ותראי איך הוא מגיב. בנים הרבה פעמים פחות מודעים בהקשר הזה

אני רוצה שזה יהיה משהו שהוא עושה באמת מהלב ולא כהצגה כי אני ביקשתי ממנו ... אני רואה לדוגמא את אחים שלי הנשואים שתקופת הדייטים באמת הביאו דברים (מכתבים , מתנות וכו) אז השאלה אם זה משהו שיכול באמת להשתנות ולבוא מהלב 

את המילים את יכולה לומר, בטח בשלב שאת מרגישה שאתם "רציניים".

הגיוני מאוד שהוא חושב שהוא מביע את זה בדרכים אחרות, בשלב הזה חשוב להתחיל לדבר על הדברים האלה, ולמצוא נקודות גישור.

אם הוא לא מפנים, או עושה את זה מהשפה ולחוץ, את תרגישי. אם הוא משתדל מבפנים, את גם תרגישי, גם אם זה לא יהיה מדויק.

המון בהצלחה! כך או כך, זה יתן לכם כיוון

הוא לא יכול לדעת לבד מה את אוהבת ולמה את מצפה. הוא יכול לרצות שתהיי שמחה, אבל אם הוא ישמע ממך שזה סוג הדברים שמשמחים אותך זה יתן לו הזדמנות לעשות את הדברים האלה.

ולגבי הפחד - כל זוג מתחתן עם פער מסוים ולומדים להכיר את הצורך של הצד השני לאט לאט.

אז אני לא יודעת איך לעשות את זה 

את יכולה לספר לו "אני אוהבת כך, וטוב לי כך, וכשעשית משהו מסוים מאד אהבתי את זה וזה שימח אותי"

לדבר על עצמך, על מה את אוהבת, מה היה בעבר ששימח אותך.

הוא רוצה לעשות לך טוב, הוא פשוט לא יודע מה את צריכה

לצורך העניין הורה, או חברה ממש טובה. איך את מבקשת ממנה משהו? האם זה לוחץ? משוחרר? תנסי לבחון את הקושי הזה מול החבר, ולראות איפה הוא עומד בהקשר הזה. הדבר הכי חשוב בקשר בסוף, הוא קיום הרצונות שלך.

יש לך בדמיון תרחיש שעלול לקרות. התרחיש הזה מונע ממך לעבור לשלב הבא בקשר.

אפשר להציע לך אפשרות לתרחיש אחר?

אולי תלמדי אותו מה עושה לך טוב וכיף ומה משמח אותך והוא לאט לאט ילמד?

זה יכול להיות גם אפשרי? - במידה וכן, את רואה דרך לנסות לפעול למען שתרחיש זה יקרה?

גם ביחס לשימת לב - אפשר לפתח רגישות לדברים מסויימים, צריך לעבוד על וזה אפשרי.

אם תראי שהוא מתקדם בזה ומתחיל לשים לב - זה יעזור לך?

זה מרגיש לי כמו איזה משהו לא קשור לדבר עליו 

תכתבי לו מכתב, או תעשי לו מחווה כלשהי. ורוב הסיכויים שזה יגרום לו לעשות גם בשבילך. 

ואם גם אחר כך הוא לא יעשה לך מחוות, אז תדברי איתו על זה, תגידי שזה ישמח אותך אם יעשה גם בשבילך.

פשוט הקשר שלכם עוד לא נכנס למקום הזה. כנראה שהוא בכלל לא חשב על זה. וברגע שאחד הצדדים מביא את המקום של הנתינה אחד לשני, אז זה יעורר את הצד השני לתת גם כן. 

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