דברים שקיימים רק בפורום הזה - לקראת נישואין וזוגיות

אגב ה2 הראשונים הם דווקא טובים. הלוואי ובנות יפסיקו לתת חשיבות כל כך קריטית לגובה.

ובעיניי לשלם על פגישה עם בחורה שאני לא מכיר זה כל כך מלאכותי. וגם מאוד מיושן ומזוהה עם התקופה שהבחור מבקש מאבא של הבחורה להתחתן עם הבת שלו

אגב דיברתי על דברים שקורים רק כאן ולא בחוץ. אבל לא אמרתי שכולם כאן כאלה

במקומות בהם מדברים על שיוון ועל חופש אבל מצפים מהגבר לשלם על הפגישות לבד ועוד מול מישהי שהוא עדיין לא הספיק להכיר זה מאוד מוזר

אנחנו נפגשים

גבר ואישה לא שווים וזה משהו שנשאר בתוך בית הכנסת. 

להעיד במשפט על פשעים זה קשה מנטלית אבל זה מחייב הלכתית (מי שלא מעיד שותף לפשע) אך בגלל הקושי המנטלי נשים פטורות ולכן הם פסולות להעיד. אבל מחוץ לעולם ההלכתי נותנים לכולם הזדמנות אבל אין ציפייה לשיוון מלא. אם גבר צריך לפרנס את הבית זה לא עניין של מי שפותח עסק ומחפש עובדים, אבל אין לו מה להיות מופתע אם בפועל הוא נותן שיוון הזדמנות ויותר גברים עובדים שעות נוספות.

לגבי זה שאני לוקח בחורה לדייט, זה בד"כ לא ככה אלא גורם שלישי תיווך בין שנינו. אבל אם הייתי מציע לבחורה שאני מכיר מהלימודים לדוגמא לצאת לדייט, ברור שהייתי משלם עליה (וזה לא יקרה, אין דתיות במכללה שאני לומד ואני ממילא לומד מהבית כבר המון זמן)

העניין הוא שהמוסכמה שגבר תמיד משלם היא מהתקופה שנשים לא יכלו לעבוד. זה לא היה מוסכמה אלא עניין הכרחי. ושוב רוב הדייטים הם בקושי מכירים.

אגב שאלה. לעיתים רחוקות יחסית בנות שולחות הצעה לגבר באתרי היכרויות ואז הם נפגשים. במצב הזה האישה משלמת על הגבר?

אם אנחנו יצאנו כמה פגישות ואני אציע לה ללכת לקולנוע לסרט שאני חושב שנאהב או חדר בריחה (גם זה מעניין שתמיד מצפים מהגבר להוביל את הקשר, בחיים לא תראה בחורה אחרי דייט שולחת הודעה שהיה לה כיף והיא רוצה להמשיך...) אז כן, זה יהיה על חשבוני.

ולדעתי זה יכול למנוע הרבה אי נעימות.

לפי התורה יש הבדל בין גברים ונשים.

אך מי אמר שזה צריך להתבטא בכך שהגבר ישלם על הבחורה בדייט ראשון?

זה מנהג מתקופה שנשים לא היו עובדות, והגבר היה צריך לפרנס אותן, וכדי להראות שהוא מוכן להשקיע בה, אז הוא היה משלם עליה. זה קצת לא תואם את המציאות של היום. 

לי ממש מרגיש מוזר לשלם על מישהי, כאילו אני אבא שלה, או שהיא בחורה נזקקת. אף פעם לא הבנתי מה רומנטי בזה. וממש לא חסר לי כסף, ולא אכפת לי גם לזרוק עליה שטר של 200 שיהיה לה לדמי כיס חח.

ודרך אגב זה לא מנהג שהומצא בעם ישראל. אז איך את הופכת את זה לדרך התורה. 

זה מוזר. בגלל זה אני לא משלם על אף בחורה בדייטים ראשונים, אם בכלל יצא לי אי פעם לשלם על משהו. 

ועוד לא קרה לי שהייתה בחורה בכלל ציפתה שאני אשלם עליה. אבל אולי אני יוצא עם בנות יותר דוסיות, שפחות מושפעות מתרבות המערב, ומספיק להן לשבת באיזה פארק ולדבר, וגם אם אני מביא כיבוד, כמעט אין סיכוי שהן נוגעות בו.

ותכלס אגיד לך משהו,

ראיתי גם בנות שבהתחלה כשהתחילו איתן ניסו לייבש ואחרי קצת מאמצים הן רצו להכיר.

לפעמים זה רק הרגשה באותו רגע

הוא לא כתב מראה חיצוני/המראה השטחי

הוא כתב 'המראה'

יש אנשים שיודעים להבחין מעבר למימד החיצוני, כן גם דרך החיצוני וגם אם לא זוכים להכיר עדיין לעומק ולרוחב

לדוגמא:

הדייט האחרון שהיה לי  (זה שלא רצה אותי אבל זה לשירשור אחר)

היה ברור לי מאמצע הדייט שהוא מתלבט.

