כל עם ישראל היה צריך להתאחד בשביל לבטל את הגזרה. אף אחד לא אמר "אבל מה אכפת לכם אם אני לא מתאחד", "אולי אני אתאחד ואצום בבוא העת", גם לא נשמעו קולות שאמרו "אני לא רוצה להתאחד ביחד עם העדר".

אסור להתבלבל: המחשבה כאילו לא להתחסן זו פעולה פסיבית, בבחינת "שב ואל תעשה", פשוט לא עומדת במבחן המציאות. עם המוצטיות החדשות וקצב ההתפשטות שלהן, ההחלטה לא להתחסן היא החלטה אקטיבית להידבק בווירוס במוקדם או במאוחר.

בסופו של דבר, כולנו על ספינה אחת כאן. מי שבוחר במודע להמשיך ולהיות כר פורה לאחסון, גידול והפצה של וירוס ששיבש לכולם פה את החיים - קודח חור בספינה של כולם.

מי שמתעלם מקריאותיהם קורעות הלב של תינוקות של בית רבן שהתייתמו בשבועות האחרונים בגלל הוירוס הזה, והם מתחננים מעם ישראל שיילך ויתאחד, בבחינת "כנוס את כל היהודים", וייקח את החיסון - פוגע באומה כולה.

הוא לא רשע (אלא אם כן הוא מטיף לאחרים לא להתחסן), לא טיפש, לא אדם שצריך לבוז לו - ובטח שלא לשנוא אותו. אבל אסור לוותר על ההסברה, על החשיפה למקורות מידע אמינים וכו' - בתקווה שבסוף ליבם של המתנגדים ייפתח והם יצטרפו למאמץ הלאומי.

כל אדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו, אפילו אם יש ילדים שלא יכולים להשתדל כרגע.

זה לא עסק ללכת להתחסן?

אז מה כן עסק, להישאר לנצח עם משק סגור, בידודים וסגרים?

ככל שיותר אנשים לא יתחסנו, כך הסיכוי למוטציות גדל.

מחקר של משרד הבריאות: החיסון של פייזר יעיל נגד המוטציה הבריטית

מחקר: החיסון לקורונה מתוצרת פייזר יעיל נגד המוטציה הבריטית

כל המידע נמצא באינטרנט, במקומות מידע מוסמכים ואמינים. בהצלחה לכולם.

עדיף להיות מחובר למכשיר הנשמה? 

כמו כן, עברה כבר שנה והחיסונים שפותחו עבור הוירוס המקורי עדיין יעילים נגד כל המוטציות הקיימות - וככל שיותר אנשים יתחסנו, הסיכון למוטציות יילך ויקטן. 

את גם לא חייבת לכתוב. 

אם כתבת את דעתך, קחי בחשבון שאנשים יגיבו. 

לכן קוראים לזה "פורום". 

אף אחד לא כופה עלייך שום דבר - זה די בלתי אפשרי דרך הפורום... אבל כמו שאת כותבת את דעתך, אחרים כותבים את דעתם על דעתך. (במיוחד אם דעתך כוללת דיס-אינפורמציה). 

"וישים לב שהוא לא פוגע באיש" - יש אנשים שמרגישים שאת פוגעת בהם. 

שאת מוכנה להרוג אותם או את קרוביהם בלי שום סיבה. 

סתם כדי להרגיש מיוחדת ולא חלק מ... איך קראת לזה?... עדר?... 

הכל דו -כיווני. 

את לא יכולה לדרוש מאחרים מה שאת לא מקיימת בעצמך. 

ככה העולם עובד. 

מי שהוא מתנגד חיסונים\"שואל שאלות" - לא יכול להשתכנע. 

מי שמאמין בפסאודו-מדע, הוא מקרה אבוד. 

את יכולה לשאול כל אחד שמאמין בזה שאלה פשוטה: "מה יגרום לך להשתכנע שאתה טועה?"

התשובה היא תמיד: "שום דבר". 

זה מגיע לרמות כ"כ מופרכות, שאפשר אפילו למצוא אפילו חב"דניקים שהם מתנגדי חיסונים למרות שזה נוגד לחלוטין את דעתו של הרבי מליובוויטש, למשל. 

אני לא כותב את זה כדי לשכנע את מי שאני עונה לו - ברור לי שזה לעולם לא יקרה. 

אני כותב את זה כדי שאם יש מי שקורא את זה, שיבין במה מדובר ואני מניח שמי שלוקח את הזמן לקרוא מהצד, יוכל לעשות את ההפרדה בין הסגנון שלי לבין התוכן שאני כותב. 

