כך שיהיה לך אישור "הלכתי" לדברים

ואת יכולה לבחור רב שמתאים לך. את לא צריכה ללכת לרב הכי מחמיר שיש.

אחרי שיהיה לך אישור הלכתי, ואולי טיפ או שניים גם לך וגם לו, תהיו במקום ברור יותר

אני מניח שברגע שתדעי מה ההלכה אומרת ומה רגש פנימי שלך, יהיה לך קל יותר למצוא מקום לצרכים הרגשיים שלך ושלו.

כרגע, בגלל שהצניעות המחויבת מצד ההלכה מתערבבת בביישנות טבעית ובהרגלים שנכונים מצד ההלכה בהקשר לא-זוגי, את לא יכולה להיות איתנה בדעתך בתחום ההלכתי וגמישה במה שנובע מהרגל - כי אין אצלך חלוקה.

ברגע שתקבלי ייעוץ של רב, הוא יוכל להגיד לך על מה לא לוותר בשום אופן, במה ללכת לפי ההרגשה הפנימית שלך, ובמה אפילו לוותר קצת או ללמוד איך להיות משוחררת יותר.

טוב לך?
למה לחכות?
אפילו אם תדברו שעדיין לא מתחתנים, אבל כדאי לדבר על זה, 

לגבי השא-לה שלך, אכן כדאי לשאול רב שעוסק בנושא,
אשרייך ממש על הקדושה!
בעזהי"ת שתתחתנו בקרוב! {סליחה}

אולי , למרות הבושה, שווה לנסות לדבר על זה {משמע שכבר דיברתם}, להיות מוכוונים.
ו אפילו לפני השלב של הבעת רגשות, תגידי שטוב לך, שאת נהנית, שאת מרגישה עומק, הוא רוצה לשמוע את זה וזה כבר יתן לו הרבה,
אפילו אם לא להגיד בצורה של הבעת רגשות עמוקה, להגיד, וואלה, היה כיף היום, תודה!
בקלילות, זה גם המון

ומצטרפת לעיצה של להתייעץ עם רב שאת סומכת עליו,

רק עוד משהו קטן בעניין הזה, הוא חייב חייב לכבד את המקום שלך ואת הגבולות שלך.

עם כל הקושי. עם כל זה שמבחינתו זה "להמר" ולא להיות בטוח שאחרי החתונה תצליחי להשתחרר יותר וכו',

זו אינדיקציה טובה בשבילך גם ליכולת האיפוק שלו, לכמה הוא מסוגל להכיל את הקצב שלך ואת הצרכים שלך, גם אם הם לא עונים לגמרי על הצורך שלו כרגע.

לא יודעת אם זה כך, אבל אם יש מצדו לחץ וחוסר כבוד למקום שלך כרגע, זה מעורר נורה לא קטנה שצריך לבדוק אותה טוב טוב.

בהצלחה.

אני יכול להבין את חבר שלך. ואני גם מבין אותך.

איך את עם חברות? את יודעת להביע חיבה בכללי לאנשים שאת אוהבת? אם כן אין סיבה שזה לא יקרה גם מולו אחרי החתונה...

וגם אם את בכללי לא אחת שמראה הרבה חיבה. את יכולה לומר לו שתעבדי על זה. את יודעת שזה חשוב לו, לכן לאט לאט תתקדמי בזה לאחר שתתחתנו.

בנוסף יש דרכים יותר צנועות להביע חיבה, גם אם זה קשה לך בדיבור. את יכולה לכתוב לו מכתב עם הרבה הערכה וחיבה שיש לך אליו. את יכולה לקנות לו מתנה, להכין לו עוגיות, ולתת את זה עם חיוך. את יכולה אפילו רק להביט בו עם חיוך, עם מבט אוהב, זה כבר נותן הרגשה טובה.

אולי כן לנסות לשתף מה את מרגישה אליו בשיחה, באופן צנוע. גם אם זה קשה, וגם אם זה יצא לא הכי טוב בפעם הראשונה, ככה מתקדמים... 

אתם צריכים לדבר על זה, ולפתור את זה ביניכם. 

תבררי על מה זה יושב אצלו. 

האם זה פחד שאת לא באמת אוהבת אותו? כמו שכתבת בהערה, אולי כל הסיפורים האלה גורמים לו לפחד. במקרה כזה, צריך בעיקר לפתח אמון ביניכם. שהוא ירגיש שהוא יכול לסמוך עלייך, ואת לא מוכרת לו חתול בשק. 

או שאולי זה צורך שלו להרגיש אהוב באופן מוחשי? כלומר האם למרות שהוא יודע שאת אוהבת אותו, יש לו צורך להרגיש חום. במקרה כזה תראי מה שכתבתי לך כאן - ... - לקראת נישואין וזוגיות

כנראה שזה יושב אצלו על שניהם...

בנוסף תסבירי לו את המשמעות של המחוות העדינות שלך. אולי במבט שלו, שהוא רגיל לדבר באופן ישיר, כל הביטויים המרומזים והעדינים מתפרשים אצלו כאילו את לא מאוד אוהבת אותו. כי הוא רגיל מעצמו שאם אוהבים באמת, אז אומרים את זה באופן ישיר. לכן תסבירי לו שאצלך הביטויים העדינים זה המון, וככה את רגילה להביע חיבה. 

ועדיין אני חושב שהעיקר זה איך את מביטה בו בדייטים, האם את מחייכת מידי פעם, מביטה במבט אוהב, מאירה פנים כלפיו, העיניים שלך מחייכות אליו, או שאת עם פרצוף קפוא (לפעמים הביישנות גורמת לזה...). לפחות אני תמיד שם לב לזה, וזה ממש משקף לי מה הבחורה מרגישה אלי הרבה יותר מכל מילה שהיא תאמר...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?