סביב 3 חודשים ..וזה קסם .

אני אולי אתחרט בהמשך אבל זה פשוט קסם ילד בגיל הזה שנרדם לבד ויודע לחזור לישון ..

גם אצלי לא הסכימה מוצצים

רלפוקס? 

ואיפה באמת בודקים ?

ואם יש מה עושים ?

והאמת זה  גם לא נראה ככה

הוא לא פולט בקושי

מוציא אויר מאוד יפה אחרי אוכל מיד

הוא יונק או על תמ"ל?

צואה רירית למשל זה סימן מובהק לרגישות לחלב (שיכולה לבוא גם עם רגישות לסויה)

שיבדוק אותו. משם להמשיך.

צריך קודם כל לשלול סיבות רפואיות

ואם עלייך הוא רגוע, אז תשימי כמה שיותר במנשא.

את יכולה לתת גם לילדים הגדולים להיות איתי במנשא.

הייתה לי תינוקת כזו שבכתה בלי סוף, זה קשוח ברמות.

האם טיול בעגלה יכול לעזור לפעמים?

אצלי לא מצאתי סיבה, בסוף בסוף זה עבר. בערך בגיל שנתיים וחצי, והיום היא בת 9 ולידה רגישה ברמות.

אני חושבת שכתינוקת הרגישות שלה התבטאה בבכי, כילדה היא פשוט ילדה אמפטית לסביבתה כזו שאפשר לתת לה לשמור על האחים שלה והיא תהיה מדהימה, מקווה שזה מעודד.

אני עוד פעם פורקת

מרגישה שזה נותן לי אויר

סליחה על הטרחנות....

לא עוזר טיול בעגלה

יותר נכון עוזר לכמה דקות וזהו

האמת קראתי אותך ונבהלתי

בגיל שנתיים וחצי רק זה עבר ???

אני לא מסוגלת לחשוב קדימה יותר מיום אחד...אז לחשוב על עוד שנתיים וחצי...

אני רק עוד יותר בוכה...

עבר בגיל שנתיים וחצי.

לכן ממליצה לטפל כבר עכשיו, ולא לצפות שעוד חודש יהיה יותר טוב.

בדיעבד מצטערת שלא עשינו יותר אז.

היום הוא ילד מהמם!!! אבל עדיין בבית יכול להיות ממש עקשן על שטויות ולהעלב בקלות. 

הוא היה פולט המון!! הרופא לא רצה לבדוק ריפלוקס כי הוא עולה יפה במשקל...

ביררתי על אסטואותופיה (איך שלא כותבים את זה.. ) בסופו של דבר לא הלכנו...

מנשא לא הסכים כמעט בכלל עד גיל די גדול אולי שנה/שנה וחצי.

היתה ביננו חלוקת עבודה- אחד מההורים איתו, ואחד עם ה3 האחרים...

סליחה שאין לי עצות ועידודים❤️ אנחהו לא מצאנו שום פתרון (וחיפשנו הרבה). כן בדיעבד כנראה מצאנו סיבה... (אבל אני מעדיפה לא לכתוב אותה פה)

רק שולחת לך חיבוק גדול בהתמודדות הקשה הזו

עבר בגיל שנה

אבלעבר כשהבנו שהוא מאד רגיש ולכן

השתדלנו להמנע מחשיפה לרעש

החלפנו לתאורה רכה

בגדים רק 100 כותנה רכים ולפרום תויות

המנעות מחשיפה לריחות

זה עזר..

בשביל תינוקוץת רגישים מאד העולם הוא מקום מאיים ומציף חושית.

צריך לעזור להם לווסת.

וחיבוק. זה היה קשוח ברמות.

במיוחד אמא עייפה אחרי לידה.

אז קודם כל את נורמלית לגמרי שקשה לך!

ממליצה לנסות למצוא סיבות או דרכים להקל עליו. משהו מפריע לו כנראה.

ריפלוקס, כאבי בטן, גזים, רגישות למזון שאת אוכלת, לידה ארוכה וקשה בשבילו. בטח יש עוד סיבות שלא עולות לי כרגע.

אולי גימיני יוכל לכוון אותך. ואם לא, לכי לרופא ותתעקשי שיחשבו על כל הכיוונים מה יכול להפריע לתינוק כזה קטן.

וגם רפואה אלטרנטיבית.

ובאופן כללי, תדעי שיש סוגי בכי שונים לצרכים שונים. כדאי לקרוא על זה או לנסות לבדוק בצאט. ואולי זה יכוון אותך להבין מה מפריע לו. 

ולפעמים אני מזהה אם הוא עייף או רעב

אבל גם זה הלא עוזר לי

כי קשה לו להרדם (בלי מוצץ)

ואז נרדם סוף סוף

ומתעורר אחרי כמה דקות

כנל באוכל

אוכל (לא אוכל מנה שלמה ) נרגע לכמה דקות ושוב בוכה ורעב

ההסתובבות הזו סביבו כל הזמן כל הזמן

פשוט מתישה אותי עד הסוף.

לא מצליחה לדאוג לעצמי

אין לי זמן לכלום

אין לי חשק לכלום

לא בא לי ללכת לקניון או לטיול

כי הוא רק יבכה 

ולא יהיה לי כיף להסתובב בין אנשים עם צרחות 

מזמינים אותי לשבת ואני לא הולכת

לא יכולה לחשוב על אופציה של להסתובב שבתות שלמות איתו על הילדים כשהוא בוכה וצורח כולם מסביב מסתכלים נותנים עצות.

בקיצור מתוסכלת מזה שאני בבית כל היום

ומתוסכלת מזה שאם אני מעיזה יוצאת אני חוזרת מעבואסת מסתובבות איתו תוך כדי בכי.