אני יודע, אני יכול לכתוב בצורה לא הכי נעימה - אני חושב שזו פשוט נגזרת מאותן טענות מופרכות אינסופיות שחוזרות כל הזמן בלולאות. זה מתיש. 

בעברי הרחוק, הייתי הרבה יותר סבלני לטיעוני פסאודו-מדע, סילוף של עובדות ודיס-אינפורמציה. 

הסבלנות נעלמת לאט-לאט. 

בכל מקרה, שיהיה בשעה טובה ובקלות. 

אבל אני לא מדבר על אלה ששואלים האם להתחסן או על אלה שבאמת הצליחו להפחיד אותם. הם לא האנשים אליהם התכוונתי כשכתבתי שהם מקרה אבוד. 

אני מדבר על אלה שעונים להם כל מיני תשובות חסרות אחריות שמלאות בסילופים ודיס-אינפורמציה. 

אני מדבר על אותם אנשים שהפחידו אותם. 

עם אלה, אין מה לדבר. 

(והרבה פעמים הם כותבים על עצמם ש"הם עצמם מתלבטים אם להתחסן או לא" - אבל זו סתם שיטה לנסות לרכוש אמון. בדומה לכך שהם תמיד טוענים שהם לא מתנגדי חיסונים אלא רק "שואלים שאלות" שלרוב מגובות בעירמות של עיוותים וסילופים).  

אלא לאדם שמרמה. 

האדם שיודע שכל העובדות וכל המחקרים בעולם סותרים את מה שהוא כותב - והוא עדיין מספר את אותם סיפורים. 

יש כאן אחת למשל, שמפיצה דיס-אינפורמציה ושקרים בוטים כשהיא יודעת שאין להם שום בסיס עובדתי וכשמעמתים אותה עם העובדה הזאת, אז זה תמיד חוזר ל "הממסד" שמרמה את כולם ומטייח הכל.

אדם שאין לו ידע מקצועי, בד"כ מקשיב לגורמי המקצוע. 

אני לא אומר לאף אחד להקשיב לי - אני משתדל תמיד לגבות את כל מה שאני כותב שמחקרים של אנשי מקצוע. 

האדם הנורמלי יילך למוסכניק שקיבל מדליה מ"יצאת צדיק" ושיש לו 20 שנות ניסיון ולא ל"מכונאי הוליסטי בשיטת טבעית". 

לכן, שוב, אני עושה את ההפרדה בין הנוכלים לבין הקורבנות שלהם. 

כמו בכל תחום אחר: הקורבנות מסכנים, הנוכלים רשעים. 

אשה משכילה ופחדה. דיברנו קצת השתכנעה והתחסנה.

כנ"ל ההורים חששו והיום מחוסנים (אמא שלי כרגע רק 1 כי חלתה אח"כ

כנ"ל חמותי  (מחלימה ממזמן בלי נוגדנים. הבנתי שהיא כן הלכה לקבל חיסון)

רק אם תהיה פחות חרא יותר ישמעו אותך

כמה שהשיטה של אשרוב היא טובה ובריאה? איך שכל אחד יכול להחלים מכל דבר בצורה טבעית? אפשר לתקן את הראיה עם תרגילים? אשר להחלים מסרטן בצורה "טבעית"? דוד בן יוסף לא נפטר מסרטן? 

מספיק דיס-אינפורמציה? כי יש עוד... 

תודה רבה. 

אני בטוח שכל אחד יכול לקרוא את הדברים שכתבת ולהבין לבד. 

ומתנגדי חיסונים תמיד רק "שואלים שאלות" ו"מביאים דעות" אחרות כמו אלה של אריה אבני - שב"ה, שללו השבוע את הרישון לעסוק ברפואה השבוע לצמיתות. 

הם אף פעם לא מתנגדים - רק שואלים שאלות...  

בני אדם ברובם המוחלט ואני בתוכם לא מיישמים על אחרים את מה שהם עצמם דורשים ליישם.

כך זה טבע האדם.

נדירים הם האנשים שמצליחים בצורה מלאה ליישם על עצמם את מה שהם רוצים ליישם על אחרים.

זה נכון בדת, מדע, חברה, אזרחות ובכל תחום אחר בחיים.

האנשים הכי גדולים בהיסטוריה האנושית שהטיפו יום וליל לאהוב ולכבד בני אדם עם ספר התנ"ך ביד ימין, הלכו ורצחו וטבחו בני אדם עם חרב ביד שמאל.

