אני בקשר עם בחור מדהים וטוב לנו יחד מאוד
אבל יש פערים בינינו בציפיות איך קשר אמור להיראות לפני חתונה-
אני יותר דוסית ושמרנית ממנו, הוא יותר פתוח ממני.
הוא אמר לי שהוא חייב להרגיש רצוי לגמרי בקשר ובטוח שמה שהוא יראה וירגיש לפני זה מה שיהיה אחרי החתונה וכפועל יוצא מזה יש לו ציפייה להבעת חיבה ואהבה לעיתים קרובות, לקשר נטול מחסומים לגמרי.
יש לי רגש חזק אליו ב"ה, ממש ממש לא ברור מאליו, ואני מפחדת שאם נשתחרר לגמרי יהיו מעידות..
אף פעם לא היה לי קשר קרוב כזה, אני התרגלתי לריסון ואיפוק מבחינת הבעת רגשות עם בחורים טרום נישואין גם כשהשקפה-אני חושבת שזה הדבר הנכון בקשר דוסי.. וגם לא היה לי קשר כזה כך שלא יצא לי 'לתרגל' אם יש לי מסוגלות של פתיחות רגשית ברמה מאוד מאוד גבוהה עם בן, יש לי גם ביישנות טבעית שלא הכי מקילה בענייני רגש בין בנים לבנות.. בהתנהלות שוטפת, בדיבור ושיתוף פעולה ויוזמה בקשר אני סבבה לגמרי.
דיברנו על כך לא מעט, הוא מבין אותי ואני מבינה אותו.. אבל עדיין למרות שהוא מבין אותי (ואני אותו, במידה מסוימת הוא צודק-אני לא יודעת איך אני אהיה אחרי חתונה,אני יכולה לנסות לשער, לרצות, להחליט אולי אבל לא לדעת..) הוא מצידו לא מסוגל לעשות צעדים לקראת חתונה בלי זה.
לא דחוף לי להתחתן אתו עכשיו אבל.. אשמח לשמוע מה אתם חושבים שאני אמורה/צריכה לעשות.
לומר או לעשות דברים שאני לא מחוברת אליהם ולא מרגישה שלמה ב100% אני לא מסוגלת.
תודה!