אם היתה לי אפשרות הייתי חוזרת לעבודה הרגע !!!

רק שם הייתי נחה באמת...

לא התנסיתי בילד כל כך בכיין

אבל שמעתי סביבי מקרים

חברה שלי הבת שלה בכתה המון המון המון

הלכה לאוסטאופט בגיל 4 חוד' בערך ועזר ממש משמעותי

אוסתאופת בגיל חודשיים וחצי בערך הציל את הילדה ואותנו.

ועוד לפני כן

להשתדל כמה שאפשר לרווח ארוחות.

אצלי כן עזר מנשא וזו היתה ממש הצלה.

להימנע ממוצרי חלב
יש תינוקות שזה עושה להם לא טוב.

ומבינה היו לי שני תינוקות כאלה, לא פשוט.
טוב שיש לך עוד ידיים עכשיו לעזרה, אין לי עצות סליחה.

אולי לישון עטוף בשיטה הזו שהידיים והרגליים תקועות יעזור לו לישון קצת יותר זמן?

או לישון על הבטן, לא מאפשר מנוחה ממש שלך כי מצריך השגחה, א בל לפעמים זה עוזר לתינוק לישון יותר טוב, זה מרווח את הארוחות ועושה קצת סדר, ולך פניות להתעסק במשהו אחר לידו.

ואם הוא כן ישן עליך שעה, אז לגמרי להרבות בזה. להתארגן שתהיי פנויה לשבת עכשיו שעה ולנוח ככה את בעצמך ביחד איתו. אם זה טוב לו זה טוב לך. אולי אחרי שיתרגל למנוחות כאלה באמצע היום יעשה סדר בשאר היום?

וואי רחמים נשמע ממש קשוח.

אולי אפשר שבעלך יישאר איתו בבית בזמן שאת יוצאת להתאוורר לבד או לקניון לשעה- שעתיים? פעם בכמה ימים?

ואני שמעתי ממקור ראשון על תינוק כזה שכל היום בכה וגם נשים מנוסות לא הצליחו להרגיע. כשהיתה צריכה לחזור לעבודה הלכה לבית של מטפלת אחת, היתה סבתאלה אישה טובה צדיקה רכה חייכנית ונעימה (הכרתי אותה,אמא של חברה, מעולם לא הרימה קול על הילדים שלה בבית) ואיך שהחזיקה אותו בפעם הראשונה הפסיק לבכות וככה ידעה שמצאה מטפלת טובה. ומאז שהיה אצלה הפסיק להיות בכיין גם בשאר היום היה יותר רגוע. תעלומה.

בהצלחה וחיבוק

תינוק שבוכה הרבה זה קשה! זה סוחט אנרגיה נפשית!

את אומרת שיונק הרבה ארוחות קטנות, אולי הוא מתעייף ולא אוכל מספיק? אולי הוא רעב? איך העליה שלו במשקל?

עוד כיוון שכדאי לחשוב זה אולי באמת לנסות שינוי תזונה שלך.

וגם למרות שקשה גם לאחים שהוא בוכה אצלם, באמת תנסי לנצל את העזרה שלהם להפוגות מנוחה בשבילך.

בע"ה ככל שיגדל ויהיה תקשורתי יותר זה יהיה גם יותר קל. 

הבכי של התינוקות מפעיל אותנו, זה בלתי אפשרי להיות רגועה כשהתינוק שלך בוכה.. ככה השם ברא את זה כדי שאימהות יטפלו בתינוקות שלהן.

אזז את הכי נורמלית בעולם על התחושות שלך

והייתי מנסה לבדוק רפואית שהכל בסדר

אוזניים- אולי יש לו נוזלים

לבדוק ריפלוקס

ואולי עוד כמה דברים אצל רופא ילדים

ואם לא מוצאים כלום אז לבדוק את התחום החושי

אולי הוא רגיש מאוד למגע של בגדים או טמפרטורה אולי חושך או אור..

יש זמנים או אירועים שהוא רגוע?

למשל ברכב, או בנדנוד בעגלה?

תינוק בן כמעט חמישה חודשים שמוכן להיות רק בידיים

אם לא,צרחות אימים..כמעט לא ישן ולראשונה מכל ילדיי-לא לוקח מוצץ!!!!!!!!

אני המוצץ.

והילדים שכאן באמת עוזרים לי שמחזיקים אותו לכמה דקות כל פעם

אחרת לא אוכל לעשות כלום 

קודם כל ממש מבינה לליבך💗

בכי יכול להוציא מהדעת לפעמים ..

יכול להיות באמת כמו שכבר כתבו-רגישות למזון, הייתי לוקחת לרופא ילדים ומבקשת הפניה לכל מיני רגישויות לשלול.

ואולי מנסה להחליף לתמל צמחוני?

מנשא גם יכול לעזור אם את יכולה ..

לגזים יש כל מיני דברים בשוק היום שיכולים לעבוד טוב אם מדובר בזה.

הרבה הרבה כוח !!!

קטניות אם זה בסדר מבחינתכם

כריכים שאוכלים בחוץ, קוסקוס משקית בחוץ

אנחנו מכשירים פלטה ברגע האחרון וככה מחממים אוכל כמעט עד הסוף

זה בקשר לפחמימות. חלבון מכינים כשל"פ, מעבירים לחד"פ ואוכלים עם הלחם/קוסקוס/מה שהכנת

חוץ מדברים מתפזרים כמו קוסקוס, קרונלפקס, פתיתים, שניצל תירס שהציפוי עושה פירורים וכד'

זה לא

אבל כל השאר אוכלים רגיל.

הכשרת כיריים עושים ביום האחרון. וגם שטיפה יסודית.

