צריכה לקבל השבוע. הכנתי את עצמי מראש לווסת, ובאמת שהחודש אני בכלל לא מצפה, עד עכשיו יותר נכון.
הייתי מאוד רגועה החודש והעסקתי את עצמי עד שהיו פעמים שפתאום נזכרתי באמצע היום שאנחנו סביב ביוץ/ נזכרתי שאני כבר אחרי ביוץ וכו. (לעומת חודשים קודמים שלא יכלתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מהנושא הזה!)
החודש לא חיפשתי תסמינים, וגם לא היו כאלו. להיפך, מרגישה פה ושם כאבי מחזור ומבינה שיש סיכוי גדול ששוב אקבל.
ופה מגיע התסכול,
התחלתי להיות כבר חסרת סבלנות. נכון שעוד לא עברה שנה מהנסיונות אבל אני כבר מתחילה לדבר עם בעלי על ללכת להיבדק-דבר שהייתי נגדו עד עכשיו.
פשוט מרגיש לי שאנחנו מבזבזים את הזמן מחודש לחודש. ושאם יש בעיה אז עדיף שנגלה אותה עכשיו במקום לשרוף עוד חודשים. אציין כי אני מבייצת כל חודש והבדיקות דם שלי תקינות, אז אולי כדאי שבעלי יעשה בדיקת זרע..
קיצור אני פשוט חסרת סבלנות. רוצה כבר להיות מאחורי המסע המתיש הזה. רוצה להיות אמא ולהרגיש נורמלית!! זה לוקח ממני יותר מדי כוחות שכבר אזלו.
אם יש לכן עיצות, האם כדאי להעלות הילוך וללכת לבדיקות ראשוניות, או סתם אם תוכלו להרגיע אותי אודה לכן מאוד.
תודה למי שקראה עד פה 😔

פשוט לי לקח קצת זמן