הסבר מפורט יותר? מבוסס יותר? אבל בהחלט, משהו בכיוון הזה. איך אנחנו יכולים לדעת שאכן

1 mRNA מתפרק ונעלם

2 החיקויים של הקורונה נעלמים תוך זמן מסוים

3 הנוגדנים אכן מזהים קורונה ומבדילים בין זה לבין חלקים אורגניים של הגוף

אשמח לתשובות שנוגעות לעניין. אד-הומינם זה לא משכנע.

וכן, ההסבר הראשון שלך היה בכיוון טוב, כרגע זה בגדר משהו ששמעתי ממישהו ששמע ממישהו, אין לי בסיס מוצק יותר, ולכן להתחסן על סמך זה מרגיש לי לא משכנע.

שוב, אילו היה מדובר בדבר שהייתי מרגיש שיש לי צורך בו, זה אחרת. אבל כרגע אני מודע לזה שהפתרון לי וגם לכלל הוא זהירות, לא חיסון, ועל זהירות אני מקפיד.

ולכן רק אם ארגיש שהחיסון הוא פתרון קל וכיף בחינם - אין לי סיבה לא לקחת אותו וליהנות מהיתרונות והבטיחות שהוא נותן לי.

אם אתה מכיר תשובות למה שאני שואל כאן, זה מה שאני מעוניין לשמוע

חיסוני mRNA: לא טכנולוגיה חדשה

והוא כותב שמדובר במשהו שנוסה בהיקף מצומצם בעבר. ולכן החשש המסוים שעדיין יש בעיני

אבל תודה על הנסיון

1. עשרות מיליונים (נראה לי יותר ממאה מיליון) שקיבלו את החיסונים האלה בחודשים האחרונים, כאשר מדינות שונות עוקבות אחר תופעות הלוואי.

ובד"כ, תופעות לוואי הן תוך כמה שבועות.

תחשוב כמה שנים לוקח עד שמגיעים למספר כזה בתרופה רגילה למחלה לא מאוד נפוצה.

2. עשרות אלפים שקיבלו בניסויים שלב 3, כבר לפני כחצי שנה.

3. אלה שקיבלו את החיסונים האחרים בשיטה הזו בניסויים הקליניים בשנים האחרונות.

מקבלים שסה"כ יש הרבה ניסיון קליני עם השיטה, מעבר למחקר של עשרות שנים, וניסויים בבע"ח.

אני לא מבין למה את נכנסת לשאלת המניע שלי, המטרה שלי, האופי שלי ודרכי החשיבה שלי.

שאלתי שאלה פשוטה, ואני אשמח לשמוע תשובות. לא שאלות.

הייתי מציע לך להעלות את השאלות בקבוצה הזאת

מדברים על חיסונים

יש שם גם רופאים ואימונולוגים שעונים בכנות

וגם אנשים שנורא אוהבים להביא מחקרים

1. כל הזמן נוצר mrna בגוף, והוא מתפרק.

2. ה"חיקויים" זה חלבון , גם כאן, כל הזמן נוצרים ומתפרקים חלבונים בגוף. אם אין משהו שישמר את החלבון, כמו למשל שהוא חלק מתא חי שמשתכפל, אין סיבה שהוא ישרוד לאורך זמן.

3. הנוגדנים מזהים קורונה - את זה בודק הניסוי הרחב [וגם ניסויים נוספים, בבע"ח ובמעבדה]. הנוגדנים מבדילים - אין סיבה להתבלבל ביניהם כי הם לא דומים, אבל גם זה נבדק בניסוי שלא התפתחו מחלות אוטואימוניות.

הסיכון למות עוד יותר קטן אבל קיים ועוד איך. אז למה לא להתחסן?

אולי יש לנו מציאות שונה, אולי הערכת מציאות שונה. אבל בעיני זאת המציאות.

אלא אם תביאי לי הוכחות שמתוך האנשים שנזהרו ושמרו על ההנחיות ולא באו במגע עם הרבה אנשים, יש אחוז משמעותי של נדבקים

אבל רוב העם כן רוצים לראות עולם והפיתרון לכך הוא חיסונים

הידבקות לא מעטה. החברה צעירה ברובה ויש הדבקויות בכל הגילאים. ומאז המוטציה תופעות לא קלות גם אצל צעירים וילדים.

אם שולחים ילדים לגן/בית ספר, כמעט אין הגנה.

וזה כמובן נפוץ מאד בחברה צעירה (אלא אם את מדברת על חברה של @צעירים מעל עשרים בלי ילדים ובלי אחים קטנים)

כך שזה משהו שקורה כל הזמן.

