לא יודעת מה לעשותשמרית31
רכשנו דירה (לפני כשנה וחצי) עם משכנתא סבירה בהחלט ועברנו אליה בשבוע שעבר.

הדירה ממש חמודה, והשכונה עצמה מזכירה מושב.

אבל אני מרגישה מדוכדכת מכמה סיבות:
עברנו מאזור השרון (מעיר חזקה יחסית) לאזור השפלה.
זו עיר הרבה פחות חזקה כלכלית מהעיר שגרתי בה בשרון.
הסיבה שרכשנו דירה? בעלי ממש אהב את השכונה והפסטורליות, וגם המחיר היה מציאה לדירה חדשה מקבלן. (בגלל שהעיר עצמה נחשבת לפחות חזקה).

אבל מה שהכי קשה לי שזה שאני מרגישה לא מחוברת לאופי של האוכלוסייה כאן. (אוכלוסייה פחות חזקה, פחות מלומדת, פחות ליברלית).

אני יודעת שהרכישה של הדירה הייתה השקעה טובה-אבל קשה לי לראות את עצמי גרה כאן. בא לי לחזור לעיר הקודמת..
בהתחלה גם אני התלהבתי מהתחושה של המושב והשקט,אבל פתאום אני מתגעגעת לזה שהכל קרוב, שהכל ברגל.. שכל החברים ליד.

מה עושים?

נשמהלפניו ברננה!
שבוע זה כלום זמן להתרגל...
זה סוג של אובדן שעברתי, פרידה, ברור שתהיי מדוכדכת.
תני לעצמך קצת זמן להתרגל. (אפילו הרבה) עוד חצי שנה - שנה אם תראי שממש את לא מצליחה להתרגל - אתם יכולים לשקול מחדש אם לעבור חזרה לשרון, ולהשכיר או למכור את הדירה.
חזקה את מתכוונת מבחינה דתית?
חזקה סוציו-אקונומיתשמרית31
תודה על התגובה המעודדת 🌸
בעלי מת על התחושה של המושב, והשקט..
ממש אוהב את זה,
אני מתגעגעת לאזור השרון, שיש שפע
של בתי קפה, מרכזי קניות והכל במרחק הליכה
הפער קשה...לפניו ברננה!
יש לכם רכב? עיר במרחק של עד 20 דקות?
כדאי להתחיל להכיר ולהתיידד איתה.
גם אם זה מרכז מסחרי קטן... ולהתרגל לזה שמרחקים של מושב מול מרחקים של עיר זה פשוט משהו אחר.. (אני מתה על זה..)
הייליאל 24
מעבר דירה זה משהו שיכול ממש לטלטל בן אדם תני לעצמך זמן להסתגל ותתרכזי בדברים הטובים בע"ה לאט לאט יהיה יותר קל ואת תתרגלי למקום ותלמדי לאהוב אותו
ברגע שתתחילו לחוות בו חוויות טובות וכיפיות המקום יתחבב עליך יותר ויותר אז למה שלא תעשו לעצמכם איזה ערב כיפי בבית או תחפשו מקום כיפי בעיר להסובב בו
בהצלחה ❤
בנוסף, נסי להשתחרר מהסטיגמה על המקום ...תיתי2
אנשים טובים יש *בכל מקום*
אנשים ששווה להכיר יש *בכל מקום*.

אופי של מקום מרוחק יכול להיות הרבה יותר חם, חברתי ותומך מאשר בעיר הגדולה
תני לזה צ'אנס
הי מותק, חכיאורוש3
מעבר זה ממש קשוח. לדעתי תנסי לשחרר ולזרום חצי שנה לפחות. קודם תתרגלי. תחווי את השינוי. ואז תנסי להתחבר ותראי מה קורה אחרי כמה חודשים. אפילו שנה. ממש הגיוני מה שאת מרגישה כרגע. אבל זה פשוט לא הזמן להחליט לשום כיוון. המון הצלחה!
מבינה אותך מאודרגעים
עברנו מרחוב לרחוב באותה עיר .
מרגישה את ההבדל .
וזה כואב ועצוב לי .
וכרגע אפשרות של מעבר רק קיץ הבא ..

אין לי עצות .
זה מבאס .
זה מאתגר .

ובעיקר אני מקווה שה' יביא לנו אור . כי זה באמת התמודדות לדעתי
תודה למגיבותשמרית31
בעלי לא מצליח להבין למה בכלל יש להתגעגע?
לעומס של הרכבים? לזה שגרים בצפיפות? לפקקים?
הוא אומר לי כל בוקר: ״תראי איזה שקט, איזה נוף..
אני מת על המרחבים״.

נראה לי שגם עליו זה פחות משפיע כי הוא מימלא נוסע די הרבה במהלך היום לעבודה.. אני עובדת מהבית, ומסתובבת רוב היום עם הקטנה בסביבה הקרובה וקשה לי שאין כרגע כלום..

לגבי מי שכתבה שאנשים טובים יש בכל מקום-תודה שכתבת את זה, האמת שהצלחת לעודד אותי 🙏🏻 כי אני מרגישה קצת במשבר כרגע.
יש לנו רכב, ואין בעיה ליסוע.. פשוט הידיעה הזו שלכל מקום אני צריכה לנהוג לפחות חצי שעה מעט מתסכלת אותי.
האמת ממש מבינה אותךזיקוקיםאחרונה

למרות שצריך לזכור שלוקח זמן להתרגל למקום חדש

עם זאת זה לא חייב להיות הרצון שלך מול שלו יש עוד מקומות בארץ שיש בהם מרחבים ואוכלוסיות שיותר מותאמות לאופי שלך
אף אחד מכם לא צריך להרגיש חנוק במקום המגורים שלכם
וזה לא משנה אם הצד השני מבין או לא מבין את הקושי, עצם זה שקיים קושי חשוב שהוא יקבל מענה (בין אם במעבר ובין אם בהשארות אך נתינת מענה להרגשה בדרך אחרת)
התעלמות או הקטנת ההרגשה יכולה לגרום לתסכול וכאב שיכול להתפוצץ עם הזמן

בהצלחה בתהליך הבירור שלכם!


לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ו 23:59

היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות

אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.

צרחות שבחיים לא שמעתי

לא אנושיות ממש

אני עוד מתאוששת מזה

הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה

עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי

כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר

וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה

וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות


 

והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם

פשוט קמתי ויצאתי מהבית

והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן


 

אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה

אני שותקת מלא בדרך כלל

והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד

ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס


 

בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי

ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי

מי יגן עליו בחיים האלו?

 

אוף,ממש קשה מה שאת מתארתעל הנס

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.


אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לא הייתי נוסעת שוב לשבת איתהרוני 1234
אם החמים בסדר אז הייתי נוסעת לשבת אצלם רק אם אין אחים אחרים באותה שבת.
^^^ ממשכורסא ירוקה.אחרונה
זאת גיסה, לא חמות. לא יקרה כלום אם תתרחקו ממנה, ואם בעלך לא מבין למה אז שווה להתייעץ עם הרב שלו אם זה הסגנון שלכם או ללכת לפגישה ממוקדת של יעוץ זוגי בנושא הזה
העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן

אולי יעניין אותך