לתת לו מתנה כסף. ועל אותה הדרך אם אכיר אותם אלך ואקנה להם אוכל. לא אתן כסף שילך לביזבוז כנתינת דירה פמוטי כסף שס חתנים תכשיטים יקרים לכלה וכו'. לא היו מבטיחים שזה לחתונה מינימלית וצנועה הייתי תורם. למותרות אני לא תורם.

(ראה מה שהבאתי בשם הרב שטרנבוך בהמשך השרשור שאומר ככה. א"א לחשוד בו שאינו מבין את חשיבות הלימוד או את התרבות החרדית)

אין לי שום בעיה שכל אחד יחיה איך שהוא רוצהספק
אבל מותר לאדם שמבקשין ממנו נדבות - שזה כל מי שקרא את הפרסום הנ"ל - למתוח ביקורת על צורת החיים הזאת ולהחליט שאין הצדקה לתרום לו.

במיוחד כשמדובר במקרה של אדם שמתיימר לחיות בצורת חיים כלשהי, אבל מתעלם לחלוטין ממה שאותה צורת חיים מחייבת.

אם מישהו מחפש נדבה בגלל שהוא אברך - קודם שיקיים את דברי הרמב"ם.
זה תנאי מקדים.

ואני חולק עליך - עם ישראל בהחלט עושה חשבון למי שהוא תורם.

אגב, צדקה היא מצווה שבה הכוונה לא משנה מבחינת קיום המצווה - אם נותנים צדקה לאדם שלא צריך אותה, אז לא מקיימים את המצווה.
זה לא מי שלא צריך אותהיהודה224
אלא מי שלא מגיע לו לשיטתך...
זה מי שלא צריך אותה.ספק
וגם לא מגיע לו.

וזו לא שיטתי, זו שיטת הרמב"ם.
ולא. לא בשביל 1500 שח בחודש אלא בשביל ללמוד תורהנחשון מהרחברון

בללי לפשוט יד. יש הבדל גדול בין 2 הדברים

אז לטעמי ה1500 שח האלה לא יעשו את ההבדליהודה224
1500 בחודש למשך 12 חדשיםנחשון מהרחברון

במשך 20 שנה - 360,000 שח בלי שהכסף יושקע וירוויח. נטו לשים בבנק.

אני חושב שעם 360,000 שח אתה יכול לחתן בצניעות 10-12 ילדים

ואם הוא ישקיע - יהיה לו הרבה יותרנחשון מהרחברון

ב4 אחוז תשואה ודמי ניהול 0.8 (ממוצע במסלול כללי קופ"ג להשקעה)

יהיה לו יותר מחצי מיליון שקל ויחתן את כולם בלי הלוואות

 

וכן. 30.000 מכל צד זה 60.000 סה"כ זה מספיק לגמרי לחתונה צנועה כולל ה-כ-ל (טוב לא כולל שמלות כלה ב10000 שח לא כולל מתנות לכלה/חתן ב10000 שח ולא כולל אולמות ענק סטייקים ומאות רבות של אורחים)

 

לחתן 14 ילדים הוא צריך 420.000 שח. בשביל זה הוא צריך "רק" 23 שנה (ועוד 4 חדשים) של חיסכון של 1500 שח בחודש (מבטיח לך שעד שהוא יחתן את האחרון יעברו יותר שנים ויהיה לו ספיירים) אז כן חיסכון של 1500 בחודש הוא משמעותי לגמרי.

 

הנסיעות יעלו להם המון. וברור שהם לא יחזיקו רכב כיארלט

הם חיים ברמת חיים נמוכה... כבר אמרנו

אז שיסעו פעם בחצי שנהחולת שוקולד
שיראו את ההורים פעם בחצי שנה? למה כזה רוע?ארלט


זה לא רוענחשון מהרחברון
זה סדר עדיפויות.
מה עדיף להגיע לפת לחם ולהזדקק לצדקה או לראות פעמיים בשנה את ההורים?

כי את הראשון הוא מוכן בשמחה לעשות בשביל ללמוד ואת השני לא.
מזל שלא כולם חושבים כמוךהחוש השישי⭐????⭐
אנחנו חוזרים בתשובה בעלי עדיין לא זכה לשבת וללמוד ואפילו לא קובע עיתים לתורה, בקושי רב מתאמץ להגיע בשבתות וחגים לבית הכנסת. ויחד עם זאת את התרומות שלנו מקדישים לישיבות למשפחות של בני תורה ונזקקים מבלי לבדוק למי מגיע ולמי לא.

רואה בזה זכות ענקית! בתמימות בהערצה לתלמידי חכמים וב"ה זוכים לראות הרבה ברכה.
לא הבנתי את הקשר ביןנחשון מהרחברון
מה שכתבת למה שכתבתי.
מה הקשר???החוש השישי⭐????⭐
החשבון שלך לעומת החשבונות של עמלי התורה.
כן? על איזה חשבונותנחשון מהרחברון
של בעלי תורה כתבת? כי את כתבת שבקושי בעלך הולך לבי''כ. לא קובע עיתים וכו'. אני לא בא לזלזל כאן אבל אמרת את דעתך והצגת אותה כדעת עמלי תורה לעומת דעתי שלא נחשבת (למרות שאני עוד שנה מסיים לימודי רבנות אברך שלומד יום שלם בכולל) אז אולי, רק אולי הקשר הוא בין החשבון שלך לבין החשבון של עמלי תורה??? רק בדיוק להיפך.

יש הלכות מאד ברורות בהלכות צדקה וקדימויות בצדקה.
עני שלא מוכן ללכת לעבוד צריך לתת לו מינימום שבמינימום כדי לחיות ולתת את שאר הכסף שאתה יכול לעניים אחרים שמנסים להתפרנס ולא מצליחים.
הדרגה הגבוה ביותר בצדקה היא ללמד בן אדם מקצוע והתנהלות כלכלית ולא לתמוך בבן תורה שילמד, זה חשוב אבל יש חשוב יותר.
עניי עירך קודמים.
אז אני מבין שאת פועלת מתוך רגש ורגשית זה נראה לך הכי נכון לתת בלי חשבונות. אבל החשבון של 'עמלי תורה' כהגדרתך שונה, יותר שכלתני, יותר מנותק רגשית וכנראה גם יותר מדוייק
אני לא מסכימה איתך, זה שהוא גר בבני ברק זה לא אומרחבובוש

שהוא קנה את הדירה במיליונים או שהוא נשאר שמה בשביל לראות את ההורים שלו.

 

אם יש לו 14 ילדים הוא קנה את הדירה לפחות לפני 35 שנה שהדרות היו בזול ולבוא ולקחת 14 או אפילו 10 ילדים ולהעביר אותם מקום, זה לשבש להם את החיים.

 

מי שלא נאה לו שלא יתרום, זה לא חוכמה להתחיל להעביר ביקורת על צורת החיים שלהם.

 

ככה הם בחרו, ככה טוב להם.

הם צריכים עזרה זה הזמן לעזור, זה מצווה מהתורה: "וכי ימוך אחיך עמך, והחזקת בו, וחי עמך". לא כתוב שהוא צריך לאבד את אשתו וכו', ולהתחיל לעשות חשבונות, אלא פשוט לעזור.

