סכרת היריון בליל הסדר - עדכון חשוב למי שרלוונטי לה.קול ברמה
יצא ארוך, אבל נראה לי חשוב...
בכוונה אני פותחת שרשור חדש, כדי שמי שחשוב לה לא תפספס.
בעקבות השרשור על פסח וליל הסדר נזכרתי בכמה בעיות שעלולות להיות לנו, הסכרתיות, עם מצוות ליל הסדר. העיקריות שבהן - ארבע כוסות ואכילת ארבע כזיתות מצה.

כמות הפחמימות המומלצת בארוחה היא 30 גרם. שזה בערך מצה אחת ( פחות מארבע כזיתות). זה עוד לפני 4 כוסות - שאם שותים את הכמות המינימלית (44 סמ"ק לכוס), זה לפחות עוד 23.3 גרם. יוצא שבליל הסדר אוכלים 65 גרם פחמימות, וזה עוד לפני שמחשבים את שולחן עורך.
נשמע לא כ"כ טוב, נכון?

אז לפני שאומר מה עשיתי, צריך להתייחס לכמה הנחות יסוד חשובות:
1. לכל אחת יש את הגוף שלה, עם נטיות הסוכר שלה, עם הטיפול שלה במצבה - ולכן הדין של כל אחת יהיה שונה!!
2. להקשיב לרופאים זה מאוד חשוב, אבל צריך לדעת שרופא שאינו דתי - לא תמיד יכיר בחשיבות קיום המצווה, ולכן גם יכול לבטל אותה במחי יד. להגיד שאסור זה הכי פשוט וקל ו'לפי הספר', אבל יתכן שאפשר למצוא פתרונות. זה כמובן רלוונטי לכל תחום רפואי שנושק להלכה.
3. בליל הסדר צריך לחשב את כמות הפחמימות של 4 כזית מצה, 4 כוסות וסעודת ליל הסדר. ברור ש-4 כוסות ו-4 כזית מצה חשובים יותר, ויכול להיות שנצטרך לוותר על תוספת פחמימתית בסעודה כדי שנוכל לקיים את המצוות האחרות. קצת מבאס, אבל ברור שעדיף...
4. שמנה לב, בד"כ ארוחה רגילה לוקחת 20 דק'. ליל הסדר הוא כמה שעות, והאכילה בו מתפרסת על כמה שעות. מה שמאפשר לסוכר לעלות ולרדת בין כזית מצה לכוס יין, ולכן המציאות היא לא 'שחור-לבן', וחייב לשאול רב שמבין בעניין.

אז מה עשיתי? פניתי הבוקר למכון פועה. הרב שענה לי הראה הרבה ידע, ושאל הרבה שאלות כדי לענות לי בהתאם למצבי (איך אני מטופלת, שבוע היריון, ערכים אחרי אוכל וכדו'). לאחר מכן ציין בפני את הכמויות המינימליות לכזית מצה (-שליש מצה) וכוס יין ( -44 סמ"ק). הוא אמר שאכילת המצה היא הרבה פחות בעייתית ( מכל מיני סיבות) , והעניין הבעייתי הוא בעיקר שתיית 4 כוסות. הוא ביקש שאעשה ניסוי - אשתה 44סמ"ק מיץ ענבים , ואמדוד סוכר אחרי 15 דק', 30 דק' ושעה.
מה שיצא בניסוי זה שהסוכר עלה לי ל117 אחרי 25 דק', אחרי חצי שעה כבר ירד ל110, ואחרי שעה כבר נחת ל97.
מהניסוי אני יכולה לראות שהסוכר לא כזה עלה הרבה, וגם נחת יחסית מהר.
מחר אני אמורה לחזור אל הרב עם הנתונים, אבל די ברור לי מה תהיה התשובה (לאכול ולשתות כרגיל...כמויות מינימליות). אעדכן אם יהיה אחרת.

המסקנה שלי היא שתמיד כדאי להתייעץ עם רב שמבין בתחום הרפואי וההלכתי, שידע לענות תשובה שמתאימה לי באופן אישי.

פסח כשר ושמח לכולנו, ונזכה לבריאות איתנה ולכוון תמיד לרצון ה'!!
תודה רבה על השיתוף החשוב!!!!בימבה אדומה
בשמחה קול ברמה
מקפיצה כי זה נורא חשוב..לפניו ברננה!
מקפיצה כי נראה לי ממש חשוב!באר מרים
תודה על ההקפצות ;)קול ברמה
באמת נראה היה לי חשוב...
חשוב!! יישר כח על הבירור ואשמח לשמוע מה אמר לך הרב בסוף..מתחדשת11


מניסיוניאביגיל=)
בתור סוכרתית (לא הריונית)
למדתי כבר שלכל מאכל השפעה שונה על אנשים שונים. לכן - אי אפשר להסיק ממה שכתבה הפותחת על עצמה ולשתות בכיף מיץ ענבים.
ייתכן שאתם מישהי אחרת זה יעלה את הסוכר בצורה דרסטית הרבה יותר.
מסכימה עם הצורך לשאול רב - אבל לא לקחת תשובה שרה ענה למישהי אחרת, כי היא לא את!
בהצלחה רבה רבה וחג מתוק לכולן!
עכשיו ראיתי שהעניין הזה הודגש בהודעה הפותחת..אביגיל=)
תודה על העדכוןאמא מאוהבת ל2
בדיוק עכשיו מתקשרת לרב אחרי קריאת כל התגובות שהיו פה לשרשור הקודם, תודה על העדכון שלך.
אשמח לדעת מה הרב שלך פסק, באמת מעניין לראות איך כל רב פוסק אחרת ובודק את הדברים מהכיוון שלו...
מה שכן, אני שאלתי את הדיאנית במפורש, זה לא רלוונטי אם יצא לך 117 אחרי 25 דקות, מאוד יוול להיות שהיתה לך קפיצה גדולה יותר קודם ופספסת אותה. מיץ ענבים אסור בסכרת הריון. נקודה. כן ניתן למהול במים או לקבל היתר לשתות ממש מעט ולא כרגיל..תדברי איתו על זה, כי להתיר לך לשתות כרגיל זה ממש חוסר אחריות ולא נשמע לי בכלל.
עונה...קול ברמה
א. אני מרגישה בוודאות כשהסוכר עולה. ה- 117 היה השיא.