אז עושים הפסקה, מבשלים, אוכלים, מנקים את איזור האוכל וממשיכים לעבוד.

בערב בדיקת חמץ יוצאים לאכול פלאפל בחוץ אחרי שהקטנים ישנים.

אפשר לאכול קטניות:

מרק אפונה

מרק עדשים

אורז

עם בשרי ליד.

טוסטים מכינים חופשי במרפסת ואז ברגע האחרון מנקים אותו (לא יסודי) ומצניעים אותו.

בבוקר של ערב חג:

פרכיות אורז

חביתה

ירקות

גבינה

בצהריים כבר מבשלים בכלי פסח:

סיר גדול של קציצות עם תפו"א כבר בפנים בתוך הרוטב עגבניות. מגישים על אורז.

חביתות וירקות

סטייקים

חזה עוף במחבת

וקונים בחוץ

לי זה שווה בשביל היומיים אוויר האלה

ומוסיפה שאצלינו ביום של בדיקץ חמץ אוכלים בחוץ צהריים\ערב, תלוי בהספק הניקיונות. הילדים ממש מחכים לזה וזו חויה.

אציין שתמיד ביום הזה הכשרתי מטבח. השנה כנראה נשארים פסח בבית, אז נכשיר מטבח יום קודם אם נצליח, נראה..

אם הכוונה רק להכשיר מטבח וניקיון כללי של כל הבית כמו לשבת

אז אפשרי אבל צריך לעבוד במרץ רב 

אבל למה לעשות את זה?

עדיף כל יום לעשות קצת, ארון אחד אפילו, לוקח חצי שעה נגיד.

או מוצ"שים, אם כל אחד נותן יד אחרי שנ"צ של שבת אפשר להתקדם מלא.

במיוחד כשיש גדולים גם אם הם לא ממש מנקים,

אחד עומד על סולם מפנה ארון, השני מעביר את הדברים לשולחן נגיד.

אפשר לתת להם לייבש כלים לפני ההחלפה של חמץ/ כשר

אם יש בנים גדולים לתת להם להזיז מיטות (אם סומכים על ביטול חמץ אז לא חובה להזיז מיטות)

שיעברו על הכיסים של המעילים.

כמה ימים לפני לעשות מקרר יסודי

תנור אם מכשירים זה עוד עבודה.

רכבים גם הילדים לא עוזרים?

אצלנו הם רבים מי מנקה, הם אוהבים לשאוב.

בעיקרון יומיים ששני אנשים עובדים נון סטופ זה ממש מספיק. אבל אם אין סיבה טובה חבל להעמיס על הגב את הכל ביומיים.

בעיקרון כשהיו לי קטנטנים ועבדנו ממש עד ערב חג, הייתה שנה אחת שהתחלנו בערב בדיקת חמץ אחרי שהקטן נרדם. עבדנו בערך מ20:00 עד 4 לפנות בוקר וסיימנו.

לנקות את המקרר כמה ימים לפני - יסבך אותנו עם האוכל… לא בא לי לאכול כשל"פ שבועיים.

רכבים נעשה בתשלום.

והיינו נשואים רק חודשים ספורים (אז לא הספיק להצטבר הרבה דברים)...

הילדים מסתובבים בבית עם חמץ? אם לא, אז כנראה שזה אפשר, אם עובדים בלי הפסקה. יום אחד על כל הבית (כמו ביום שישי לפני שבת, אולי קצת יותר להזיז דברים) ויום אחד על המטבח.

ולסגור ארונות שלא מספיקים לנקות, ולהוציא מהם את מה שצריך למשך שבוע.

מהניסיון שלי לגמרי אפשרי

עם דגש על רק מה שצריך ולא מעבר.
(ועם הרבה בוגרים יש מצב שתספיקי לעשות גם מעבר)
צריך לעבוד חכם ומדויק עם חלוקת תפקידים נכונה 

קשה לי לשמור על הילדים בבית שלא יכניסו חמץ לחורים

אז ביומיים משתלטים על כל הבית ומאז לא אוכלים חמץ בכלל.

עובדים קשה מאד יחד, סיפוק מטורף

למשחקים תשימו ספריית מדפים למשחקים? זה נותן יותר מקום ממדפים של כוורת וגם מנצל יותר מהגובה של הקיר = יותר אחסון.

הייתי שמה את כל המשחקים בחדר שלהם ואת ציוד היצירה בחדר עבודה.

לספרים ולמחברות שלהם כדאי שיהיה מדף בחדר שלהם או בחדר העבודה אבל אישית לא הייתי משקיעה בשולחן כתיבה בשבילם, לילדים נוח להכין ש.ב. וגם לעשות יצירות על שולחן האוכל הגדול בבית אז אין מה לבזבז את המקום על שולחנות עבודה.

את גם לא צריכה להסתובב באיקאה, את יכולה להסתכל באתר ולחשוב מה מתאים לכם.

לפני כמה שנים גם היה באתר של איקאה שירות כזה של הדמיה שאת יכולה לשים מידות של חדר ואז לשים בו ריהוט ולראות איך זה נראה. 

וגם איפה קונים ארון משחקים ענק? במקום הכוורת הנוכחית אצלם בחדר?

או אפילו רק דלתות לחלק מהתאים שלא יהיה בלאגן בעיניים.

או אפילו לשים בחלק מהתאים משולשים משרדיים כאלו ולמיין בהם דפים, מדבקות, צבעים וכו'

ושימי בה ציוד משרדי. את יכולה לקנות במקסטוק קופסאות פלסטיק לארגון - בכל אחת סוג אחד של פריטים (עפרונות, עטים, טושים וכו). נגיד אני קניתי במקסטוק לכוורת 3 ארגוניות ארוכות ברוחב 10 סמ והן נכנסות אחת ליד השניה אז יש לי באחת צבעים וטושים באחת עטים ובשלישית עפרונות.