 

אני מאמינה שהם חיים בדוחק נוראי ואולי כל ההוצאות החודשיות של המזון עם 14 ילדים לא מגיעות להוצאות החודשיות של הפותחת.

שימכור אותה עכשיו במיליוניםנחשון מהרחברון
אם הוא בשכירות-היה צריך לעבור מזמן ולחסוך מאות אלפי שקלים.

קנה דירה ששווה היום מיליונים למה אני צריך לתת לו צדקה?

לא יודעת מי זה לא יודעת מה הגודל של הדירה בה הוא חיחבובוש

(אשמח לקבל קישור ותרום להם בעקבות השימינג המורשע שעשו להם).

אבל דירה בבני ברק יכולה להיות שווה 1.3 מיליון שזה לא פותר לו את הבעיות כי לקחת את הילדים לדימונה ללא מוסדות של הקהילה שלהם מאמינה, שזה לא יכול להיות אופציה.

 

ואני חושבת שאנחנו בתור עם, גם אם הם לא משתייכים למגזר שלי, החובה שלנו לעזור, יש אדם במצוקה, לא עושים חשבונות, נקודה. (אני אישית שונאת לתרום דרך קמפיינים ואפילו עמותות כי גוזרים קופה גדולה לעצמם, זה המניע היחידי שלי מלתרום).

 

תראי. אני גם לא יודע איזה דירהנחשון מהרחברון
אבל כל דירה בבני ברק יקרה פי 2 מדירה בגודל ונתונים זהים בפריפריה.

נכון זה מסובך וקשה אבל בואו נזכיר. הוא הגיע לעוני מחפיר בשביל ללמוד תורה ועל זה אני אומר ברצינות כל הכבוד. אז גם שילך למקום פריפרי בשביל ללמוד תורה ולא להזדקק לבריות.
יש דברים שנופלים עליך. מחלה, פטירת מפרנס וכו'. (וגם לזה יש ביטוחים אבל ניחא) אבל כאן הבנאדם מתנהל בצורה לא הגיונית. ממשיך בה ומבקש כסף כדי שיוכל להמשיך בה. אז כן אני עושה חשבון.
אף אחד לא חייב אותך לתת לו, נתינה זאת זכות, לא חובהטרמפולינה
אתם כ"כ סוטים מהנקודהנחשון מהרחברון

ברור שנתינה זו זכות ואני נותן המון.

וברור שלא חייבו אותי לתת לו. לא הבנתי מה את באה להגיד בזה.

 

אני אומר שעצם הבקשה שלו היא לא נכונה.

שההתנהלות להשאר אברך בבני ברק עם חובות ו14 ילדים ולא ללכת לעבוד (אולעבור דירה לפחות) היא לא נכונה.

שההסתכלות על אדם שהביא את משפחתו לפת לחם (הלוואי פת לחם, הרבה יותר גרוע. חובות ומבקש צדקה) כעל אדם שעושה משהו נכון וטוב וזו זכות לתמוך בו כדי שימשיך בדרך הזאת היא לא נכונה.

שבחירה של אדם כזה לחתן ילדים במעבר למינימום היא לא נכונה

שביקורת עליו היא מוצדקת

אבל לא מתפקידנו להכנס לאף אחד לחשבון הבנק שלוטרמפולינה
ולחיים האישיים שלו
בנאדם שמבקש עזרה , לא שמח לעשות את זה ,אסור לדון אף אחד
וגם אם הוא החליט לא לעבוד זאת החירה דלו, ואם הוא החליט לבקש צדקה , זאת גם בחירה שלו
ואם בא לו להביא 14 ילדים זאת גם החלטה שלו
מי שמנו לשפוט??, מה אנחנו יודעים בכלל על חיים של מישהו אחר?
כפי שכתבתי בשרשור הזה כברנחשון מהרחברון

יש הלכה.

ההלכה אומרת שצריך לכלכל את הצדקה שלי בחכמה.

יש מדריגות בצדקה.

יש הנחיה כמה לא לפחות וכמה לא להגזים

 

ולכן התורה שמנו לשפוט.

עני שלא רוצה ללכת לעבוד - נותנים לו מינימום כדי לאכול. לא כדי לחתן בת באולם (גם אם הוא הכי זול שיש)

עני שיש לו נכסים לא יכול לקחת מן הקופה. (דירה בבני ברק זה חתיכת נכס)

החלטה שלו להביא ילדים (ביטוי שאני שונא) החלטה שלו לא לעבוד והחלטה שלו לבקש צדקה. 

 

אה, והחלטה שלי לראות את ההחלטות שלו ולשפוט האם נכון לתת לו כסף. האם ההצגה של הדברים כ'צדקה' היא נכונה בכלל. לא כל מי שמבקש צדקה או עזרה זה נחשב צדקה.

תראי אני לא מזלזל לרגענחשון מהרחברון
לא בדוחק שהוא חי בו ולא בקושי לעבור דירה.

אבל ראבק לפני שפונים לבקש צדקה עושים ה-כ-ל כולל מה שלא נטח להעביר דירה משפחה גדולה זה בהחלט סיבוך אבל זה בהחלט צעד שעושים לפני שמבקשים צדקה
ההוצאות החודשיות שלנו על הכל כולל הכלחולת שוקולד
עבר עריכה על ידי חולת שוקולד בתאריך י"א באדר תשפ"א 09:19
מסתכמות בכ8000 שח, אולי פחות, יש לי תחושה משום מה שאין מצב שההוצאות שלהם לא מגיעות לזה

היו לנו כמה פעמים שחשבנו לוותר על הרכב למרות שהאחזקה שלו ממש זולה יחסית, מעולם לא עלה בדעתי לבקש עזרה בשביל להשאיר אותו, גם לא מההורים אז בטח שלא מאנשים זרים

וגם אם נגיד היינו מחליטים לבקש עזרה בשביל רכב היינו מבקשים אותה מראש ולא נכנסים לחובות על הרכב ואז מבקשים
ולצורך הענין בקילות חסידיות אתה בהחלט יכול למצא את אלהיהודה224
שהולכים לטבריה ולצפת... עין ערך חסידות קרלין וויזניץ.
בנוסף אתה מתאר לעצמך שאדם לא מתעורר פתאום בבני ברק עם 14 ילדים ובלי יכולת לחתן אותם....
אני רק בוכה על לאן הלך הביישנים רחמנים גומלי חסדים...
חבל על עם ישראל שבמקום לפרגן אחד לשני כל מה שאפשר מתרעמים על כל הקדוש והיקר לציבור הזה
(נב אני בהחלט לא משתייך אליו אבל מעריך את מה שיש להם ביד)
תראה בוא אסביר לך משהונחשון מהרחברון

היה כאן לפני מספר חדשים שירשור על אברכות. ואני הייתי זה שכולם תקפו שטענתי שאפשר כמעט בכל מצב להיות אברך עם הרבה ילדים.

כולם אמרו שאני מגזים. כולם אמרו שאני קיצוני. כולם אמרו שדברין שאני טוען שאפשר לווותר עליהם הם הכרחיים ואיך אפשר לבקש מבן אדם לוותר על דברים כאלו.

 

אני עומד מאחורי זה. אני אברך כבר 5 שנים ובעז"ה גם ב5-10 שנים הבאות. ברור לי שאם אעזוב את האברכות זה לא מצד פרנסה אלא מתוך שליחות אחרת.

