כי זו הקשבה שהאדם מקשיב מתוך הפגישה הזאת לפרספקטיבה של קשר שלם שאמור להיות למשך חיים שלמים. כלומר מתוך ההצצה הראשונית הזאת הוא ממש יודע מי עומד מולו לעומק ולרוחב.

ואגב אומר, יש כלל כזה שאני די בטוח שהוא נכון- שככל שהפגישה יותר מתקדמת- ככה יש סיכוי שהיא יותר משקפת את האדם. תגידי לי אם את מסכימה עם הכלל. 

אם אני לא יודע לדייק עד כמה מה שתיארו לי בבירורים וגרם לי לרצות להיפגש איתו ומה שאני רואה לנגד עיני- מסונכרנים

- אז איך בדיוק אפשר להגיד שזה נקרא בירור? איך אפשר לייחס להחלטה במצב כזה וודאות גמורה?

כאן בסה"כ מרגישים את ההווה בצורה מאוד בהירה וברורה

יש חיבור או אין חיבור.

זה מאוד פשוט.

רק באמת מצריך מה שאילת השחר כתבה הרבה מודעות, כנות, הרבה הקשבה פנימית וכו'

היה לי כאן כבר בעבר דיונים על זה.

לא אמרתי שבפגישה אחת נחליט אם הוא בעלי או לא, אם הוא נכון לי להקמת בית או לא.

התכוונתי רק להרגיש אם יש זרימה וכימיה ביננו ברמה הכי בסיסית שיש שמאפשרת רצון להמשיך את הקשר.

זהו, נטו זה.

זה לחלוטין משהו שמרגישים דיי מייד. ואני יכולה לעשות על זה סקר שכמעט כולם מרגישים את זה מיד

פשוט לא היו בטוחים בעצמם או רצו לברר את זה קצת יותר אם הם "צודקים"...

אבל בגדול, נדיר שמישהו יגיד לי "הרגשתי שאנחנו לא קשורים, אבל וואלה פגישה שניה הרגשתי שיש על מה לדבר" 

אנחנו מרגישים חיבורים. זה בוודאות.

השאלה כמה אנחנו סומכים על עצמנו וכמה אנחנו פתוחים להרגשות האלו

או שאנחנו הולכים עם עיניים רגשיות עצומות ורק פועלים מתוך השכל

שאת זה וואלה לא מאחלת לאף אחד.

כי השכל מצד אחד הוא מאוד ישר והגון אבל ללא שיתוף פעולה של הלב והאינטואציה

אתה לגמרי גם יכול ללכת לאיבוד ואף לטעות בטעויות שיעלו חלילה בגירושים... 

כשמדובר בשני אידוודואלים הגיוני שהם לא ימצאו בניהם משותף כדי להמשיך להיות בקשר (שניהם ביחד או אחד מהם לחוד).

התפיסה שadvfb הציג בה האדם הוא אינדיבידואל.

ולמה שתהיה כימיה בפגישה אחת? או תוך 2 כאלה?

יש שתי אפשרויות, (ובעצם שלוש-)

או שנדייק יותר את כישורי הבירורים שלנו, וניפגש עם אנשים שבאמת יש לנו טעם להמשיך איתם לפגישה שמונה.

או שאכן נברר ברצינות (ולא כמו מה שבד"כ קורה עכשיו... זה נראה לי מאוד לא רציני להחליט תוך פגישה אם מתאים לי או לא) האם הוא מתאים, ורק כשאכן נגיע למסקנה ברורה בענין או קרובה לוודאית- נקבל החלטה.

ויש גם אפשרות שלישית, שלא נגיד על עצמנו שאנחנו מתייחסים לאדם כאינדיבידואל, כשאנחנו לא כאלה במציאות, כי אנחנו עושים השוואות בין סגנונות/ אנשים בתוך הקשר במקום להיפגש עם האדם כפי שהוא, בפני עצמו.

