מה אנחנו דגים שצריכים להתפס ברשת?...

קשה לי עם בנים ששולחים הודעות באופן רנדומלי....

אחכ מתפלאים למה לא מגיבים...

לא אמרתי באופן רנדומלי.

אבל במצב כזה שבנות לא עונות ואתה לא יודע מי תענה ומי לא - מאוד מאוד הגיוני לשלוח לכמה שנראות לך שיכולות להתאים.

אני דווקא מאוד מבין בנות שלא עונות. לצערי גם יצא לי לא לענות בכמה מקרים ואני בכלל בכלל לא מצדיק את זה. יש בזה חוסר נעימות.

ברור שאם שתיים יענו לי אני לא אתכתב במקביל ואגיד לאחת מהן שכרגע אני בודק משהו.

את יכולה לראות את זה מהמקום של הגבר ולהבין את הצורך?

אני שואל למה נעלמות באמצע השיחה.

זה יכול להיות מאוד מצער אבל זה מה שקורה.

ת'אמת שקרה לי כבר פעם אחת שקיבלתי רגליים קרות אחרי שפניתי למשהי.

לא מצדיק בכלל בכלל שלא עונה אבל באמת כדאי שהצפייה תהיה תואמת.

אני יודע שאם מישהי לא מחוברת למשל, הרבה מאוד פעמים היא לא תענה.

אני מבינה,

דיברתי על התופעה של לראות כרטיסים ופשוט לשלוח בלי היכר ובלי קשר אם זה באמת מתאים או לא.

ורק הדיבור הזה עושה לי בחילה מחילה.

פשוט השוק בשר הזה מגעיל אותי.

חלילה לא משהו אישי כלפי הגברים ששולחים הודעות,

אלא עצם זה שככה מכירים דרך מליון כרטיסים וצ'יטוטים מיותרים...

ויש כאלה שמתחילים שיחה עם אחד ותוך כדי צריכים לענות לעוד 3.

וההרגשה הזאת כאילו כל בני ובנות הדור פרוסות לפניך רק תבחר את ההכי טוב. בעע

(חבל שהיום זה כמעט הדרך היחידה... באמת כואב...)

הנעלמים ואינם עולמים

קוראים הודעתם ואינם מגיבים

עושים מאהבה 

ומתייסרים במצפונים

וברצינות-

זה קורה מאלף סיבות,

אולי השהתה את הכרטיס ולכן הוא לא זמין. 

לפעמים פשוט אין כח אפילו לעדכן שזה לא מתאים.

אולי יש איזה הצעה יותר רלוונטית מחוץ לאתר.

יש מפה ועד הודעה חדשה

הצדקה - בדר"כ לא.

אני חושב שגם את מסכימה עם זה, רק חשוב להגיד.

אבל באמת להוסיף שהמצב ששולחים לך הודעות כל הזמן הוא מצב אחר שבאמת טיפה יותר קשה.

אני גם חושבת שחשוב להגיב ולעדכן לא משנה מה...

פשוט לפעמים הבן אדם לא מחובר או לא זמין ושולחים הרבה הודעות

ושרוצים להשהות את הכרטיס אז מבאס שצריך לחכות לבן אדם

בקיצור צריך לעשות מקסימום מאמצים כדי לדאוג שאדם יקבל מענה לדעתי

אבל יש מצבים שצריך גם להבין שמסיבות שונות זה לא קרה... 

גם הגברת שחתכה אותי אחרי חצי שעה שהגעתי עד אליה בנסיעה של 40 דקות לכל כיוון אני מאוד משתדל לא לשפוט. 

אני חושב שחשוב לעשות הפרדה מוחלטת בין השפיטה שלנו לבין המעשה כשלעצמו.

השאיפה (האידיאלית) - לשפוט, בחיים לא.

בחינה של המעשה עצמו אם הוא ראוי - תמיד לבחון זאת, ולתת תשובה מדוייקת.

אולי לא צריך לשפוט 

אבל חשוב גם שלא נשקר לעצמנו שבגלל שאנחנו מבינים אנחנו לא פגועים או מאוכזבים

כי כן צריך לתת מקום לרגש הפגוע, אפילו אם מבינים את המניע של הצד השני...

ואם אפשר לדבר על זה אז מעולה.

(הלכתי קצת רחוק, לא התייחסתי ספציפית למקרה שציינת... אלא באופן כללי)

זה מורכב מכמה עניינים שונים שצריך לצרף אותם.

צריך הבחנה דקה טיפה כדי לחבר את כולם ביחד.

השיפוטיות עצמה היא להגדיר מה הבנאדם אמור להיות.

לדוגמא - אני מצפה ממנו שיהיה צדיק והוא עושה מעשה של רשע.

כאשר ישנה אובייקטיביות 'קרה' אז אין שיפוטיות.

אני מבין שאני לא אחראי/קובע מה הבנאדם צריך לעשות או לא לעשות.

שגם אם מזהים אצל הזולת תכונה שאיננה חיובית עדיין אפשר לא שפוט אותו.

נגיד, הוא מתעצבן בקלות - בסדר. לא כולם הכי נוחים. זה קורה. ככה הוא ואני בוחר להוציא את עצמי מנקודת הכרעה ביחס אליו.

שיכלתי לשפוט באוטומט בתור משהו שלילי?

אל תיקח את זה אישית... רוב הבנות היום לא יודעות שובע.. הצניעות מהן והלאה...

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