ב. מדדתי גם לפני כן, אחרי רבע שעה, והערך היה 108. הגרף במקרה הזה מאוד ברור.

ג.הרב לא אמר לי לשתות כרגיל, אלא 44 סמ"ק לכל כוס = סה"כ בכל ליל הסדר לשתות כוס חד פעמית אחת. הכוס הזו מתחלקת לכמה שעות טובות, ולכן זה יוצא לגמרי סביר.

ד. מיץ ענבים לא "אסור בסכרת, נקודה...." העובדה הנ"ל מוכיחה זאת. אני עתירת ניסיון (כבר פעם רביעית), ויודעת שהדברים הם ממש לא שחור-לבן.

ה. בנוגע לדיאטניות - מסיבות טכניות לוויתי בהיריון הזה ע"י ארבע דיאטניות שונות (!!!). כל אחת מהן אמרה דברים שונים (!!!)... רב בעל ניסיון שמבין ברפואה זה הדבר האידיאלי לדעתי, כי הוא יכול לשקול את הדברים מכל זויות הראייה. במקרה שאני מספרת עליו הרב אמר לי שהוא מתייעץ עם רופאה על הנושא. הוא יודע לשאול אותה את השאלות הנכונות כדי להכריע גם לטובת האם והתינוק וגם באמת ע"פ ההלכה.

**יש לציין שאני לא מטופלת באינסולין**
הבנתיאמא מאוהבת ל2
כל הכבוד לך שבדקת כל כך הרבה פעמים כדי באמת להבין בדיוק איך זה עובג אצלך בגוף.
האמת שאני ממש סתומה בענייני כמויות אז לא הבנתי אותך טוב בעניין ה44 סמ"ק כשאת מסבירה שזה כוס אחת במצטבר זה נשמע כבר ממש הגיוני לפרוס על ערב שלם לצורך המצווה, הרי גם ביום יום קורה שנופלים פעם ב -בנפילה קטנטנה של סוכר שמתפרק מהר כמו איזה קוביית שוקולד או ביס ממתק של ילדים או משהו, אז אפשר פעם אחת בליל הסגר באופן יזום ומדוד גם לעשות כך. מסכימה עם הגישה הזו, ובייחוד שזה מגובה ברופאה. אהבתי ממש.
הרב שאני בדרך כלל שואלת אותו לא ענה לי היום. מותר לי בגדול להסתמך על הפסק הזה או שאני צריכה כן לשאןל רב בנפרד על סמך הנתונים שלי? אני גם מאוזנת ללא אינסולין.
פנית דווקא למכון פןעה ולא לרב כללי כי יש להם יותר מידע מאשר לרב כללי?
את ממש לא יכולה להסתמך על בדיקת סוכר שהיא עשתהמיואשת******
ממש ממש לא!
זה שלה זה לא הילה את הסוכר לא אומר שלך זה לא יעלה. ואכן צריך לבדוק שעה אחרי ולא רק עשרים דקות אחרי.
אם בא לך לעשות נסיונות תעשי, אבל להסתמך על מה שמישהי אחרת בדקה על הגוף שלה זה לא אחראי
ונכון שזה על פני ערב אבל בערב הזה יש גם מצות, ודבר לדבר מצטרף ולא בטוח שיש מספיק זמן לגוף שלך לפרק דבר אחד לפני שהשני מגיע ולא להעלות שוב סוכר. זה ממש לא פשוט
מסכימה שזה קצת מורכב יותר בגלל המצותקול ברמה
אבל ברור לי שהוא לוקח את זה בחשבון (גם תכננתי לשאול אותו על כך מחר ליתר ביטחון).
אם תעברי על הסדר - תראי שבחלקו יש פער מסוים בין המצה והיין, וכמו שראיתי אצלי (וכך זה גם באופן טבעי אצל כולם) - מיץ ענבים מתפרק מהר יותר ממצה, כך שא"א לעשות חשבון פשוט של 1+1. חייב להתייעץ עם מישהו שמבין.

בנוגע לניסוי שעשיתי - כמו שציינתי, בדקתי אחרי 15 דק (108), 25 דק (117) , 30 דק (110) , 60 דק (97). אפשר ללמוד מזה הרבה, בפרט שאני יודעת *עליי* שהגוף שלי מגיב באופן דומה לאותו סוג של מאכל.

אכן א"א להקיש מהמקרה שלי, למקרה אחר. המטרה שלי הייתה בעיקר שנשים ידעו שיש מגוון גישות, וחשוב לבחון את הנושא לעומקו. הדיאטנית היא לא סוף פסוק בכל מקרה.

מה שגרם לי לבדוק את העניין לעומק (מלבד הרצון לקיים את ההלכה...) זה שהמון דברים בריאים מקפיצים לי את הסוכר לערכים גבוהים, אבל במקביל אני יכולה לשתות קפה (עם סוכר) עם עוגה ולהישאר עם ערכים טובים. מזה למדתי שלא בהכרח כל מה שיש לו כותרת של אסור הוא בהכרח בעייתי. בטח שלא באופן חד פעמי.
בסדר גמור אבל את צריכה להבין שאת יוצאת דופןמיואשת******
אין לי מושג מה הרקע שלך וכו, אבל תכלס הדברים שמעלים סוכר והתזונה לסוכרתיים היא סטטיסטית. וזה אומר שמיץ פירות באופן סטטיסטי יעלה לרב הסכרתיים באשר הם את הסוכר. כנ״ל סוכר ועוגה. יש מאכלים שבאמת הם בתחום אפור וכל אחד צריך לבדוק לעצמו, אבל סוכר, או מיץ פירות שזה ממש שווה ערך לסוכר, אני לא יודעת לאחת מכמה נשים שתבדוק באמת זה לא יעלה (ועוד בטח בלי לשקלל מצה)
אז זה טוב וחשוב לך שמצאת את זה על עצמך, אבל התורה שפתחת את השרשור של כמה זה חשוב לבדוק וכו לי אישית קצת צורמת איפשהו כי זה כל כך יותר דופן שלרב הנשים אין בכלל מה לבדוק את זה אם מיץ ענבים מעלה להן סוכר או לא. אז שוב, הכל אםשרי ולמה לא לשאול ולנסות, אבל סטטיסטית, זה כמעט לא קורה. סכרתיים לא יכולים לאכול סוכר ולא יכולים לשתות מיץ ענבים או אלכוהול. אז זה הודעה של - שימו לב שימו לב אני באחוז האחד שכן יכול ואולי גם אתן שזה בסדר גמור אבל ... לא להעלות ציפיות של בנות.
זאת דעתי האישית
אני לא חושבת שזה יוצא דופןקול ברמה
עבר עריכה על ידי קול ברמה בתאריך י"א בניסן תשפ"א 02:08
והסיבה היא *כמות הצריכה*

הסיבה שמיץ הענבים והקפה והעוגה לא העלו לי את הסוכר זה כמות הפחמימות שהם מכילים.