זה תלוי גם איזה סוג ציוד יש לך,אבל בגדול הכל יכול להכנס לארגוניות בגדלים שונים. אפשר גם ארגונית לדבק ומספריים, אחת לציוד יצירה כמו פלסטלינה, אחת מחקים ומחדדים, או חותמות.

כמובן לא כל הארגוניות צריכות להיות באותו גודל. את קודם כל צריכה להבין איזה ציוד יש לך ואיזה ארגונית תתאים לכל אחד ואז לקנות בהתאם.

אם יש הרבה דפים אז את מכירה את המעמד הזה של מדפים/מגירות למסמכים? אפשר במדף אחד דפים לבנים ובמדך השני דפים צבעוניים.

תא אחר - חוברות עבודה ותיקיות עם דפי מדבקות וכאלה.

לגבי ארון למשחקים - בגלל שזה יכול להיות כבד אז ממליצה לך על ארון ספרים או ארון של מצעים שיכולים לשאת משקל רציני. כל ארון גדול יכול להתאים

לא מכירה הרבה ילדים בכיתה א' שיושבים ועובדים ליד שולחן כתיבה....

גם לא ב-ב' או ג'. אולי בכיתה ז'.

עושים שיעורים בסלון ליד הספות או בשולחן אוכל המרכזי, או על הריצפה בסלון...

וגם לא רואה מה הם צריכים מחשבים בכיתה א'.

כאילו צריך שיהיה מחשב בבית כי קורה שנותנים קצת משימות בגלים או עשר אצבעות ודברים כאלו. אבל זה לא מחייב מחשב קבוע לכל אחד, וגם לא משהו כזה יומיומי.

מספיק מחשב נייד שפותחים לפי הצורך.

אם את עדיין מתעקשת על שולחן כתיבה, הייתי מעבירה את כל המשחקים לחדר עבודה שלך (מוסיפה מקומות איחסון נוחים) ומסדרת להם שולחן כתיבה קטן בחדר.

ככה לפחות הבלאגן של המשחקים יהיה במקום אחד.

לא מאמינה בחדר משחקים..

ילדים רוצים לשחק בסלון ליד אמא.

אז אם יש לך איזה נישה או חתיכת קיר פנוי בחלל המרכזי, שימי שם ארונית או שידה למשחקים.

ואת באמת צריכה את כל המשחקים האלה? אולי זה יותר מדי?

זה נח וכיף חדר/פינת משחקים לא בסלון

נכון שמביאים גם לסלון אבל נח מאד שזה מונח בסוף במקום צדדי יותר. וגם זה גיל שכבר יכולים לשחק גם בלי להיות דבוקים לאמא. ויודעים בסוף אחרי כמה זמן גם להחזיר לשם.
 

אצלינו עשיתי באחד החדרים פינת משחקים

ככה ששמתי כוורת שחילקה את החדר בעצם לשתיים

ויש את האזור שהוא רק צעצועים. ויש אזור אחר עם יעוד אחר.

וזה מאד נח לי שכל הצעצועים יחד ויש פינה שהיא רק לזה. הם לא ככ משחקים שם כי הפינה קטנה אבל נח להחזיר הכל לשם כשרוצים קצת לסדר בסלון.

במיוחד שהסלון שלנו קטן ואין מקום לזה בכלל...

להם מעין גלגלים והם נכנסןת מתחת למיטה

ויוצאות כמו מכיאות

אחת ללגו, אחת לkenx, אחת למגנטים ואחת להעלים

בנוסף יש לנו כוורת 8 תאים שעומדת לגובה

ו3 המדפים הנמוכים בארון גם משמשים למשחקים

ציוד יצירה נמצא בחדר עבודה

ילדים בכיתה א וביסודי בכלל לא צריכים שולחן עבודה ומחשב אישי. היה נפלא אם יש אבל אם אין מקום עובדים ליד שולחן האוכל ובמקרה הצורך, כמו עכשיו, פותחים מחשב נייד היכן שיש מעט שקט.

ולשאלתך, גם אצלי חדר העבודה הוא חצי חדר עבודה חצי חדר משחקים ואני עם ארבעה ב"ה.

מה שאני עושה זה לסנן משחקים. לא שיחקו במשחק חצי שנה? תעבירי הלאה. נשמע שיש להם המון.

משחקים כמו לגו מגנטים ודברים יותר מתפזרים, שימי בחדר שלהם בקופסאות בתוך הכוורת.

בחדר עבודה שימי משחקי קופסא בלבד בתוך ארון סגור כך יהיה מראה נקי.

ובאופן כללי כדי ליצור מראה יותר נקי תשתדלי שהכל יהיה סגור במגירות או ארון.

אחכ תוכלי לעצב להנאתך את החדר, מדף יפה עם עציץ, ארונית עם קלסרים וכו, לפי הצורך שלך. 

נשמע שיש לכם די הרבה, ולפעמים דווקא ריבוי משחקים מונע משחק חופשי וכיף...

שנית -

אנחנו קנינו לאחרונה מאיקאה כוורת, ארון צר ומעין כוורת מגירות בגדלים שונים, וכל צעצועי הילדים, כולל מליון הספרים שיש לנו, נכנסים שם (לפעמים קצת בדוחק - גם לנו לא יזיק צמצום המשחקים) יש לנו פליימוביל, מגנטים, קפלה, קליקס, קופסה למשחקי תינוקות, בובות ומגירה לכל מיני דברים שאין להם הגדרה אחת. מעל המדפים יש קופסה גדולה של כדורים, משחקי קופסה ועוד בובות שלא נכנסות למגירות. עגלות בובה אנחנו מקפלים ושמים בפינה. בימבות זה באמת קשה יותר... מעדיפים לשים במרפסת.

