אמנם לא ככ קשור לפורום, אבל יותר פעיל פה ואשמח ממש לשמוע את דעתכן.
הבת שלי בת 3, נמצאת בגן ביתי שבו היא הכי גדולה. בגלל שהיא הכי גדולה ונחשבת "המבוגרת האחראית" הגננת הפכה אותה ליד ימינה, זה אומר שהיא עוזרת לאסוף משחקים, לסדר כסאות וכו. עד לפה הכל טוב ויפה.
מאחר ואני מתגוררת ממש קרוב, שמתי לב שכבר כמה פעמים הגננת יצאה איתה יחד לעשות קניות (לבית ולגן) ומשאירה את שאר הילדים עם הגננת השניה. אני ממש לא אוהבת את זה שהיא יוצאת מסדר היום והשגרה של הגן ומטיילת ביחידות עם הגננת בחוץ.
בנוסף, הילדים והילדות של הגננת כבר גדולים (בגילאי העשרה) והם מאוד אוהבים אותה והופכים אותה "לאחותם הקטנה". זה מתבטא בכך שהיא יכולה לחזור יום אחד עם לק על האצבעות, יום אחר עם החלקה של השיער וכיוצא בזה. גם את זה אני ממש לא אוהבת ואני לא יודעת איך להגיב לזה בצורה נעימה.
דבר אחרון, יום אחד במהלך קיטנת של ערב פסח ראיתי את הבת שלי בחוץ יחד עם הבן הגדול שלה (בן ה-17). הוא תיקן את האופניים שלו והיא עמדה מתבוננת לידו. אני לא יודעת מה לחשוב, אני רוצה להאמין שזה הכי תמים בעולם ומהיכרות שלי עם הבת שלי היא מאוד מאוד סקרנית ומתאים לה לבקש כל הזמן שהיא רוצה להצטרף וללכת עם מי שיוצא מהגן, המשפט הכי נפוץ אצלה זה "אני רוצה לבוא איתך" בקול דקיק ומתוק עם פרצוף מביע תחינה, מצד שני מרגיש לי קצת שהם הופכים אותה ל"נכס" שלהם ועושים איתה מה שבא להם וזה ממש מפריע לי.
היא מסיימת את הגן הזה עוד חודשיים ואני ממש לא יודעת מה לעשות, להוציא אותה עכשיו נראה לי לא סביר והיא גם מאוד מאוד מאוד אוהבת ללכת לגן וכשהיא חוזרת היא מספרת על הרבה חוויות טובות שיש לה. מצד שני, קצת מטריד כל העניין סביבה, היציאות איתה לקניות והטיפוח שעושים לה.
השאלה היא איך מבקשים מהגננת יפה להפסיק עם זה?
)