 

ואחרי ההקדמה הזאת אעבור לדבריך.

"  אתה מתאר לעצמך שאדם לא מתעורר פתאום בבני ברק עם 14 ילדים ובלי יכולת לחתן אותם" 

 

על אלה אני בוכיה. אדם לא נערך. נכנס לחובות על חובות כשהוא יודע שאין לו איך לשלם אותם עד שהחובות הם כבר עיקר ההוצאה שלו וכל הזמן הזה שהמצב הולך ומתדרדר הוא לא שוקל לרגע לעזוב את הכולל למספר מועט של שעות ביום כדי להיות מלמד, מוהל, סופר סת"ם או אפילו אוי ואבוי שומר (מכיר את הרב קריספין? דיין חשוב מפר"ח שאת כל לימודי הדיינות עשה כשהוא לומד בבודקה שהוא שומר בבית ספר בלילה) קופאי או כל מקצוע "חופשי אחר" שיתן לו כמה שקלים בחודש.

 

אני מרחם עליו? כן!  אני גומל חסדים? אני חושב שאני נותן בחודש לצדקה כמעט כמו שהוא משלם שכ"ד. אז אני חושב שהתשובה היא כן.

 

אני מאמין במה שכתב הרמבם שהמדריגה העליונה בצדקה היא ללמד מקצוע (או בעולם שלנו התנהלות כלכלית) אני תורם סכומים גבוהים מאד בחודש למקימי ופעמונים כי בעיני זו הצדקה הכי חשובה. אז להגיד שבגל שאני חושב שהוא כורה לעצמו בור וכל עוד אנחנו נפתח את הכיס זה יביא עוד ההרבה אנשים לכרות בור לעצמם וליפול בו ולכן זה קצת דומה לאין פודים את השבויים ביתר מכדי דמיהם זה אומר שאני לא מרחם עליו או שאני לא מכיר בערך של לימוד תורה זה מגוחך

אני בהחלט בעד שאדם שלא מסתדר יצא לעבודיהודה224
אבל מי שלא עשה את זה אני אשתדל שלא ירעב גם במחיר (מחלוקת "אידאולוגית") שיהיו עוד כמותו.
מה שאתה אומר עכשיו זה בדיוק אמירת השמאלנים למתישבים מה אתם בוכים שהרגו לכם אתם הלכתם לגור שם אתם בחרתם בדרך הזו.
ואסיים שכדי שלא יהיו עוד מתיישבים אז אנחנו לא נשלח את צהל שיגן עליכם נשמע לך לגיטימי?? לי לא!
אני חושב אחרת.נחשון מהרחברון

אני אשתדל שלא ירעב. היו עושין קמפיין שאין להם כסף/צריכים לעבור טיפול רפואי - הייתי תורם. אבל לחתן בסטנדרט חרדי אני לא מוכן לתת שקל לתרבות הזאת

אני לא מבין מה אתה יודע על סטנדרט חרדי..יהודה224
לטעמי אתה ממש לא בענינים
רוב החרדים כולל החסידים ממש לא מתחתנים בסטנדרט שאתה חושב...
תראה. שעון לחתן כמה עולה? שס חתנים כמה?נחשון מהרחברון

מתנות לכלה כמה? נדוניא כמה? דירה/שנה שכירות/חצי דירה יש גם היום והרבה. וזה יקר. מנות לכל החברים של האהבא מהשטיבל או מהכולל כמה עולה? 

 

תראה. מי שלא מוכן ללכת לגור בפריפריה בשביל שהוא יוכל ללמוד תורה ולחתן את הילדים שלו - לגיטימי. אבל שלא יבוא ל בקש כסף לחתונה. חתונה מינימלית לא עולה כמעט כלום - הולכים לרבנות ומתחתנים. אני יודע שהגזמתי אבל עדיף ככה מאשר להצטרך לבריות ולהיות מסובך בחובות שאתה יודע שיש לך עוד 5 ילידים לחתן ואין לך שום סיכוי לשלם.

באמת אתה מגזיםיהודה224
זה לא אתה לבד בסיפור יש פה עוד משפחה יש חתן וכלה שצריכים להיות שמחים....
זה לא אתה האבא לבד יש את הבת שלך שלא רוצה להתבייש מול משפחת בעלה שלה אין מה לתת.
זה לא אתה לבד שחי בעוני מחפיר. זה משפחה עם 14 ילדיםנחשון מהרחברון

בעיני זה תשובה שמסכמת את הכל.

 

למה?

כי אם אתה מוכן שההשלכות של הבחירות שלך ישפיעו על האנשים הקרובים אליך ויקשו עליהם - תעשה הכי מצומצם שיש סגרת חתונה כמו ביד בנימין בכ20000 שח  (10.000 כל צד כמה שזכור לי אולי פחות) 

 

אם אתה לא רוצה שההחלטות שלך ישפיעו - אז תפרנס נורמלי ואל תהיה אברך. חשבון פשוט..

באמת שאני לא מבינה מה אתה בא לומר בתגובות שלךטרמפולינה
אני באה מהציבור החרדי ומשפחות האברכים חיים בצניעות מרובה, וגם החתונות צנועות ביותר
נראה לפי תגובותיך שאתה לא בדיוק מכיר את הציבור החרדי ואת אופן הנתנהלות שלו....
אני בא להגיד דבר פשוטנחשון מהרחברון

עשית בחירה מקסימה - להיות אברך ולגדל משפחה גדולה.

יישר כוח!!

 

עכשיו הבחירה הזאת שלך הביאה אותך לחובות, הביאה אותך למצב שאתה לא יכול לחתן את הילדים שלך. 

בעיה.

 

עכשיו מה הפתרון ההלכתי, המוסרי ההגיוני ביותר? צא לעבוד. תממן את החתונות של הילדים שלך. צכסה את החובות שלך (או יותר נכון מראש אל תכנס לחובות כדי להיות אברך) או שתוריד עוד יותר את רמת החיים שלך בין אם זה במעבר דירה לפריפריה ובין אם זה בחתונה ברבנות.

 

אבל הבחירה שלו היא להשאר בבני ברק. להמשיך להיות אברך ולבקש מהציבור צדקה כדי לשמור על הסטנדרט שלו (גם אם הוא נמוך יחסית. אפשר לסגור חתונה כולל הכל ב15000 שח. או אפילו ברבנות. כ"כ חשוב לך להמשיך ללמוד בבני ברק? תחתן ברבנות את הילדים שלך)

 

וזה גם לא נכון תורנית (פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות)

גם לא מוסרי (לברוח מאחריות

וגם מחרפן (רבאק, ראית לאן זה הביא אותך. יש לך עוד 5 ילדים נוספים לחתן תשנה משהו בהתנהלות ואז תבקש עזרה. למה אתה ממשיך כאילו כלום?)

 

ואת כל זה אני אומר ממקום של אברך שיושב ולומד ורואה את עצמו עוד שנים לומד. אבל ברור לי שאני לא אכנס לחובות כדי להיות אברך או שאם לא אוכל לפרנס אאלץ להצטמצם ואם זה לא יעזור אז אעזוב את הכולל.

