לאחרונה מרגיש לי שיש כאן שיח לא נעים ולא מכבד~הללויה~
אנשים מרגישים שיודעי כל
ותוקפים כל אחד ששואל, שבודק, שמברר ושבפשטות לא יודע ומתעניין
או לחלופין אדם שמציג עמדה הנוגדת את עמדתו של האחר מתוך רצון לדיון ושיח מכבד ישר נתקף
(בכל הנוגע לחיסונים, טבע וכו.)

יצא לי לכתוב לא מעט תגובות על רפואה טבעית, ועל האמונה שלי בכך שזה אפשרי וטוב
ושבעיניי זה יהיה עולם מתוקן יותר אם כולנו ננהג כך. זו דעתי האישית ולא כפיתי על אף אחד להסכים איתי..

לא מתאים לכם לשמוע. בסדר. זכותכם.
אתם לא חייבים להגיב, אתם לא חייבים להוציא דברים מהקשרם
ובבקשה. אם אתם לא מכירים אל תדברו על כך.... זה נחמד שפעם שמעתם על זה משהו מאיזה מישהו בטרמפ. או ראיתם איזו כתבה..
אבל זה הרבה מעבר. זה עולם שלם! ממש כך.
ואל תלכלכו עליו אם אתם לא מכירים באמת. תפתחו ותשמעו על זה.. או אל תשמעו. אבל אל תתקפו ישר.

ובכל נושא החיסונים..
לומר שזו משימה לאומית ושאני פוגעת בכלל והורגת אנשים בסירוב שלי (הזמני.. שרוצה להגיע להבנה כלשהי לפני שהוא רץ כמו שאר העדר להתחסן) בעצם כך שיש לי התלבטות זה לא דרך.
אני לא רוצה לפגוע באף אחד, ואולי אף אתחסן בעצמי בבוא העת
אבל למה לתקוף?
איפה כל הלאומיות והדרך ארץ שאתם מדברים עליה כל הזמן? הכבוד וההדדיות? איפה?

כתבתי דברים שהפריעו לי.
שגרמו לי להמעיט כניסה לכאן בימים האחרונים על אף שאני אוהבת את המרחב הנל..
מקווה שכל אחד יקח לצומת ליבו. וישים לב שהוא לא פוגע באיש... אפשר וכדאי לקבל דעות אחרות. במיוחד אם הן נאמרות בנעם ובנחת...
זה כלכך קל מאחורי המקלדת לכתוב וללעוג. אבל זה לא יפה.. ולא נעים לאף אחד.
היום אנחנו צמים לזכר קריאתה של אסתר, "לך כנוס את כל היהודים"פשוט אני..

כל עם ישראל היה צריך להתאחד בשביל לבטל את הגזרה. אף אחד לא אמר "אבל מה אכפת לכם אם אני לא מתאחד", "אולי אני אתאחד ואצום בבוא העת", גם לא נשמעו קולות שאמרו "אני לא רוצה להתאחד ביחד עם העדר".

 

אסור להתבלבל: המחשבה כאילו לא להתחסן זו פעולה פסיבית, בבחינת "שב ואל תעשה", פשוט לא עומדת במבחן המציאות. עם המוצטיות החדשות וקצב ההתפשטות שלהן, ההחלטה לא להתחסן היא החלטה אקטיבית להידבק בווירוס במוקדם או במאוחר.

 

בסופו של דבר, כולנו על ספינה אחת כאן. מי שבוחר במודע להמשיך ולהיות כר פורה לאחסון, גידול והפצה של וירוס ששיבש לכולם פה את החיים - קודח חור בספינה של כולם.

 

מי שמתעלם מקריאותיהם קורעות הלב של תינוקות של בית רבן שהתייתמו בשבועות האחרונים בגלל הוירוס הזה, והם מתחננים מעם ישראל שיילך ויתאחד, בבחינת "כנוס את כל היהודים", וייקח את החיסון - פוגע באומה כולה.

 

הוא לא רשע (אלא אם כן הוא מטיף לאחרים לא להתחסן), לא טיפש, לא אדם שצריך לבוז לו - ובטח שלא לשנוא אותו. אבל אסור לוותר על ההסברה, על החשיפה למקורות מידע אמינים וכו' - בתקווה שבסוף ליבם של המתנגדים ייפתח והם יצטרפו למאמץ הלאומי.

לא נכון מכמה סיבות .יהודה224
1 כרגע המדינה במודע לא מחסנת בני 16 ומטה כך שלאו דווקא אני אפתח איזה מוטציה מתוחכמת בתוכי.
2 דווקא לפי דוח אמן היתה אמירה של לחץ אבולוציוני על הנגיף ושבגלל זה הוא עלול לפתח מוטציות אחרות....
מי שמפחד זכותו המלאה לסרב על אף היתומים אין מה לעשות.
הדרישה היחידה מהאדם היא לשמור על ההנחיות בכל תוקף ולא לוותר על קוצו של יוד בנושא הזה
אתה נוהג בזהירות, למרות שמישהו אחר יכול לעשות תאונה?פשוט אני..

כל אדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו, אפילו אם יש ילדים שלא יכולים להשתדל כרגע.

אבל אי אפשר לתלות את כל יהבינו בחיסוניםיהודה224
זה לא נכון, אתה רואה כבר היום שהם מגמגמים ורועדים מכל מוטציה, זה לא עסק שכל 4 חודשים נלך להתחסן....
לא מגמגמים ולא רועדים, מפחיתים ב-99% את הסיכוי למותפשוט אני..

זה לא עסק ללכת להתחסן?

אז מה כן עסק, להישאר לנצח עם משק סגור, בידודים וסגרים?

 

ככל שיותר אנשים לא יתחסנו, כך הסיכוי למוטציות גדל.

כבר כתבתי לך בקשר למוטציות מה אומר דוח אמן.יהודה224
לגבי החיסונים והמוטציות תבדוק בבקשה את אחוזי היעילות של מודרנה ופייזה ותעדכן אותי אם סיפרו לנו בכמה זה פחות יעיל...
החיסונים היחידים שנבדקו קלינית נגד המוטציות זה של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרהזנקה שניהם הראו פיחות יעילות נגד הבריטית ודרא"פ והם כתבו בכמה וזה נתון לא מעודד בכלל
בעז"ה בלי נדר אני בחופשת דיונים על חיסונים עד לאחר החגפשוט אני..

כל המידע נמצא באינטרנט, במקומות מידע מוסמכים ואמינים. בהצלחה לכולם.

למה? מה הבעיה להתחסן כל ארבעה חודשים?ספק

עדיף להיות מחובר למכשיר הנשמה? 

 

כמו כן, עברה כבר שנה והחיסונים שפותחו עבור הוירוס המקורי עדיין יעילים נגד כל המוטציות הקיימות - וככל שיותר אנשים יתחסנו, הסיכון למוטציות יילך ויקטן. 

את צודקת מאה אחוז וחבל שזה כך.רויטל.