נעשה כבר ניסויי בטיחות בטיפולים בשיטה הזו, כך שיש ניסיון של כמה שנים.

2. לא מכיר את אורח החיים שלך, אבל סביר שה"די קבועים", וה"די בטוחה", לא מספיק.

3. לא הבנתי אתה מדבר על אחוז סיכון מהמחלה, ולא מוצא נתונים?.

אבל למה להכניס עוד משהו כזה

2 מספיק בטוח בעיני

3 נכון. אנחנו לא יודעים כמה מהנדבקים היו כאלה ש"נזהרו מאד אבל שלחו את הילדים לגן", אנחנו לא יודעים אם תופעות לוואי ארוכות טווח של המחלה הן אחד מאלף או אחד מחמשה. אני מכיר משפחה של מחלימי קורונה שלפי הבנתי הם בסדר גמור היום, ועוד הרבה מחלימי קורונה שלא ידוע לי על שום תופעה ארוכת טווח שלהם

והסכנות שעלולות להיגרם מחלקן, אינם מהמניפולציה שהזכרת.

3. לגבי נתונים על תופעות לוואי ארוכות טווח יש מחקרים. לגבי מידת הזהירות של אלה שנדבקו, יש בעיה קשה לאסוף נתונים אמינים, מסיבות די מובנות.

וכל מילה מיותרת

ולכן, אמנם, כל מילה מיותרת.

הזלזול בחוששי החיסונים, ובאנשים שמאמינים שהחיסון לא יסייע להם, רק גורם להם להרתע מהחיסונים עוד יותר.

אם יפעילו אלימות נגד אנשים, חלקם ייכנעו, וחלקם יתנגדו.

איזה סוג של אלימות?

סגירה של תחבורה ציבורית בהתראה של חצי יום

מחסומים בדרכים כדי ליצור פקק ו"אווירה של סגר"

איסור יציאה למרחק של קילומטר מהבית כדי ליצור אווירה של סגר

כניעה לבעלי כח ומאבקי כוח על פתיחה של דברים שגורמים להגברת התחלואה

סגירה של בית כנסת ללא-מחוסנים, בזמן שכל מי שלא מיהר פשוט לא הספיק להיות מחוסן (זה תהליך של חודש, נכון?)

וההנחה ש"אתה גם ככה לא יודע איזה חומרים מכניסים לגוף שלך". אז אמנם אני לא יודע הכל, אבל ההנחה היא שאוכל משפיע בטווח של ימים ספורים, והוא לא נועד להשפיע מעבר לקיבה. חיסון מיועד להשפיע לחודשים ושנים, ולכן הגיוני שיהיו השפעות לטווח ארוך.

אבל למה בכלל אני טורח לענות למישהו שבכלל לא מתייחס אלי ברצינות?

חיסון נועד לגרום לגוף לייצר נוגדנים, ולא נועד להישאר אח"כ בגוף.

[ואוכל דווקא, נועד בחלקו להפוך לחלק מהגוף שלך].

אוכל אמור להשאיר אצלך בגוף סוכר, שומן וחלבון שהכבד מפרק ומשאיר בדיוק את זה (יש מקרים נדירים שהגוף לא מצליח לפרק, ואלה סוגי האלרגיה השונים) - וכל השאר נפלט במערכת שנועדה לזה מששת ימי בראשית

חיסון אמור לגרום לתופעות בגוף, כלומר להשפעה רב מערכתית

ממאות שנים של שימוש בחיסונים.

זה לא הטכנולוגיה החדשה.

וחומרים שמוסיפים למזון, מאלצים את הכבד והכליות שאמורים לנקות אותם מהגוף, להתמודד עם אתגרים שלא התמודדו איתם מששת ימי בראשית.

לא מדברים שם על כפיה, בכוונה.

מראים רק כמה זה שטותי שעל חיסון שמכניסים פעמים בודדות בחיים, כולם רצים לבדוק כל פרט, על אף שהם לא מבינים בנושא כלום, ואילו דברים שהם מכניסים לגוף כל יום בלי סוף ומוסכם על כולם שהם רעילים, הם אפילו לא מדברים על זה.

בכלל אם הממשלה או כל אירגון אחר היה רוצה להחדיר לנו דברים לגוף הם היו פשוט פותחים מפעל חמצוצים חדש או קונים את הזכויות של אוסם, וסלמאת.

ומכעיס אותי שאתה מתעקש לדבר על זה. זה באמת מזלזל ומעליב. אתה מגיב לחשש אמיתי בזלזול, זאת התנהגות מאד לא יפה.

פירטתי די בבירור מה החשש שלי - תוצאות לא צפויות ולא מתוכננות לאחר זמן ממושך, כיון שמדובר במשהו שאמור לגרום לתהליך בגוף.

בבקשה אם אתה מגיב, תחשוב קודם אם זה עונה על השאלות שלי, תקרא את השאלות שלי, ותבדוק באמת על איזו שאלה זה עונה, ואל תזלזל.

אם נפתח הכל וניתן לכולם להידבק, אז כן. וזה אומר אלפי ילדים מתים.

ולכן בכל מקרה נמשיך להזהר, כדי לשמור על הילדים האלה.

מה שאנחנו אמורים לעשות הוא להיזהר, כדי לצמצם הדבקה, ואז זה מצמצם את הסיכוי להדבקה גם ללא-מחוסנים

ואז השאלה היא - מי שלא בא במגע עם הרבה אנשים, ונזהר כשהוא כן, הסיכוי שלו להדבק הוא קטן, ופוחת ככל שההדבקה מצטמצמת. הוא אפילו לא מסכן אחרים. אז למה בעצם להתחסן?

רוצה לספר למה כן התחסנתי.

בעיניי החיסון דורש מידה של אלטרואיזם. לסכן טיפ-טיפה את עצמך, כדי להוריד את הסיכון להדביק מישהו אחר)

אבל כיון שסיכוי ההדבקה שלי נמוך כל כך, ועוד יותר מזה, הסיכוי שלי להדביק, ההשפעה של החיסון שלי על הדבקה של מישהו אחר, או על צמצום התחלואה - היא בעצם אפס. ולכן אין כאן אלטרואיזם. כמו לצייר חתול במחברת כדי לצמצם את האבטלה

בחודש האחרון?

זה בהחלט מקטין מאוד את הסיכון, ובכל זאת יש הרבה שנזהרו מאוד [למשל, בגלל שהם בקבוצות סיכון משמעותיות], ונדבקו בכל זאת.

וכתבת שהם זהירים, האם גם בני המשפחה שלהם זהירים? האם יש להם ילדים בגנים ובבתי הספר? 

וכמה זמן תוכל להמשיך בצורה כזו? הרי לפעמים יש כל מיני אילוצים, למשל צורך רפואי בטיפול בבית חולים, ולא תמיד יש אפשרות לדעת חודש מראש כדי לקבל את החיסון.

תחשוב האם אתה נפגש עם אנשים מבוגרים בכל זאת, ולפי זה תחליט.

וממליץ שוב על הקבוצה 'מדברים על חיסונים' בשביל ידע מקצועי

בנוסף, היום רוב האנשים המבוגרים מחוסנים (וגם חלק גדול מהמבוגרים פחות)

והמעט שאולי לא - לא חושב שאני צריך להתחסן רק בגלל שאולי אולי יש מישהו בסביבה שלי, שלא התחסן, ואני אדבק ממישהו אחר שגם לא התחסן/הוא מה5%, ואז אדביק הלאה בדיוק את הלא מחוסן האומלל האחר.

חיסון של חלק מהאוכלוסיה מקטין את סיכויי ההידבקות אקספוננציאלית, כי כל חוליה בשרשרת ההדבקה יכולה לקטוע את השרשרת

כך שצריך באמת הרבה מאד שיקרה כדי שאדביק מישהו

אני חושב שהמילה 'צריך' לא נכונה פה

אתה יכול להיות חלק מהפתרון ולא מהבעיה. אבל זה באמת דורש טיפת אלטרואיזם

(מבנות למשל אני לא יכול לדרוש מה שאני דורש מעצמי, כי להן באמת יש תופעות לוואי אחרות)

נכנס, קונה, יוצא. מסכה (אף+פה) והכל.

כן, אני בא במגע עם מעט מאד אנשים באופן יום יומי.

וחלק גדול מהם גם כך מחוסנים, אז בסיכוי של 95% הם לא יכולים להדביק אותי גם אם ירצו, ואני לא אדביק אותם גם אם ארצה

אני לא ביקשתי מהם להתחסן בשבילי. אני קיוויתי בשבילם שהם יתחסנו בשביל עצמם, בגלל אחרים שמסכנים אותם

ואלה מהם שלא בקבוצת סיכון - התחסנו משיקוליהם שלהם, וזה לגיטימי כמובן.

במשך החודשים שעברו עד החיסון, לא הרגשתי שאני מסתכן או מסכן אחרים, ואני חושב שהתחושה שלי היתה מוצדקת. למה עכשיו פתאום אני צריך חיסון? כי אנשים בסביבה שלי מתחסנים? זה מוריד את הסיכון שלי להעביר תחלואה, לא מעלה את הסיכון.