לנו נותר לנסות ככל שאפשר להפיץ אור ואהבה ללא תנאי ועם מקסימום כבוד.

אלה עם התנ"ך ביד ימין ,

פשוט להבין את הפשט

דיברו גבוהה גבוה על לא לרצוח, לא לבגוד, לרחם אפילו על האויבים שלהם, לא לעשוק חלשים בשם ישו. הם הילכו ברחובות ספרד וצרפת, מטיפים לאנשים לעשות מצוות ולתת צדקה ולא להיות אכזריים.

ואז היו יוצאים למסעות צלב וטובחים כל מי שנקרא בדרכם. כמובן שהם נשאו על עצמם את התנ"ך (גם הברית הישנה וגם הברית החדשה) כשהם טבחו בשם האל.

אביר מפורסם הוא גוטפריד דה בויון השליט הראשון של ירושלים הצלבנית.

יש ספרות עניפה על כל עולם האבירות והאצולה.

לא?

לאנשי מדע אני יודע איפה אני רוצה להיות

מה זה אין ברירה? אני לא מכיר שבארץ מגיעים קלגסים ומחסנים בכוח כמו שמציגים את זה כאן.

אני לא מחלק. את טענת שאת מוכפשת בצורה לא עניינית. אני שאלתי (שאלה סמויה שלא הובנה כנראה) מה לא ענייני בלהגיד שלמים אין זיכרון. מה לא ענייני להגיד שהומואפתיה זה נטו מים?

תראי, את יכולה לחלוק על זה. אבל את לא יכולה להגיד שאין טיעון ענייני.

רנדי בזמנו הציע פרס (שמוצע עד היום) של מיליון דולר למי שיערוך מחקר מדעי הכולל קבוצת ביקורת, שלילה של סיבות אחרות להטית התוצאה וכו'. ובכללי זה מחקר שכל תרופה לשיכוך כאבים עוברת כמה וכמה פעמים לפני האישור שלה. לא משהו בלתי אפשרי בהתחשב בכמות התרופות המשווקות. אם מישהו יצליח לערוך מחקר אמין שבו יוכיח שהומופאתיה עובדת הוא יקבל מיליון דולר. הרבה באו לדרוש את הפרס אף אחד לא הצליח...

זו למשל טענה אמינה ועניינית ו"יש לי אחות מנהלת מעבדת ביוכימיה במקום נחשב, שמנהלת מחקרים מדעיים, והיא נעזרת גם בהומאופתיה בדברים מסוימים בחייה הפרטיים" פשוט לא מספיק חזק מולה. אם כבר זה הטיעון הלא ענייני.

עכשיו לגופם של דברים. לפני 3 ומשהוו שנים אשתי היתה בהריון ראשון. התינוקת שלנו היתה במצב עכוז. הלכנו לעשות היפוך וזה לא הצליח. אמרו לנו שיש אפשרות לעשות היפוך עם אפידורל שאם לא מצליחים ישר מנתחים סיכויי הצלחה - 20-30 אחוז.

אשתי שמעה על מישהו שעושה היפוך טבעי במים. עם איזה חרטה של גוף ונש. משהו יקר 1500 שח ללא התחייבות לתוצאה. דיברנו איתה הדיבור הי 80-90 אחוזי הצלחה. אשתי מאד רצתה אני התנגדתי אשתי חשבה שאני חוסך עליה אז וויתרתי והתקשרנו לקבוע תור.

אחרי שהיא ראתה את הצילומי אולטרסאונד היא אמרה שבזה היא לא יכולה לעזור. נשמתי לרווחה. ואז הבנתי את הפואנטה. היא (וכל מטפל טבעי אחר) יכולה לבחור את המטופלים. היא יכולהה לדחות אנשים שיהרסו לה את  הסטטיסטיקה. הרפואה הקובנציונאלית לא יכולה. ו(גם) לכן האחוזים שהיא מציגה גבוהים.

בהריון הזה היה גם דלקת בכיס מרה אנשי ההומופאתיה אמרו שאפשר לטפל אבל עם מאמץ מאד קשה וסיכויי הצלחה נמוכים. המליצו לשמוע לרופאים (ב"ה) ושוב. הם בוחרים את המטופלים ואת המצבים בהם הם מטפלים.