חושבת שזה קצת מוזר, בהודעה שקוראת לכולם להתנסח בכבודקופצת רגע
לכתוב:
"שרוצה להגיע להבנה כלשהי לפני שהוא רץ כמו שאר העדר להתחסן"

את שמה לב שאת בעצם קוראת לכל מי שהתחסן עד כה 'אדם טיפש שלא חושב ורק עושה מה שאומרים לו בלי מחשבה'?
די להיתפס לקטנות היא צודקת מלעשות??יהודה224
קשוט עצמך תחילה.סמיילי12
אחכ קשוט אחרים
זה לא להיתפס לקטנות, זה עקרוני.
היא צודקת שיש פה לפעמים התלהמויות.
אבל היא לא צודקת בזה שהיא כותבת 'עדר' שזה ביטוי מזלזל מאד!
אי אפשר לצפות שיכבדו אותך כשאתה לא מכבד את האחר.
אוי נו, זו דמגוגיה..חצילוש
זאת לא הייתה הכוונה שלה... תסתכלו על הכוונה
זה שנעלבתי זה דמגוגי? זה עובד בשני הכיוונים?קופצת רגע
או שאת לא מאמינה שנעלבתי בגלל שאמרו שאני מנהלת את חיי ללא שום חשיבה ורק בהתאם למה שעל ה'עדר' עושה?
תראי, אני לא רוצה להתווכחחצילוש
@הללויה~ לא באה לתקוף. היא באה להעביר בצורה נעימה את מה שהיא מרגישה... להיתפס על משפט ספציפי ולנפח כשברור שלא זו כוונתה, זה סתם חבל...
החלק של 'הצורה נעימה'סמיילי12
נהרס ברגע שכותבים משפט כזה
היה אפשר להתנסח בעדינות. והמסר היה מועבר בצורה מעולה.
אני חושבת שהיא צודקת,גם לי צורמות כל מיני מילים שנשלחות פה. אבל אם מבקשים משהו מהכלל צריך לעמוד בו גם בעצמך. ואני מדברת ספציפית על המשפט הזה

אני אישית לא נפגעת ממה שאנשים כותבים פה. אבל זה בהחלט מרגיז אותי שקוראים למתחסנים עדר. גם כינו אותי שאני הולכת צאן לטבח.
זה לא מכבד.
אני לא ראיתי שכתוב כצאן לטבח..חצילוש
ובאמת מסכימה שהמשפט על העדר לא נעים... אבל התגובות מוציאות את דבריה מהקשרם ומנפחות משהו שהיא לא שמה בפרונט..
לא כאן. דיברתי בכללי.סמיילי12
גם לא היא אמרה את זה.
התכוונתי לאמירות בסגנון.

ונכון.
לכן נדרשת שקילת מילים לפני שכותבים משהו.
מה שאנשים מפספסים פה, ובזה היא צודקת.
אבל זה צריך להיות הדדי.



החלק של ה'עדר' לא בהכרח דיבר עליךכוחה של מילה
לי נראה שהיא אומרת שהיא מבררת את הנושא ועוד לא מצאה סיבה מספקת לדעתה להתחסן,
ולכן עבורה להתחסן כרגע זה רק כי כולם הולכים וכולם דוחקים בה להתחסן.
אוקיסמיילי12
היה אפשר לכתוב ככה. כמו שכתבת.
וזה היה עובר חלק.
..הללויה~
בדיוק. תודה @כוחה של מילה.
נכון מאוד ישר כוחרויטל.


"אתם לא חייבים להגיב"ספק

את גם לא חייבת לכתוב. 

אם כתבת את דעתך, קחי בחשבון שאנשים יגיבו. 

לכן קוראים לזה "פורום". 

 

אף אחד לא כופה עלייך שום דבר - זה די בלתי אפשרי דרך הפורום... אבל כמו שאת כותבת את דעתך, אחרים כותבים את דעתם על דעתך. (במיוחד אם דעתך כוללת דיס-אינפורמציה). 

 

"וישים לב שהוא לא פוגע באיש" - יש אנשים שמרגישים שאת פוגעת בהם. 

שאת מוכנה להרוג אותם או את קרוביהם בלי שום סיבה. 

סתם כדי להרגיש מיוחדת ולא חלק מ... איך קראת לזה?... עדר?... 

 

הכל דו -כיווני. 

את לא יכולה לדרוש מאחרים מה שאת לא מקיימת בעצמך. 

ככה העולם עובד. 

אני מסכימה עם הרבה דברים שאתה כותבחצילוש
אתה יודע להתנסח מעולה ויכול לשכנע הרבה אנשים, הבעיה היא, שאתה כותב בסגנון פוגעני, ככה שזה רק מייצר אנטיגוניזם באופן אוטומטי בצד השני כלפי מה שאתה אומר, ורק מחזק אצל מתנגדים את המחשבה שמי שקורא להתחסן עושה זאת בצורה אגרסיבית ודורסנית. ויוצא שאנשים רק יפגעו, ולא ישתכנעו. אז סתם הפסדת בריבוע...

גילוי נאות- אני בהריון חודש תשיעי ואחרי שבועיים מחיסון שני.
שיהיה בשעה טובה!פשוט אני..
תודה!חצילוש
מסכים מאדיהודה224
^^^^100%rivki
לגמרי מסכימה. מזל טוב!כוחה של מילה
תודה יקרהחצילוש
תראי, נקודת המוצא שלי היא כזו:ספק

מי שהוא מתנגד חיסונים\"שואל שאלות" - לא יכול להשתכנע. 

מי שמאמין בפסאודו-מדע, הוא מקרה אבוד. 

 

את יכולה לשאול כל אחד שמאמין בזה שאלה פשוטה: "מה יגרום לך להשתכנע שאתה טועה?"

התשובה היא תמיד: "שום דבר". 

 

זה מגיע לרמות כ"כ מופרכות, שאפשר אפילו למצוא אפילו חב"דניקים שהם מתנגדי חיסונים למרות שזה נוגד לחלוטין את דעתו של הרבי מליובוויטש, למשל. 

 

אני לא כותב את זה כדי לשכנע את מי שאני עונה לו - ברור לי שזה לעולם לא יקרה. 

אני כותב את זה כדי שאם יש מי שקורא את זה, שיבין במה מדובר ואני מניח שמי שלוקח את הזמן לקרוא מהצד, יוכל לעשות את ההפרדה בין הסגנון שלי לבין התוכן שאני כותב. 

 

אני יודע, אני יכול לכתוב בצורה לא הכי נעימה - אני חושב שזו פשוט נגזרת מאותן טענות מופרכות אינסופיות שחוזרות כל הזמן בלולאות. זה מתיש. 

בעברי הרחוק, הייתי הרבה יותר סבלני לטיעוני פסאודו-מדע, סילוף של עובדות ודיס-אינפורמציה. 

הסבלנות נעלמת לאט-לאט. 

 

בכל מקרה, שיהיה בשעה טובה ובקלות. 

אני הצלחתי לשכנע כמה וכמה אנשים שחששו מאודחצילוש
כולם מחוץ לפורום, ולא כי הם מאמינים בקונספירציות, אלא כי הם חוששים מחוסר ידע והבנה... הרבה אנשים שאמרו לי "אבל הרב אשרוב אמר"- וממש לא כי הם מטומטמים, אלא כי הם פשוט לא יודעים, ותמימים, ולא מעורים כל כך בעניינים. ממש לא מאוטם לב...

ברגע שהסברתי ופירקתי- הצלחתי. סבתא שלי למשל, היא דימנטית. לא מאה אחוז... שוכחת מלא... בכל מקרה, היא לא יוצאת מהבית בכלל בכלל מרוב שהיא מפחדת מהקורונה. אף אחד מהילדים שלה, כולל אבא שלי שהוא הבן הבכור שהיא מקשיבה לו בדרך כלל, לא הצליח לשכנע אותה לצאת להתחסן.. נתקע לה על איזה משהו מפעם שבכלל לא קשור לקורונה שזה לא טוב.. והרי בכוח אי אפשר לגרור אותה.. התקשרתי אליה, היא חשבה שאני זו אחותי, אבל לא משנה. הסברתי לה את העניין, בנועם ולאט. עשר פעמים. וברגע שהיא אמרה שהיא מוכנה- התקשרתי לאבא שלי, תוך רבע שעה הוא היה אצלה ולקח אותה להתחסן. בשבת היא אמרה לבעלי- "אריאל, (זה לא השם שלו, משום מה היא קוראת לו ככה) אני מאוד כועסת על כל מי שלא מתחסן! זה מסוכן מאוד! אנשים מתים מקורונה!".. בעלי התאפק שלא לצחוק, כי בדיוק לפני כמה שבועות היא בכתה לאבא שלי שהיא מפחדת ושלא יקח אותה להתחסן כי יהפכו אותה לסיעודית כמו אחותה. מכאן אתה למד- שאם את סבתא שלי אפשר היה לשכנע- שהיא בן אדם מאוד מבוגר, דימנטית, לא מאה אחוז, שכל פעם שאני מגיעה היא מופתעת שאני בהריון ואומרת בשעה טובה- קל וחומר אפשר בודאי לשכנע ולהסביר לאנשים שאוחזים בכל מיני תפיסות מוטעות.. ברגע שעושים את זה בנועם- זה נכנס ללב.

ותודה רבה, אמן.
אני מסכים איתךספק

אבל אני לא מדבר על אלה ששואלים האם להתחסן או על אלה שבאמת הצליחו להפחיד אותם. הם לא האנשים אליהם התכוונתי כשכתבתי שהם מקרה אבוד. 

אני מדבר על אלה שעונים להם כל מיני תשובות חסרות אחריות שמלאות בסילופים ודיס-אינפורמציה. 

אני מדבר על אותם אנשים שהפחידו אותם. 

עם אלה, אין מה לדבר. 

 

(והרבה פעמים הם כותבים על עצמם ש"הם עצמם מתלבטים אם להתחסן או לא" - אבל זו סתם שיטה לנסות לרכוש אמון. בדומה לכך שהם תמיד טוענים שהם לא מתנגדי חיסונים אלא רק "שואלים שאלות" שלרוב מגובות בעירמות של עיוותים וסילופים).  

הבעיה שלאדם שאין לו שום ידע מקצועיrivki
בנושא פיזיולוגיה/רפואה/ מיקרוביולוגיה וכו- דעתך ודעתו של אשרוב הן על אותו משקל.
ומי שלא יודע - הרבה פעמים מניח ש"האמת נמצאת איפשהו באמצע" .

כמו שאותי אפשר לשכנע שיש לי כל מיני חלקים בתוך האוטו שלא היו ולא נבראו, או שמודל מסוים של רכב מסוים הוא מסוכן מאוד וכו

אז אין טעם לכעוס עליהם על "סילופים" ולקרוא להם "רוצחים" כי הם לא מתחסנים.
מסכימהחצילוש
ובדיוק בגלל זה אני לא בא לאדם שאותו מרמיםספק חדש

אלא לאדם שמרמה. 

האדם שיודע שכל העובדות וכל המחקרים בעולם סותרים את מה שהוא כותב - והוא עדיין מספר את אותם סיפורים. 

יש כאן אחת למשל, שמפיצה דיס-אינפורמציה ושקרים בוטים כשהיא יודעת שאין להם שום בסיס עובדתי וכשמעמתים אותה עם העובדה הזאת, אז זה תמיד חוזר ל "הממסד" שמרמה את כולם ומטייח הכל.

 

אדם שאין לו ידע מקצועי, בד"כ מקשיב לגורמי המקצוע. 

אני לא אומר לאף אחד להקשיב לי - אני משתדל תמיד לגבות את כל מה שאני כותב שמחקרים של אנשי מקצוע. 

 

האדם הנורמלי יילך למוסכניק שקיבל מדליה מ"יצאת צדיק" ושיש לו 20 שנות ניסיון ולא ל"מכונאי הוליסטי בשיטת טבעית". 

 

לכן, שוב, אני עושה את ההפרדה בין הנוכלים לבין הקורבנות שלהם. 

כמו בכל תחום אחר: הקורבנות מסכנים, הנוכלים רשעים. 

סבתא שלי כנל.. רק לא דמנטיתבסדר גמור
אני יודע שסבתא שלי החליטה לא להתחסןנחשון מהרחברון

אשה משכילה ופחדה. דיברנו קצת השתכנעה והתחסנה.

כנ"ל ההורים חששו והיום מחוסנים (אמא שלי כרגע רק 1 כי חלתה אח"כ

כנ"ל חמותי  (מחלימה ממזמן בלי נוגדנים. הבנתי שהיא כן הלכה לקבל חיסון)

 

בקיצור מר ספק, כמו שמופאסה אמר פעםדי שרוט

רק אם תהיה פחות חרא יותר ישמעו אותך

..הללויה~
דעתי כוללת דיס אינפורמציה?!
למה אתה אומר את זה? על סמך מה?
הדעה שלי מבוססת עד מאוד.
ואם היא לא באה יפה בעין אתה באמת לא חייב לפגוע ולומר שזו לא אמת ולא נכון.

ואני לא הורגת אף אחד.
יש לי גם כן קרובי משפחה בסיכון שהתחסנו ושלא פגשתי המון זמן, ואני דואגת להם ורוצה שהם יהיו בריאים.
ואני מקפידה על הנהלים, עוטה מסכה ואף חושבת להתחסן.

זה מראה רק אתה לא קורא את הדברים שאני כותבת. לא התנגדתי לחיסונים של הקורונה מעולם! רק הבאתי דעות שאומרות אחרת. לא של התנגדות.. של מקום מחפש ושרוצה לדעת.
אתה גם לא חייב לקרוא. אבל אתה לא יכול לתקוף סתם.. זה מוציא אותך מגוחח


את באמת רוצה שאתחיל לצטט כאן מהודעות שלך?ספק
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ג באדר תשפ"א 15:58

כמה שהשיטה של אשרוב היא טובה ובריאה? איך שכל אחד יכול להחלים מכל דבר בצורה טבעית? אפשר לתקן את הראיה עם תרגילים? אשר להחלים מסרטן בצורה "טבעית"? דוד בן יוסף לא נפטר מסרטן? 

מספיק דיס-אינפורמציה? כי יש עוד... 

תודה רבה. 

 

אני בטוח שכל אחד יכול לקרוא את הדברים שכתבת ולהבין לבד. 

 

ומתנגדי חיסונים תמיד רק "שואלים שאלות" ו"מביאים דעות" אחרות כמו אלה של אריה אבני - שב"ה, שללו השבוע את הרישון לעסוק ברפואה השבוע לצמיתות. 

הם אף פעם לא מתנגדים - רק שואלים שאלות...  

 

נכון אל תתיחסי למה שכתבו פההיועץ למלך
וזהו
הללויה יקרה, בני אדם באשר הם, הם בעלי סטנדרט כפולדי שרוט

בני אדם ברובם המוחלט ואני בתוכם לא מיישמים על אחרים את מה שהם עצמם דורשים ליישם.

כך זה טבע האדם.

 

נדירים הם האנשים שמצליחים בצורה מלאה ליישם על עצמם את מה שהם רוצים ליישם על אחרים.