התחייבתי בכתובה ואזון ואפרנס ואכלכל

רבים מתחתנים באולמות הפשוטים של בני ברק. זה המנותארלט

הכי זולות בארץ.

דיברתי בעיקר על המסביבנחשון מהרחברון

מתנות להורי החתן /כלה ולחתן כלה עצמם. ודיור. 

לגבי מה ששאלת,ד.

אם יש רב שמדריך לא למנוע הריון "גם אם זה אומר לבקש צדקה" - בלי להגדיר כ"כ בחריפות, ראיתי בזמנו שהרב אבינר שליט"א אומר ששיקול כלכלי אינו שיקול למניעת הריון (אין כמובן ענין להיכנס כאן כעת לדיון הלכתי, גם לא נראה לי שכאן נמצאי דווקא בעלי הסמכא בענין. רק התייחסות נקודתית למה ששאלת).

 

לגבי "הצד הרוחני", העיר נכון מי שהעיר שבזה אין "להסתפק במועט", ההיפך. רק בצד הגשמי יש ההדרכה הזו, באופן כללי.

האם יש "חובה הלכתית" להיות אברך - זו שאלה קצת "באויר".. יש חובה ללמוד תורה לפי היכולת, יש גם חובה לפרנס את המשפחה. איך עושים את זה, זה כבר משתנה מאדם לאדם, ממקום למקום, ממשפחה למשפחה.

ויש גם צורות חיים ומושגים משתנים ממקום למקום.

 

לגבי עצם הדיון - לא רואה תועלת להיכנס.

אני די בטוחה שהרב אבינרחולת שוקולד
מתכוון שזה לא שיקול מבחינת נוחות- להצטמצם יותר ולעבוד יותר בשביל להביא עוד ילדים, אבל אם זה לא רק נוחות אלא חוסר יכולת בסיסית לפרנס אותם מניחה שהוא יפסוק אחרת (ובטח הוא לא אומר להישאר באברכות תוך כדי כל זה)
אי אפשר "להניח" על פסיקה,ד.

כמו שאי אפשר "להניח" בענייני רפואה.

 

פשוט צריך לשאול (יתכן שפשוט היה אומר לצאת ולהשתדל לפרנס).

 

את יכולה לשאול לדעתו - ולעדכננו...

קצת מסכימה איתך... לא הייתי כותבת את זה בפורום הזה🤫binbin
כנ"ל המקרים האלה פשוט מכעיסים אותי 😐אור123456
אבא שלי מורה מפרנס יחיד חיתן 9 מתוך 10 ילדים ...כמעט כלום לא דרשנו לחתונה!!
ההורים נתנו מה שיכלו והסתדרנו ב"ה מצויין!!
לא מבינה את הבקשות לתרומות האלה 🙁
אבל קשה לשפוט אנשים שזאת דרך החיים שלהם....
צודקת לגמרי.ספק

המיוחד לאור כל דברי חז"ל בנושא. 

 

 

לא חייבים לתרום, אבל להגיד שהם לא מסתפקים במועט? בבני ברקארלט

הכי מסתפקים במועט- גרים בדירות קטנטנות, ילדים ישנים בצפיפות במיטות קומות והרבה בחדר, כמובן בתים בלי מעלית עם עגלות ותינוקות, רבים מאוד בלי רכב- דברים שמשפחתי והמשפחות שאני מכירה, רחוקים מאוד מהם, למרות שאנו רחוקים מלהיות עשירים. בגדים עוברים מדור לדור בכל החמולה המשפחתית ועוד ועוד- והם לא מתלוננים על כך אלא רואים זכות בגידול משפחה ברוכת ילדים ומוכנים לשלם את המחיר של חיים ברמה כלכלית נמוכה.

הפוסט הזה מוכיח שאין לך שום ערך ללמוד תורההחוש השישי⭐????⭐
את ליברמן ורודפי הדת אפשר להבין כי הם פועלים אך ורק מתוך אינטרס. ולצערי אנשים רבים מאמינים להם מבלי *לדעת עובדות*. באיזה מסירות נפש משפחות האברכים חיים ומאושרים רק מעצם זה שהאבא יושב ולומד תורה, והראיה שהילדים בעצמם הולכים בדרך האבא ומקימים בתים של תורה.
מי אנחנו שנשפוט את הדרך חיים שבחרו מתוך שמחה ורצון עז לדבוק בתורה תוך כדי וויתור על כל מנעמי החיים.


החוש השישי ישר כוח יקרה שמחת אותי.רויטל.


כ''כ לא מסכים איתךנחשון מהרחברון
אני אברך. יש לי הרבה ערך לתורה ועדיין. יש עניין של להתפרנס ולא מצדקה. אם אתה יכול להתפרנס מצויין. אם לא תחיה בצמצום. הם בצמצום אבל מההיכרות שלי עם המגזר החרדי הדבר התמים שהוא כתב 'דברים יפים שקונים לחתן וכלה' זה באלפי שקלים. האירוע הוא. בעשרות אלפי שקלים. אתם לא יכולים? תעשו עם פיתות ופסטרמה. בכנות. אין דבר רע בזה. לחיות לפי מה אתה יכול.
די מחסורו אשר יחסר לו', אפי' עבד אפי' סוספתק ממו

1אני חושבת שאיבדנו את הטבע הפנימי היהודי

לא נכנסת עכשיו אם אני פורטת את חייהם לפרוטות מה מתיישב עם העקרונות שלי 

ומה לא,

אני חושבת שהלב היהודי צריך להיות ער לצרות עמו 

מהו הוא רחום אף אתה רחום ,

אתה לא רוצה שהקב"ה ימדוד לך מה את עושה בדיוק לפי מה שצריך כדי לקבל את כל טובותיו שמעניק לך יום יום!

 

א- חשוב לדעת שאם לאבא יש שם לדוגמא כולל ולאמא משרה טובה, והילדים מסודרים במוסדות מתאימים, לעזוב מקום בשביל 1,000 או 2,000 ש"ח לא יעלה ומה שבטוח כנראה כן יוריד, מה  עוד שאתה לא יודע אם יש להם משפחה קרובה באזור שעוזרת להם ולהתרחק לפעמים מצריך יותר ממה שאתה מקבל קרוב, ועוד אלף תובנות ונקודות למה אדם נשאר לגור במקום X

 

ב- יש נתונים בציבור החרדי, יש התנהלות של מינימום , שם בונים שידוך פחות הכרות של אם אתה אוהב אותי אז תתחתן איתי אפילו ברבנות , לא, שם זה הרבה בנוי על נתוני בסיס והתאמה ובנייה זוגית אחרי הנישואים בפועל 

אתה יכול להסכים עם זה, ויוכל שלא

ואם הם לא יתחתנו אפילו במינימום המקובל (ואגב זה יכול להיות גם מנה ב35 ש"ח שזה ממש זול!)

זה יכול פשוט להוריד את המסך על כל היכולת של הזוג להתחתן או של בני המשפחה הזו לרקום קשרי שידוכין בהמשך

ולא יכול להתכחש, שזה:"כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר "

כל אדם צריך לתת לו כפי מחסרו ,

אם היה רגיל לעבד שירוץ לפניו וכו'...

