בס''ד
אני מקווה ששבת וחג עברו עלייך בטוב ובנעימים, למרות כל ההצפה והדאגה שהרגשת ביום שישי!
קראתי אותך אז אבל לא היה מצב שאצליח להגיב והערב חיפשתי את ההודעה שלך כי רציתי לענות לך...
לפני הכל, רציתי להגיד לך שממש שומעים בין השורות את הכל העוצמות הגדולות שיש בך!!!
- זה שחזרת בתשובה!!
- זה שאת במקום שבו את נמצאת היום, נשואה!! ואמא לילדים!! למרות הדברים הקשים שעברת. הסיטואציות עם אבא שלך, שערערו אותך כל-כך. והפגיעה שעברת, ועוד מאדם קרוב כל-כך 
, אדם שאיתו היית אמורה להיות מוגנת.
- זה שאת כל-כך חפצה להצליח בשליחות שניתנה לך - גידול הילדים היקרים שהופקדו בידייך ובידי בעלך. איך את שוקלת את הדברים, נבהלת אבל לא נותנת לבהלה להשתלט עלייך, מודעת להשפעות שמשפיעות על איך את תופסת את הדברים -- ובאה לכאן, מבררת, שואלת איך להגיב נכון ומוכנה לעשות עבודה גדולה עם עצמך (כמו שכתבת ''איך לקבל את זה בהבנה''), העיקר לפעול נכון.
- וכמובן את כל האהבה שאת רוכשת לילדים המתוקים שלך. וכל הרגישות שלך...
*
''יש לי נרווין נורא בכל מה שקשור לעולם הרוחני שלי, ושל ילדיי
בלחץ שחלילה לא אחנך טוב, שילדיי חלילה יעזבו את הדרך''
אני כל-כך מבינה אותך!!! גם אותי זה מעסיק כל-כך. אני ממש מבקשת על זה הרבה. הדאגה הזאת היא כל-כך מובנת וטבעית, בעיקר שאת יותר ממודעת מה עלול לקרות לאנשים, מתוך כל הדברים שעברת וראית בעצמך.
אני אשתף אותך איך אני משתדלת להתייחס לנושא הזה:
(1) אני מתפללת ומבקשת על זה בקביעות.
(2) אני עושה את המקסימום שלי כדי לחנך בצורה טובה את ילדיי (שזה כולל דברים כמו: עבודת מידות גדולה שלי עם עצמי, שימת לב למערכת היחסים שלי עם ילדיי ולהשתדל כמה שניתן שהיא תהיה טובה - והכנסת שמחה וכיף לבית שלנו).
(3) קבלה... זה החלק הפחות טבעי אבל בעיניי הוא הכרחי. האמת הכואבת היא שאני יודעת שאין לי שום עירבון או תעודת ביטחון שילדיי יצאו ''בסדר''. זה מה שאני רוצה בכל מאודי, אבל אין מי שיכול להבטיח לי דבר כזה. זאת האמת... כמו שאף אחד לא יכול להבטיח לי שאזכה להזדקן עם בעלי או שילדיי יהיו בריאים... בתיאוריה, הכל יכול לקרות. גם דברים לא טובים חלילה. לכל אחד מאיתנו בעולם הזה יש הרי איזשהו מסלול שה' ייעד לו, ולפעמים זה עובר דרך דברים לא פשוטים. וגם זה לטובה. גם אם קשה מאד לקבל את זה. גם זה מדויק. עם כל הצער העצום שזה עלול להביא. גם לזה יש תכלית, עם כל מה שזה עלול לכאוב. וגם מזה עשוי לצאת אור גדול מאד, בסופו של דבר...
(4) לשנן לעצמי שלא משנה מה יקרה, התפקיד שלי ושל בעלי הוא להשאיר ערוץ פתוח ואוהב תמיד, שגם אם תהיה 'נפילה מהדרך' חלילה, יישאר לילדינו לאן יחזור. כי זה העיקר... וגם כי זה הדבר היחיד שבאמת בידיים שלי. איך, במקרה שחלילה הדברים יקרו לא כמו שאני מקווה, אני אשתדל להגיב...
*
''איך לקבל את זה בהבנה, שזה טבעי ושהוא ילד שרק מכיר את עצמו?''
נראה לי שעשית צעד חכם שפנית לפורום. אני חושבת שלקבל נירמול ותגובות ש''זה טבעי / הכל בסדר / אל תדאגי / גם שלי עשו את זה'' עוזר להשתכנע שזה באמת משהו רגיל ובסדר גמור.
בנוסף אפשר אולי ללמוד ממומחים שמסבירים איזו התהגות תקינה ומה עלול להדליק נורה אדומה חלילה - וגם איך מגיבים לסיטואציות שונות שקשורות לחינוך למיניות. אני יודעת שגליה סברסוב עוסקת בזה. אם את דוברת אנגלית יש את יוכבד דבו (יתכן שהדברים שלה קיימים גם בעברית, אני לא יודעת). יש גם אתר שבו שותפים כמה מחכנים (מתוכם הרב יוני לביא) ושעוסק בכל הנושאים האלה. פעם שמו קישור בפורום, אולי משהי אחרת תגיב ותעתיק אותו כאן...
אני מאמינה שככל שתשמעי מאימהות אחרות ומאנשי בני סמכא שבנך היקר בסדר גמור, ככה גם יהיה לך קל יותר לקבל את זה בהבנה ובשלווה, כפי שאת מייחלת.
*
''כל-כך רוצה לעשות את זה נכון''
איזו אמא מהממת את וכמה הבן שלך ושאר ילדייך זכו!
אני חושבת שאת כבר עושה נכון!!!
למה?
כי את מבררת, את שואלת, את חוקרת, את מתלבטת, את לומדת, את פונה לאחרות...
כי את מודעת, ומשתדלת להפריד בין המטען הלא פשוט שלך לבין מה שקורה בהווה.
כי את עושה את המקסימום שלך! וזה ענק!! וזה, בעצם, כל מה שאת יכולה לעשות... ההשתדלות בידי האדם וההצלחה בידי הקב''ה.
אל תפחדי לטעות נשמה יקרה והאהובה. אנחנו כולנו טועים בהורות שלנו. זה חלק מזה. זה מובנה. גם לטעויות שלנו יש תכלית, זה לא סתם.
בכוונה ה' לא עשה אותנו הורים עם תגובות מושלמות ותמיד נכונות. יש לנו תהליכים שלמים לעבור עם הילדים שלנו, באינספור נושאים וחזיתות. ותמיד אפשר לתקן, לדייק, לחזור בנו, לשנות, להסביר בשנית, להודות בטעות, להתכוונן בחזרה... בע''ה יש לנו המון שנים לחנך את הילדים היקרים שלנו, המון שנים שהן אינספור שעות ודקות של ביחד והזדמנויות למילים ולמעשים כדי לאט לאט לחנך אותם בדרך הטובה...
בע''ה תמשיכי לעשות נכון. בע''ה תזכי בזכות כל הרגישות והרצון העמוק והטהור שלך לגדל אותם לטוב.
בע''ה הם יגדלו עם תחושת ביטחון ויקבלו את הכלים להתמודד עם העולם הגדול הזה.
בע''ה הם יגדלו בריאים בגופם ובנפשם, ועם שמחת חיים גדולה.
בע''ה הם יגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים -- ואת ובעלך היקר תרוו המון נחת מהם.
אמן, אמן, אמן ואמן.
❤❤❤
, אדם שאיתו היית אמורה להיות מוגנת.
תודה על התגובה!