 

זה נכון בדת, מדע, חברה, אזרחות ובכל תחום אחר בחיים.

 

האנשים הכי גדולים בהיסטוריה האנושית שהטיפו יום וליל לאהוב ולכבד בני אדם עם ספר התנ"ך ביד ימין, הלכו ורצחו וטבחו בני אדם עם חרב ביד שמאל.

 

לנו נותר לנסות ככל שאפשר להפיץ אור ואהבה ללא תנאי ועם מקסימום כבוד.

הייתי מאו שמחה לקבל דוגמאות לאנשים שכתבתפתק ממו

אלה עם התנ"ך ביד ימין ,

פשוט להבין את הפשט

כל האבירים והאצילים בימי הבינייםדי שרוט

דיברו גבוהה גבוה על לא לרצוח, לא לבגוד, לרחם אפילו על האויבים שלהם, לא לעשוק חלשים בשם ישו. הם הילכו ברחובות ספרד וצרפת, מטיפים לאנשים לעשות מצוות ולתת צדקה ולא להיות אכזריים.

 

ואז היו יוצאים למסעות צלב וטובחים כל מי שנקרא בדרכם. כמובן שהם נשאו על עצמם את התנ"ך (גם הברית הישנה וגם הברית החדשה) כשהם טבחו בשם האל.

 

אביר מפורסם הוא גוטפריד דה בויון השליט הראשון של ירושלים הצלבנית.

יש ספרות עניפה על כל עולם האבירות והאצולה.

..הללויה~
איך זה סותר את דברי?
אמרתמ פשוט שצריך לעשות סאת בצורה מכבדת.
דוגמא מובהקת לסטנדרט כפולהסטורי
אוכל תעשייתי - "אוכלת בלי למצמץ".
חיסון שנבדק ואושר - "לא רוצה להכניס חומרים לגוף", גם במחיר של המשך הפצת המגיפה.
רפואה זה לא עניין של אמונהrivki
או שיש הוכחה שמשהו יעיל , או שלא. יש כאן ניקים עם ידע והבנה, כולל ידע מקצועי.

מעבר להבעת דעות סובייקטיביות, מדובר בויכוח עובדתי.
אז תשתדלי לקרוא את התגובות באופן ענייני ולא לקחת את זה אישית, למרות סגנון הכתיבה של חלק מהניקים.



בסוף, אני רק רוצה להזכיר ש*למות* זה הכי טבעי בעולם - בדיוק כמו לחיות
וואו הסיפא שלך. אני לא יודע אם זה אופטימי או פאסימידי שרוט
זה בקשר לשימוש במילה "טבעי" כמשהו חיוביrivki
כן אבל יכול להשתע לכאורה שזה חיובי למותדי שרוט

לא?

כל אחד והמסקנות שלו...rivki
..הללויה~
אני קוראת את התגובות (כשהן לא צעקניות ומכבדות)

אך זה לא סותר את זה שאני גם כן אומרת עובדות. של מיעוט קטן של אנשים.. אבל מיעוט קיים שחי כך וטוב לו, ובעיניי כך הכי נכון ומדוייק

ואין שום בעיה להאמין שזה מה שנכון, גם ברפואה צריך להאמין.. ועצם זה שאתה מאמין בסוג מסויים של רפואה זו אמונה.

__
ולא הבנתי מה הקשר למות כאן?
לא צריך " להאמין ברפואה"rivki
החיסון נגד אבעבועות שחורות עזר גם למי שלא האמין - עובדה, אין מחלה כזאת היום ולא מתים ממנה מיליונים כל שנה.

יש טיפולים רפואיים שהאמון בהחלט מחזק את האפקט שלהם, אבל הם פועלים גם ללא אמון, אחרת זאת לא רפואה.

מיעוט בני אדם יכול לחשוב שכדור הארץ שטוח ושהכוכבים מודבקים לשמים עם סלוטייפ - זאת לא "עובדה שלהם", אלא פשוט דמיון שלא קשור למציאות.

אם מדובר באמונה אישית שלא פוגעת באף אחד אחר - מילא. אבל מה לעשות, מאבק במגיפה זה תמיד עניין של "העדר" כמו שקראת לזה. או "ערבות הדדית " במילים אחרות. כי תמיד יש כאלה שאסור להם להתחסן, שום חיסון לא עובד ב100% וכו. ככה שלסלק מחלה כלשהי מהעולם אפשרי רק במאמץ משותף.

בכלל, 'להאמין ב-' משהו אחר מעבר למה שהתורה מחייבת - בעיניי זה כיוון לא טוב. אבל אני לא רוצה להיכנס לנושא צדדי.

ומה שכתבתי על "למות"- כמו שכבר הגבתי ל'די שרוט' היה קשור לשימוש נפוץ ולא נכון במילה 'טבעי'. כי ל"טבע" לא אכפת, אם אנחנו נמות.
ברוכה הבאה יקרה!!!בת 30
זה השיח פה סביב נושא החיסונים.
אני כבר כמה שנים מוכפשת פה באופן מכוער ולא ענייני בכלל.
משום מה, חיסונים הם הפרה הקדושה של עולם הרפואה המערבי. בטח יש כמה סיבות לכך, אבל הן פחות משנות עכשיו.
ועם פרה קדושה, מסוכן להתעסק, כנראה.
עכשין בנושא חיסון הקורונה, התקשורת הכללית וגם פה בפורומים, סוללים את הדרך לעולם שבו יש מעין ''בני האור ובני החושך'-. בני האור הם המתחסנים, הצודקים, ובני החושך הם אלה שלא רוצים להתחסן. הם טיפשים, או נוכלים, או שקרנים, ובעיקר- הם מסוכנים מאוד ואם הקורונה עוד פה, זה רק בגללם.

צר לי שזה השיח וזה המצב, בעיני זה מעוות, ובעייתי בכל קנה מידה אנושי, דמוקרטי וכו'.
אבל זה ככה.
אז אל תקחי את זה אישית.

ואם את לא רוצה להתחסן אז אל תתחסני. יש עוד לפחות מליון או שניים כמוך בארץ, והרבה יותר מזה במדינות אחרות.
חזקי ואמצי!!
..הללויה~
תודה על התגובה♡
איך שנבואות התורה מתגשמות אחת אחת, אה?Lia


איזה נבואות? חצילוש
תראי. בחלוקה בין אנשים המאמינים במים זוכריםנחשון מהרחברון

לאנשי מדע אני יודע איפה אני רוצה להיות

תראהבת 30
אם כ''כ קריטי לך לחלק את כל האנושות לשני חלקים דיכוטומיים כ''כ, שחור-לבן, נאור-סכל, מתקדם-פרימיטיבי, אז סבבה.
אצלי זה פשוט לא מתחלק ככה...
אפשר להיות גם וגם...
יש לי אחות מנהלת מעבדת ביוכימיה במקום נחשב, שמנהלת מחקרים מדעיים, והיא נעזרת גם בהומאופתיה בדברים מסוימים בחייה הפרטיים...
אז כנראה שהחלוקה שלך לא תמיד עובדת על כולם.
ואגב, היא התחסנה מתוך חוסר ברירה. אם היתה לה ברירה, היא לא היתה מתחסנת. והיא בנאדם מאוד מדעי, כאמור... דווקא בגלל זה היא לא רצתה להתחסן.
ומה גרם לה להתחסן?נחשון מהרחברון

מה זה אין ברירה? אני לא מכיר שבארץ מגיעים קלגסים ומחסנים בכוח כמו שמציגים את זה כאן.