ברור שלא התכוונתי לומר שעשיתי הכל כאילו אין קורונה כי לא פחדתי. זה טיעון מטופש.

לא הרגשתי שאני מסכן, כי נזהרתי בהתנהגות שלי, ולכן הסיכון שלי להדבק הוא אפסי

וכמובן שמח בשמחתך שהתחסנת והגנת על עצמך, ושה' ימשיך לתת לך ולמשפחתך הרבה בריאות.

אני מניח שאם היה נאסף מידע סטטיסטי של כמה אנשים זהירים נדבקו זה היה נותן מידע מועיל. לצערי כנראה אין מידע כזה. אבל זה באמת קצת נותן פרופורציה כשאנשים כאן כותבים שהם יודעים על עצמם שנזהרו ובכל זאת נדבקו (אני מניח שאנשים כאן הם אמינים יותר מכל מיני אנשים ש"נזהרנו נורא, רק פעם אחת הלכנו להתקהלות ושם נדבקנו")

אנשים פותחים את מערכת החינוך על אף שידוע שזה מסוכן - כי הם צריכים

אנשים פותחים חנויות - כי הם צריכים

אנשים נסעו לדובאי - ואף אחד לא שם עליהם תווית של "לא מוסריים"

ורק אני, ששילמתי מחירים אישיים בגלל הסגרים שנגרמו בגלל חוסר אחריות של אחרים, שסבלתי בשקט, אבל מפחד להתחסן, אני לא בסדר.

טיעון מגעיל. באמת איכסה

לא הבנתי שדיברת על חיסון שני+שבוע

המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי

ש@נפשי תערוג כתב. כי 220-30 =190 וכאן יש 145 מיליון...

או שאולי ה45 מיליון האלו לא עברו שבוע ואז זה מסתדר

כמובן מתנגדת בכל אופן

אני חושב שמותר להשמיע את הקול הזה, שמתנגד לחיסונים. גם אם הוא לא הגיוני.

אבל צריך להבדיל בין התנגדות לחיסונים לבין קונספירציות ושטויות.

כי לא הגיוני שכל המדינה עושה משהו שהוא במודע מרושע או מטופש.

לעומת זה, אם המדינה עושה חשבון שכדאי להמר ולחסן את כולם כי זה מועיל בטווח הקצר, אני יכול לחשוש שאולי בטווח הארוך זה מזיק. וזה פחד לגיטימי.

ולגיטימי לגמרי בעיני לתת עידוד למישהו שלא מתחסן שהוא עדיין בסדר מוסרית וכו', כל עוד הוא מבין את המשמעות של המעשים שלו ופעול מתוך שיקולים הגיוניים

ההמלצה הגורפת מוצדקת - כי סטטיסטית תמיד יש זליגה של חולים (מבקר אחד יכול להדביק), ויש אנשים בסיכון גבוה שהסיכוי שלהם למות הוא גדול, ולכן ממליצים. אבל זה לא אומר שלכולם החיסון כדאי באותה מידה.

בנוסף, למדינה יש אינטרס לייצר דרכון ירוק שיאפשר חזרה של הכלכלה. לי אין צורך משמעותי בדרכון ירוק.

1. רבים חשבו שלא יידבקו ונדבקו. האם הם נזהרו? נמנעו מהתקהלויות? אני יודע על רבים שחשבו שלא יידבקו ולכן לא נזהרו ואז נדבקו.

ולכן הטיעון הזה משמעותי כשאתה מציג - על בסיס מה הם חשבו כך, מה הם עשו כדי לא להדבק, מה הם עשו שיכול היה להדביק אותם, מה הם עשו שהדביק אותם, ומה אחוז ההדבקה בהינתן התנאים האלה (אם אלף היו באותם תנאים ורק שלשה נדבקו, זה לא סיכון)

2. כדי להדביק צריך להדבק ואז להדביק. אז קח את טיעון #1 ותעלה בריבוע את ההסתברות. אני לא יודע מה ההסתברות, זאת חלק מהשאלה שלי

3. שוב אתה אומר "רבים". מתוך כמה? מה הסטטיסטיקה אומרת? אין לי נתונים על הסיכון האמיתי

4. טוב, את זה אני רוצה לשמוע, אבל "מומחים מרגיעים" לא מרגיע אותי. שיתייחסו ספציפית לכל טיעון ולכל נקודה, ולא יטענו "אנחנו רופאים, אנחנו מבינים, אתה צריך לסמוך עלינו ולהיות רגוע".

ושוב, בסביבה הקרובה שלי כולם גם ככה מחוסנים ונזהרים (וגם אני נזהר)

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד