הועתק בהקלדה עיוורת ועדיין ברמת סקיצה אז אם יש טעויות.. אתם חזקים, התמודדו.
איך נגאלנו ממצרים? הקב"ה האיר אור עצום וע"י זה הסטרא אחרא (פרעה) לא
יכלה לסבול את האור הזה ולכן אמרה תצאו מכאן. אומר הארי הקדוש שהאור
הזה האיר רק ל24 שעות. האור הזה זה האורות שמרגישים למשל בתחילת
התשובה – אור גדול ונעים עד שהאדם אומר לחברו שהיצר הרע שלו הוא נחלת העבר (: (יאפ, לחיי התמימות)
במצרים, האיר אור גדול (לכן זה בחינת יום) וע"י זה יצאנו ממצרים, אבל
אומר רבי נתן האור הזה זה לא האור שלכם, האור הזה זה אור של צדיקים,
קיבלת אור של צדיקים. לא עבדת על האור הזה.
האור הזה האיר ל-24 שעות אבל אחרי יום מגיע לילה- חושך ומתחילה
ספירת העומר שהיא כנגד לילה. בספירת העומר אנחנו נעבוד על האור שלנו, כל אחד לפי עבודתו – ובשבועות נזכה לקבל את האור הזה שהוא יהיה שלנו.
למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?
ל"ג בעומר הוא יום גדול עוד לפני רשב"י, שביום הזה הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא. ואז רשב"י היה עוד ביניהם.
ספירת העומר היא בחינת לילה ולכן אלו ימי דין. לילה=דין.
אומרים חז"ל: 3 משמרות הווי הלילה.
משמרה ראשונה – חמור נוער. משמרה שניה – כלבים נובחים. משמרה שלישית –
תינוק בוכה ואישה משוחחת עם בעלה.
מתי מתחיל האור בעולם? בתחילת המשמרה השלישית, כבר אז מתחיל התנוצצות האור. עדיין יש חושך בעולם ולא רואים כלום אבל התחיל התנוצצות האור. יש כל מיני סוגי חלוקה לימי ספירת העומר,
למשל לשבע שבתות וכו', ועוד חלוקה- אמרנו שספירת העומר היא בחינת לילה, ושלוש משמרות הווי הלילה, אז בספירת העומר כל משמרה מתחלקת ל-16 יום. ואם כך, אז אחרי 32 יום אז מתחיל
התנוצצות האור בעולם, אחרי שני שליש וזה יוצא בל"ג בעומר.
למה ל"ג בעומר הוא יום כזה גדול?
אומרים חז"ל שהמן ירד במשך 40 שנה. ממתי התחיל לרדת המן? חודש אחרי היציאה ממצרים. בט"ו בניסן יצאנו ממצרים. שזה פסח ליל הסדר. ובט"ו באייר התחיל לרדת המן. מה אכלנו במשך חודש?
מצות- עוגות שהוצאנו ממצרים. כלומר עדיין היינו מחוברים למצרים בחבל הטבור בחוכמות הטבע ע"י האכילה, כידוע שלא קשה להוציא את ישראל ממצרים, אלא להוציא את מצרים מישראל. ולבנ"י
לא הייתה עדיין אמונה חזקה ושאלו "מה נאכל"? כ"ש בתהלים- ויוסיפו עוד לחטא לו, למרות עליון בציה, וינסו אל בלבבם לשאול אוכל לנפשם, וידברו באלקים, אמרו- היוכל אל לערך שולחן במדבר?
הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו, הגם לחם יוכל תת?
כמו שהיום שואלים- איך ה' יפרנס אותנו? האם ה' יכול לפרנס אותנו? כמו שכתוב בתהילים "היוכל אל לערוך שולחן במדבר?"
בכל אופן, בט"ו באייר התחיל לרדת המן בפעם הראשונה.
בנ"י אמרו אולי זה מקרה. ביום השני שוב פעם ירד מן ועדיין
אמרו אולי זה מקרה. ביום השלישי שירד המן הסתיימו שלושת
ימי החזקה. שאם דבר נמשך שלושה ימים חזקה עליו שימשיך, ואז בנ"י קיבלו אמונה והאמינו שה' יכול לפרנס אותם גם במדבר.
מתי הסתיימו שלושת ימי החזקה? בח"י באייר שזה ל"ג בעומר.
מכאן של"ג בעומר זה יום שמסוגל לאמונה ואפשר לזכות לאמונה בה' יתברך, ולבטל את חוכמות הטבע.
ישנה הקבלה בין יעקב אבינו לבין רשב"י
אחרי שיעקב בורח ללבן ועובד אצלו, אומר לו ה' לעלות לארץ כנען ויעקב בורח מלבן.
לבן תופס אותו ויעקב מציב גל עד בינו לבין לבן. ואילו אצל עשו אנו רואים שיעקב לא רק שאינו בורח, אלא עוד שולח שליחים שיאמרו לעשו שהוא מגיע. אומר המדרש- כמושך באזני כלב. הכלב ישן מה אתה מתגרה בו.
מה פשר ההתנהגות הזו?
אלא מעשה אבות סימן לבנים. יעקב אבינו רוצה ללמד אותנו שישנם צרות שבורחים מהם וישנם צרות שאל תברח מהם, תעמוד.
כשיעקב היה אצל לבן נקרא שמו יעקב, מלשון עקב, קטנות. כל זמן שאתה בחי' יעקב, קטן, מצומצם, תברח. אין לך מה להתעסק עם הסטרא. אך עם עשו נקרא ישראל, בחי' גדלות, אז אין לו מה לירא מעשו.
ואז יעקב מציב גל, הגל הזה הוא מחיצה בינו לבין הסט"א, בינינו לבין הסט"א, בינינו לבין חכמות הטבע וממילא אין לו יותר מה לפחד מעשיו.
למה ברח רשבי למערה?
בתחילה, היה רק רבי שמעון, כמו יעקב, בחינת עקב.
יש הבדל מהותי בין רשבי שלפני המערה ואחרי המערה.
בכל המשנה נקרא רשבי בשם רבי שמעון ורק אחרי שיצא
מהמערה נקרא רשבי- רבי שמעון בן יוחאי, מה ההבדל?
רבי שמעון הכוונה היא לצדיק שיכול לתקן רק את עצמו, הוא צדיק
לעצמו. אבל רשבי זה רבי שמעון בן יוחאי- כלומר שביטל
את עצמו לגמרי עי הישיבה במערה והשיג מדרגה כזו עליונה,
שהיה לו כח לתקן גם את אביו, גם את זרעו וגם את כל העולם כמ"ש- יכול אני לפטור את העולם מן הדין.
אז למה ברח רשבי למערה? אמר רבי יהודה <בר עילאי> כמה נאים מעשיהן של אומה זו- תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות, ורשב"י גינה. אמר- כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן- תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.
גשרים שווקים מרחצאות- ר"ת גשם. רשב"י ראה שרומי
הולכת לשטוף את כל העולם באפיקורסות, בגשמיות, בחכמות חיצוניות, אמר- אני חייב לברוח מכל זה, חייב לעשות מחיצה ביני לבינם.
הגל שהציב יעקב בכדי לשים חוצץ בינו לבין הסט"א, היא
המערה ששם רשבי בינו לבינה. אמרה הסט"א - אתה חושב
שאתה יכול בלי גשמיות? כנס למערה נראה אותך אם אתה
יכול לחיות בלי גשמיות. נכנס למערה, 13 שנים עם חרוב
ומים כשגופו שקוע בחול. מה שאי אפשר לחיות ככה עפ"י טבע. וכך ביטל עצמו בתכלית הביטול עד שנהיה רבי שמעון בן יוחאי. בחינת גדלות, בחינת ישראל כנ"ל.
***** אחכ יצא מהמערה והיה גופו חרוך חתכים חתכים- שמע רבי פנחס חתנו, ויצא לקראתו.
הכניסו לבית המרחץ, והיה מטפל בבשרו. ראה שהיו בו סדקים בעורו, והיה בוכה, ונשרו דמעות עיניו וציערו אותו.
אמר לו: אוי לי שראיתיך בכך.
אמר לו: אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך, לא מצאת בי כך. מה מצא?!
בתחילה כאשר היה מקשה ר' שמעון בן יוחאי קושיה,
היה מתרץ לו ר' פנחס בן יאיר שנים-עשר תירוצים.
לבסוף, כאשר היה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושיה,
היה מפרק לו רבי שמעון בן יוחאי עשרין וארבעה תירוצים.
אמר: הואיל והתרחש לי נס, אלך ואתקן דבר.
דכתיב: "ויבא יעקב שלם עיר שכם.. ויחן את פני העיר"
אמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו
"ויחן את פני העיר"- אמר רב: מטבע תיקן להם ; ושמואל אמר: שווקים תיקן להם ; ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.- יעקב תיקן בשכם את כל עניין ההשחתה של רומי
יעקב עשה גל, מחיצה בינו לבין עשיו, אומר הארי הקדוש- גל זה אותיות ל"ג! לא בכל מקום אפשר לשחק כך עם אותיות אבל כאן באמת גל מרמז על לג בעומר.
לג בעומר זה אותו גל שהציב יעקב בינינו לבין הסט"א.