אז כאן אולי אין הקבלה , אבל מהות שהתורה רצתה ללמדנו עולה גם במקרה זה 

והעיקרון פשוט, אל תבחן נתינת צדקה לפי אמות המידה של מה שאת רגיל או הבחירות שלך 

אלא לפי הצורך של השני 

 

סופו של דבר 

רוצה תתן , לא רוצה לא תתן

אבל יש רבבות חרדים שחיים בינם לבין עצמם , ורבים מהם חיים בצמצום מכספם הם בלי תמיכות וכו'...

ורבים כאן קוראים תגר על אורחות החיים החרדים ,

לא חושבת שאתם צריכים להסכים עם כל העקורונות והדברים הנהוגים

אבל הזלזול והזילות והיריקה לערכים של השני בפרצוף אפילו בלב פנימה 

זה מעשה שאמור לעורר כל אחד לשאול, איפה נקודת המבט הפנימית שלו מתחילה להתערער, נקודת המבט היהודי!

נענה ראשון ראשוןנחשון מהרחברון

א די מחסורו אשר יחסר לו - הילד מעולם לא התחתן ולכן אין מה לדבר עליו בדי מחסורו לגבי הוצאות חתונה.

 

1 אני ער לצרות. אבל כמו שנרקומן שמבקש כסף לסמין לא יקבל כי הוא לא יוציא את זה על מה שהוא באמת צריך וטוב לו אז גם מי שרוצה לחתן ילד בסטנדרט יותר ממינימלי ביותר לא יקבל כל עוד ההנהגות שלו בשוטף לא תקינה. זה כמו שהוא ילך לקנות עם זה סמים. משמח אותו עכשיו ודופק אותו בהמשך.

 

א לא דיברתי לעזוב עכשיו. דיברתי מראש לא לגור בבני ברק. מהחתונה. לא כשכבר מתבססים וקשה. וכשמתחילים מראש במקום אחר מוצאים את הדרך להיעזר כשצריך בקקהילה שם

 

ב נכון שהם לא עובדים על "רומנטיקה" אבל הם כן מחנכים למסירות לתורה. ואם כן לגיטימי לגמרי לההגיד אני מוותר על הרבה דברים כדי ללמוד. ולגבי כדי מחסורו והצרכים שלו - כבר עניתי קודם.

 

לגבי קריאת התיגר. אסביר שוב למרות שזה מעייף. אני אחד האנשים לדעתי בפורום שהכי בעד אברכות. הצטמצמות הסתפקות במועט כדי ללמוד תורה. ואני גם עושה זאת בעצמי (בואי נגיד שאני חי כמה רמות חיים מתחת היכולת שלי כדי שאוכל לממן חתונות לילדי בלי חובות ובלי צדקה ואוכל לפרנס גם משפחה גדולה בהמשך) אין זלזול במסירות לתורה. אין זלזול באברכות או בערכים. יש זלזול בתרבות ה'סמוך' לא לחשוב לא לתכנן ואם יהיה קשה נכנס לחובות וניקח הלוואות וכשלא נעמוד בהם נבקש צדקה מהציבור.

 

 

אם אתה משווה את זה לנרקומן קטונתיפתק ממו

יש כאן גדולי דור

יש כאן ערבות הדדית

יש כאן שיטה שונה משלך, אבל עדין יסודתה בהררי קודש

יש כאן שיטה כמו שכתבתי יכול להסכים יכול שלו

אבל לבוא לאדם חרדי עם הנתונים שלו

ולהחיל את דרכי ההתמודדות  לפי העקרונות שלך

זה באמת גישה מאוד אדיבה 

אבל לא יהודית 

במיוחד לא ההשוואה לנרקומן 

ותאמין לי שאני כחרדית 

יכולה לומר שפוטרתי בעלי יצא לעבוד (ולא הסכים לקחת תמיכה עד שאתקבל לעבודה חדשה אפילו  לבינתיים באופן עקרוני!) ולאחר כמה חודשים חזר לכולל לאחר שמצאתי והשתלבתי בעבודה

 

ועדין שדפקו לי בדלת ממרכז הרב או מכל מני קבוצות של כיפות סרוגות אפילו בשביל ממתקים בשביל השבט דברים שלא בדיוק עולים בקנה מידה אחד עם אורחותי , נתתי בחפץ לב כי אחים אנחנו.

 

(וחוצמזה 14 ילדים זה אומר שגרו בבני ברק כנראה לפני 30 שנה , אתה לא יודע כמה זול זה עלה שם אז באזורים מסוימיים , תפסיקו לשפוט)

 

באה להגיד גם אם אני כאברכית חיה לפי עקרונות אחרים מהשיטה הזו 

ואם הם היו שואלים אותי אולי לא הייתי מסכימה עם חלקים ממנה

עדין השלילה של הערכים של השני

וההבנה שאנשים מתחילים להכניס לטבלאות צרכים וקושי של השני

זה לדעתי ההפך מחסד ובני רחמנים , זה הכל חבל לקלקל תכונה יהודית יפה כל כך , בגלל הבדלי גישות..

בואי אסביר מה שאולי לא הבנתנחשון מהרחברון

אני לא חושב שזה כמו סמים.

 

אני כן חושב שאם מישהו יקח את הכסף שהוא זקוק לו ויעשה איתו משהו שרק יחמיר את מצבו אני לא אתן לו אותו (בדיוק כמו שהילדים שנכנסו לנו הביתה בשבת בשירת מיש מיש ציפו לקבל ממני ממתק כמו משאר השכנים אבל הם לא קיבלו)

 

מצטער להגיד אין יסודתה בהררי קודש לגבי לבנות על להזדקק לצדקה. אין גדול דור אחד שחושב ככה.

(כולם חתמו על כתובה ואזון ואפרנס ואכלכל. נכון, בדוחק זה גם נחשב אבל להגיע לפת לחם? לחובות? לצדקה וקמפיינים כאלו. אין שיטה תורנית שאומרת שזה לכתחילה.)

 

תראי. החברה החרדית עוברת שינויים הן ביציאת נשים לעבודה והן ביציאת גברים. השינוי הזה הוא בתמיכת גדולי הדור. פעם כשהיה קצבת ילדים של אלפי שקלים בחודש והוצאות קטנות לא היה צריך את זה כמו היום. עכשיו אין ברירה.

 אני חושב שביטוח רפואי לתרופות מחוץ לסל הוא חובה והוא עולה גרושים ועדיין אתרום למי שלא עשה ביטוח ונזקק לתרופה. אבל לקחת כסף ולזרוק אותו על חתונה כשהמשפםחה בחובות? כשיש עוד 5 ילדים לחתן ככה?

 

(ונכון שאז היה יותר זול אבל אז היה הרבה יותר זול בפריפריה. אתה לא עובד? תחיה בזול. או לפחות ברווחה. במחיר דירת 4 חדרים שלהם בבני ברק הם יכלו לגור ב5-6 חדרים בפריפריה אז והיום)

 

הסיבה שאני לא תורם איננה "הם לא בסדר" אלא "ההוצאה הזאת שבשבילה מבקשים כסף היא לא לגיטימית בעיני

אם זה בגלל מטרה לא לגיטמית בעינך העקרון,אפילו עבד לרוץ לפניופתק ממו

כל אחד וצורכיו

אבל הסברת את עצמך

גם אם לא מסכימה עם הכל 

נסכים לא להסכים 

מכבדת את דרכך , למרות שקצת כואב  על כמה נקודות יהודית שנעקדו עבורן

כך לפי מחשבתי בכל אופן...