כמות הפחמימות במיץ הענבים היא כ-8 גרם לכוס, וזה מתאים מאוד לכמה שהסוכר עלה אצלי. לא נראה לי יוצא דופן, אבל מעניין לשמוע מאחרות.

כנ"ל קפה ועוגה. כפית סוכר היא 2.5 גרם פחמימה, כך שאם נחשב עוגה קטנה וקצת חלב עדיין לא נגיע לכמות של ארוחה = 30 גרם.

זה לא אומר שזה בריא, אבל לא נראה לי יוצא דופן כשמדובר בסכרת שמאוזנת בתזונה.


אגב,קול ברמה
אני קוראת באיזה קבוצת פייסבוק של סכרת היריון.
היו שם כמה נשים שאמרו שנפלו במשלוחי המנות של פורים, אבל הסוכר שלהן נשאר תקין ב"ה.
אז שוב, אני לא חושבת שזה יוצא דופן. העניין של הכמות משמעותי מאוד, וצריך להתייחס גם לנתון הזה, וזו הסיבה שלמעשה נפתח בגללה השרשור.

אנחנו יודעים לדקלם היטב מהם המזונות האסורים בסכרת, אבל ממש יתכן שבאופן חד פעמי ובכמויות מסוימות - יהיה בסדר גמור לצרוך אותם.
הכמות משמעותית אבל גם סוג המזוןמיואשת******
מיץ פירות למיטב ידיעתי יותר גרוע משוקולד למשל. בכל אופן לפי מה שאני מכירה על סכרת בכללי. ועליה חדה יכולה להביא לירידות חדות שמסוכנות ממש, אז כן צריך לבדוק וכו, אבל זה לא שבאמת את יודעת איך בזמן אמת הגוף שלך יגיב לכל המצות וכמה זמן יעבור באמת בין כוס למצה ולהפך. ולהתעלף בליל הסדר זה לא כיף. בכל מקרה שכל אחת תשאל ותעשה מה שיאמרו לה והעיקר לזכור שארבע כוסות זה מצווה חשובה אבל גם ונשמרתם זה מצווה חשובה . חג שמח
...קול ברמה
עבר עריכה על ידי קול ברמה בתאריך י"א בניסן תשפ"א 01:17
בעיקרון הייתי שואלת רב בעצמי, כדי שיתאים לי את התשובה למצב שלי (הוא שאל אותי על הערכים שלי בבדיקות, על שבוע ההיריון וכו'). אצלי למשל גילו את הסכרת לפי בדיקת a1c ולא לפי העמסה (אח"כ הערכים אחרי האוכל הוכיחו בשטח את הסכרת)... אני מניחה שזה קצת משנה את התמונה. אצלי הסכרת גם הופיעה מתחילת ההיריון (דווקא שיקול להחמיר).
מצד שני - מה שחשוב זה שהסוכר יהיה מאוזן בדם. את יכולה לעשות כמה בדיקות על עצמך עם מיץ ענבים. תשתי כוס (44 סמ"ק=44 מ"ל). אח"כ תעשי כמה בדיקות בהפרשים קטנים, נניח כל 10 דק', ותראי איך את מגיבה. כמה זה עולה, כמה יורד מהר...
ככה תוכלי לדעת את הכיוון של איך זה משפיע *עלייך*. ואז תחליטי איך להמשיך את הבירור, כמה המצב מורכב וכ'ו.
בכל אופן, התייעצתי עם מכון פועה, כי ברגע שרב לא מבין בתחום הרפואה אין לו ברירה אלא לקבל את עצת הרופא. אם רב מבין, הוא יודע לשאול את הרופא את השאלות הנכונות, וגם להקשות על המלצת הרופא כשצריך כדי לכוון גם לרפואה וגם להלכה.
אני מרגישה שקיבלתי שם את המענה הטוב ביותר בשבילי (מן הסתם זה גם תלוי איזה רב עונה, אבל מניחה שיש להם פחות או יותר קו אחיד).

אשתדל בע"ה לעדכן מה אמר לי סופית.
סוכרתשירוש16
שמאובחנת לפני או ממש בתחילת הריון נחשב לסכרת רגילה לכל דבר ולא מוגדרת כסכרת הריונית.
ערך HBA1C גבוה בתחילת הריון מעיד על סכרת פרה הריון.
זה לא אותו דבר כמו סכרת הריונית.
מותר לנצלש ולשאול מה זה נחשב גבוה?סמיילי12
מה הטווח?

אני נשארתי עם טרום אחרי הלידה של השני. עשיתי עכשיו בדיקות דם והרופא אמר שזה תקין. כלומר הטרום נעלמה.
a1cקול ברמה
תקין עד 5.7
5.7-6.3 טרום סכרת
6.4 סכרת.
תודה🙂סמיילי12
דרך אגבקול ברמה
כדאי לך להמשיך לעקוב, אצלי הערכים מזגזגים בין ההיריונות.
וכמובן שלשמור על תזונה מאוזנת (מי שמדברת...) כי לבעלות סכרת היריון יש סיכון גדול יותר לפתח סכרת רגילה.
בוודאיסמיילי12
דיברתי עם הרופא וביקשתי בכל לשון לתת לי הפניה לדיאטנית כי הוא פשוט לא מביא.
אומר לי הערך של הסכרת תקין.
אמרתי לו וזה שאני שמנה לא מספיק כדי להביא לי הפניה?
אמר לי מספיק. אבל למה רק עכשיו את רוצה?
הזיה.
כאילו יוצא לו מהכיס.
את גם לא צריכה הפנייה לדיאטניתשירוש16
זכותך כאזרחית במדינת ישראל לקבל שירות ייעוץ אצל דיאטנית גם בלי הפנייה..
מה הHBA1C?שירוש16
היי שירוש,קול ברמה
תודה על התגובות המחכימות .
כנראה שהייתי עם טרום סכרת לפני ההיריון ולא עם סכרת בגלל ערכי הa1c. רק 6.4+ נחשב לסכרת, וב"ה היה לי פחות.
בכל אופן, לפי מה שהבנתי, ההבדל היחיד במקרה שלי זה זה שאצטרך לעשות אקו לב עובר. ידוע לך על דברים נוספים שצריך לעשות במקרה של סכרת מתחילת ההיריון?
HBA1C מעל 5.7 נחשב לסכרתשירוש16
היעד לסכרתיים הוא HBA1C מתחת ל6.4.