חומרי יצירה וכלי כתיבה נמצאים בארון השירות במסדרון (שמכיל עוד דברים), ואצלנו בחדר (יש לנו בו פינת עבודה) אנחנו שומרים חומרי יצירה מיוחדים, שנתונים לשליטתנו.

שיעורי בית - כמו שאמרו פה ילדים צעירים לרוב מעדיפים לעשות שיעורי בית בסלון... אבל אפשר שיהיה להם שולחן ילדים קטן בחדר (לבת שלי שבכיתה א' יש, ולפעמים באמת היא אוהבת לעשות שם שיעורי בית). שולחן כתיבה אמיתי יש לנו רק לבת הבכורה (מסיימת י"ב). לבנים יש שולחן גדול בחדר, אבל לרוב הוא מלא בספרים... ולבת שבכיתה ה' יש שולחן מתקפל קטן ליד המיטה שלה, אבל גם הוא לרוב מלא בחפצים.

ושלישית -

ממש ממליצה לך להשקיע בפינת העבודה שלך ולייחד אותה לעבודה בלבד, בלי שתהיה גישה לילדים אליה... זה נותן נחת נפשית ומקום מפלט❤️

גם בלי להחליף ריהוט,

הייתי מחליפה משחקי הקופסא יהיו אצלך בחדר, הצעצועים כמו מכוניות, לגו, מגנטים יהיו אצלם.

כי משחקי קופסא לרוב לוקחים אחד מסוים פעם ב... וצעצועים לוקחים ומחזירים כמה פעמים ביום (וגם נכנסים לזרוק עוד חתיכת לגו שמצאנו מתחת לספה).

ובטח גם משחקי קופסא יותר משחקים יחד איתך, אז זה פחות יפריע באמצע עבודה, לוגו אפשר לשחק גם לבד.

ומצטרפת מ''מ ששאין שום צורך בשולחן כתיבה בגילאים הללו. הבת שלי שבכיתה ט' עוד עושה שיעורים בסלון.

הזזנו את הספה מהקיר ויצרנו פינת משחקים נחמדה.

אם יש מקום בסלון - אז בעיניי זה מומלץ!

בחדר עבודה (זה לא ממש חדר, יותר חדרון חצי חדר) שמתי משחקים שפחות בשימוש בגלל הגיל או פאזלים שיש בכמויות יותר.

כלי כתיבה עד עכשיו היו במגירה גדולה בסלון שכל כמה זמן היתה מתבלגאנת בצורה נןראית, אז עכשיו העברתי את הכל לקופסאות סגורות לפי סוגים- עפרונות, טושים דקים, טושים עבים, מספרים וכו... והשארתי מגש עבודה (לקחתי מחלק מגירה של סכו"ם) ושמתי ציוד בסיסי- זוג מספרים, מחק אחד, מחדד, כמה עפרונות, טוש מכל צבע וכו. כשזה יגמר או יאבד נוסיף מהשאר שעבר לארון שירות סגור בדלת.

בנוסף העברתי לאותו ארון קופסה של מדבקות, קופסה של בצק, קופסה של גירים וכו.

אם יש מקום בארון אז אפשר גם להכניס לארון חלק מהמשחקים. אפילו במדפים גבוהים שלא מגיעים אליהם לשים משחקים שלט בשימוש כרגע או כאלה שמוציאים פעם ב...

ציוד שלי- גם מורה. חלק נמצא אצלי מאחורי הדלת בחדר הורים בתוך כוורת קטנטנה של 3 תאים. וחלק באוטו... ואולי יום אחד אצליח גם לארגן חדר עבודה קצת יותר מסודר בחדר הנוכחי. אנחנו עובדים על זה..

וממליצה גם לדלל את המשחקים הלא שימושיים שכבר שנים אף אחד לא שיחק בהם... 

הצבעוניות.

יש גם שקופות עם דוגמא

את יודעת באיזה עובי?

אני יודעת שלשקופות יש עוביים שונים.

פחות מעדיפה שקוף, אבל אולי זה יהיה פתרון.

זה ממש מבאס, המצב שהמפה מגיעה אליו אחרי פחות מחודשיים! אבל אף אחד לא הבטיח לי שזה לא יקרה במפה איכותית יותר...

האמת הייתה לנו תקופה שעוונית שקופה שמתחתיה שמתי מפה יפה, והיא נשמרה טוב יותר (פחות חורים). אבל כבר לא זוכרת איפה קניתי אותה...

(ועכשיו התאפקתי בערך חודשיים לא לקנות מפה חדשה כדי לקנות רק לפני פסח, ועכשיו אני לא יודעת אם נוכל לקנות, כי אנחנו לא כל כך מסתובבים בחנויות... ואני מכירה את השעווניות האלה רק מחנויות סטוק)

שעולה זול יותר פר מטר.

ולהחליף כשמעצבן. 🫣

אני שמתי לב שלשים מעל שעוונית מפה שקופה מחזיק מעמד יותר. 

לק"י

כי לא יכולתי להשאיר את הישנות עד פסח, כי הן היו במצב גרוע.

מקווה שישרדו.

ב"ה הקשר עם המשפחה בסדר,
אבל אנחנו אוהבים את הפינה שלנו,
ולארוז למשפחה עם כמה נפשות ל8 ימים נשמע לי עונש גדול מידי...
מתלבטים בגלל תחילת הריון קשוח ומעבר דירה בהמשך הקיץ...
כרגע הנטיה שלנו להכשיר רק מטבח כדי שנוכל לעשות לפחות חצי חג בבית.