ועכשיו לעיקר דברי

אני לא וחשב שכל השמצה כלפייך מוצדקת ונעשית בצורה מכבדת אבל וזה אבל גדול. הם ענייניות להפליא. וכן מציגות מצג ריאלי שמי שעוסק בתחום ומאמין בוא הוא או טיפש או נוכל. 

משרד? כן.. זכותו להגיד אסור להכנס בלי חיסון.

לגבי ב. רק אניח את זה כאן.

היי, זה לא יפה - וחמותה בערה בה

אשמח שתפני אותי למקור (בלשון החוק או בפרשנות מקובלת שלו) שאוסרת על מעסיק לעשות זאת.

ב יכול להיות ולכן כתבתי המשך לתגובה בדיוק כיוון שהנחתי שזה מה שתעני.

ההומאופתיה אינה הנקודה אלא המדע.

מה שלא עובר מחקר מדעי לא מעניין (שימי לב בדוגמאות שהבאתי ההיפוך והשרלטנות סביבו לא באו מתחום ההומופתיה אלא ממקום אחר.)

אף אחד לא נכנס בך אישית לא מכירים אותך בכלל.

המחלוקת לגיטימית על דיעות. ודיעה שהרפואה האלטרנטיבית היא מחליפה/יותר טובה מרפואה קובנציונאלית היא התפיסה עליה יוצאים.

את לא חושבת ככה? אז אף אחד לא יצא עלייך.

מה את שמה פה על אנשים בכלל?

למה את צריכה להצטדק?

הרבה חושבים כמוך.

ובאמת השיח פה הפך למגעיל. זה כבר לא דיונים. לדעתי פשוט אל תגיבי... הם נהנים... אל תלכי לאף מקום.

כל הזמן, ובפרט עכשיו בקורונה.

וואו, קראתי והצטמררתי... ואת חיה את זה יום יום שעה שעה... תודה!!! תודה לך ולכל צוותי הרפואה שעושים ימים כלילות ומוסרים נפשם כדי שיהיה לכולנו טוב יותר 🙏🙏🙏

מאשר "הרפואה הטבעית" הרי שהרפואה הקונוונציונאלית, שיש בה המוני מחקרים כל הזמן, מהמוני אנשי מקצוע ובבקרה מחמירה, היא "עולם מלא". אשר על כן, לדבר בשם "הרפואה הטבעית" כנגד רפואה מקובלת, בפרט בעניינים של פיקוח נפש ובנושאים בהם אין הרפואה המקובלת מסכימה עם "הטבעית", זו בעיה גדולה בהרבה.

ב. דבר טבעי שמי שכותב כאן משהו, גם מגיבים על כך. כמובן, תגובה צריכה להיות בדרך ארץ, אבל אין לצפות שלא יגיבו. בפרט, כפי שציינתי, שזה לא שמישהי כותבת על תחום שהוא פרווה. לא מתנגש בשום אופן בתחום המקובל והנחקר. כשזה כך - אין בעיה. אבל כאשר יש סתירה לרפואה הקונוונציונאלית - אז לומר אל תדבר כי אינכם מכירים וזה עולם מלא... קודם כל הכותבת צריכה להכיר את "העולם המלא" שהרבה יותר קשה להכירו ולהיות מומחים בו, של הרפואה ה"רגילה".

בנוגע לחיסונים. אכן זו משימה לאומית. ובהחלט זה עלול לפגוע באחרים כשלא מתחסנים. אני לא חושב שמישהו אומר (גם לא קראתי מה אומרים על דברייך דווקא.. משער שכך), שאת "רוצה" במכוון לפגוע באחרים. אומרים שאי התחסנות פוגעת או עלולה לפגוע.

אני גם לא חושב שיש בעיה לנסות "להבין" לפני כן. אדם עושה דברים מבחירה ומהבנה - כולל הבנה שאינו מבין בתחום מסוים ואז קורא מה אומרים מומחים אמיתיים. אבל בוודאי שזה לא נושא "פרווה" - יש לו השלכות גם לאחרים.

כאשר אדם מפרסם ברבים דברים שמחלישים אחרים מלהתחסן (לא מישהו ש"שואל" "לא יודע ומתענין"), אז צריך להביא בחשבון שיקבל תגובות חד משמעיות. כי הוא מסכן נפשות. כמובן, גם תגובות חד משמעיות אינן צריכות להיות מלוות בפגיעה אישית. זה בדרך כלל ענין של סגנון/מידות של המשיב.  אם כי אפשר להבין שאנשים מזועזעים מקלות ראש בחיי אדם שיש לא פעם בכל מיני העלאות של דברים מופרכים.

ג. אין כל קשר ל"לאומיות".

ד. בוודאי שלא "כדאי לקבל דעות אחרות" כשמדובר בפיקוח נפש. גם לא "דעות אחרות" בנוגע לשמירת שבת ושאר עבירות חמורות.

אבל אין כל הקבלה בין לא לקבל ל"ללעוג". אין כל צורך ותועלת בכך. גם לא ברור ההיתר. בפרט שברור שמי שכותב כנגד, כנראה משוכנע בדעתו, גם אם היא באה משטיפה של קונספירציות הבל. בלגלוג לא משכנעים איש.

אבל כמו שאמרתי, בלתי אפשרי שאנשים יציפו את הרשת ב"ידיעות" שמסכנות חיים. אז אנשים נלחמים בכך (לא מדבר דווקא כנגד מה שאת כתבת. לא יודע מה כתבת). בצדק.

מרגש ממש

האמת שלא כ"כ יודעת לגבי עלויות של חתונה רגילה כיום כיוון שעברו יותר מ19 שנים מאז שהייתי שם וכמו בכל דבר בארץ המחירים עלו בצורה עצומה,

אבל אולי כמה נקודות שכן יכולות להיות כיוון לבירור:

- לחפש מקומות לא הכי יוקרתיים אלא נעימים וטובים אבל במחירים הגיוניים (עד כמה שאפשר). (לי זכור לטובה אולם "גן הפקאן" בנתיבות שבו אנחנו התחתנו אבל שוב לא יודעת מה המצב שם לאחר כמעט 20 שנה ) 

אז אולי אולמות שהם כן מכובדים יפים ונעימים אבל במיקום יותר פריפרילי יכולים להוזיל עלויות?

- אולי למצוא מקום בחוץ ושם לערוך את החתונה? כמו נקודת נוף מיוחדת בארץ שללא עלות אלא להביא את הכל לשם? יכול לעבוד?

ואז יש כל מיני כיוונים שאנשים יכולים לרצות כמו נוף של הרים, ליד הים במיקום פרטי יחסית, טבע אחר שאתם מביאים מארגנים שיסדרו שם הכל מא עד ת (זה מן הסתם בתשלום אבל לפחות האולם עצמו נחסך) וכן הלאה.

- כמות המוזמנים - לראות שמזמינים בהחלט את מי שרוצים לשמוח איתו ושהוא ישמח איתנו, אבל כן לשים לב למעגלים יותר רחבים שלא עונים כ"כ להגדרה הנ"ל ואיפה כן אפשר לעשות משהו יותר חמים וקטן מהבחינה הזו.

- אחותי התחתנה בחתונת קורונה והאמת בדיעבד זה היה אחד הדברים השווים שיש! נכון שזה לא היה לכתחילה אבל בסופו של דבר הם פשוט עשו בדשא של הגינה, עם המון המון אהבה, חברים ומשפחה קרובה, ודאגו שלא יחסר דבר. והמון זוגות בגלל הקורונה עשו כך אז זה אולי קונספט שאפשר לשכפל אפילו לא בקורונה?

כלומר רק במובן האפשרי כמובן ולא לקיצון השני...

- אולי להשכיר שמלת כלה ולאו דווקא לקנות יכול להוזיל עלויות?

זה מה שעולה לי כרגע

שתהיה המון ברכה והצלחה ומזל טוב גדול

בניין עדי עד ב"ה

הייתי בחתונה כזו של חברה אהובה ובאתי בשמחה, וגם המון מהאורחים.

בטח בשבתות קיץ שנכנסות מאוחר.

ברור שיש כאלה שלא יתאים להם,

אבל אם מתארגנים מראש זה יכול להיות סבבה לגמרי.

מה גם שאם חושבים על זה גם בחתונות ערב תמיד יכול להיות מישהו שלא יתאים לו...

אז נכון ששישי צהריים יכול לא להתאים ליותר, אבל בד"כ רוב המוזמנים יכולים לסדר זאת שכן יסתדר להם.

והכי חשוב לשמוח בשמחתם,

חתונה זה פעם בחיים בעזרת ה' אז לשריין יום שישי אחד לחברים טובים או קרובים אהובים זה ממש בסדר גמור. ובטח לא לשנוא אותם חלילה (יודעת שכתבת בכוונה קיצוני ובכל זאת)

בחירה שלכם.