והכי טוב- אולי הפיתרון נמצא עכשיו בשרשור שפתחו על ממליצים,

שלא ניתן ממליצים שלא באמת משקפים אותנו. זו בעיה, וזה סתם תוקע את הדייטים.

אני חושב שאם זה לא קשור בכלל- זה יכול להימנע מראש. או על ידי תמונה או שתיים, או על ידי שיפור הבירורים.

בחיי שאני לא מבין למה לתת ממליצים שמייפים את המציאות. במה זה מועיל לאדם עצמו?
בהחלט מכיר את התופעה, לא מבין אותה.

אבל זה המצב, אני חושב שאפשר לעקוף אותה ולברר מכמה כיוונים. לא רק עם חבר, אפשר גם רב, מורה, אפשר גם מכרים מסיטואציות כאלה ואחרות.

אני לא חושב שזה מוצדק כל כך להיפגש עם אנשים לפני שאני יודע שפוטנציאלית זה יכול להתאים לי (כלומר במקרה שזה וודאי לא מתאים)

לפעמים אנשים טועים מבירורים מסיבות שונות ומשונות

וגם לא לכולם יש נסיון וחוש כזה.

הכל טוב

לדעתי זה אכן משהו שהוא שחור/ לבן. זה לא מהתחום האפור...

ואם זה לא שחור לבן- אז איך בדיוק זה הופך ל'ידיעה' בזמן כה קצר?

אתה מסכים עם זה שאנשים טועים בבירורים? אפשר להביע אמפתיה כלפי זה?

גם אני טועה המון פעמים בבירורים. בתחום האפור, לא השחור- לבן. כלומר בפרטים, לא בכללים. אני אדע מראש מה הסגנון התורני של הבחורה, ועוד כמה דברים כלליים.. אתה יודע. אין ענין לצאת סתם עם מישהי ואח"כ לגרום עוגמת נפש לי, ובעיקר- לה

ויש מי שיטעה בדבר אחר - וגם גכלפיו אני יכול להביע אמפתיה

כחלק מהרגישות הנדרשת צריך לברר מראש את כל מה שאני יכול לברר כדי לחסוך מהבחורה/ הבחור עוגמת נפש מיותרת.

ולהיפגש רק עם אדם שהוא באמת פוטנציאלי.

ואם זה מתנהל ככה-

אז על מה בדיוק אפשר להחליט אחרי פגישה אחת?

במקרה שבו בנאדם יוצא כל הזמן עם בנות שלא מתאימות לו ונפגש רק פעם אחת - זה באמת לא חכם, גם מצידו וגם מצד ואהבת לרעך כמוך

במקרה שמדי פעם נופלת טעות ואדם משתדל סה"כ על פי הכלים השונים שיש ברשותו - בסדר.

נקודה שאני רואה צורך להוסיף ביחד האמירה האמיתית שלך - 

היו מקרים יוצאי דופן שבהם מהאינטרקציה בפגישה היתה ממש לא תואמת את הרושם מהבירורים ויכולות להיות לזה המון סיבות שאין צורך לפרט אותם.

באופן אישי, כל פעם שאני בא לדייט אני לא בא בתחושה שמאה אחוז זהיתי בבירורים.

יש הצעות שאני נענה אליהם ואני יותר בטוח בהם ויש הצעות אני נענה אליהן ואני פחות בטוח בהן. יש פה סקאלה מסויימת.

צריך איזון מסויים. לא להפיל כל הצעה בגלל חוסר ודאות מסויימת, מצד שני לא להענות לכל הצעה. מסכים? 

כלומר בבחינת- קורה שטועים?

ברצינות, אני באמת מסכים שזה אמור להיות ככה.

אבל לא תמיד מה ש'אמור' קורה - מסיבות שונות ומשונות ולכן כדאי להערך לכל תרחיש.

בכמות המקרים שזה קורה...

משמע שזה הרבה מעבר לטעויות מקומיות

רק את נפשי שלי אני יכול לומר.

אם זה ברמות כאלה 

משהו שגם בבירורים לא יכולתי לברר?