אבל ברגע שיש 5.7 ומעלה יש אבחנה של סכרת.

אגב, פעילות גופנית זה אחד הדברים הכי חשובים וטובים לעשות כשיש סכרת מסוג 2. עוד יותר חשוב מהתפריט.
במהלך פעילות גופנית הגוף מנצל סוכרים ללא צורך באינסולין ובכך מפחית את ערכי הסוכר, מנצל שומנים ומעלה את רגישות התאים לסוכר.
טויב, ככה הדיאטנית הסבירה לי...קול ברמה
אמרה חד משמעית שהערך שהיה לי (מעל 6) לא נחשב לסכרת. כנראה שההגדרות קצת משתנות.
עשיתי a1c בשבוע 6, אז הנחתי שהערכים לא היו טובים גם לפני...
HBA1Cשירוש16
נותן תמונה רחבה על ערכי הסוכר ב3 חודשים אחרונים.
זה לא כמו בדיקת סוכר שאת יודעת כאן ועכשיו מהם הערכים. אלא דרך לבצע מעקב אחרונית. מה היה לפניי.

לכן HBA1C בתחילת הריון עם ערך לא תקין בדרך כלל מעיד על סכרת עוד לפני ההריון.
רק רוצה לענות בתורשירוש16
אחת שמטפלת באינספור מטופלים סכרתיים (לא סכרת הריון אבל הבעיה דומה).

כוס אחת של מיץ ענבים בלילה שמתפרס על פני כמה שעות זה ממש לא נורא למישהי שמאוזנת עם תפריט בלבד ולא תלויה באינסולין.
(סוכרת תלוית אינסולין זה סיפור אחר)
כנ"ל לגבי מצה.
כמובן שבאופן כללי חשוב לשמור על תזונה ופעילות גופנית אבל חריגה של ערב אחד זה לא "אסור בתכלית האיסור " ולא "מסכן חיים באופן מידי".
שוב, יש נשים עם סכרת שחוות נפילת סוכר או תלויות אינסולין או שחיות באופן קבוע על סוכרים של 300. זה סיפור אחר לגמרי.
אבל כל אישה סטנדרטית אחרת עם ערכים תקינים ביום יום (סוכר מתחת ל120 בצום) לא צריכה לפחד מהנושא.
הבעיה בסכרת הריון מתחילה בחשיפה ממושכת ( כמה חודשים) של העובר לסוכרים גבוהים. לא כמה שעות. צריך לתפוס קצת פרופורציה.
תודה על הדברים!מתחדשת11
מותר לשאול מה נחשב לערכים גבוהיםקול ברמה
שמסכנים את העובר? כל מה שמעל למותר כבר נחשב למסכן?
ומהי חשיפה ממושכת? כמה חריגות בשבוע בערך?

מניחה שזה לא תורה מסיני, אבל אשמח לדעת בערך...

ותודה על התגובה!!!
מותר לומר משהו? (גם חשוב מאד)מיואשת******
לדעתי זה מים מסוכנים שאת נכנסת אליהם.
וגם שירוש, עם כל הכבוד לטיפול בסכרתיות
כמו שלא אומרים- לא נורא כוס אלכוהול מדי פעם בהריון זה בעיקר החשיפה הממושכת, ככה לא אומרים את זה על סוכר
רבנים פוסקים לא לצום לנשים עם סכרת הריון כדי שהסוכר לא יעלה ולא אומרים- לא נורא זה רק יום אחד.
חשיפה לסוכר מסכנת את העובר בטווח הארוך לא רק עד הלידה. ילדים שנחשפו לסוכר יש להם נטיות לפתח סכרת בעתיד והשמנת יתר וכל מיני, ואין ידיעה האם רק חשיפה של מדי פעם לא תגרום לזה.
אני סוחבת נזקים של אחת הילדות שלי מסכרת הריון שלא התגלתה למרות כל הבדיקות עד היום.
ואם היא לא התגלתה למרות שעשו לי העמסת מאה כמה פעמים במהלך ההריון ההוא, אז גם ערכי הסוכר שלי לא היו כל הזמן גבוהים אלא רק ״מדי פעם״
בתור מי שאני והבת שלי סובלות מהתוצאות, זה זלזול נוראי בבריאות בעיני לחשוב שפעם ב ... זה לא נורא וזה נוגד גם את כל ההנחיות הרפואיות הקיימות.
לא עושים דברים שמסוכנים להריון ״פעם ב..״ כי זה לא נורא (ובתור מטופלת פוריות זה עוד יותר מזעזע בעיני. תשמרו על מה שיש לכן!)
זהו.
לא הולכת להגיב יותר בנושא אז לא חייבים לענות לי.
שכל אחת תקרא ותעשה חושבים אמיתיים האם באמת המצווה של ארבע כוסות חשובה לה או שזה ההרגשה הדפוקה (המובנת) שאני לא מקיימת את המנהגים בליל הסדר כמו כולם וכמו שאני רגילה.... ובשביל הרגשה לא מסכנים בריאות עובר


חג שמח ובריא. תשמרו על עצמכן
שאלתי את שירוש על הבעייתיותקול ברמה
בערכים גבוהים מידיי פעם בלי קשר לליל הסדר וגם לא כדי לאפשר לעצמי ליפול מידיי פעם, אלא כדי לדעת מה מצבי בתוך הסכרת ההריונית.

