אוף.
הגדול עבר היום חיסון של גיל שנה
והוא ילד כלכך חכם ומפותח.
הוא הסתכל על האחות במבט כלכך מפוחד וחשדן,
הוא צרח את נשמתו ובכה בפאניקה
ואני מרגישה כלכך כאב בנשמה ומצפון של למה עשיתי לו אתזה..
בעיקר מצפון על למה לא פיצלתי לו את החיסון
מרגיש לי כלכך אכזרי לתת 3 זריקות במכה, ב2 הראשונות הוא כלכך צרח את נשמתו ובאחרונה כבר לא היה לו אוויר לבכות וזה כלכך הרג לי את הנשמה..
עכשיו אנחנו כמה שעות אחריי
ואני כלכך מתייסרת ממצפון, מפחדת שנתתי לו להרגיש שפוגעים בו, מפחדת שהוא הרגיש שפוגעים בו ואני לא מגנה עליו, כלכך עצוב לי ממה שהוא הרגיש.
כמובן שברגע שזה נגמר נתתי לו אינספור נשיקות וחיבוקים וגם שוקולד.
אוף אני בוכה
הגדול עבר היום חיסון של גיל שנה
והוא ילד כלכך חכם ומפותח.
הוא הסתכל על האחות במבט כלכך מפוחד וחשדן,
הוא צרח את נשמתו ובכה בפאניקה
ואני מרגישה כלכך כאב בנשמה ומצפון של למה עשיתי לו אתזה..
בעיקר מצפון על למה לא פיצלתי לו את החיסון
מרגיש לי כלכך אכזרי לתת 3 זריקות במכה, ב2 הראשונות הוא כלכך צרח את נשמתו ובאחרונה כבר לא היה לו אוויר לבכות וזה כלכך הרג לי את הנשמה..
עכשיו אנחנו כמה שעות אחריי
ואני כלכך מתייסרת ממצפון, מפחדת שנתתי לו להרגיש שפוגעים בו, מפחדת שהוא הרגיש שפוגעים בו ואני לא מגנה עליו, כלכך עצוב לי ממה שהוא הרגיש.
כמובן שברגע שזה נגמר נתתי לו אינספור נשיקות וחיבוקים וגם שוקולד.
אוף אני בוכה
) וזה אמנם לא חוויה כיפית מאין כמוה, אבל לא נורא בכלל ואחרי חלקיק שניה כבר לא כואב, אפילו כשהמחט עדיין בפנים. מה שכואב זה רגע ההחדרה עצמו וזהו. אז הוא לא כזה מסכן ולא צריך כל כך לרחם עליו... ליפול בחוץ כואב יותר, או לסגור מגרה על היד, או שחבר במעון דוחף או מרביץ, או לדרוך על לגו... בקיצור הילדון שלך יודע להתמודד עם חוויות כאלה 
היא ממש דיברה איתה לפני, התנצלה שיכאב ואמרה לה שהיא אוהבת אותה ומכאיבה לה לטובתה וזה יעבור מהר..