כמה דברים:

א. לגבי מה שכתבת "ישנא אתכם" או "בחירה שלכם" - כמובן שלא מדובר בנו (בעלי ואני) כזוג כי גם לא התחתנו בשישי בצהריים בכלל וגם זה היה לפני כמעט 20 שנה, כך שהמילים אתכם ושלכם לא רלוונטיות.

ב. והכי חשוב - לכתוב על זוג שכן החליט או יחליט בעתיד להתחתן בשישי בצהריים שהם חצופים ושצריך לשנוא אותם זה ממש קיצוניות בצורה לא ראויה כלל בעיניי.

מה יש לשנוא אנשים שזוהי הבחירה והעדפה שלהם?

מה יש לומר שהם חצופים?

הם בסך הכל בחרו במשהו שמתאים להם משיקוליהם.

האם אנחנו יכולים לדעת את השיקולים של כל אחד? ודאי שלא.

ואם כך החליטו - ודאי שזה לאחר מחשבה ומה שהכי מתאים להם וטוב להם.

והם אלה שמתחתנים

אז נשמח בשמחתם

זה היום שלהם, לא שלנו.

אז בעיניי נעשה מאמץ להגיע אם מסתדר לנו כדי לשמוח איתם

ואם לא מסתדר - זה גם בסדר גמור. רק בטח שלא להגיד שזו חוצפה או לשנוא חלילה.

זה מה שנוח לו 

אתה לא חייב לבוא

אבל מכאן ועד חוצפה?

היינו כמה פעמים בחתונה בצהריים. בקיץ כמובן.  

האופי של החתונה שונה לגמרי מחתונת ערב.  

זו יותר מפגש משפחתי וחברתי קליל - לפחות בחתונות שאנחנו היינו.  

הארוע גם קצר יותר מחתונת ערב שנמשכת שעות.  

כי צריך לוודא שחתונה נגמרת בשעה סבירה

אם זה אירוע בשעון חורף, זה אומר שהחתונה מתחילה סביב 10-11 (ואז זה אומר שהכלה מתחילה להתארגן ב6 בבוקר)

בשעון קיץ זה אולי אפשרי, אבל גם לחוץ

לא כל הספקים הדתיים יסכימו לאירוע שישי בצהריים

כי להקה וצלם צריכים להשאר עד סוף האירוע, ואם הם גרים רחוק זה לא תמיד מתאפשר

הייתי בחתונות שישי בצהריים

זה נחמד כאורח, 

כבעלי השמחה זה לדעתי לחוץ

אם הקבלת פנים/החופה בחוץ

עכשיו בדקתי ולא נראה שנסגר.  יש עליו reels וסרטונים מהימים האחרונים.  

כנראה את מתכוונת לגן אירועים אחר? 

תשימי לך יעד 60 כל צד

ניתן לעמוד בזה תתכננו היטב מראש,  

פחות מזה יצריך אקרובטיקה מרובה

אבל כמו שכתבו לפני, אם זה רלוונטי לכם אז לנסות למצוא אולם באזור הדרום

מחירים נמוכים משמעותית לאירועים נורמליים

זה יוצא חיסכון משמעותי

אם זה רלוונטי לך אני יכול לתת המלצות בפרטי

אם פחות קריטי אולם סטנדרטי אז יש ביו"ש כל מיני גני אירועים או חצי אולם חצי גן אירועים שהגיוני שיהיו מחירים יותר זולים אבל לא מספיק מכיר

כמובן גם צריך לדעת מה חשוב לכם שיהיה בחתונה, ומה שלא אז לנסות להוריד ולקבל הנחה במחיר

איפה שלא סוגרים לנסות להיכנס לקבוצות של זוגות צעירים ומאורסים

יכולים לתת לכם מידע מאוד משמעותי על חיסכון מהניסיון שלהם

יש הרבה פעמים קבוצות עם כוח קנייה יותר גדול למוצרים שזוגות צעירים צריכים

כל אולם שלא תסגרו תבדקו עליו עם אנשים שהתחתנו שם

יש נגיד קטע לאולמות שבהצעת מחיר הם לא מדברים על העיצוב

ואז פתאום זה יכולה להיות הפתעה כספית מאוד לא נעימה

וזה עוד מלא דברים שאתה לא חושב עליהם

לנסות לבוא פתוחים למגוון של אולמות או כל שירות אחר

ואז אתם יכולים יותר להתמקח כי יש לכם אלטרנטיבה

לדעת להתמקח זה ממש חשוב עם כמה שזה לא נעים

ואם אתם פחות טובים בזה אז שווה למצוא מישהו שקשור אליכם שיכול לבוא ולהתמקח בשבילכם

