כי זו הקשבה שהאדם מקשיב מתוך הפגישה הזאת לפרספקטיבה של קשר שלם שאמור להיות למשך חיים שלמים. כלומר מתוך ההצצה הראשונית הזאת הוא ממש יודע מי עומד מולו לעומק ולרוחב.

ואגב אומר, יש כלל כזה שאני די בטוח שהוא נכון- שככל שהפגישה יותר מתקדמת- ככה יש סיכוי שהיא יותר משקפת את האדם. תגידי לי אם את מסכימה עם הכלל. 

אם אני לא יודע לדייק עד כמה מה שתיארו לי בבירורים וגרם לי לרצות להיפגש איתו ומה שאני רואה לנגד עיני- מסונכרנים

- אז איך בדיוק אפשר להגיד שזה נקרא בירור? איך אפשר לייחס להחלטה במצב כזה וודאות גמורה?

כאן בסה"כ מרגישים את ההווה בצורה מאוד בהירה וברורה

יש חיבור או אין חיבור.

זה מאוד פשוט.

רק באמת מצריך מה שאילת השחר כתבה הרבה מודעות, כנות, הרבה הקשבה פנימית וכו'

היה לי כאן כבר בעבר דיונים על זה.

לא אמרתי שבפגישה אחת נחליט אם הוא בעלי או לא, אם הוא נכון לי להקמת בית או לא.

התכוונתי רק להרגיש אם יש זרימה וכימיה ביננו ברמה הכי בסיסית שיש שמאפשרת רצון להמשיך את הקשר.

זהו, נטו זה.

זה לחלוטין משהו שמרגישים דיי מייד. ואני יכולה לעשות על זה סקר שכמעט כולם מרגישים את זה מיד

פשוט לא היו בטוחים בעצמם או רצו לברר את זה קצת יותר אם הם "צודקים"...

אבל בגדול, נדיר שמישהו יגיד לי "הרגשתי שאנחנו לא קשורים, אבל וואלה פגישה שניה הרגשתי שיש על מה לדבר" 

אנחנו מרגישים חיבורים. זה בוודאות.

השאלה כמה אנחנו סומכים על עצמנו וכמה אנחנו פתוחים להרגשות האלו

או שאנחנו הולכים עם עיניים רגשיות עצומות ורק פועלים מתוך השכל

שאת זה וואלה לא מאחלת לאף אחד.

כי השכל מצד אחד הוא מאוד ישר והגון אבל ללא שיתוף פעולה של הלב והאינטואציה

אתה לגמרי גם יכול ללכת לאיבוד ואף לטעות בטעויות שיעלו חלילה בגירושים... 

כשמדובר בשני אידוודואלים הגיוני שהם לא ימצאו בניהם משותף כדי להמשיך להיות בקשר (שניהם ביחד או אחד מהם לחוד).

התפיסה שadvfb הציג בה האדם הוא אינדיבידואל.

ולמה שתהיה כימיה בפגישה אחת? או תוך 2 כאלה?

יש שתי אפשרויות, (ובעצם שלוש-)

או שנדייק יותר את כישורי הבירורים שלנו, וניפגש עם אנשים שבאמת יש לנו טעם להמשיך איתם לפגישה שמונה.

או שאכן נברר ברצינות (ולא כמו מה שבד"כ קורה עכשיו... זה נראה לי מאוד לא רציני להחליט תוך פגישה אם מתאים לי או לא) האם הוא מתאים, ורק כשאכן נגיע למסקנה ברורה בענין או קרובה לוודאית- נקבל החלטה.

ויש גם אפשרות שלישית, שלא נגיד על עצמנו שאנחנו מתייחסים לאדם כאינדיבידואל, כשאנחנו לא כאלה במציאות, כי אנחנו עושים השוואות בין סגנונות/ אנשים בתוך הקשר במקום להיפגש עם האדם כפי שהוא, בפני עצמו.