הוא עשה איזה תנועה עם הגוף שאני אפילו לא זוכרת אותה.

אבל ברגע שהוא שינה את התנוחה שלו הבנתי  שהוא מתלבט.

ו.. לא טעיתי (כן הדחקתי)

אח"כ הוא יברר את השאר. 

לא חבל לפספס?   

לפחות ליצור קשר ראשוני שאח"כ יהיה אפשר לברר את מה שחשוב.  

אם יפרדו דרכיהם הוא לא יוכל לברר כלום

זה לא שהוא הציע נישואין, 

או במשל, הוא לא קונה את המוצר בגלל העטיפה אלא שומר אותו והולך לברר עליו

הוא סך הכל רוצה ליצור קשר ואז הם יראו אם מתאים.  

ללכת בלי לעשות כלום לא תורם לשום דבר לדעתי זו טעות

עטיפה אין בה צורך, זה רק לשמירה ואין לה השפעה על המוצר... אתה יכול לזרוק אותה שניה אחרי שקנית

אבל מציאת חן זה משהו שאמנם חיצוני, אבל הכרחי.

אז אני אביא משל אחר,

נניח שאתה מחפש רכב עם תא מטען בגודל שאתה חייב בשביל שימוש... והוא קצת נדיר

זה אמנם הכי פחות חשוב אחרי מנוע, שלדה וכו'  אבל אם תתקל ברכב כזה למכירה לא תנסה לברר?

ראית מישהי, מוצאת חן בעיניך, כדי לבדוק התאמה ועוד פרטים צריך להציע לה להיות בקשר

ללכת על זה או לא?  לדעתי כן

ככה לפחות כתוב בכותרת, זה גבר ששואל

זה הדבר הראשון שרואים.

יש סיבה לכך שעיוור חשוב כמת..

וזה גם משו שמתרגלים אליו

אבל לא מתחתנים על סמך השינוי או ההסתמכות על התרגלות..

אף אחד לא אמר לגשת ולהציע נישואין רק סמך המראה.. 

ומה לעשות, המראה הוא כן עניין משמעותי וחשוב ויכול להוות נקודת פתיחה טובה

שעל פיה אפשר להתקדם הלאה ולברר לעומק יותר.

אני חושבת שבמבט רחב יותר אפשר לראות קצת מעבר למראה, באופן קצת יותר עמוק 

הרבה פעמים המראה החיצוני מעיד על הסגנון הכללי של הבחור/ה

ואפשר לבחון דרכו דברים מסויימים

אם היה משום מה משהו שלכד את עיני בהתנהלות של הבכור אולי אולי (9%) הייתי פונה חזרה 

אבל אם מישהו היה משקיע עוד דקה לכתוב למה הוא פנה דווקא אלי כנראה הייתי מגיבה חזרה(גם אם אפילו לא היה שום דבר שנראה לי בשניה באוטובוס) גם אם כן וגם אם לא הייתי מגיבה חזרה 

ובונוס רצינות אם כתב על עצמו טיפה 

"הי קוראים לי בצלאל מנדלוויץ וראיתי אותך באוטובוס ונראלי מתאים כי איך שדיברת אל הנהג הרשים אותי ואני רוצה בחורה כזו 

מספר טלפון 00000000000000000

קצת רקע עלי - בן 25 גר באשדוד לומד בתל אביב "

אבל לא עולה לי רעיון אחר להתחלה סבירה..

אם לא מוצא חן בעיניה שתהיה בריאה תעבור לבאה...

אבל רק אם זה בטוב טעם- ניסוח מתאים, נסיעה קצת יותר ארוכה מחצי דקה וכו

מה כן לגטמי?

לדבר, לדבר.

לא להתבייש, להיות גבר

ולשים פס על המחקר הסטטיסטי של @בינייש פתוח

מעולם לא שמעתי על זוג אמיתי שהכיר ככה, זה קיים רק בהוליווד.

ואסיים בשני סיפורים. ליד הבית שלי יש פארק שעשועים קטן שאני לפעמים קופץ לבקר שם להתאוורר בימים משעממים. הייתי רואה שם בחורה שבאה קבוע בלבוש צנוע עם ילדה קטנה עם תסמונת דאון. הייתי משתעשע קבוע בכמה חברי הפורום או המשפחה (צרפתים, גם הם מיוחדים) היו משתגעים מזה שאני לא מתחיל איתה. עד שגיליתי... שהיא בת 16

ופעם קרה לי ההפך. ערב פופ (לפני שידעתי שהוא מיועד לזקנים) והיה דיבור חביב עם בחורה.. שהתגלתה כבת יותר מ30

אתם סתם קיצוניים.

לא חיייב להתחיל עם משהי כי התאבת במראה שלה/ כי הרגשת תחושת התרוממות

אפשר לראות משהי נחמדה, שיש סיכוי שתוכל להתאים ולתת לזה צ'אנס

לא אמרתי להתחתן איתה אמרתי לבדוק.