לא עולה לי עוד כרגע

אבל בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה

יש מנעד מאוד רחב של אפשרויות לחתונה, מחתונה ברבנות עם חבילת בורקסים לסעודת מצווה, עד לאירוע ענק של 1,000 איש עם מתנות אישיות מוקדשות באופן אישי ועיצוב של כל מרצפת בצורה מרהיבה בהתאם לקונספט מאחד. בכל אחד ואחד מהשלבים בין לבין יש המון מרווח עם מה אפשר לשחק. כמובן שזו שאלה עד כמה מוכנים לשחק עם זה ומה נחשב "התקמצנות" וקו אדום להוריד.

אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה יותר של הכלה, כי רוב ההוצאות קשורות אליה, או בדרך כלל לכלה חשובות הוצאות כמו סידורי שולחנות ועיצוב. וזו שאלה כמה היא מוכנה להתגמש על זה.

כמובן שההוצאה הכי גדולה זה האולם. כמובן שיש גבול כמה אפשר להתפשר בזה, ואם מחליטים שלא רוצים לגרור את כולם לאזור תעשייה מטונף בקצה הארץ ללא תחב"צ, זה מובן. (אם כן לפחות תארגנו הסעה לשם, כי אז תבזבזו הרבה יותר במנות מיותרות לאנשים שלא יכולים להגיע)

אנחנו התחתנו לפני שנתיים הסיכום מול ההורים אצלינו היה שהם מתחלקים חצי חצי על האולם (אולם זול ומתחת לממוצע במחירים היום), ואנחנו משלמים על שאר הספקים כמו צלם, מאפרת, ולהקה. אז רוב החיסכון שלנו התמקד בתחומים האלו. חסכנו בדברים שלנו באופן אישי הרגישו לא משמעותיים ואפשר להוריד, אנשים אחרים זה יראה הוצאות משמעותיות מידי או ההתקמצנות מיותרת. זה באמת עניין אישי, ואין סיבה לסבול בחתונה של עצמך ולהוריד משהו שחשוב לך או לכלה רק בגלל כסף. כמובן כדאי לבדוק אם אפשר להשיג אותו דבר בזול יותר ולא לשפוך כסף סתם.

כל הספקים המדוברים בהחלט עדיין פועלים וראיתי אותם בכמה וכמה חתונות שהיינו בהן. לא נסענו לקצה הארץ לאיזה מישהו מיוחד וזול, כי היה לנו חשוב שהם יהיו איכותיים עם המלצות ומתאימים לסגנון שלנו.

ללהקה לקחנו את ההרכב הבסיסי שלהם בלי תוספות. לקחנו שמלה חינם מגמ"ח וחליפה זולה. עם הצלם הורדנו צילום וידאו ואלבום מעוצב (בעיקר בגלל שהעיצובים שהוא הראה בדוגמאות היו ממש מכוערים לדעתי, אז העדפתי אלבום כיסים נקי על פניהם).

תחשבו האם אתם מוכנים לעשות קיצוצים כאלו.

יש גם מחיר משתנה מאוד על העיצוב של האולם. צריך לברר בדיוק מה זה כולל מול כל אולם.

להכין טבלת אקסל ולהכניס שם עלות של כל דבר.

וככה יודעים לאן מגיעים.

צריך לזכור שהחתונה לא מתחילה ונגמרת במחיר מנה באולם. (שזה אכן חלק עיקרי ) יש עוד הרבה הוצאות מסביב.

כמו להקה. צלם. איפור. שמלה. תסרוקת. חליפה. נעליים.

אם לא לוקחים את זה בחשבון. זה פשוט פתאום נופל וזה עשרות אלפי שח.

ואין קסם.

ככל שעושים יותר צנוע, ככה עולה פחות

יש חתונות שעולות פחות מ1000 שח.

חופה בבית כנסת

שמלה פשוטה מגמ"ח.

כיבוד קל וכו'

ויש חתונות במיליונים

אתם כזוג (רק אתם. לא ההורים. רק אתם)

צריכים לשבת ולהבין ביחד מה התקציב שאתם מוכנים (ויכולים) להוציא ולפי זה לתכנן את החתונה שלכם.

ההורים רוצים לתת כסף? מבורך.

זה מתנה. זה לא אישור לבנות לכם את החתונה.