לפחות בבית אפשר גם להיות עם פיג'מות חופשי

מצד שני ברגע שמתארחת את פנויה מהמטבח ויכולה לארגן את הילדים בנחת 

וכשאני מתארחת אני דואגת לי ולילדים לבגדים יותר נורמליים...
עכשיו לא רואה איך זה קורה בכלל...

תמיד יגידו.

אם לא תבואו אולי מאחרי הגב יגידו "למה הם לא באו"  

אם כן תבואו, אולי מאחרי הגב יגידו "למה הם באו"

ככה שתמיד לאנשים יהיה מה לומר.

אתם כיחידה אחת

קובעים ברצונכם מה בדעתכם לעשות. 

אבל סתם אני באמת לא הכי עושה את החשבון של מה יגידו

הזמינו-נקבל את ההזמנה ושוקלת אותה 

לדעתי ממש לא כדאי

זה פתח לבעיות, ובטח לא כדאי שלא תוכלו לחזור כי הבית לא כשר. עדיף לנקות

למה לסבול??

לדעתי כדאי לנסות לעשות את המינימום ההכרחי ביותר לפסח ולהשאר בבית.

כמה כמה ימים של רגיעה מהאזעקות זה נחמד.

תנסי כמה שפחות ליצור קשר עם הגיסות וכו, הרבה לחייך ולהגיד כן כן

כי אם לא אז הייתי אומרת לך להישאר בבית אבל כל הארוחות והסעודות ללכת אליהם.

אני גם כמוך לא אוהבת לישון מחוץ לבית

ועשיתי פסח בבית בכל מצב גם בחודש תשיעי וילדתי בפסח עצמו

מבחינתי אין אפשרות אחרת גם כשהציעו לי כל מיני הצעות

אמרת שאתם רחוקים מהמשפחה ונוצרה תחושת בדידות גדולה. (מקווה שלא טעיתי וזו היית את...)

אם כן, למה להסתבך עם תהיות ומחשבות מה יכול לקרות.

מתאים לכם השנה להתארח- לא משנה הסיבה

אם החלטתם שאתם הולכים על זה אז חושבים איך לא להכנס מראש לפינות הבעייתיות.

ולנסות פחות להתחשבן למה הזמינו או למה אמרו, לקחת דברים יותר בקלילות

ואולי זה גם ישדר להם שדר של זרימה וכיף ודברים עברו יותר בטוב?

והעיקר להתפלל שה' יעזור שתקבלו את ההחלטה הכי נכונה עבורכם ושיהיה לכם רק טוב

שיהיה מקום מפלט?

אם כן- הייתי נוסעת בזרימה

נשארת כמה ימים

וחוזרת כמגיעים למיצוי

לא הייתי נוסעת לכל החג בלי שיש לאן לחזור במקאה הצורך

קורה בהמון משפחות

כל המצבים הלא נעימים

ולכן מעדיפה להישאר בביתי עם משפחתי,אין יותר טוב מזה.

מה אם תציעי לחמים או להורים שלך שכל אחד יבשל משהו וגם אתם ויבואו אליכם ?

גם אם היחס מהמם ומכבד וכיפי, בסוף קשה שבוע שלם מחוץ לבית וחייב קצת את הפינה האישית

אגב, לא רק אנחנו.. אני ממש מרגישה על הילדים שגם הם די מהר צריכים את המיטות והמשחקים שלהם

וגם אני שונאתתת לארוז🤭

בעיניי, מאוד כדאי לנקות

ולנסוע לחג ראשון ועוד יום או יומיים של חול מועד לפי הזרימה... אם ממש נחמד וטוב אפשר להשאר עוד

אבל אם חלילה לא, חבל שכל החג יהיה באסה, עדיף לחזור לבית שלכם ולהנות מהחג הזה

אם יש לך כח לארוז לחג שלם, תסעו בזרימה..

כמה שיהיה לכם כיף ואם צריך תחזרו

גם עם דירה נפרדת שבוע שלם זה המון.

אם אפשר לבשל ולאכול בדירה זה יכול להיות נחמד זה כמו חופשה של שבוע שחלק מהארוחות אוכלים במשותף.

ותוכלו גם לטייל באיזור יותר בנחת.

לדעתי זה יכול להיות מוצלח אם זה מספיק גמיש ולא תרגישו מחוייבות.

עדיף דירה שלא ממש ממש קרובה אליהם.

אז הייתי הולכת, ומנצלת את הדירה, תבררו אם יהיה אפשר להשתמש שם בכיריים לדברים פשוטים, ותנצלו אותה כמקום משלכם אם תרצו זמן בנפרד משאר המשפחה

ממה שכתבת בעבר זה נראה שנדיר מאוד שמזמינים אותכם ואתם כן רוצים את זה, אז הייתי מנצלת את ההזדמנות שמזמינים אבל כן מוודאת שיהיה לאן ללכת אם מיציתם או שאתם סתם צריכים יום שקט לבד

מן נופש

אבל בעלי פתאום ממש לא בקטע ... בגלל שממש חשובה לו הפינה בסוף יום

בסוף גם אם זו דירה זו לא הפינה שלנו...

אחי, המכנס נופל לך כשאתה מתכופף, אתה צריך חגורה או משהו.

שיחשוב על משפט קליל שמתאים להם. 

לא לעשות מזה דרמה.

שאני חושבת שצריך לעשות.

ודוגרי אם אני הייתי האח

חושבת שהייתי בעדינות אומרת לאותו אדם

* אולי הוא לא מודע לזה והיה רוצה לדעת מזה על מנת להיראות טוב / פחות חשוף

אפילו בעיני עצמו? 

בלתת הערה.

בגלל שזה לא אחיך, כדאי דרך בעלך.