הרמב"ם פסק:ספק

"לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור, וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואפילו היה חכם ומכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ולא יצטרך לבריות, מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני כהן אני פרנסוני, ובכך צוו חכמים, גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מן הצבור ולא קיבלו מהם כשנתנו להם."

 

אז לא, זו מטרה לא לגיטימית. 

ספק יקריהודה224
אומר לך את האמת אתה הלגיטימי היחיד בעיניך.
אתה אדם יקר מאד עם הרבה נכונות לעזור(באופן אישי אם אתה זוכר) אבל כל מי שלא מסתדר עם הלך המחשבה שלך הוא אינו לגיטימי וזה חבל.
במקום לכתוב לגופו של אדם, יהיה מועיל יותרספק
לכתוב לגופו של ענין.

יש לך השגות על פסיקת הרנב"ם?
שתף אותנו.
בואי נסביר שוב את עבד לרוץ לפניונחשון מהרחברון

זה על מה שהתרגל לא מה השאיפות שלו. הילד שרוצה להתחתן הוא העני והוא מעולם לא התחתן ככה אין דין כזה.

 

בספרו של הרב משה שטרנבוך (סגן ראב"ד של העדה החרדית) שו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי’ תקס אות יז), הכותב:

"שמעתי מפי זקני… שרבינו הגר"א זצ"ל אמר, שהמצוה המובחרת בצדקה היא להשיא עני או עניה… אבל היינו הצרכים ההכרחיים בלבד, אבל כשדורשים דירה וצרכים יותר מההכרח וכפי הנהוג, אף שגם בזה מצות צדקה, אין להעדיף הכנסת כלה או חתן על שאר צדקה".

 

ולא אומר בזה די מחסורו וכו'

תוסיפי את המאירי ובשטמק שסוברים שזה רק אם יחלה/ימות אם לא יהיה לו את זה. ואת הששיטות שזה רק בהתחלה שלא יודעים שירד מנכסיו (שטמק בשם גאונים) ואת זה שזה רק לעניי עירך ולא עיר אחרת ורק מקופת הציבור ולא כל יחד (ערוה"ש)

נחמד לצטט די מחסורו בלי להבין את ההלכה ומה עומד מאחוריה

הנה ציטוט מהשטמק על כתובתנחשון מהרחברון

גאונים

הני מעשיות בעני בן טובים, בעני שאינו מפורסם בעניות, שעושים לו כבוד כדי שלא יתפרסם. אבל עני שנתפרסם, אין לו כי אם כעניי ישראל.

 

רבינו יונה, 

ודוקא בעשיר שירד מנכסיו, שהוא מורגל בתענוגים גדולים. אבל בשאר עניים שלא הורגלו בכך, לא מחייב כולי האי (=לא חייבים בכל זה).

ועוד פסק של בי"ד ארץ חמדהנחשון מהרחברון

למרות שהגיוני שתבטלי את דעתם כי הם מיזרוחניקים

 

Eretz Hemdah - Institute for Advanced Jewish Studies, Jerusalem

 

שאלה:
מהו השיעור מבחינת צרכי המקבל, במצוות הצדקה? ומה הם גדרי "די מחסורו"?
מה דינו של אדם שאיננו רוצה לעבוד ומבקש להתפרנס מן הצדקה?

תשובה:
במצוות הצדקה נאמר (דברים טו, ח) "פתח תפתח את-ידך… די מחסרו אשר יחסר לו". מכאן למדו חכמים שיש שצריך לתת לעני אפילו דברים שהם בגדר מותרות, והוא כשהוא צריך להם. מדברי הפוסקים עולה שהתנאי לנתינת דברים כאלה הוא, שהעני הורגל בהם בעת שהיה עשיר, ולכן חסרונם עתה גורם לו מצוקה ממשית. ויש מן הפוסקים שהגבילו מתן צדקה שכזה לדברים שיש בהם הנאת הגוף דווקא[i].
עני חסר כל שנזקק לעזרה בעקבות מאורעות מיוחדים כמו נישואין או בעיות בריאות, זכאי לקבל צדקה לצורך דברים אלה, וגם דבר זה נלמד לדעת חכמים מ"די מחסורו"[ii].
עני שאינו רוצה לעבוד אין חובה לתת לו מעבר לצרכים החיוניים לקיומו[iii].

 

 

שימו לב לשורה האחרונה. הוא לא רוצה לעבוד? יקבל מינימום. יש הרבה עניים ואי אפשר להעדיף אותו בדי מחסורו על אחרים.

 

נמאס לי מהציטוט הזה שמוצא מהקשרו כל פעם מחדש

אבל זה לא העניין-נועה.

אני גם מעריכה אברכים שלומדים תורה. אבל יש הבדל בין אנשים שמסתפקים במועט, לבין אנשים שהם ממש חסרי כל, והגיעו למצב של צדקה. (פותחת השרשור דיברה בהקשר של הקמפיינים של הצדקה שרצים פה בתק' האחרונה..)

 

העניין הוא המצב הכלכלי. אם יש בעל שלומד תורה, ואשתו מפרנסת, ומצליחים לחיות ככה- מעולה, ב"ה.

אבל אם משפחה מגיעה למצב קשה, אז כן בהחלט הגבר צריך לצאת ולעבוד, אפילו בצורה חלקית. (לדעתי..)

ללמוד תורה בזמן שאין לך כסף לדברים בסיסים? אין לך איך לחתן את הילדים? זה לא חוכמה העיקר להביא הרבה ילדים, ולא לדעת איך לחתן אותם...

ולצורך העניין, אני חושבת שכל זוג שמתחתן צריך לקחת אחריות כלכלית, לא קשור דווקא לאברכות. 

 

 

 

 

 

 

אפשר ללמוד תורה ועדיין לעבודנפשי תערוג
אתה יכול לעבוד בתור ר"מ בישיבה. להיות מלמד של ילדים.
או אפילו אפילו חס וחלילה לצאת לעבוד בעבודות אמתיות כמו התנאים והאמוראים.
גם בדורנו, רוב גדולי הדור עבדו כל חייהם.
לדוגמה הרב עובדיה יוסף זצ"ל על חייב עבד ולא התפרנס רגע אחד מהצדקה.
כנ"ל הרב אליהו זצ"ל.

אני אשת אברך ולא מסכימה איתך בכללבוקר אור
להיות אברך אין משמעותו להתפרנס מצדקה
מה זה שווה ללמוד בלי שום כוונה לקיים?ספק

"לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הצבור, וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואפילו היה חכם ומכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ולא יצטרך לבריות, מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני כהן אני פרנסוני, ובכך צוו חכמים, גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מן הצבור ולא קיבלו מהם כשנתנו להם."

יש בזה אמתבת 30
אבל אם הם מוכנים לוותר על מנעמי החיים, אז גם בענייני חתונה אפשר לוותר.
לא חייבים לקנות דירה לזוג.
לא חייבים חתונה גדולה
ועוד הרבה לא חייבים.
בתור אברך. אני מסכים איתך לגמרינחשון מהרחברון
..הללויה~
ואוו. נשמה. כמה שיפוטיות אמלה.
את לא רוצה לתרום אל תתרמי... אבל ללכלך בצורה כזו, ועוד לנסות להכנס למקום שלעולם לא תביני ומקווה שלא תהיי בו, זה נורא בעיניי.