צר לי על ההתמודדות הפרטית שאיתה את מתמודדת, אך בגלל שלא אובחנה באותו בהיריון, אני מניחה שאין וודאות שזו הסיבה להתמודדות. ואני גם מבינה כעת יותר מדוע זו הגישה שלך.

עם זאת ברור לי שאני עושה את מקסימום האחריות כדי לשמור על בריאותי ועל בריאות העובר שלי בזה שאני מבררת עם אנשי מקצוע את הגבול המותר. ליל הסדר מבחינתי זו אפילו לא מעידה חד פעמית לאור הערכים שבדקתי.

כמובן שהמצווה היא זו שחשובה לי. מבחינתי, הרבה יותר נוח לומר שאני לא אוכלת להיפטר מספקות.

ובזאת אני פונה לקוראות האחרות - אנא אל תירתעו מבירור אמיתי ומעמיק. התייעצות עם האיש מקצוע ירא שמיים, לדעתי, היא ההשתדלות המתאימה במקרה שלנו.

פסח כשר ושמח!!

רק לגבי ההתמודדות- יש וודאות מוחלטת(מרופאים) שזו הסיבהמיואשת******
קודם כלשירוש16
לשתות כוס אחת של יין פעם אחת באמצע ההריון זה ממש לא נורא. בכלל.

האם רופא נשים ימליץ על כך?
סביר להניח שלא.
האם הוא יעקם את האף אם ישמע ששתית כוסית קטנה של יין פעם בשבוע?
סביר להניח שלא.

הנחייה חד משמעית, גלובלית ובלתי קשורה למציאות - לא לשתות 4 כוסות. הוא מופרח.
לא מדובר במנהג - מדובר במצווה לא פחות חשובה מטבילה במקווה.

אני מבינה שיש לך צד אישי בעיניים בגלל חוויה לא פשוטה בנושא - לכן המלצה צריכה להיות מבוססת על מידע ולא חוויה או ניסיון אישי.
מה שקרה לך הוא קשה ביותר, אבל הוא חריג.
והוא לא מעיד על הכלל.

כמה פעמים יצא לאישה עם סכרת הריונית לדפוק בורקס או סלט מלא באורז ובטטה, או פרוסת עוגה או כל דבר אחר..
זה קורה. תאמיני לי שזה קורה.
ראיתי אינספור נשים כאלה.
44cc כפול 4 במשך לילה שלם זה לא הרבה.
את רוצה להגיד לי שנשים עם סכרת הריונית לא שותות מים ממותקים? אף פעם..
ולא אוכלות מפירות העונה או לוקחות פרוסת חלה × 3 סעודות שבת?

לגבי הפסקה העוסק בחיוב המצווה-
לא מדובר פה במנהג! ממש לא!
זה מצווה דאורייתא וממש לא פשוט לדלג עליו.
טוב אז אני אצא לא נחמדהמיואשת******
אם את באה בכובע של ״אני אשת מקצוע״ אז לומר שברים כמו- לא נורא תעשי משהו לא בריא ולא מומלץ כי כולן עושות את זה זה לא נורא, זה מאד לא בסדר לדעתי (רופא לגמרי עיקם עלי את האף על שתי חריגות בשבוע).
ואם את רוצה לומר לנשים לא נורא כולן נופלות, אל תעשי את זה בכובע של - אני אשת מקצוע תסמכו עלי. זה לא הולך ביחד.
הריון זה דבר יקר. עובר זה דבר יקר. תשמרו.
בזה סיימתי את הדיון
כנראה ממש תלוי רופא...קול ברמה
השבוע הייתי אצל רופאת סכרת, ועל שלוש חריגות בשבוע היא אמרה לי שצריך להשתדל על זה... לא עיקמה את האף, ואמרה שסך הכול אני בסדר.
היום גם ראיתי שמישהי קיבלה הנחייה מדיאטנית שמותר לה פעמיים בשבוע קצת להתפנק בתנאי שהערכים לא קופצים לשמיים (אל תראו בזה אישור/המלצה, רק באה להמחיש שהרפואה לא בהכרח דורשת הימנעות מוחלטת ממאכלים בעייתיים).
את לוקחת מידעשירוש16
פרטי ומחילה אותו על הכלל.
סליחה שאני אומרת אבל המידע לא מדויק.

את לוקחת את המקרה הפרטי שלך כהוכחה שאסור לשתות 4 כוסות. גם אם זה מצוות דאורייתא.

לכל אחת יש רופא והיא מוזמנת להתייעץ איתו.
אני בסך הכל הבאתי את דעתי לגבי הנושא. את חושבת שזה לא נכון כי רופא אחר אמר אחרת? בשמחה..
לכל רופא יש זווית ראייה שונה בעולם הרפואה וכל עוד דעתו לא נוגדת את האתיקה המקצועית אין בזה בעיה.

את מציגה את עולם הרפואה כחד משמעי ודיכוטומי. במציאות כמעט כל רופא שתגיעי עליו עם בעיה מסוימת יציג לך דעה שונה לגבי הפיתרון. במיוחד בנושאים כל כך שנויים במחלוקת.

להגיד שאני כוסות יין מסכנות את העובר... טוב.. נו..
יכולה להעיד על עצמי שממש ממש לא עפתיסמיילי12
על מאכלים בזמן הסכרת.
שמרתי מאד מאד.
נכון יצא לי פעם לאכול פיצה (נדיר מאד) ואחכ גם נדרתי נדר לא לאכול פיצות עד סוף ההיריון.
אבל שמרתי באדיקות היו לי מעט מאד חריגות.
כי אני מכירה את עצמי, ברגע שאומרים לי שזה לא נורא אני מסוגלת לשחרר לחלוטין. ואני מניחה שיש עוד נשים כמוני🙂
(ההוכחה לשמירה שלי זה לידה בשבוע 39+5 עם זירוז. תינוק מתוק 3.330).

וחברתי לסכרת שקצת זלזלה ואכלה פה בורקס שם חטיף מצאה את עצמה יולדת פגה.
לא נעים.

אגב, נכון ש4 כוסות יין זו מצווה. אבל גם כיפור הוא מצווה חשובה. ועדיין, קיבלתי הוראה לא לצום.

