דוממים -
איך היית שם בשקט
כולך ילד..
מנופף בקול
יריות חזקות
ואתה לא עונה !
אם היה אפשר להפסיק
את
הכאב
איך אמא התפללה
כאילו הנורא מכל
קרה ..
כל צעד שלך ...
דממה
גסה
ואמא זועקת
התחילה הפעולה!
אבא
שקט
ואמא
אמא בוכיה
...
התגנבתי לחדר
בלי אוויר לנשימה
איך החולצה שלך על הרצפה
מזכירה
מציאות מדומה
כאילו זועקת
אל תרימי אותי
הוא עוד יחזור
וילבש אותי
ובאמת שניסינו
איך לילות שלמים לא ישנו
מפוחדים לגורלך
ואתה מלאך קטן
הלכת וחזרת
החזרת לנו את הנשימה
לא נשכח
את הרעים שהיו
ובין רגע
נפלו.
משאירים מציאות
פעורה
והנה יום הזכרון מגיח
ואתה מדליק את הנר
איך אתה בר מזל
וכל פעם חושב
החולצה נשארה
יתומה
ושרשרת של אין סוף.
נגדעה
ועומד בצפירה
וקול הרגש שוב עלה
כל פעם שחי
נושא את הלפיד
יצאת מהמלחמה
שברת את השרשרת
מבקש מחילה.
שלא הצלחת לשבור אותה
קצת אחרת..
לעולם לא נשכח אותכם
ילדים אהובים
איך בשקט בשקט
הפכתם דוממים.
© הפי
שנכה כולנו לחיות חיים משמעותיים .. אל תתייאשו במסע שלכם.