אבל לא שיחת נזיפה, לצחוק על זה " אחי, רואים לך את כל ה.. אתה תעשה טראומה לילדים"

זה מסוג הצחוקים שיכולים לעשות אצלנו במשפחה וזה סבבה.

אם מדובר בשיחת מדי רצינית, אולי זה קצת מוזר.

תארי לך שרואים לך את החזייה/ שמת חולצה שקופה מידי/ החלפת טיטול בסלון/ שכחת את החצאית/ החזייה שלך דקה מידי/ החצאית בהירה והתחתון כהה

ומגוון פדיחות אופייניות (אני מלכת הפדיחות מהסוג הזה, מחוסר שימת לב. לכן פרטתי:;)

היית רוצה שיעירו לך? (גיסך ישלח את אשתו-אחותך להעיר לך)

אני ממש לא הייתי רוצה. תנו לי את הזכות לעשות פדיחות כרצוני.

אגב, הגיוני שבעלך שם לב, אבל זה טבעי ולא עד כדי כך משמעותי כדי שהוא ירצה להעיר

הייתי רוצה שבעלי/אחותי/אמא שלי יגידו מיוזמתן

ולא שיפריע לגיסי וישלח אותן

לא משנה מי. אבל בטח שהייתי רוצה לדעת ולסדר.

ואם הן גם לא שמו לב ורק הגיס ראה? אז שישלח את אשתו. ברור שעדיף משינסה כל הזמן להסיט את המבט.

היית רוצה שגיסך יגיד לאשתו, ''זלדה, החולצה של עוד מעט פסח שקופה. תוכלי להגיד לה כדי שתחליף חולצה?''

זה דברים לא צנועים

שקשורים באברי מין 

שזה מביך פי מילון והרבה פחות נעים

הסיפור של הפותחת לא עד כדי כך מטריד בעיניי

יותר מביך/ מגעיל/ קצת לא נעים

לא מעבר

אני אנסה לא להיכנס לדיון מה מיני ומה לא

ולמה אצל נשים להכל יש משמעות מינית ואצל גברים לרוב המוחלט אין

(אצלי בכל אופן)

אני לא מדברת על משהו ספציפי שרק הגיסה רואה.

כולם רואים, ובוחרים לשתוק

אז לא נראה לי מתאים שהגיסה תגיד

(יכול להיות שאמרו לו משהו, ועדיין נוח לו ככה

או שלא חשוב לו מספיק כדי לקנות תחתונים).

במידה ואחד הדברים שכתבתי לעייל יתרחשו לי, אני משאירה את הזכות להעיר לי לבעלי בלבד (אחותי/אמא שלי).

כל השאר מוזמנים להסתכל לצד השני.

פדיחות קורות, הן תמיד יקרו, לא נכון בעיני לתת לאחרים את הזכות להעיר.

אם גיסי ישלח את אשתו, זה ממש לא במקום בעיניי.

(כן, גם אם אני לא יודעת שהיא נשלחה על ידו, בעיניי זה לא ממקומו)

אבל אני רואה שיש לא מעט נשים שהיו שמחות שכיסה היה מעיר להן (בעקיפין וע''י), אז זו דעתי בלבד ולא אמת אבסולוטית כזו או אחרת

אבל שלא תגיד שזה מבעלה אמר..

ובעיני יש הבדל גדול בין פדיחה חד פעמית לבין משהו שקורה קבוע.

בהודעה הפותחת היא מתארת בלשון כללית ולי היה נשמע שזה אירוע שחוזר על עצמו. 

שזה מה קורה

או מישהו שיודע ולא מפריע לו..

לק"י

אלא אם כן, הוא יקבל בהבנה שזה לא נעים לסביבה.

לגבי חוסר מודעות, נראה לי הגיוני להסב את תשומת ליבו. אבל זה תלוי בקשר בין האחים. יש אנשים שאני אעיר להם על זה בחופשיות...

תזיזי את העיניים וזהו.

יש אנשים עם בעיות תחושה שלא שמים לב.

מה אני אגיד שאחותי מסתובבת בחוסר צניעות משווע? מתביישת מבעלי, אבל

כמו שאני מצפה ממנו להזיז את העיניים ולנשום עמוק אז זה גם לכיוון השני...

וזה שאסור אצלם להניק בסלון - באסה.

האמת שאני גם ככה שונאת להניק עם כיסויים והתינןק אומלל ומזיע ואני מסתרבלת... פשוט הולכת לחדר ונחה לי בכיף. 

גםבמשפחה שלו יש אחד עם קטע כזה רק ביותר גרוע

מזעזע

ואני תמיד אומרת לבעלי שאני לא מבינה למה זה כאילו לגטימי שכל כך הרבב גברים צריכים להרים את המכנסיים שלהם

זה כאילו בסדר שרואים להם מאחורה

למה זה לא חוסר צניעות מוחלט כמו שיציץ להם משו מקדימה?

תמיד זה מעצבן אותי

קצת אכפתיות של עצמם איפ

לק"י

לצאת מהבית בלי לארגן הרבה ציוד.

לנסוע ברכב בלי לדאוג לכסאות בטיחות.

לחזור מהעבודה מאוחר בלי לחפש סידור לילדים.

מאחלת לכם ילדים בריאים ושמחים, בעיתו ובזמנו!!

מתחילה לעבוד יותר מאוחר

נוסעת יותר להורים שלי

פוגשת יותר חברות

הבית שלי כנראה היה יותר מסודר ונקי

הייתי מספיקה ללכת לסדנה שאני רוצה כבר שנה ולא מגיעה אליה

מרכיבה יותר פאזלים

חיבוק ענק אישה יקרה♥️ שהשם ייתן לכם בשפע וברוחב יד

הייתי רוצה ללמוד עכשיו משהו אבל אין לי את האפשרות הטכנית לזה, וכנראה לא יהיה בשנים הקרובות...