והכי טוב- אולי הפיתרון נמצא עכשיו בשרשור שפתחו על ממליצים,

שלא ניתן ממליצים שלא באמת משקפים אותנו. זו בעיה, וזה סתם תוקע את הדייטים.

אני חושב שאם זה לא קשור בכלל- זה יכול להימנע מראש. או על ידי תמונה או שתיים, או על ידי שיפור הבירורים.

בחיי שאני לא מבין למה לתת ממליצים שמייפים את המציאות. במה זה מועיל לאדם עצמו?
בהחלט מכיר את התופעה, לא מבין אותה.

אבל זה המצב, אני חושב שאפשר לעקוף אותה ולברר מכמה כיוונים. לא רק עם חבר, אפשר גם רב, מורה, אפשר גם מכרים מסיטואציות כאלה ואחרות.

אני לא חושב שזה מוצדק כל כך להיפגש עם אנשים לפני שאני יודע שפוטנציאלית זה יכול להתאים לי (כלומר במקרה שזה וודאי לא מתאים)

לפעמים אנשים טועים מבירורים מסיבות שונות ומשונות

וגם לא לכולם יש נסיון וחוש כזה.

הכל טוב

לדעתי זה אכן משהו שהוא שחור/ לבן. זה לא מהתחום האפור...

ואם זה לא שחור לבן- אז איך בדיוק זה הופך ל'ידיעה' בזמן כה קצר?

אתה מסכים עם זה שאנשים טועים בבירורים? אפשר להביע אמפתיה כלפי זה?

גם אני טועה המון פעמים בבירורים. בתחום האפור, לא השחור- לבן. כלומר בפרטים, לא בכללים. אני אדע מראש מה הסגנון התורני של הבחורה, ועוד כמה דברים כלליים.. אתה יודע. אין ענין לצאת סתם עם מישהי ואח"כ לגרום עוגמת נפש לי, ובעיקר- לה

ויש מי שיטעה בדבר אחר - וגם גכלפיו אני יכול להביע אמפתיה

כחלק מהרגישות הנדרשת צריך לברר מראש את כל מה שאני יכול לברר כדי לחסוך מהבחורה/ הבחור עוגמת נפש מיותרת.

ולהיפגש רק עם אדם שהוא באמת פוטנציאלי.

ואם זה מתנהל ככה-

אז על מה בדיוק אפשר להחליט אחרי פגישה אחת?

במקרה שבו בנאדם יוצא כל הזמן עם בנות שלא מתאימות לו ונפגש רק פעם אחת - זה באמת לא חכם, גם מצידו וגם מצד ואהבת לרעך כמוך

במקרה שמדי פעם נופלת טעות ואדם משתדל סה"כ על פי הכלים השונים שיש ברשותו - בסדר.

נקודה שאני רואה צורך להוסיף ביחד האמירה האמיתית שלך - 

היו מקרים יוצאי דופן שבהם מהאינטרקציה בפגישה היתה ממש לא תואמת את הרושם מהבירורים ויכולות להיות לזה המון סיבות שאין צורך לפרט אותם.

באופן אישי, כל פעם שאני בא לדייט אני לא בא בתחושה שמאה אחוז זהיתי בבירורים.

יש הצעות שאני נענה אליהם ואני יותר בטוח בהם ויש הצעות אני נענה אליהן ואני פחות בטוח בהן. יש פה סקאלה מסויימת.

צריך איזון מסויים. לא להפיל כל הצעה בגלל חוסר ודאות מסויימת, מצד שני לא להענות לכל הצעה. מסכים? 

כלומר בבחינת- קורה שטועים?

ברצינות, אני באמת מסכים שזה אמור להיות ככה.

אבל לא תמיד מה ש'אמור' קורה - מסיבות שונות ומשונות ולכן כדאי להערך לכל תרחיש.

בכמות המקרים שזה קורה...

משמע שזה הרבה מעבר לטעויות מקומיות

רק את נפשי שלי אני יכול לומר.

אם זה ברמות כאלה 

משהו שגם בבירורים לא יכולתי לברר?