אבל בחיים תמיד יהיה פער בין ההתרשמות מהבירורים לאינטרקציה עם האדם עצמו ולכן תמיד יהיה החשש במידה כזו או אחרת - "האם צדקתי בבירורים?". זה הגיוני.

לבוא לדייט באמירה ש"בטוח זה ימשיך לעוד פגישה" זה לא נראה לי בריא

ככה המידע שיש לי על האדם הוא יותר אפסי, ואני חושב שזה פחות מצדיק לצאת לקשר עם אדם ככה. אמרתי מצדיק, כי זה לא רק בחירה שלי, זו בחירה שמשפיעה גם על האדם איתו אני יוצא- למשל: עוגמת נפש שתיגרם לו.

בעצם אני אשאל את השאלה:

מה המטרה של הבירורים? סתם לסמן וי שבאמת ביצעתי את השלב הזה?

או מטרה אחרת? (ואם כן- מהי?)

ככה זה אומר שלא עשיתי את תפקידי, קרי: שלא ביררתי. בעיני פער כזה לא מצדיק פגישה, כי זה מראש מאוד לא רגיש כלפי האדם איתו אני נפגש

בדייטים הראשונים שלי לא קלטתי כל כך את ההתננהגות בדייטים והדייט היה שונה מאוד ממה השחבר ששדך אותי הכיר אותי וממה שאני מכיר את עצמי.

יכולות להיות סיבות מגוונות למה יש פער בין ההתרשמות בבירורים לבין המפגש עצמו.

וזה לא לינארי - גם אם ביררתי כמו שצריך, יכולה להיות סקאלה של סטיית תקן שגם יכול לא לאפשר מפגש שני.

הגיוני שלא תסתדרו

אתה מדבר עם בנאדם כשעה והוא מוציא בפה מה שיש לו בראש.

לפעמים הראש של שני אנשים אידוודואלים שונה בצורה מהותית,

אנשים יכולים להיות בעלי שאיפות, מחשבות, רצונות, רגשות שונים לגמרי שלא נפגשים זה עם זה.

אתן לך דוגמא בקטע הדתי -

נפגשתי עם מישהי שהתלהבה על חבדניק שמביא לאנשים ליטול לולב בסוכות והבנתי שהיא ב'ראש דתי' שונה משלי. ברור לי שזה לא רק האמירה הספצפית הזאת שלה אלא השיח שהיא העלתה לאורך כל הדייט. אם היא היתה מדבר על רב חיים בדייט אז אתה מבין שהייתי מזהה ראש אחר ;)

מבין?

באמת לוקח אחריות על זה. אבל זאת טעות אנושית וזה נורמלי שטועים.

כמו כן הבירורים בטבעם לא ברורים תמיד עד הסוף ויש פעמים שבהם צריך לראות את הבנאדם כדי להבין יותר.

לפעמים הגישה היא לא נכונה (מחוסר ידע אולי)

ולפעמים באמת יש 'חוסר מזל' שעשית הכל כדי שלא תהיה פגישה לחינם וכך יצא.

מדעי החברה זה לא מדע מדוייק ולכן לא הייתי קובע מסמרות מוחלטים באף אמירה שהיא כמעט.

@כלי פשוט - התכוונתי על ההכללות של 'בנים' ו'בנות'.

אם אני עושה משהו או לא משהו זה לא בגלל שאני בן, זה בגלל שאני אני.

אלא למשמעות הקיומית הרגשית שלו.

אני חווה את עצמי כאינדוודואל ולכן לא משנה אם אני עושה את זה מתוקף היותי בן או מתוקף היותי משהו אחר - אני עושה את זה כי אני כזה וזה מה שמשמעותי עבורי ולא אף דבר אחר

להתמלא במחשבות טובות וממילא החושך נעלם...

(לא אומר שזה פשוט, אלא לאפוקי מלהתמודד מול זה ממש)

להיות אינדוודואל.

ברור שהכללות עוזרות בכל מיני מקרים.

כאינדיבידואל חשוב מאוד.

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: