זה שאתם נלחצים ומתחלחלים יגרום לו לא לקבל את המיניות שלו בעתיד ולפתח כל מיני אישוז עם עצמו

הפיתרון האמיתי לזה, יהיה לטפל בטראומה שלך ומה שזה מסמל אצל בעלך שגרם לו להתחלחל

בס''ד

אני מקווה ששבת וחג עברו עלייך בטוב ובנעימים, למרות כל ההצפה והדאגה שהרגשת ביום שישי!

קראתי אותך אז אבל לא היה מצב שאצליח להגיב והערב חיפשתי את ההודעה שלך כי רציתי לענות לך...

לפני הכל, רציתי להגיד לך שממש שומעים בין השורות את הכל העוצמות הגדולות שיש בך!!!

- זה שחזרת בתשובה!!

- זה שאת במקום שבו את נמצאת היום, נשואה!! ואמא לילדים!! למרות הדברים הקשים שעברת. הסיטואציות עם אבא שלך, שערערו אותך כל-כך. והפגיעה שעברת, ועוד מאדם קרוב כל-כך , אדם שאיתו היית אמורה להיות מוגנת.

- זה שאת כל-כך חפצה להצליח בשליחות שניתנה לך - גידול הילדים היקרים שהופקדו בידייך ובידי בעלך. איך את שוקלת את הדברים, נבהלת אבל לא נותנת לבהלה להשתלט עלייך, מודעת להשפעות שמשפיעות על איך את תופסת את הדברים -- ובאה לכאן, מבררת, שואלת איך להגיב נכון ומוכנה לעשות עבודה גדולה עם עצמך (כמו שכתבת ''איך לקבל את זה בהבנה''), העיקר לפעול נכון. 

- וכמובן את כל האהבה שאת רוכשת לילדים המתוקים שלך. וכל הרגישות שלך...

*

''יש לי נרווין נורא  בכל מה שקשור לעולם הרוחני שלי, ושל ילדיי

בלחץ שחלילה לא אחנך טוב, שילדיי חלילה יעזבו את הדרך''

אני כל-כך מבינה אותך!!! גם אותי זה מעסיק כל-כך. אני ממש מבקשת על זה הרבה. הדאגה הזאת היא כל-כך מובנת וטבעית, בעיקר שאת יותר ממודעת מה עלול לקרות לאנשים, מתוך כל הדברים שעברת וראית בעצמך.

אני אשתף אותך איך אני משתדלת להתייחס לנושא הזה:

(1) אני מתפללת ומבקשת על זה בקביעות.

(2) אני עושה את המקסימום שלי כדי לחנך בצורה טובה את ילדיי (שזה כולל דברים כמו: עבודת מידות גדולה שלי עם עצמי, שימת לב למערכת היחסים שלי עם ילדיי ולהשתדל כמה שניתן שהיא תהיה טובה - והכנסת שמחה וכיף לבית שלנו).

(3) קבלה... זה החלק הפחות טבעי אבל בעיניי הוא הכרחי. האמת הכואבת היא שאני יודעת שאין לי שום עירבון או תעודת ביטחון שילדיי יצאו ''בסדר''. זה מה שאני רוצה בכל מאודי, אבל אין מי שיכול להבטיח לי דבר כזה. זאת האמת... כמו שאף אחד לא יכול להבטיח לי שאזכה להזדקן עם בעלי או שילדיי יהיו בריאים... בתיאוריה, הכל יכול לקרות. גם דברים לא טובים חלילה. לכל אחד מאיתנו בעולם הזה יש הרי איזשהו מסלול שה' ייעד לו, ולפעמים זה עובר דרך דברים לא פשוטים. וגם זה לטובה. גם אם קשה מאד לקבל את זה. גם זה מדויק. עם כל הצער העצום שזה עלול להביא. גם לזה יש תכלית, עם כל מה שזה עלול לכאוב. וגם מזה עשוי לצאת אור גדול מאד, בסופו של דבר...

(4) לשנן לעצמי שלא משנה מה יקרה, התפקיד שלי ושל בעלי הוא להשאיר ערוץ פתוח ואוהב תמיד, שגם אם תהיה 'נפילה מהדרך' חלילה, יישאר לילדינו לאן יחזור. כי זה העיקר... וגם כי זה הדבר היחיד שבאמת בידיים שלי. איך, במקרה שחלילה הדברים יקרו לא כמו שאני מקווה, אני אשתדל להגיב...

*

''איך לקבל את זה בהבנה, שזה טבעי ושהוא ילד שרק מכיר את עצמו?''

נראה לי שעשית צעד חכם שפנית לפורום. אני חושבת שלקבל נירמול ותגובות ש''זה טבעי / הכל בסדר / אל תדאגי / גם שלי עשו את זה'' עוזר להשתכנע שזה באמת משהו רגיל ובסדר גמור.

בנוסף אפשר אולי ללמוד ממומחים שמסבירים איזו התהגות תקינה ומה עלול להדליק נורה אדומה חלילה - וגם איך מגיבים לסיטואציות שונות שקשורות לחינוך למיניות. אני יודעת שגליה סברסוב עוסקת בזה. אם את דוברת אנגלית יש את יוכבד דבו (יתכן שהדברים שלה קיימים גם בעברית, אני לא יודעת). יש גם אתר שבו שותפים כמה מחכנים (מתוכם הרב יוני לביא) ושעוסק בכל הנושאים האלה. פעם שמו קישור בפורום, אולי משהי אחרת תגיב ותעתיק אותו כאן... 

אני מאמינה שככל שתשמעי מאימהות אחרות ומאנשי בני סמכא שבנך היקר בסדר גמור, ככה גם יהיה לך קל יותר לקבל את זה בהבנה ובשלווה, כפי שאת מייחלת.

*

''כל-כך רוצה לעשות את זה נכון''

איזו אמא מהממת את וכמה הבן שלך ושאר ילדייך זכו!

אני חושבת שאת כבר עושה נכון!!!

למה?

כי את מבררת, את שואלת, את חוקרת, את מתלבטת, את לומדת, את פונה לאחרות...

כי את מודעת, ומשתדלת להפריד בין המטען הלא פשוט שלך לבין מה שקורה בהווה.

כי את עושה את המקסימום שלך! וזה ענק!! וזה, בעצם, כל מה שאת יכולה לעשות... ההשתדלות בידי האדם וההצלחה בידי הקב''ה.

אל תפחדי לטעות נשמה יקרה והאהובה. אנחנו כולנו טועים בהורות שלנו. זה חלק מזה. זה מובנה. גם לטעויות שלנו יש תכלית, זה לא סתם.

בכוונה ה' לא עשה אותנו הורים עם תגובות מושלמות ותמיד נכונות. יש לנו תהליכים שלמים לעבור עם הילדים שלנו, באינספור נושאים וחזיתות. ותמיד אפשר לתקן, לדייק, לחזור בנו, לשנות, להסביר בשנית, להודות בטעות, להתכוונן בחזרה... בע''ה יש לנו המון שנים לחנך את הילדים היקרים שלנו, המון שנים שהן אינספור שעות ודקות של ביחד והזדמנויות למילים ולמעשים כדי לאט לאט לחנך אותם בדרך הטובה...

בע''ה תמשיכי לעשות נכון. בע''ה תזכי בזכות כל הרגישות והרצון העמוק והטהור שלך לגדל אותם לטוב.

בע''ה הם יגדלו עם תחושת ביטחון ויקבלו את הכלים להתמודד עם העולם הגדול הזה.

בע''ה הם יגדלו בריאים בגופם ובנפשם, ועם שמחת חיים גדולה.

בע''ה הם יגדלו לתורה, חופה ומעשים טובים -- ואת ובעלך היקר תרוו המון נחת מהם.

אמן, אמן, אמן ואמן.