ואני חושבת שלא כדאי לפתוח פתח ולהגיד שלא נורא. כי זה ירידה תלולה מאד.
אם מישהי מכירה את עצמה שהיא חזקה וזה לא יגרום לה לזלזל,אז אולי יש על מה לדון.
באופן אישי, לא לקחתי את הסיכון. בכלל. לא שתיתי אפילו יין תירוש בקידוש. לגבי פסח אני לא זוכרת. אבל בטוח לא 4 כוסות מלאות.
תודה שניסחת וכתבת יפה ובהיר. ממש ככה 👍🏼מיואשת******
אני באופן אישי לא חושבת שקיום ההלכהקול ברמה
אמור להיות תלוי באם זה יגרום לי לזלזל בהמשך או לא... אנחנו נשים מבוגרות ויכולות להבין שיש דברים מותרים פעם אחת בשנה לצורך קיום מצווה.

על כל פנים עצם קבלת ההחלטה לבד, ללא רב, לא מתאימה לי באופן אישי כשמדובר בתחום הלכתי.

כמו כן יש הבדל גדול בין יום כיפור שבו יש חשש לנפילת סוכר ובין ליל הסדר שבו יש ספק לעליית סוכר (נפילת סוכר הרבה יותר מסוכנת).

אני חוזרת שוב, שיעור מינימלי של כוס הוא 44 סמ"ק= רבע כוס חד פעמית. אף אחד לא אומר לשתות ארבע כוסות מלאות...

דרך אגב, רק ההתעסקות עם המדידה הכ"כ מינמליסטית הזו כבר מראש מונעים את הרגשת ה"מותר לי". זה לגמרי מרגיש חריג...
ברור שלא אמור להיות תלוי בזהסמיילי12
אבל יש נשים, ואני בינהם, שאם אני משחררת קצת אני עלולה לשחרר לגמרי.

וזה לא דומה להעמסת סוכר. העמסת סוכר זה לא טעים. זה לא עושה חשק לעוד. וגם זה לצורך בדיקה רפואית.

ולגבי כל העניינים הרפואיים אני לא שואלת את הרב. אלא אני מבקשת ממנו שיתווה לי דרך. אני אומרת לו מה המלצת הרופאה והוא מסביר לי איך לפעול שזה יהיה גם בתוך מסגרת ההלכה.

נגיד ביום כיפור אמרה לי לא לצום. ביקשתי שיסביר לי איך לא לצום. כמה מותר וכד. לא שאלתי *אם* לא לצום.

אני לא מתיימרת לפסוק הלכה, חלילה.
רק אומרת שחשוב מאד להיזהר. יש פה מגוון נשים.
לא דומה אישה המאוזנת באינסולין לאישה שמאוזנת בתזונה בלבד וכן על זו הדרך.
מבינה...קול ברמה
נשים שונות עם כיווני חשיבה קצת שונים

ההקבלה להעמסת הסוכר נעשתה בהקשר שאפשר לחרוג באופן חד פעמי בצריכת הסוכר בהיריון, ולא בהקשר שעלול להיווצר חשק וכדו'.

בנוגע לזה שיש כאן נשים שונות שמגיבות שונה לאוכל ומטופלות באופן שונה - הדגשתי את זה כמה פעמים במהלך השרשור. המטרה שלי הייתה שנשים ידעו שלא הכול שחור ולבן בסכרת, בעיקר כשמדובר בקיום ההלכה, והיה לי חשוב לומר שהשורה האחרונה של ההלכה יכולה להיות שונה אם מתייעצים עם דמות יראת שמיים או לא.

לא חייב לקבל את זה בכלל בכלל, רק לפתוח כיוון חשיבה למי שמעוניינת בכך.
יש הבדל בין לזלזל בתפריטשירוש16
לבין לשתות 4 כוסות יין/מיץ ענבים שבמינימום ההלכתי יוצא פחות מכוס חד פעמית. פעם אחת לאורך כל ההריון...

לגבי צום עם סכרת-
נשים עם סכרת עלולות להגיע להיפוגליקמיה כמו שהן יכולות להגיע להיפרגליקמיה. משק האינסולין לא עובד בצורה טובה וזה יכול לנדוד לכאן או לכאן.
היפוגליקמיה מסכן חיים
הפירגליקמיה לא מסכן חיים.

אגב, סכרת הריונית בדרך כלל גורמת ללידת עובר מאקרוזומי וזירוז בשבוע מוקדם. לא פג.
ייתכן והיה לה סכרת עוד לפני ההריון.. זה סיפור אחר..
פג הכוונה תינוק שנולד בשבוע מוקדם לא? אין קשר למשקל שלוסמיילי12
עבר עריכה על ידי סמיילי12 בתאריך י"ב בניסן תשפ"א 07:58
תקני אותי אם אני טועה.
היא היתה צריכה זריקה לריאות של התינוקת וכולי. היא לא נולדה בזמן.

ל2 חברות שלי היתה סכרת לפני ההיריון. לאחת סכרת נעורים שהתפרצה בגיל מאוחר השניה סכרת סוג 2.
אחת שמרה פלס (ברור עם חריגות פה ושם וגם היתה בשמירה וכולי) וזורזה בשבוע 38 כמו הנוהל הרגיל. השניה ילדה מוקדם. בגלל חוסר שמירה.נולדה לה תינוקת גדולה. חדעתי באיזור המשקל של התינוק שלי שנולד ב39+5.

וגם היפרגליקמיה כשהוא מוגזם עלול לסכן חיים.

ולגבי זלזול בתפריט כתבתי, שיש נשים ואני בינהן שנותנים להן אצבע רוצות את כל היד. אז אני חייבת לשמור כל הזמן. בלי זליגות. רק בתוך התחום המותר.
ולכן לכתוב זה לא נורא זה מסוכן. בטח בפורום פתוח שכל אחת שרוצה יכולה לקרוא בו.
ואין אפשרות לדעת מה הפחות מכוס חדפ יכולה לגרום לגןף של כל אחת.
מי שמאוזנת בתזונה זה יכול עוד לעבור איכשהו.
מי שמאוזנת עם אינסולין זה כבר סיפור אחר.
צודקתשירוש16
לכן סייגתי בתגובה הראשונה שמדובר אך ורק בנשים עם סכרת הריונית (לא תלוית אינסולין ולא סוג 2) עם סוכרים מאוזנים מתחת ל120 בצום ע"י דיאטה ושאינן לוקחות אינסולין.

לגבי סוכרת כשהיא מופיעה כמחלת רקע לפני ההריון תיתכן לידה מוקדמת כתוצאה מסיבוכים שונים שעלולים לקרות במהלך ההריון.

סוכרים גבוהים בדם פוגעים (בין השאר) בכלי דם. כלי דם הכי חשובים שמתפתחים בתחילת ההריון נמצאים בשילייה ובמידה והם נפגעים בתחילת ההריון יש לך השלכה על המשך ההריון והעובר. לעיתים הפגיעה תגרום למחסור של זרימת דם אל העובר וחוסר בשלות.
לעומת זאת, בסכרת הריונית הבעיה קצת שונה - הסוכרים הגבוהים לרוב לא פוגעים בשילייה אלא מגיעים לעובר וגורמים לו לגדול ולגדול.. והתוצאה היא עובר מקרוזומי.
כשלי היתה סכרת הריון לא נגעתי בשום דבר שרשמת,סופי123אחרונה
זו ההתוויה הרפואית וזה המעשה האחראי.
גם העמסת סוכר היא נזק של 100גרם סוכר...יראת גאולה
ובכל זאת עושים אותה. אין ברירה אחרת, זה מספיק חשוב.
לפי מכמה נשים שכתבו כאן, אני לא היחידה ש"חטאה" מדי פעם בהקפצת הסוכר. אז אם מישהי בדקה בעצת רב מבין מה התוצאה אחרי מיץ ענבים, ומסתבר שהגוף שלה מצליח להתמודד עם זה,גם אם באופן גבולי - אני מעדיפה לבחור שזו תהיה החריגה, כי קיום המצווה מספיק חשוב כדי שנחרוג מעט מהכללים. כל עוד זה לא נחשב למסוכן מבחינה רפואית.


דרך אגב, לי יצא רק ערך אחד גבוה בהעמסה. מבחינה רפואית, הרופא לא חשב שאני צריכה להישמר. עשיתי מעקב סוכר ושמרתי על תזונה רק כי אני התעקשתי.
זה שיצא לי ערך אחד גבוה, זה אומר שבנקודת זמן כלשהי הגוף שלי לא מתמודד עם הסוכר, והסוכר גבוה מדי. ובכל זאת, זה לא גורם לרפואה לראות את זה כנזק שאסור שיקרה.
העמסת סוכר של 100 היא דוגמה מצוינת.קול ברמה
לא חשבתי על זה, תודה.

כמובן שליל הסדר לא מתקרב לכמות הסוכר הזו.

סתם מתעניינת - כשבדקת לעצמך סוכר באמת ראית שהיו ערכים שחרגו מהמותר?
כן בהחלט היו לא מעט ערכים שחרגו מהמותריראת גאולה
לא חריגות מטורפות, אבל מעל המותר.


הסיבה שבשלה התעקשתי על זה (בעצם גם את ההעמסה של המאה אני ביקשתי. לא עשיתי 50 קודם),
כי בשני ההריונות של הקטנים הרגשתי מאוד לא טוב אחרי אוכל, וחשדתי שזה הסוכר. כשגיליתי מהם המאכלים שכן טובים לי, ואכלתי לפי זה ולפי המלצות מקובלות לסכרת - הרגשתי הרבה יותר טוב.
לא יודעת אם זה קשור ולמה, אבל אף פעם לא הייתה לי בעיה עם הסוכר בצום. צמתי תשעה באב תוך כדי שאני עוקבת על הסוכר, וסיימתי עם 60. בהתאם לזה לא חששתי מיום כיפור, וגם בו הרגשתי טוב מבחינת הסוכר, אבל לא מדדתי...
איזה יופי שאת קשובה ומודעת לעצמך!!קול ברמה
אני התייעצתי עם רופא בנוגע ליום כיפור בהריון האחרון, והוא אמר לי לצום (כנראה בגלל שהייתי לפני ההעמסה).
גם אני סיימתי את הצום עם 60. הרגשתי מעולה, אבל היה נראה לי כן קצת גבולי, לא?
הבנתי ש60 זה הגבול. פחות מזה זה מסוכןיראת גאולה
גם לאנשים בריאים, הסוכר אמור להיות נמוך אחרי 24 שעות צום...
גם לי בהיריון הראשוןסמיילי12
היה ערך חריג אחד. אבל מעל 200. לא קיבלו אותי למרפאה בסיכון אבל כן הייתי במעקב סכרת שכלל זירוז בשבוע 39+1.

ועקבו אחרי לאורך ההיריון. והחל מסוף חודש שמיני הייתי במעקב שבועי בבית החולים שבו ילדתי בסופו של דבר.
ושמרתי מאד.
באותו היריון, בפסח חודש שישי שלי, ירדתי חצי קילו.
זה מאוד תלוי ומשתנהשירוש16
ערכים גבוהים הכוונה מעל 120 בצום.
אך הבעיה בסכרת הריונית היא יותר בכיוון של ערכים לאחר ארוחה.
הגוף שלנו באופן תקין מצליח לייצר מספיק אינסולין כדי להכניס את הסוכר לתאים ובכך להוריד את ערכי הסוכר שיש בדם.
בהריון לעיתים נוצר מצב שהגוף לא מצליח לייצר מספיק אינסולין ובכך כמויות גבוהות של סוכר לא מצליחות להיכנס לתאים.. מטיילים בדם ומגיעים לעובר. העובר סופג את הסוכר וגדל וגדל.. עובר גדול צריך גם הרבה מים ולכן המושג "ריבוי מים" בסכרת הריונית מאוד מוכרת.
מעבר לכך, הסוכר פוגע בכלי דם, ביניהם - הכלי דם בשילייה. לכן ערכים גבוהים באופן קבוע גורמים לנזק מצטבר.

כשאת בודקת את עצמך את לוקחת מדידה ספציפית בשעה ספציפית. אי אפשר לדעת בכל רגע בכל שעה מהם ערכי הסוכר. (אלא אם כן יש לך מכשיר המיועד לכך וקיים אצל סכרתיים עם סכרת נעורים. פחות סכרת סוג 2 וסכרת הריונית)
ולכן, ההמלצה היא בתחילת האבחנה לבצע מעקב מדויק - לבדוק סוכר אחרי ארוחות ולבצע סיכום של האוכל מצד אחד מצד שני את ערכי הסוכר. לבדוק מה מעלה *לך* את הסוכר לערכים גבוהים.

גם ערך מעל 100 בצום הוא לא תקין. בהגדרה ספרותית.
אבל את תוכלי לראות אין ספור נשים שהסוכר שלהם מתקרב או סביב 110 בצום וזה לא מגדיר אותם כסכרת הריונית.
הבעיה מתחילה כשהגוף מאותת לנו שהוא לא מסוגל לעכל את כמויות הסוכר שאנחנו צורכים. הוא משאיר את הסוכר בדם (לעיתים משחרר אותן בשתן) וגורם לנזקים.
מה הנזק המדויק שיקרה בחריגה של 5 מג/דצ? מתי מתחיל הנזק - ב101 או ב113? אולי זה רק מעל 130 או 200?
אנחנו לא יודעים בצורה מדויקת מתי וכמה ועד כמה יהיה הנזק העתידי.
ככה זה ברפואה. שום דבר לא מדויק על המילימטר ויש הרבה מקום להשתפר ולחדש.
אנשי הרפואה לא יודעים הכל. ככה זה.
אנחנו יודעים ממחקרים בעבר שערכים גבוהים של סוכר מעלים את הסיכוי לנזק אצל העובר.
יש רשימה של נזקים פוטנציאליים - מתי כל אחד קורה איך והאם? אי אפשר לדעת.
צריך להיזהר וצריך לשמור על עצמינו.

מפה ועד לפחד מ160 cc של מיץ ענבים בלילה אחד - הדרך עוד ארוכה...
רק רוצה להוסיף שיש עוד אופציותפרת משה
לי הרב פסק בהריון לשתות תה במקום מיץ ענבים וכך לצאת ידי חובת 4 כוסות.
ולא בהריון, התיר לדלל את היין במים, ולשתות בכל כוס שיעור מינימלי (30 מ"ל כמדומני). יוצא פחות מ100 מ"ל יין לכל הסעודה.
זה מה שהרב אמר לי שאצטרך לעשותקול ברמה
אם הגוף שלי לא יגיב טוב למיץ הענבים (לשתות תה). זה נקרא חמר מדינה בלשון ההלכה.
מה עושים שהרב לא עינה לי כבר כמה ימים?אמא מאוהבת ל2
הגב הקהוע שאני שואלת אותו לא עןנה לי, כבר כמה ימים שאני מנסה לתפוס אותו...ולמעשה אני תקועה בשנייה האחרונה בלי תשובה מרב ספציפית אלי.
מה לעשות?
לא רציתי להתקשר לסתם רב שבעלי הביא לי, כי מנסיון ראיתי שיש רבנים שאין להם שמץ בכלל בתחום...
יש למישהי המלצה לרב שמבין בזה שיענה לי ביום שישי?
תתקשרי לפועה. מן הסתם עונים שם מחר כל הזמןמיואשת******
אבל אם לא תשיגי אף אחד תצטרכי ללכת על החומרה שזה אומר לשתות תה ולא מיץ ענבים
מקווה שיעזור קובץ מעודכן של מכון פועה לסערת הריון בפסחפ.ש.

סליחה ששולחת ככה לא הצלחתי להעלות את הקובץפ.ש.

חלק אחרוןפ.ש.

תודה רבה!!אמא מאוהבת ל2
הרגע תפסתי את הרב ואמר לי לאכול 1/3 או 1/4 מצה כל כזית (לא הבנתי לפי מה להחליט אם זה או זה), ובמיץ ענבים לשתות 86 מ"ל כל כוס (שזה יוצא 1/4 כוס בערך)
קראתי גם את הקובץ שצרפת הוא ממש ברור ומסביר, ולמעשה פוסק ממש אותו דבר כפי שאני רואה.
באמת תודה רבה!!!!
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלooאחרונה

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


חום של 42 מעלות גורם לנזק מוחיממשיכה לחלום

התאים במוח עוברים תהליך של דנטורציה- החלבונים במוח עוברים תהליך דומה לטיגון של חביתה.


לא יודעת כמה נפוץ שהחום מזנק ככה

אבל בלילה לא כדאי לקחת סיכונים

איך עוברים את שבוע 41 בלי להשתגע?מדפדפת

רשמית התחלתי היום שבוע 41, הריון ראשון

מרגישה כבר עצומהה

לא ישנה בלילה בכלל

כולי נפוחה

איך עוברים את הימים האלה בלי להשתגע? עצות יתקבלו בברכה

עושים כל יום משהו שאוהביםרק טוב!

ופחות תוכלי לעשות אחרי הלידה. ואם אפשר עם הבעל אז בכלל נחמד. ערב זוגי כל יום.

וגם מכינים דברים שיעזרו לך אחרי הלידה. הזמנה אינטרנטית של קניות סופר ובכלל. מאכלים שאפשר להקפיא. כביסות לתינוק וכו. 

תודה!מדפדפת
מנסה להיות על זה
קשה מאודבאתי מפעם

מה שהכי עוזר, תגידי לעצמך אני יולדת ב42.

זהו, תשחררי מ- אולי זה יקרה היום? אולי עכשיו? אולי מחר?

פשוט להתכוונן ל42, רק זה מה שעזר לי לא להשתגע 

הולכים ליםממשיכה לחלום

והולכים יחפים על החול

שומעים מוזיקה שמרגשת אותך

נחיםםם

מדברים עם חברה

רואים סרט מעניין

מסתכלים על תמונות מרגשות של המשפחה

משתגעים!!😜חוזרת בקרוב

ומנסים להשתגע עם חיוך....

מה עוד את מסוגלת לעשות שאת אוהבת?

להשתגע עם חיוך זה גם פתרוןמדפדפתאחרונה
מנסה לנצל את הזמן למנוחה ולזמן זוגי ביחד אבל הכאבים גומרים עליי ממשששש
לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

כןooאחרונה

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדשאחרונה

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמתאחרונה

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

לי הציעו להניק בתנוחת חדר לידהרוצה לשאול שאלה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
לפעמים... אולי קשה לזהות בפעם הראשונהצלולהאחרונה
תנסי להסתכל מתחת ללשון אם החיבור בין הלשון לרצפת הפה יחסית מקדימה.
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלום

אולי יעניין אותך