אבל בחיים תמיד יהיה פער בין ההתרשמות מהבירורים לאינטרקציה עם האדם עצמו ולכן תמיד יהיה החשש במידה כזו או אחרת - "האם צדקתי בבירורים?". זה הגיוני.

לבוא לדייט באמירה ש"בטוח זה ימשיך לעוד פגישה" זה לא נראה לי בריא

ככה המידע שיש לי על האדם הוא יותר אפסי, ואני חושב שזה פחות מצדיק לצאת לקשר עם אדם ככה. אמרתי מצדיק, כי זה לא רק בחירה שלי, זו בחירה שמשפיעה גם על האדם איתו אני יוצא- למשל: עוגמת נפש שתיגרם לו.

בעצם אני אשאל את השאלה:

מה המטרה של הבירורים? סתם לסמן וי שבאמת ביצעתי את השלב הזה?

או מטרה אחרת? (ואם כן- מהי?)

ככה זה אומר שלא עשיתי את תפקידי, קרי: שלא ביררתי. בעיני פער כזה לא מצדיק פגישה, כי זה מראש מאוד לא רגיש כלפי האדם איתו אני נפגש

בדייטים הראשונים שלי לא קלטתי כל כך את ההתננהגות בדייטים והדייט היה שונה מאוד ממה השחבר ששדך אותי הכיר אותי וממה שאני מכיר את עצמי.

יכולות להיות סיבות מגוונות למה יש פער בין ההתרשמות בבירורים לבין המפגש עצמו.

וזה לא לינארי - גם אם ביררתי כמו שצריך, יכולה להיות סקאלה של סטיית תקן שגם יכול לא לאפשר מפגש שני.

הגיוני שלא תסתדרו

אתה מדבר עם בנאדם כשעה והוא מוציא בפה מה שיש לו בראש.

לפעמים הראש של שני אנשים אידוודואלים שונה בצורה מהותית,

אנשים יכולים להיות בעלי שאיפות, מחשבות, רצונות, רגשות שונים לגמרי שלא נפגשים זה עם זה.

אתן לך דוגמא בקטע הדתי -

נפגשתי עם מישהי שהתלהבה על חבדניק שמביא לאנשים ליטול לולב בסוכות והבנתי שהיא ב'ראש דתי' שונה משלי. ברור לי שזה לא רק האמירה הספצפית הזאת שלה אלא השיח שהיא העלתה לאורך כל הדייט. אם היא היתה מדבר על רב חיים בדייט אז אתה מבין שהייתי מזהה ראש אחר ;)

מבין?

באמת לוקח אחריות על זה. אבל זאת טעות אנושית וזה נורמלי שטועים.

כמו כן הבירורים בטבעם לא ברורים תמיד עד הסוף ויש פעמים שבהם צריך לראות את הבנאדם כדי להבין יותר.

לפעמים הגישה היא לא נכונה (מחוסר ידע אולי)

ולפעמים באמת יש 'חוסר מזל' שעשית הכל כדי שלא תהיה פגישה לחינם וכך יצא.

מדעי החברה זה לא מדע מדוייק ולכן לא הייתי קובע מסמרות מוחלטים באף אמירה שהיא כמעט.

@כלי פשוט - התכוונתי על ההכללות של 'בנים' ו'בנות'.

אם אני עושה משהו או לא משהו זה לא בגלל שאני בן, זה בגלל שאני אני.

אלא למשמעות הקיומית הרגשית שלו.

אני חווה את עצמי כאינדוודואל ולכן לא משנה אם אני עושה את זה מתוקף היותי בן או מתוקף היותי משהו אחר - אני עושה את זה כי אני כזה וזה מה שמשמעותי עבורי ולא אף דבר אחר

להתמלא במחשבות טובות וממילא החושך נעלם...

(לא אומר שזה פשוט, אלא לאפוקי מלהתמודד מול זה ממש)

להיות אינדוודואל.

ברור שהכללות עוזרות בכל מיני מקרים.

כאינדיבידואל חשוב מאוד.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.