אני מפחדת להיות
ובמתח
וחוששת ש
אני יודעת או לפחות מאמינה קצת לזה שאנשים אוהבים אותי ושמחים שאני קיימת
אבל זה מידי הרבה לחץ.
אני אוהבת אותן
ומתפללת על כולן
ורוצה שיהיה להן טוב גלוי ומתוק בפשטות
ואני יודעת או מנסה להאמין שזה שאני נמצאת ונוכחת עוזר להן
אבל זה כל כך הרבה אחריות
ואני מפחדת שלא אגיד או אעשה את הדבר הנכון
ושאפגע
או שאגיד משו מהמערבולות שלי וזה לא יהיה מדויק להן
אני מפחדת להיות דמות
ואני עושה את זה כי אני כל כך אוהבת אותן
ואני מפחדת שזה גם בגלל שזה במובן מסוים נעים ומשמח להיות אהודה ואהובה
אני מפחדת לפשל
ומפחדת לא לעשות
והלוואי שפשוט אעשה את הדברים הנכונים והטובים בעיני אלוקים ואדמים
אוף ולחוץ לי
ואני לא שולטת ברעידות של הגוף שלי מרוב מתח
על הקשר שלה איתי