יכולה לומר לך שאנחנו מעט אחים במשפחה, ההורים עובדים והיה קושי לממן את החתונה שלי.
לא יצאו בכרזות ובאלגנים וגם לא עשינו אירוע ענק..
אבל כן נעזרנו בחברים ובחברים של חברים שתרמו ועזרו להרים אירוע מכובד ושמח.
ואת רוב מי שתרם ועזר לא הכרתי כלל.

את לעולם לא תביני מה גרם להם להגיע למצב שהם צריכים עזרה.
ואסור פשוט אסור לשפוט אדם אחר, כי לעולם אי אפשר באמת להיות במקומו. וגם לא צריך.

אם הם מבקשים סימן שהם צריכים. זהו.
ולא משנה מה הסיפור.
עוד תשובה מעניינת ישר כוח.רויטל.


"את לעולם לא תביני מה גרם להם להגיע למצב שהם צריכים עזרה"?ספק

אבא אברך ו-14 ילדים. 

זה די מסכם את הענין. 

..הללויה~
למה?
מכירה משפחות עם אבא אברך ויותר מעשרה ילדים שחיים טוב. אפילו טוב מאוד
ממש לא קשור...

וכן. לעולם אתה לא יכול לדעת מה גרם לכך שהבן אדם צריך עזרה..
לפעמים אדם משקיע ועושה הכל בשביל להביא כסף ולהסתדר וה' רוצה אחרת.
אומרת מנסיון.
אולי אם אחד מהם ירש מיליונים.ספק

רוב מוחלט האנשים במצב הזה, חיים לא כ"כ טוב מבחינה כלכלית, שקועים בחובות ומקבצים נדבות. 

..הללויה~
לא. אם האישה עובדת והבעל (האברך) עובד מהצד זה אפשרי לגמרי...
מכירה כמה וכמה כאלו.

וגם אין שום משוואה שעבודה מביאה כסף בכמות מספקת.
זה באמת לפי מה שה' יתברך נותן
במה היא עובדת שהיא יכולה לפרנס לבדה 14 ילדים ולחתן את כולם?ספק
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ט' באדר תשפ"א 21:21

תוך כדי שהיא גרה בבני ברק. 

 

ובדיוק בגלל דברים כאלה: "וגם אין שום משוואה שעבודה מביאה כסף בכמות מספקת" הם עכשיו מחפשים נדבות. 

אין שום משוואה שעובד הייטק מרוויח יותר ממורהחולת שוקולד
ומורה יותר מקופאי וקופאי יותר מאברך?
אולי אפשר לומר שאין שום משוואה בהוצאות, זה גם שנוי מאוד במחלוקת
..הללויה~
@חולת שוקולד
מסכימה איתך. אין משוואות בכך כי כל אחד ומה שה' יתברך מביא לו
אבל אמרתי שיש משוואה, לפחות בהכנסותחולת שוקולד
מממ קריאה סלקטיבית...נחשון מהרחברון

רואים מה שנוח.

בלי קשר למה את כתבת או התכוונת

שוב את מנסה להנחיל את העקרונות שלך מול העקרונות של השניפתק ממו

2 קירות שמדברים זה עם זה 

אין לזה שום תועלת 

רק אם יהיה כבוד אחד לשני למרות ועל אף ניתן יהיה להבין

כמובן רק אם רוצים להבין...

מי אמר שהאבא לא מנקה רחובות בלילה?שומעים?
והאמא לא עושה תיקונים לבגדים של השכנות ביום?

מבינה את המחשבות שלך אבל במקומך הייתי שומרת אותם לעצמי ונזהרת מלשפוט בציבור בלי להכיר
האמת, אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני דווקא מצדד באברכדי שרוט
במקרה הזה.
זה שאלה של ביקוש והיצע אין מה לעשות.

גם אם היו מאות אלפי אנשים שמאמינים שכ 20% מתוכם צריכים להביא 14 ילדים ולהקדיש את חייהם להליכה עם סומבררוים על הראש תוך כדי זעקות "קוקוריקו תרנגול" ולא לצאת לפרנס משפחות שלהם כי הליכה עם סומררו וקוקוריקו יביא תיקון לעולם וישלח אותם לגן עדן, והם היו מוכנים לממן את אותם 20% אז זה בהחלט סביר והגיוני.
אני לא הייתי תורם להם, אבל מי שמאמין שצריך לתרום כי זה מה שהוא מאמין, אבין אותו ולא אשפוט.

עם אמונות אי אפשר להתווכח.
יופי שרןטי!משמעת עצמית
😎
הא! העבירו לי את תגובה למקום הנכון! איזה גברים!די שרוט
צודקת בהחלטאושפיזין מהירחאחרונה
בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..

עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.

במיוחד סביב שבת ארגון.

כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.

מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.

טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.

במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:

לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.

המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.

נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.

עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.

כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.

היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.

לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.

לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.

פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.

והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.

🥺פצל"פ

גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה

הכל קיצוני

כואבשבורת,לב

ואני מבינה שזה פגע,

אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.

ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן

ואת המחשבות של פעם על הנושא

בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,

לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה

אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב

ואולי גם קצת ווק.

אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.

ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.

מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.

היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.

אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔

אמתמתנחל חייכן

גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,

וליבי עם פשוט אני

היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה

והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסף

מה לא עישנתי... זו השאלה.

מצטרפת לכל מילה של נעמי28 שכתבה לךנגמרו לי השמותאחרונה

לא יודעת איך להתייחס להודעה הזו אפילו מרוב שהיא הזויה ונשמעת כמו גיבוב של מילים ללא שום קשר אחת לשנייה.

אז למען הסדר הטוב ולמען כל הקוראים בכללם אכתוב בנקודות:

א. אישה נשואה אכן מקודשת לאיש שלה.

שאמר לה תחת החופה - הרי את - ורק את

מקודשת לי - ורק לי

והיא מיוחדת לו והוא מיוחד לה.

ושום דבר אחר שנכנס ביניהם לא שייך כאן.

ולא אני שאני כלום אומרת אלא הקב"ה והתורה והמוסר האלוקי ולא האנושי.

אז שום דבר שיכול לחצוץ בקדושה הזו, בין במחשבה, בין בדיבור, בין במעשה - הוא פסול.

ואיך תדע?

יש לך את התורה הקדושה שמפרטת הכל ואת חז"ל שמלמדים אותנו ברחל בתך הקטנה (בדיוק בפרשה "רחל בתך הקטנה") מה ואיך וכמה ולמה.

מעבר לזה אתה רוצה לדעת?

זה לא כ"כ מסובך:

תשאל את עצמך איך היית רוצה שידברו / יחשבו / יעשו לבת שלך הנשואה. זה הכל.

היית רוצה שגבר זר יתחיל איתה שהיא נשואה?

היית רוצה שגבר זר ימשוך אותה בערמומיות ובמסווה למקומות לא ראויים, כמובן שהכל במסווה של מצוקה ורק להתייעץ או כל דבר אחר?