ועוד משהו שחלמתי עליו- טיול בחו''ל לכמה שבועות, או בארץ עם קרוואן נגרר שישנים בו כל לילה במקום אחר...

לפתח תחביבים מכל הסוגים ולהשקיע בהם זמן...

ילדים הם גורם מפריע לפעולות/ חוויות אישיות וזוגיות

אז זמן פנוי מילדים

זה זמן לחגוג את החיים בכל מובן אפשרי

(בילויים והנאות/ חופשות/ תחביבים/ לימוד והתפתחות/ עבודה שאוהבים)

הקושי היחיד הוא לעשות את הסוויץ' מחיים מוגבלים עם ילדים לכאלה שלא

ממני שישנה שעה בלילה עם אזעקות ללא הפסקה

ועכשיו הילדים ערים ודורשים ולא נותנים לישון.

אבל ברצינות,

לא יודעת כמה זמן אתם נשואים

לדעתי זה זמן מצוין לפתח את הזוגיות שלכם,

לטייל הרבה הרבה ביחד.

לעשות דברים מעניינים, ללמוד כל מיני דברים.

למרות שנולד שנה אחרי החתונה

טסנו כמה פעמים לטיולים בחו''ל- חוויות לכל החיים, ועם ילדים זה שונה, בילינו המון בבית ובחוץ, ישנו מלא...

עבדתי בעבודה קלילה וגם בעלי

מה הייתי עושה עוד?

מטיילת עם בעלי בארץ,

לומדת מקצוע שאוהבת כי יש לי תואר במקצוע שהלכתי אליו מאילוץ. יוצאת עם חברות/אחותי,

אגב- ההורים של בעלי חיכו כמה שנים לילדים והם עשו שנתיים אחרי החתונה טיול ארוך בחו''ל (ואחר כך יצאו לשליחות באירופה והייתה להם תקופה לבסס את השליחות עד שנולדו הילדים)

יוצאת איתו כמה שיותר

ובגדול משקיעה בזוגיות

יותר חדר כושר, אוכל יותר בריא, יותר זמן יצירה רגוע וטיולים לאוורור.

מדגמת את הבית, גם מבחינת סדר עומק וגם מבחינה עיצובית.

המון זמן זוגי, שיחות עומק שאי אפשר להגיע אליהן מאוחר בלילה כשגמורים מעייפות.

התפתחות מקצועית - גם ללמוד עוד קורסים, וגם להשקיע יותר בעבודה עצמה.

(כנראה גם בלי ילדים לא הייתי מספיקה הכל🫢)

אני חושבת שכל התשובות שיענו לך פה לא באמת יעזרו לך, כי הן נכתבו במבט של בדיעבד, ואת עדיין במצב של לכתחילה, ואת על "קוצים", ושום דבר לא באמת ימלא את הרצון העמוק והפנימי...

אז נראה לי שהדבר הכי טוב לעשות כרגע הוא להשקיע בתפילות. גם כי עם ילדים ובהריונות קשה יותר להתפלל, אבל גם ובעיקר כי את באמת זקוקה להן...

מתפללת גם כן עלייך שהמצב הנוכחי שמאלץ אותך למנוע יסתיים בקרוב, ומיד לאחר מכן תיפקדו בילדים מתוקים שימלאו לכם את הלב ואת הנשמה, וישמחו אתכם עד בלי די❤

טילנו מלא, לא טיולים גדולים

אבל אחרי צהריים כשבעלי חזר מהלימודים יצאנו כל פעם למקום אחר

קבר רחל

מערת המכפלה

כותל

פעם הוא לקח אותי סיור בכנסת

סיור בבית משפט העליון

מוזאונים

כל מיני תצפיות חמודות

הלכתי לישון מאוחר בלי לחץ שיעירו אותי ברגע שאני עוצמת עיניים

כיבסתי בגדים פעם בשבוע

בס"ד

בע"ה שהתקופה הזאת תעבור מהר ושתזכי להריון בקרוב בשמחת, בריאות וידיים מלאות!❤️

טיולים שלא שייך עם ילדים (שנורקלים באילת, רכיבה על סוסים, מסלולים אתגריים, החלקה על קרח, וכו')

הייתי משקיעה בעבודה או בלימודים כדי שיהיה לי ניסיון ורושם טוב לאחר כך

אבל לדעתי שווה מאד להשקיע בעבודה בזמן הזה.

ואז כשיש ילדים יש בסיס כלכלי ואפשר להוריד אחוזי משרה ולהיות יותר איתם.

כ5 שנים

ולפעמים אני חושבת כמה ישנתי לילות שלמים ללא הפרעה

יוצאת עם בעלי בלי לחפש בייביסיטר לילדים

יוצאת עם עצמי מתי שרק נוח לי

הרבה יותר ספונטנית וקלילה

אוכלת בשקט בערב שבת בלי הפרעות

בכללי שקט ורגוע

עבדתי המון

עד הערב

בריחה כזאת

וגם עוד כסף

הייתי קודם כל מתמקצעת בתחום שלי, קוראת, לומדת, נרשמת לקורס. מנצלת את הזמן ללמידה
מתפללת יותר, תהילים וכו לכל עם ישראל בתקופה הזו...
מנקה את הבית לרמת מוזיאון, בית מרקחת- כמו שאני אוהבת

מבשלת ומסייעת למגויסות ככל יכולתי.
נהנית עם בעלי, לומדים כל יום משהו ביחד עם ארוחת ערב שווה, קניות ביחד, היומיום הפשוט בלי טיולים או דברים מיוחדים, פשוט נהנים מהיחד- לבד.

קוראת ספר עב קרס