❤❤❤

אתחיל בתודה רבה לכל אחת מכן,

לך קמה, אין מילים תודה עצומה על עצם ההשקעה, פינוי זמן לכתיבה ומחשבה, רואים שאת אדם ממש ממש מיוחד שכל כך אכפתי לסביבה שלו- ה' ישלם שכרך!!

אני התחלתי טיפול , הפסקתי בגלל הקורונה, ובגלל שהרגשתי שבאמת השתחררתי..

אבל כמו שתיארתי פה, זה באמת צף לי , לא תדיר..מידי פעם, בעיקר בסיטואציות כאלו

אולי באמת אחשוב לחזור לטפל, למרות שכל כך מנסה להתחמק.. שנים!

עוד קטן לחצו עליי ולא רציתי להתעסק בזה, זה כל כך מביך אותי.

מזל שיש לי בעל פשוט מדהים שכל כך מכיל ומבין.. אני בטוחה שאם לא הוא , לא הייתי היום נשואה..

החג באמת עבר בשמחה, השתדלתי כל כך!

למרות שפלאש  של סיטואציות מהעבר שוב תפס אותי בזמן כל כך לא מתאים וגרם לי לבכות בחג..

הלוואי וה' לא כועס עליי ..

קשה לי כי ממש נפל עליי דיכאון בחג, הרגשתי רחוקה מאוד מבעלי אחרי הסיטואציה. ברמה שלא יכולתי שייגע בי או שיפגין אהבה.. פשוט נאטמתי!

אבל תודה לה' כמו שאמרתי הוא שוחח איתי שיחה רצינית.. ומשהו השתחרר

שוב באמת מודה לכל אחת מכן על זה שקראתן, הבנתן, תמכתם ,ובעיקר לא שפטתן

נרגעתי אני מודה

אוהבת אתכן..

בס''ד

את כזאת מתוקה! תודה ואמן על המילים! ובשמחה רבה!

נשמע שזכית בבעל מדהים וזה כל-כך כיף לקרוא!!! שמכיל ומבין אותך -- ולא פחות חשוב, שמצליח להוציא אותך ממקומות כמו המקום בו היית בחג. זה מראה על הרבה תכונות מעולות אצלו ועל קשר מיוחד ויקר ביניכם. ואשריכם, פשוט אשריכם, ושתזכו לכל הטוב שבעולם בע''ה!!!

אם זה כזה הציף אותך בשבת, עד כדי פלאשבק, בכי, תחושת דיכאון בחג והרגשת ריחוק גדולה מבעלך כמו שתיארת [בעיניי זאת תגובה מאד הגיונית ומובנת!], נשמע שכדאי שיהיה לך מקום טוב איפה לעבד את כל הדברים שעברת. זה עשוי להביא לריפוי גדול בע''ה.

אני מבינה את הרגשת המבוכה. זה באמת לא קל לפתוח דברים כאלה. אבל באמת שמטפלים פוגשים נושאים כאלה כל הזמן לצערינו... חשוב מאד מאד מאד למצוא משהי שתרגישי שנעים לך לעבוד איתה. משהי שתגרום לך להרגיש ביטחון. עם משהי כזאת - עדינה, קשובה, מכבדת, נעימה... - ממלא תרגישי שאת יכולה לפתוח את הנושאים האלה, ואפילו שאת מעוניינת סוף סוף להעלות את הדברים ולעשות להם עיבוד.

איך הקב''ה יכעס עלייך על כך שנעצבת בחג? את לא עשית כלום! את רק חשת הצפה גדולה, שהיא עצמה פרי של האירועים שהוא החליט שהם יהיו חלקים ממסלול החיים שלך... הדברים שקרו לך בילדותך / נערותך ומה שהיה עם הילד המתוק שלך לפני כמה ימים - כל זה קרה כי ככה ה' רצה. את האירועים האלה ה' הרי זימן לך, מסיבות שנשגבות מהבנתנו, והגיוני וטבעי ביותר שהגבת כמו שהגבת. ולא רק זה, הוא גם יודע שהצטערת על זה שנעצבת בזמן של חג! הוא, שחוקר לב וכליות, יודע הכל-הכל!

את כל המטען הגדול שאת שומרת בתוך הלב

את הפלשבקים, את המראות, את הזכרונות, את הפחדים

את החששות ואת הדאגות לגבי הילדים שלך ועד כמה הם ומצבם הרוחני (והפיזי מן הסתם) יקרים לך

את הכל המאמצים שלך להיות אמא טובה ורעייה טובה

את כל ההשקעה האדירה שעשית בכל שלב ושלב של החזרה בתשובה שלך

את כל מה שהשארת ועודך משאירה מאחורייך

את כל הדברים עליהם וויתרת

הוא יודע שכתבת כאן לפני שבת כי רצית להירגע ולחזור לשמוח...

הוא מודע לכל צעד של השתדלות שעשית... 

אז איך, כשכל הדברים האלה שוקלים את משקלם על המאזניים, איך הוא יכעס עלייך - בתו המתוקה, האהובה, הגיבורה והמשתדלת כל-כך?!! אני מאמינה שכשזה קרה לך, הוא הביט בך באהבה גדולה ועזר לך לעבור את הרגעים הקשים האלה. לדוגמה בזה שהוא שלח את המילים הנכונות לבעלך היקר, שבסופו של דבר הצליח להרגיע אותך. הוא בטח כאב איתך את כאבך ובמקביל הביט בך באמון, יודע שהמסלול המדויק שנבחר לך נועד לאפשר לך למלא את ייעודך בעולם הזה בצורה הכי טובה והכי מושלמת שאפשר ❤

בהצלחה בכל יקרה!!! מועדים לשמחה ושתזכי לגידול נעים ומלא נחת בע''ה!!!

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!

הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
 

תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,

אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

לי יש לנסינו חשמלית דו"צ והיא אחלה (עד כמה שלשאוב אחלה בשבילי).

צריך גם התאמה של גודל הקאפ לגודל שלך, זה משפיע על היעילות והכאב (בכל מקרה לא אמור לכאוב!)

משאבה של אוונט

שיכולה להיות גם ידנית וגם חשמלית

אבל היא חד צדדית

אני אישית מעדיפה דו"צ שיהיה כמה שיותר מהר

ולנסינו מעולה לי

קישור:
משאבת חלב חשמלית ניידת PHILIPS AVENT עם מסאג' חכם וסטימולציה של פרחים - שואב טבעי לתינוקות Mimics - AliExpress 1501 

לא ניסיתי, 

לי יש את של לנסינו, דו"צ, חשמלית..  והיא סבבה, ותו לא. 

אני חושבת שהיא לא מאוד שקטה אבל היא יעילה ואת יכולה לשלוט בעוצמה אז זה לא כואב

יש לי לנסינו חשמלית דוצ, זה לוקח חצי שעה ומרתק אותך למקום.

עם אוונט  ידנית תוך 10-15 דקות הצלחתי להגיע לריקון, וזה ממש נוח כי אני מתאימה לעצמי את העוצמה אם יש גודש וכאלה. ממש אהבתי אותה

לי עם לנסינו לקח 10-15 דקות

היום שומעים עליה פחות 

אבל שמעתי שהיא גם אחת המעולות.. 

לא ניסיתי אבל ממש מעניין אותי לבדוק אותה

Ardo melia

כמו הביאמבה אבל להבנתי המשאבה יותר חזקה

שואבת לי טוב ולא כואבת

מה שכן לפני כמה ימים לא שאב לי ככ מצד אחד וכאב ונראה לי לא היה מונח טוב אז עכשיו יותר שמה לב לזה

אני משתמש בו פעם ביום יומיים לא הרבה

אני הזמנתי סט חילופי ככה שתמיד יש לי שתיים שזה נח ( לחזרה לעבודה )

אם משהו יכול להביא לך מחו"ל זה ממש חצי מחיר 

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

קראה אותך והרגיעה אותך