היית רוצה שלאט לאט יצור איתה קשר אישי שיכול לנוע מאפלטוני, דרך שיחות, דרך וידאו, ועד לפיזי ממש?

זה היחס שאתה מאחל לבת שלך?

הקב"ה לא מאחל זאת לאף בת שלו. ולאף בן שלו.

אז גם אני הקטנה לא.

מעבר לזה עדיין מסובך לך להבדיל? זה גם פשוט מאוד:

כל מה שאדם לא היה מעז לכתוב בפומבי ע"ג הפורום אלא רק במחשכים של מסר אישי או כל מחשכים אחרים שהם בהיחבא - כנראה יש כאן נורת אזהרה.

רוצה להתייעץ? בצורה נכונה וראויה ועניינית? אין בעיה. אפשר כאן ע"ג הפורום כמו שעשו ועושים ויעשו הגולשים כאן.

אין שום צורך לפנות בפרטי.

וגם אם כן - אם הוא לא היה מעז לכתוב זאת בפומבי - כנראה שצריך לחשוב שם פעמיים.

יש היום צילומי מסך והכל מתועד, אם היה חושש מצילום מסך וכו' האם היה כותב זאת מלכתחילה?

אם היה יודע שאשתו תצפה בזה? שילדיו יצפו בזה? היה כותב את זה?

הנה לך כל הדרכים להבדיל.

יש טוב. יש רע. יש הפרדה.

אנחנו לא בבילבול ובבלילה בין טוב לרע.

יש תורה אלוקית ואמת אלוקית.

אז אדם רוצה להתייעץ עם אישה אף שהיא נשואה? שיתכבד ויעשה זאת לפי האמור. בטח ובטח בפורום דתי.

יש לנו את המוסר האלוקי ואת התורה הקדושה.

וכמה שהתורה מדגישה את כל האמור על אשת איש. אחת מ3 העבירות שהן יהרג ובל יעבור. וכל ההרחבה שם ומשם.

ב. אין שום קשר, אבל שום, בין יחס ראוי לאישה נשואה לבין הטרדות במקווה או גילוי עריות במשפחה. ה' ישמור, מאיפה הבאת את זה בכלל? פה ממש מצטרפת למילים של @נעמי28 שזה במקרה הטוב עישנת משהו ובמקרה הפחות טוב אין לי מושג איך זה הגיע לך לראש.

אבל האמת צריכה להיאמר - אין שום קשר בין הדברים.

זה כמו שתכתוב ששמירה על בלעדיות בנישואים היא הגורמת לצונאמי / רציחות / עבודה זרה וכל קישקוש אחר.

מעבר לזה כל מילה וכל פירוט מיותר כיוון שחוסר ההיגיון זועק כאן מכל מילה.

ג. לא יודעת למה התכוונת "שהאדם רק מגמגם ולא כזה "מיני", אבל דע שאתה לא מעורה עד הסוף בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, מה שנקרא במה שנשים דיווחו לי אישית בפרטי. לא אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע. יש הרבה מעבר למה שאתה רואה, וכן, יש גם כיוון כמו שכתבת. הדברים לא נכתבו סתם, ובטח שלא בכזו נחרצות. יש סיבה להכל.

ד. מעבר לזה, ומעבר למקרה ספציפי כזה או אחר, לא חייב ולא צריך בכלל להגיע עד להכי גרוע. גם הרבה לפני זה רע מספיק. גם לקחת אנרגיה וכל מה שלא שייך במחשבה דיבור ומעשה לאישה נשואה או לאיש נשוי זה לא ראוי. שוב, כאן כל סעיף א' אפשר לקרוא שוב ולדעת להבדיל ולמצוא את האיזון בין מה שכן למה שלא.

יש לנו תורה. יש לנו מוסר אלוקי. מדובר בפורום דתי. וגם בלי קשר יש מוסר.

ואיך אמרת בשורה אחרונה, אכן עשרת הדיברות כוללות "לא תרצח", לא לרצוח ולא לקחת לא לאישה ולא לאיש את העולם הזה שלהם ואת העולם הבא שלהם.

גם אם אדם חושב שזה בסדר, או שאם זה "מתוך הסכמה" אז הכל טוב, כי גם אז זה לקחת את העולם הזה ואת העולם הבא. משניהם. שום דבר טוב לא יכול להיות מדבר כזה, אולי רק לטווח המאוד מיידי ומאוד קצר איזו הרגשה של ריגוש או סיפוק רגעי בלבד, אבל אחריו שבר ועוד בור ועוד תהום ועוד ריחוק מהאישה או מהאיש עצמם ועוד רע, בטח ובטח לטווח הארוך.

ומעדויות רבות מכלי ראשון יש כאן בהחלט המון שבר וכאב וממש לא טוב.

ובטח ובטח אם זה נעשה בצורה של מניפולציה זה אף עוד יותר גרוע.

וכן, גם אדם שמביע מצוקה, וכותב לאישה רנדומלית (ואיזה גועל נפש זה שכל אישה תחשוב שניק מסוים פשוט פונה לכ"כ כ"כ המון נשים, כל מי שיש לה דופק כאן בערוץ, ושפשוט מחפש לפתח שיח. איך אישה כזו צריכה להרגיש? אפילו אם הייתה רווקה זה מגעיל, מה היא חפץ אחד מני רבים שרק מנסים עליה את מזלו מבין כל ההמונים? פשוט מגעיל).

אבל קל וחומר שהיא נשואה, אז מה עניין לפתח שיח ומתוכו לצלול למעבר לכל מיני מחוזות, לא רק הגרועים שהם, שוב, גם לפני יש הרבה רע. מה עניין למשוך אישה נשואה ככה במילים?

הכך יעשו את אחותנו? ואת בתנו? ואת נשות ישראל?

אז אני לא מוכנה לזה. בטח לא במרחב של הפורום אם יש לי איזושהי שליטה מינימלית על ההנהלה ולדווח ולחסום ולהזהיר על נושאים כאלה.

בנות ישראל, אחיות שלי, יקרות לי. יקרות מדי ויקרות מפז.

ואף אחד לא יתייחס אליהן ככה.

כן, נכון, יהיו תמיד עוד אחוזים לא מבוטלים גם של גברים וגם של נשים שימשיכו להתכתב בפרטי, מרצונם החופשי, וכן, גם ילעגו לי ולכל מה שאני כותבת ואיך כתבו? יכנו זאת "משטרת מחשבות", אבל זה לא מזיז לי, כי אני מדברת אל מי שזה כן שייך אליו ומי שזה כן רלוונטי אליו, וגם אם זה רק אישה אחת או רק איש אחד שבעקבות הדברים יותר נזהרים - דייני.

וכל אחד אחראי על עצמו בלבד.

ברוך השם ותודה לאל שכבר יודעת שזה כן עזר לפי פניות באישי, אז לפחות בטיפה שאני יכולה לעשות זה יקר מאוד. ולאותן אלו שפנו בפרטי ולאותן אלה שקוראות סמויות (או קוראים) - בעיקר להן אני מכוונת. ותודה לה' על כך ועל כל מה שכתבו לי.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

שנזכה להתחזק, כולנו, בקודש הקודשים שבין איש לאשתו, ובכל הטוב שבחיים,

שבת שלום ומבורך

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...