 

אני לא מחלק. את טענת שאת מוכפשת בצורה לא עניינית. אני שאלתי (שאלה סמויה שלא הובנה כנראה) מה לא ענייני בלהגיד שלמים אין זיכרון. מה לא ענייני להגיד שהומואפתיה זה נטו מים?

 

תראי, את יכולה לחלוק על זה. אבל את לא יכולה להגיד שאין טיעון ענייני.

 

רנדי בזמנו הציע פרס (שמוצע עד היום) של מיליון דולר למי שיערוך מחקר מדעי הכולל קבוצת ביקורת, שלילה של סיבות אחרות להטית התוצאה וכו'. ובכללי זה מחקר שכל תרופה לשיכוך כאבים עוברת כמה וכמה פעמים לפני האישור שלה. לא משהו בלתי אפשרי בהתחשב בכמות התרופות המשווקות. אם מישהו יצליח לערוך מחקר אמין שבו יוכיח שהומופאתיה עובדת הוא יקבל מיליון דולר. הרבה באו לדרוש את הפרס אף אחד לא הצליח...

 

זו למשל טענה אמינה ועניינית ו"יש לי אחות מנהלת מעבדת ביוכימיה במקום נחשב, שמנהלת מחקרים מדעיים, והיא נעזרת גם בהומאופתיה בדברים מסוימים בחייה הפרטיים" פשוט לא מספיק חזק מולה. אם כבר זה הטיעון הלא ענייני.

 

עכשיו לגופם של דברים. לפני 3 ומשהוו שנים אשתי היתה בהריון ראשון. התינוקת שלנו היתה במצב עכוז. הלכנו לעשות היפוך וזה לא הצליח. אמרו לנו שיש אפשרות לעשות היפוך עם אפידורל שאם לא מצליחים ישר מנתחים סיכויי הצלחה - 20-30 אחוז.

 

אשתי שמעה על מישהו שעושה היפוך טבעי במים. עם איזה חרטה של גוף ונש. משהו יקר 1500 שח ללא התחייבות לתוצאה. דיברנו איתה הדיבור הי 80-90 אחוזי הצלחה. אשתי מאד רצתה אני התנגדתי אשתי חשבה שאני חוסך עליה אז וויתרתי והתקשרנו לקבוע תור.

אחרי שהיא ראתה את הצילומי אולטרסאונד היא אמרה שבזה היא לא יכולה לעזור. נשמתי לרווחה. ואז הבנתי את הפואנטה. היא (וכל מטפל טבעי אחר) יכולה לבחור את המטופלים. היא יכולהה לדחות אנשים שיהרסו לה את  הסטטיסטיקה. הרפואה הקובנציונאלית לא יכולה. ו(גם) לכן האחוזים שהיא מציגה גבוהים.

 

בהריון הזה היה גם דלקת בכיס מרה אנשי ההומופאתיה אמרו שאפשר לטפל אבל עם מאמץ מאד קשה וסיכויי הצלחה נמוכים. המליצו לשמוע לרופאים (ב"ה) ושוב. הם בוחרים את המטופלים ואת המצבים בהם הם מטפלים.

 

ועכשיו לעיקר דברי

 

אני לא וחשב שכל השמצה כלפייך מוצדקת ונעשית בצורה מכבדת אבל וזה אבל גדול. הם ענייניות להפליא. וכן מציגות מצג ריאלי שמי שעוסק בתחום ומאמין בוא הוא או טיפש או נוכל. 

עונהבת 30
א. הבהרה מצד העבודה שזה או לעבוד או לא. זה לא חוקי במיוחד אבל זה מה שקרה.
ב. אני ממש לא נכנסת פה לשאר הדיון. אין לי ענין בזה. התגובות אלי ממש לא תמיד ריאליות. הדיון על הומאופתיה- אין לי מה להגיד בנושא כי אני לא מתמצאת בזה ובקושי השתמשתי, אולי פעם אחת בתכשיר הומאופתי.
א למה לא חוקי? בואי נניח שהבוס טועה. זכותו להגיד אסור לעשן בנחשון מהרחברון

משרד? כן.. זכותו להגיד אסור להכנס בלי חיסון.

 

לגבי ב. רק אניח את זה כאן.

היי, זה לא יפה - וחמותה בערה בה

עונהבת 30
א. כי נכון לעכשיו זה מאוד בעייתי מבחינת החוק בישראל למנוע מעובד להגיע לעבודה אם הוא לא מחוסן.וזה לא משרד, זה גוף הרבה יותר גדול. ולא מדובר על עישון אלא על טיפול רפואי פולשני.
ב. מה שהבאת לא סותר את מה שכתבתי...כנראה שזו היתה הפעם שעליה דיברתי...
א אני מכיר הנחיה משפטית שאומרת ההיפךנחשון מהרחברון

אשמח שתפני אותי למקור (בלשון החוק או בפרשנות מקובלת שלו) שאוסרת על מעסיק לעשות זאת.

 

ב יכול להיות ולכן כתבתי המשך לתגובה בדיוק כיוון שהנחתי שזה מה שתעני.

 

אין לי מקור מסויםבת 30
אבל ממה שהבנתי מכל מיני מקומות , יש הבדל חוקי בין לאסור כניסה למקומות בילוי וכד' לבין לאסור כניסה למקום עבודה ובכך למנוע מעובד את פרנסתו.
בכ"מנחשון מהרחברון

ההומאופתיה אינה הנקודה אלא המדע.

מה שלא עובר מחקר מדעי לא מעניין (שימי לב בדוגמאות שהבאתי ההיפוך והשרלטנות סביבו לא באו מתחום ההומופתיה אלא ממקום אחר.)

 

אף אחד לא נכנס בך אישית לא מכירים אותך בכלל.

המחלוקת לגיטימית על דיעות. ודיעה שהרפואה האלטרנטיבית היא מחליפה/יותר טובה מרפואה קובנציונאלית היא התפיסה עליה יוצאים.

 

את לא חושבת ככה? אז אף אחד לא יצא עלייך.

 

 

בוניך ומהרסיך ממך יצאושירוש16
אין לי בעיה שלא תתחסני. בשמחה. תהני.
הבעיה שלי (של כולנו, בעצם) מתחיל בלשכנע אחרים לא להתחסן.
אם לך אין מספיק ידע או מידע ואת מעדיפה לחכות - בהצלחה. אבל ללכת ולהטיל ספק באחרים זה כבר סיפור אחר.

בעבודה שלי אישית נתקלתי בלא מעט הססניים. כן, גם רופאים, אחיות ומנהלי מחלקות.
אבל כולם - ללא יוצא מהכלל - לא הטילו ספק באמינות המחקרים והחיוניות של החיסון אלא פשוט הביעו פחד מהלא נודע. שזה בסדר גמור. כמעט כל אחד חושש ממשהו לא צפוי, חדש.
ויש אלפים כאלה. שפשוט חוששים. הם ניגשים לרופא אן אחות ומקבלים את כל המידע שהם צריכים. ואם זה לא מספיק- הם בעצמם פותחים את המאמרים שנכתבו על המחקר של פייזר.

הבעיה מתחילה כלאנשים אין מספיק ידע בתחום הספציפי, בונים קונספירציות והרים של מידע ללא בסיס ובטוחים בעצמם במליון אחוז עד שהם מוכנים ללכת רחוק להפיץ את השמועה.

המידע הזה מוטעה. והוא מטעה.
יש הבדל גדול בין חשש מהלא נודע לבין בניית תיאוריה ללא בסיס והפצתה ברבים.

למה אני לוקחת את זה אישית לפעמים?
כי זה כל כך אישי.
כי כל אחד שלא מתחסן וחולה ומדביק אחרים - מכניס עוד אחות לטנ"ק - טיפול נמרץ קורונה. לוקח עוד צוות רפואי וסיעודי - וגורם לי, העובדת במחלקה, לעבוד עוד יותר קשה. כי אין מספיק כוח אדם.
זה להתרוצץ יום שלם, 8 שעות, על הרגליים, בלי רגע אחד של מנוחה. מחשבת האם כדאי לי לטפל במונשם, במנת הדם שמחכה למטופל או להיכנע לצרכים האישים שלי וללכת לשירותים אחרי איפוק של שעתיים.
זה לסיים יום עבודה מוטשת ברמה לא נורמלית, אחרי שהייתי אחראית על כמות כפולה של מטופלים המומלצת לפי האירגון הבריאות העולמי.
זה להגיע הבייתה, ולראות את הסנדוויץ בתיק שלא הצלחתי להכניס לפי. מרוב עבודה.
זה לא נורמלי
ואנחנו, הצוות, רואים את זה וחווים את זה כל שעה כל משמרת.
גם ככה אין מספיק צוות במחלקות, והקורונה גרמה לאי ספיקה ממשית.
במוה עיני אני רואה אנשים שלא מקבלים את הטיפול הרפואי המגיע להם - כי אין מספיק צוות. אני אישית משחררת מטופלים שהיו מרוויחים מיומיים שלושה נוספים במחלקה אבל משחררים אותם בלית ברירה - יש מטופלים במצב יותר קריטי שמחכים במיון להתאשפז.
אין מספיק צוות, אין מספיק זמן.
אנחנו נקרעם תחת העול הזה...
לפני כמה חודשים הגיעה בשורה אדירה - הסוף הרחוק לכל השיגעון הזה.
אולי אני אזכה ללכת לפיפי יותר מפעם אחת במשמרת.. בלי נקיפות מצפון וקריאה ברמקול "אחות X לחדר 3.. החייאה.."

ואז, אני נכנסת לפורום הזה, ופוגשת באנשים, באמת עם לב תמים ורק רצון לעזור. אולי גם קצת מבולבלים וספקניים. במקום לשאול, להתעניין, להעמיק ולקבל -
פשוט קוברים את האור בקצה המנהרה...

את מבינה את המצב? את יודעת מה זה להיות בצום 8 שעות משמרת כל הרגליים להתרוצץ בין 12 מטופלים וצרכיהם השונים. לשכוח שגם לך יש גוף, אדם, נשמה עם צרכים.
אני בחרתי את המקצוע הזה מתוך רצון אמיתי פנימי לעזור לאנשים בעת הכי קשה שלהם. אבל כשמגיעה מגיפה והופכת את הקערה על פיה - אני מצפה לקצת הדדיות. קצת "ואהבת לרעך כמוך". קצת הבנה שאנשים עובדים קשה מאוד בשביל סבא שלך, סבתא, אחות או דודה, והם מבקשים לקצת עזרה בחזרה.

מי שלא מתחסן, נדבק ומדביק אחרים - גורם לנטל את מערכת הבריאות. פשוט כך.
הוא מכביד את אנשי הצוות וגורם לפגיעה אנושה באותם אנשים שגם ככה עומדים בתת תנאים כדי לעזור.
ומי יודע, אולי, בע"ה יום אחד תתאשפזי גם את, ותטפל בך אחות. ותפתחו שיחה ביניכן.. והיא תתאר לך מה היא עברה בשנה האחרונה.. מה זה ליילד אישה על אקמו.. או לראות משפחה שנפרדת מיקיריה דרך 'זום'.. או לעשות 3 החיאות ברצף...
ואת תתקווצי בתוך עצמך עם הידיעה שאת תרמת לכל הקושי הזה.

תאמיני לי, את לא רוצה להיות במקום הזה.
יישר כח, חשוב מאוד. אני חושב שנגעת בנקודה מהותית מאודק"ש
דיברת על אנשי צוות רפואי שהעלו ספקות, ביררו, קראו מאמרים וכד'. זה מאוד שונה משאר האנשים. לרוב האנשים - גם מי שהוא אינטלגנט ומשכיל, אין גישה למאמרים הללו. כלומר טכנית - הם יכולים לקרוא, אבל אין להם מספיק כלים, להבין כל מושג ובעיקר לקחת אותו בפרופורציה נכונה.

אני רואה את זה בתורה. בתור אחד שבמשך שנים יושב ולומד ובשנים האחרונות גם מלמד - צריך הרבה פרופורציה. לא פעם אני פוגש כל מיני אנשים/מאמרים שלמדו קצת, קראו פה ושם ומתיימרים לטעון כל מיני דברים, על בסיס הלימוד מהצד שלהם - הם כמעט תמיד טועים, לא במזיד חלילה, אלא כי חייבים היקף ועומק.
כל עוד שיהודי לומד לעצמו - זה חשוב וגם חייוב, אבל כשכל מיני משה פייגליןים וכאלו, שלא קראו ולא שנו ולא שימשו תלמידי חכמים, מתחילים להורות הוראות לציבור, על פי חצאי ציטוטים מרמב"ם זה, או פסוק אחר - זה חמור מאוד.

אותו דבר ברפואה - אני יכול לשאול, לאסוף מידע לנסות להבין, אפילו ללכת לחוות דעת שניה או שלישית. היה למישהו מבני משפחתי עניין מורכב, שבעידוד רופאת המשפחה שלנו, הלכנו לשמוע שלושה אנשי מקצוע שונים, לפני החלטה קריטית.

אבל, זה הגבול שאנחנו יכולים - מעבר לזה אני מוכרח לקבל, שאיני יכול לדעת הכל. גם אם אקרא עשרים מחקרים ואבקש את כל ההסברים - זו עזות מצח לחשוב שאני יכול להבין יותר מהקונסנזוס אצל אלו שלמדו שבע שנים, שלושה תארים ועוד חמש שנות סטאז', רק בשביל להתחיל.
בידיוקשירוש16
זו נקודה שהצלחת להסביר כל כך טוב.

אנשים רבים קמים ומתנגדים לחלקים ברפואה הקונוונציונלית מבלי להכיר אותה לעומק.
להפך, בואו תכירו את עולם הרפואה - תלמדו תואר במשך 4 שנים ואז עוד 4/3 שנים לימודי רפואה כולל סטאז, אחר כך 3-7 שנים לימודי התמחות. אגב.. הלימודים לא נגמרים שם. רופאים בדרך כלל בוחרים תת התמחות בתוך תחום ההתמחות שלהם, שזה תוספת של כ3-5 שנים ואפילו יותר.
ואחר כך, אחרי כל צבירת הידע הזו תוכלו לקבוע בעצמכם - מה מכריע את מה.

אי אפשר לפסוק הלכה מבלי להתמחות בתחום, כך ברפואה.
זו לא יהירות - אני יודעת הכל. אלא - אני פשוט למדתי יותר. זה הכל.

אם זה נשמע יהיר, אז כל אדם עם התמחות כלשהי שעוסק בתפקידו ובכך מורה לאחרים מה לעשות- הוא יהיר. גם מתכנת, מורה, גננת...
קריאת מאמרים באינטרנט לא הופך אדם למומחה. פשוט לא.
אחרת, מוסדות ללימודי תואר מזמן היו פורשים מעבודתם ומחפשים להם מאמר טוב באינטרנט כדי להפוך למומחה ולהתעסק בתחום המבוקש...
שכוייח עצוםפשוט אני..
..הללויה~
ואוו.
מה יש לך? למה את מאחלת לי להתאשפז? את נורמלית?!?!
אמלה אנשים פה יורדים מהפסים לגמריי... איפה האנושיות הבסיסית?

ועוד בלי בכלל לשים לב שלא אמרתי מילה אחת נגד החיסונים.
אני לא מתנגדת, למרות שזה שלא התחסנתי בנתיים מעט מטעה. אני באמת שואלת ומבררת. ויכול להיות שגם אתחסן בשלב כלשהו

ומעולם לא הטפתי נגד החיסונים!!
וגם לא אטיף.
כל אחד שיעשה מה ששכלו אומר. כן כן.
זה לא אומר שאני מתנגדת....

את צודקת בכל הנוגע לאנשי הרפואה. אבל למה לרדת לפסים אישים ולאחל לי רע?
להתאפז זה לא משהו רע בהכרח.סמיילי12
גם אחרי לידה מתאשפזים.
לא הבנתי אותה ככהבת 30
היא לא איחלה לך שיהיה לך רע.
היא תיארה את הקושי העצום שבו היא נמצאת בתור אחת מצוות רפואי.
גם מותר לך לומר שאת מתנגדת ומטיפה!Lia

מה את שמה פה על אנשים בכלל?

 

למה את צריכה להצטדק?

 

הרבה חושבים כמוך.

 

ובאמת השיח פה הפך למגעיל. זה כבר לא דיונים. לדעתי פשוט אל תגיבי... הם נהנים... אל תלכי לאף מקום.

למה רע? לידה זה דבר רע?שירוש16
לא איחלתי לך רע. איחלתי לך שתראי את הקושי בו אנחנו כצוות רפואי נתונים. וזה לא דבר רע - להזדהות עם האחר.

מעוניין שמכל הפוסט בחרת דווקא להתמקד בך - עצמך.
למרות שכל הפוסט שלך היה מכוון לראות את האחר ואת מקומו ולכבד אותו.
מעניין.
רוצה לומר לך תודה מכל הלב על המסירות שלך בטיפול ועזרה לחוליםנגמרו לי השמות

כל הזמן, ובפרט עכשיו בקורונה.

וואו, קראתי והצטמררתי... ואת חיה את זה יום יום שעה שעה... תודה!!! תודה לך ולכל צוותי הרפואה שעושים ימים כלילות ומוסרים נפשם כדי שיהיה לכולנו טוב יותר 🙏🙏🙏

סיון רהב מאיר סיכמה יפהפשוט אני..
לאחיי מתנגדי החיסונים

1. אני רוצה להפנות זרקור לציבור גדל והולך, שלא זוכה להוקרה. אלה שהתחסנו השבוע. יש רבים כאלה, כ־150 אלף ביום. אפשר להניח שאדם שמתחסן כעת הוא אדם שחיכה. שהתלבט. שנרתע. והנה בסוף, בענווה ובהכנעה, הוא מקבל את הדין. בכל שבוע, יותר מחצי מיליון ישראלים כאלה מבינים שזה מה שצריך לעשות. לא קל להם, אבל הם עושים זאת למען כולנו. צריך להצדיע להם לא פחות מלאלה שעמדו שלוש שעות בתור לפני כחודש, והעלו סטורי של הכתף שלהם. תודה.

2. אבל יש עוד רבים־רבים. יש ימים שאני מקבלת ממתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות קרוב לאלף תגובות ביום. לא הגבתי עד עתה, אבל אולי זה חשוב. "חשבתי שדווקא יש לך אומץ ללכת נגד התקשורת", כתבה אחת, "מתברר שאת כבשה בעדר כמו כולם". היא גם הודיעה חגיגית שהיא מפסיקה לעקוב אחריי. "את תמיד אומרת שצריך אחדות בין חלקי העם", כתבה אחרת, "אז למה פה את כל כך קיצונית ומשתיקה צד אחד?". "נו, נהנית מהלייקים שקיבלת על התמונה שלך מתחסנת? הרי מה אכפת לך לקדם ניסוי מסוכן בבני אדם", כתב שלישי.

3. אני רוצה להתחיל בעובדות: עולם המדע והרפואה קורא להתחסן. נקודה. השפעות החיסון זניחות ביחס להשפעות הקורונה, שאותן אפשר לראות ביותר מ־5,500 מצבות בבתי הקברות בישראל, ובמאות מיטות במחלקות שבהן אנשים נאבקים גם ברגע זה על נשימתם. אז כמה פעמים אפשר לשלוח לי סרטונים של רופא אנונימי מאיטליה ש"מסביר את האמת שכולם מסתירים, שתפו־שתפו"? מאיפה החשדנות הזאת כלפי העולם כולו? המאבק העולמי בקורונה הוא סיפור של סולידריות אנושית, של מאבק משותף. כמה אפשר להתפלפל בתתי־ז'אנרים של קונספירציות?

4. אבל לרוב העובדות אינן הסיפור. יש כאלה שמפחדים, וצריכים קצת הרגעה. יש כאלה ששואלים שאלות, וצריך לענות להם. אבל יש כאלה שאצלם זה משהו נפשי. ההוכחות השכליות לא יועילו למי שיגיד תמיד הפוך ממה שה"ממסד" יגיד. מי שחושב שהוא אברהם אבינו (ולא מבין שהוא כולה משה פייגלין) – לא ישתכנע משום עובדה. יש פה אנשים שבחרו לא להאמין לאף אחד, אף פעם. וכשהנימוקים לא רציונליים, גם השפה איבדה את זה לגמרי. מאיפה הלקסיקון הזה? באיזו קלות נשלפות מילים כמו אפרטהייד, שואה, סלקציה, מנגלה? למה אדם שלא מורשה להיכנס לחדר כושר שמקפיד על כניסה למחוסנים בלבד, מרגיש קשר למחנות ריכוז?

רבים מהמתנגדים כתבו לי על אורח חיים צמחוני או טבעוני. על חיבור לטבע. אשריכם. הביקורת שלכם על העולם התעשייתי והמהונדס נכונה, אבל גישה כזו צריכה להשלים את הקיים, ולא להחליף אותו לגמרי. רפואה משלימה, לא אלטרנטיבית.

ואם בחרתם בתפיסת עולם הוליסטית ומכילה ומחבקת, מאיפה מגיע האגואיזם הזה, אצל אנשים כל כך טובים? איך אתם מסכנים את החיים של סביבתכם? הרופאים במחלקות הקורונה קורסים ומתחננים שתרוצו להתחסן, ואתם נגדם? מה קרה לערכים כמו עין טובה, אמונה, אופטימיות? פעם אחר פעם אנשים כותבים לי "זו זכותי". אבל העולם לא מתקיים על מגיע לי. יש בו לא רק זכויות אלא גם חובות, וזו החובה שלנו כעת.