שתמצא אישה שאתה אוהב ותשמח בה, במהות שלה, לא רק בתכונות אופי ולא רק בתכונות החיצוניות

בהצלחה לך גם

אני כבר התאהבתי ממבט ראשון. מצאתי את  אהבת חיי כששמעתי אותה פעם אחת באינטרנט, ומאז אני שומע אותה

באינטרנט באופן קבוע ויומיומי ואפילו הכנסתי אותה אלי הביתה

שהבחור המצחיקול ראה אותה קוראת תהלים, ופשוט בא ואמר לה

"את יכולה להפסיק לקרוא, הגעתי"

אם הוא ראה אותה קוראת תהילים הוא ראה משהו הרבה יותר משמעותי ממראה חיצוני

כי איך שהוא עלה לאוטובוס הוא נפל עליה, 

הרבה בנות היו רואות בו אחד שסתם מתחיל עם כל מה שזז.

ותכלס זה לא היה דוגמא, נזכרתי בזה כי זה מצחיק

הי! אף פעם לא ראיתי עוד חיוך כזה. אחת כמוך בטח שומעת את זה הרבה...!

וחשוב לציין שאין מצב שהוא הולך מפה לבד. ושהוא כמעט הלך לכן כמה טוב שהיא בדיוק באה

סחטיין על הציניות והוצאת דבריי מהקשרם, בהצלחה לכם

שהבחור היה ניגש ומברר מולי בצורה מכבדת ועדינה.

אמנם זה היה קצת מביך אותי אני מניחה,

אבל זה היה גורם לי להתייחס לפניה שלו יותר ברצינות

ולשקול אותה באמת.

מבחינה מוסרית זה לגיטימי. וגם לגיטימי לפתוח בשיחה ולהציע. 

למה שזה לא יהיה לגיטימי? אתה פוגע בה?

אבל בתכל'ס כמעט אף אחד לא עושה את זה. כי הנורמה החברתית ברוב הציבור הדתי זה שלא מכירים ככה. 

אבל אם זה מתאים לך, אז תלך על זה. יש לי חבר שהכיר ככה מישהי, אמנם לא על ידי פתק, אלא הוא פתח בשיחה אתה. 

@נועה גבריאל

@אני זמנית כאן

@בין הטיפות

כן,

אבל כל בחורה לפי האופי שלה תקבל את זה אחרת

לכן להיות לגמרי פתוחים לזה שהבחורה לא תיצור קשר חזרה

אולי כדאי בפתק לכתוב גם מס' טלפון של גוף שלישי שיוכל לקשר, אם הבחורה לא רוצה להתקשר ישירות לבחור

יכול לחסוך מבוכה והתעלמות

לדעתי ברוב המקרים זה לא שייך שבן ייתן פתק למישהי באוטובוס\במקום אחר, 

מרגיש לי נועז ומתלהב, מאד תלוי מי הבחור ומה. 

יש מקרי קצה, צריך לזה המון טקט ורגישות. 

אני חושבת שכעם ששואף תמיד ל-'והיה מחנך קדוש' צעד כזה ברוב המקרים מרחיק אותנו מהמטרה הזאת. 

המקרי קצה שאני אומרת אותם בהסתייגות ובזהירות זה אם הבחור תורני, ירא שמיים, נותן פתק והולך (בלי מעבר) אז יש לזה מקום. 

מדברת פה על דוסים-לדוסים. 

מה שהיה רלוונטי לאז, נעשה. 

מה שיהיה רלוונטי להיום, יעשה. 

לא סותרים את האידיאל 

שאסור ללמוד מזה וזה שמור למצבי חירום קיצונים ביותר. כמו ליל הסדר שעשיתי לבד בשנה שעברה

בעבר היה מישהו שניסה לרמוז לי ושאל אותי משהו באוטובוס והבנתי שהוא בעניין..אז התפדחתי מהסיטואציה והתחמקתי

ואח"כ חשבתי שחבל כי כן היה נראה ממש מתאים מבחינת סגנון והכל..

אז אם הוא היה מביא לי פתק זה היה הרבה יותר נעים ולא מפדח ואח"כ הייתי חוזרת אליו וזה לא היה ישיר מדיי..

לדעתי שווה לנסות כן כן לא לא..

מקסימום יהיה לכם סיפור קיצ'י לילדים..

אנחנו לא נביאים, אבל משערים שזה מעיד על משהו פנימי שאותו אנחנו מחפשים

בלי קשר ליום האישה כמו שציינת

אם אפשר להחליף גם כמה מילים עדיף

הייתי חוזרת למישהו כזה אם גם הוא היה מוצא חן בעיניי, ובטלפון הייתי מבררת הלאה

זה אחלה, זה לא מחייב ומביך. מקסימום ניסית. והיא תרגיש מוחמאת... 

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.

באשה

לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי

בכל מקרה חיבוק גדול

זה קשה ממש