לעניות דעתי.

2 דברים חשובים בארגון החתונה

1. שתהיו מרוצים מהתוצאה. אתם ורק אתם חשובים. לא מה האבא יחשוב או מה הדודה תגיד. זה היום שלכם וזכותכם להחליט איך לחגוג אותו.

2. שתמשיכו להיות מרוצים גם אחרי. שלא יהיה לכם זנבות חובות שלא כיף להתחיל איתם את החיים ומצד שני שלא תתבאסו שלא עשיתם משהו שרציתם לעשות.

מוזמן להתייעץ תמיד

והמון מזל טוב!

דנים בינינו מה אנחנו רוצים

לא נראה שיש פערים גדולים ברצונות

בסוף זה האירוע של החיים שחיכיתם לו כל כך הרבה..

בתוך העצות פה תשימו לב שעדיין זה נשאר האירוע שלכם איך שדימיינתם..

לכלה בטוח יש חלומות על החתונה שלה, אז לתת להם מקום, כי זה ה- מקום להגשים אותם.

ואני מכירה גם זוגות שלקחו קצת הלוואה מההורים ואח"כ החזירו להם לאט לאט

הכל יסתדר, רק שלא תצא תחושת פספוס שזה לדעתי חבל מאוד..

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

קורס שהוא אוהב (אם הוא בקטע של רכבים. יש לגיתאי מסוויץ בראש הרבה קורסים טובים. אבל כנראה פחות יתאים לך )

אפשר  גם משהו זוגי. למשל נגרות לבית.

עם הילדים? צאו לחופשה משפחתית

בני כמה הילדים?

ובגיל שלהם.

ילדים קטנים דורשים המון תשומת לב.

אבל אם הוא בן 50. כנראה שהם כבר לא כל כך קטנים ולכן זה יותר נוח

הבעיה עם מתגברים זה שיש להם מלא קיטורים ותלונות. אם הילדים שלהם לא כאלה, זה יכול להיות חופשה נחמדה מאוד.

זה שונה.

לא מתאים לכל אחד.

אבל יכול להיות אחלה חוויה

עדיף מלון

חשבנו ללכת ליום פינוק במלון בלי לינה א. בוקר מסא'ז וכו וחסר לי הפתעה באמצע...

מה התחביבים שלו?

למסיבה? חגיגה רגילה לא מספיקה? ז"א בילוי כלשהו מתנה וכו? למה צריך להגזים? מה דעתכם? איך אתם חוגגים יומולדת עגול? תודה לעונים

הגרעינית. אבל בעלי חושב שצריך לציין את זה וזה חשוב. ואני צריכה כל שנה לפחד שאני לא עומדת בציפיות (גם ביומולדת רגיל זה סיפור אצלו)

מכל מיני כיוונים ממש חשוב להם לחגוג לי ואני לא בעניין...

נראה לי שכדאי לנהל שיחה כנה עם בעלך, להבהיר שאת אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו, אבל להפיק אירוע זה לא את.

אולי מישהו אחר יכול?

(ילדים גדולים, אחים שלו וכד')

הבנת? יעני הפלייסטיישן של היום הוא דור 5. ובעלך הוא גם דור 5.

שכחי מכל הרעיונות שנתנו לך פה. לכי על שלי. תודי לי אחר כך.

אבל לא צריך.

מה לגבי גאדג'טים של גברים? הוא אוהב? דברים לטלפון

זה תלוי בסטנדרטים שלכם.

לא לכל זוג זה היה חורה.

כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.

אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.

די בסיסי לשתף דבר כזה.

אתה

רוצה

?

היתה כאן דוגמה לכך 

החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.

אז לא משנה

זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,

ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב

ככה קטן החשק לשתף

מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.

ומה מודיעים למפקד מראש.

מכיר את זה מהמילואים שלי.

להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב

אבל זה צריך להיות מראש וברור.

כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.

בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי

וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים

אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.

איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'

ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך) 

את כועסת עליו? על הצבא?

אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?

בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.

אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,

עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.

לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.

במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים,  ומכמה סיבות

למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה,  למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,

לא פחות חמור,  מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל

לגבייך שאת פגועה

א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה

ב באם אתם זוג צעיר,  כנראה מגביר את ההרגשה שלך

ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו

בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות 

עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.

השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.

קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.

באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.

מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].

אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.

בהצלחה רבה

היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.

יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.