5. עכשיו לדתיים שביניכם. בואו נדבר על הרבנים. "עשה לך רב". אתם חלק מעולם התורה, נכון? אז יש פה קונצנזוס הלכתי עצום של העולם התורני. אין מחלוקת בסוגיית החיסונים. הליטאים והחסידים, האשכנזים והספרדים, הציונות הדתית והחרדים, החב"דניקים וראשי ישיבת פוניבז', גדולי התורה בארץ ובחו"ל - כולם קוראים להתחסן, ובהקדם. לא כי הם מבינים בזה, אלא כי התורה אומרת לשאול את מי שמבין. אז למה לחפש בכוח גורמי שוליים? למה להיסחף למחוזות משונים, במקום לצעוד בדרך הישר? האם אנחנו עובדים את אלוקים או את עצמנו? הרי בכל שאלה קטנה שנוגעת לכשרות או לשבת, כשלא יודעים - הולכים לשאול. אז מה נשתנה כאן, כשמדובר על חיים ומוות והתשובה כה ברורה?

6. "יש לך אלוקים חדש - החיסון!", כתבה לי מישהי. אכן, צריך להיזהר מ"כוחי ועוצם ידי". אני לא מתפללת שלוש פעמים ביום למנכ"ל פייזר. החיסון אינו אלוקים, והאדם אינו אלוקים. אם יש משהו שהקורונה מלמדת אותנו זה דווקא צניעות וענווה אנושית. למדנו כמה אנחנו מוגבלים ופגיעים. שנה אחרי, אנחנו פחות סוגדים לעצמנו ולעולם הגלובלי שבנינו. חטפנו מכה כואבת, שמצריכה חשבון נפש. אבל אלוקים הוא־הוא שקורא לנו לפתח, לרפא ולשפר את עולמו. הוא ברא אותנו בצלם אלוקים, אותו צלם שמאפשר לנו להתאמץ ולפתח חיסון כזה. הרי הפרשות שקוראים כעת בתורה, "תרומה" ו"תצווה", ארוכות פי כמה מסיפור בריאת העולם. הן מתארכות באריכות את בניית המשכן, על כל פרטיו המדוקדקים ביותר. התורה לא מאריכה כשמדובר על יצירת הקוסמוס כולו, אבל מאריכה כשמדובר בבניית המשכן, במה שהאדם עושה ופועל ומתקן בעולם הזה. כי זה העיקר.

7. ומילה לאחיי החוזרים בתשובה: נכון, חשבתם מחדש על הרבה הנחות יסוד שגדלנו עליהן. אני מתביישת לספר מה חשבתי על החרדים, הדתיים והתורה אחרי שנים שהעברתי בילדותי ובנעוריי מול ערוץ 2. אבל העובדה שמתחילים לשאול שאלות נוקבות לא אומרת שצריך להתחיל לשאול גם אם 1 ועוד 1 עדיין שווה 2, ואם נסיעה באור אדום עדיין אסורה. דרך ארץ קדמה לתורה. שפיות קדמה לתורה.

"התקשורת ניסתה לחנך אותנו מחדש בהסכמי אוסלו, עבדה עלינו בהתנתקות, מקשקשת כל היום על 'הדתה', ועכשיו עושה קמפיין חיסונים. הכל אותו דבר", הטיח בי עוד מגיב. הוא די צודק בשלושת המקרים הראשונים, אבל טועה ברביעי. לפעמים באולפנים מקשקשים, ולפעמים אומרים שם דברים חשובים. אי־אפשר לחיות כמו רובוט, על אוטומט. לא כל מה שבא מ"שם" הוא פסול. צריך בהחלט להיות ביקורתיים, אבל מי שתמיד ביקורתי - ביקורתי גם מול אמת פשוטה, אמת ושמה "ובחרת בחיים".

(הטור ב"ידיעות אחרונות")
א. לא פחותד.

מאשר "הרפואה הטבעית" הרי שהרפואה הקונוונציונאלית, שיש בה המוני מחקרים כל הזמן, מהמוני אנשי מקצוע ובבקרה מחמירה, היא "עולם מלא". אשר על כן, לדבר בשם "הרפואה הטבעית" כנגד רפואה מקובלת, בפרט בעניינים של פיקוח נפש ובנושאים בהם אין הרפואה המקובלת מסכימה עם "הטבעית", זו בעיה גדולה בהרבה.

 

ב. דבר טבעי שמי שכותב כאן משהו, גם מגיבים על כך. כמובן, תגובה צריכה להיות בדרך ארץ, אבל אין לצפות שלא יגיבו. בפרט, כפי שציינתי, שזה לא שמישהי כותבת על תחום שהוא פרווה. לא מתנגש בשום אופן בתחום המקובל והנחקר. כשזה כך - אין בעיה. אבל כאשר יש סתירה לרפואה הקונוונציונאלית - אז לומר אל תדבר כי אינכם מכירים וזה עולם מלא... קודם כל הכותבת צריכה להכיר את "העולם המלא" שהרבה יותר קשה להכירו ולהיות מומחים בו, של הרפואה ה"רגילה".

 

בנוגע לחיסונים. אכן זו משימה לאומית. ובהחלט זה עלול לפגוע באחרים כשלא מתחסנים. אני לא חושב שמישהו אומר (גם לא קראתי מה אומרים על דברייך דווקא.. משער שכך), שאת "רוצה" במכוון לפגוע באחרים. אומרים שאי התחסנות פוגעת או עלולה לפגוע.

אני גם לא חושב שיש בעיה לנסות "להבין" לפני כן. אדם עושה דברים מבחירה ומהבנה - כולל הבנה שאינו מבין בתחום מסוים ואז קורא מה אומרים מומחים אמיתיים. אבל בוודאי שזה לא נושא "פרווה" - יש לו השלכות גם לאחרים.

 

כאשר אדם מפרסם ברבים דברים שמחלישים אחרים מלהתחסן (לא מישהו ש"שואל" "לא יודע ומתענין"), אז צריך להביא בחשבון שיקבל תגובות חד משמעיות. כי הוא מסכן נפשות. כמובן, גם תגובות חד משמעיות אינן צריכות להיות מלוות בפגיעה אישית. זה בדרך כלל ענין של סגנון/מידות של המשיב.  אם כי אפשר להבין שאנשים מזועזעים מקלות ראש בחיי אדם שיש לא פעם בכל מיני העלאות של דברים מופרכים.

 

ג. אין כל קשר ל"לאומיות".

 

ד. בוודאי שלא "כדאי לקבל דעות אחרות" כשמדובר בפיקוח נפש. גם לא "דעות אחרות" בנוגע לשמירת שבת ושאר עבירות חמורות.

אבל אין כל הקבלה בין לא לקבל ל"ללעוג". אין כל צורך ותועלת בכך. גם לא ברור ההיתר. בפרט שברור שמי שכותב כנגד, כנראה משוכנע בדעתו, גם אם היא באה משטיפה של קונספירציות הבל. בלגלוג לא משכנעים איש.

אבל כמו שאמרתי, בלתי אפשרי שאנשים יציפו את הרשת ב"ידיעות" שמסכנות חיים. אז אנשים נלחמים בכך (לא מדבר דווקא כנגד מה שאת כתבת. לא יודע מה כתבת). בצדק.

לא קראתי הכל אפילואני123אחרונה
אבל את או אתה טוענים שיש כאן שיח לא נעים.
אבל קורא לאנשים שמתחסנים עדר????
את או אתה לא חושבים שזה לא יפה להקניט ככה?

אני יודעת שקוראים לזה חיסון עדר.

אבל מכיון שאת או אתה משתמשים בזה לגנאי זה לא יפה
מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבהאחרונה
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

אולי יעניין אותך