וגם רשבי כשברח למערה עשה גל בינו ומי שמחובר אליו לבין הסטרא אחרא, מחיצה בין האמונה לבין חכמות הטבע והגשמיות של עשיו, של רומי!
אז איך אתה יכול להסתדר בלי הצדיק שמציב גל בינך לבין הסט"א? אז אל תיסע לרשבי בלג בעומר, נראה מה יציל אותך מהמבול של רומי.
למה תקופת ההשכלה התחילה באשכנז? כי שם אין זוהר על המדפים, אז אין גל שיפריד! תראה בטוניס, מרוקו, תימן כל האנשים הפשוטים גורסים זוהר, אין לו אפילו שס בבית אבל גורס זוהר.
מתחברים לרשבי וזוכים לאמונה וניצולים מחכמת הטבע.
וממילא אם אתה מחובר לצדיק אז אין לך מה לחשוש מגוג
ומגוג שזה עשיו כי יש גל. יש מחיצה מהגשמיות ומהחכמות החיצוניות. כמו שרשבי לאחר המערה לא ברח יותר. כי הזיכוך במערה הוא הוא הגל.
- שאלה- עדיף ללמוד, זה כבר חוכמות, ושום דבר זה לא טענה, מה נעשה שזו המציאות של עם ישראל, ולמה התעוררת פה על הפריצות הלא פה ברחוב יש לך יותר פריצות, מתחת לאף
שלך יש פריצויות כאלה אז מה התעוררת פתאום לקדושה
כל כך גדולה ביום לג בעומר, זה חשוד. אנחנו במצב רוחני חמור מי יציל אותנו.
כתוב באיזה מקום שאסור ללכת בלג בעומר לרשבי? זה בכלל לא שאלה של פוסקים. היה מקרה כזה שעשרה גדולים אמרו לא ללכת בגלל הפריצות, באותה שנה כולם הסתלקו.
למה מתו תלמידי רבי עקיבא?
לפני כן נקדים- למה מתו נדב ואביהו?
אומר אור החיים הקדוש- שהמעלה של נדב ואביהו היתה כל כך גדולה שאי אפשר לתאר, כי יש צדיקים שמתים במיתת נשיקה, שהנשיקה באה אליהם, השכינה יורדת אליהם והם מתדבקים בה. אבל נדב ואביהו מרוב צדקותם, עלו והתקרבו הם לנשיקה. והם הרגישו שהם מתים. וזה- וידבר ה' למשה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו.
הפגם של נדב ואביהו היה פגם דק מן הדק בגאווה. שאמרו מתי ימותו שני זקנים אלו. והגאווה היא זו שגרמה.
מי היו רבי עקיבא ותלמידיו?
חמשת מלכי מדין יצאו למלחמה על ישראל. כזבי בת צור שהיה מלך מדין, אמרה לאביה- שחוט אותם על ידי.
ואמר לה בתנאי שתלכי עם הגדול שבהם. כזבי הגיעה לזמרי בן סלוא והחטיאה אותו.
ויש להבין מה היתה הטעות של זמרי? זמרי רצה לתקן את כזבי בת צור ופגם בדק מן הדק, בגאווה.
כבר אתה יכול לתקן אנשים? ולמה לא תשאל את משה? יתכן שגם היתה כאן דחיקת השעה וכשהמנהיג עושה טעות הוא משפיע על העם לכן 24 אלף משבט שמעון פגמו גם הם בדק מן הדק, בגאווה. ולקחו מדיניות ופגמו בזה ומתו. אותם 24 אלף משבט שמעון הם גלגול של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, וזמרי בן סלוא הוא גלגול של רבי עקיבא.
ההתחלה שלהם היתה ב24 אלף אנשי שכם ביחד עם שכם בן חמור שמלו ונהרגו ע"י שמעון ולוי ובאו בטענה לה'- עבדו עלינו, אנחנו מלנו ואנחנו רוצים להצטרף לעם ישראל. ובאו בגלגול של 24 אלף איש משבט שמעון וזמרי בן סלוא.
רבי עקיבא הבין מה באו לתקן ולכן אמר- ואהבת לרעך כמוך. מספיק עם הגאווה. כמובן שהכל היה דק מן הדק כי ידוע שהיתה ביניהם אהבה ולמשל שישנו שישה בשמיכה אחת.
אבל הם שוב חזרו ונפלו בעניין הגאווה
.
פעם קרה שר' עקיבא הקניט את טורנוסרופוס הרשע בפני השליטים
הרומאים והוא התלונן בפני אשתו והיא הציעה לו שיכשיל את ר' עקיבא על ידה. ניסתה ולא הצליחה. כשבאה אל ר' עקיבא, הוא ירק, צחק ובכה. כששאלה אותו לפשר דבריו, אמר לה- על שניים אני
אענה לך ועל אחת לא. ירק, שכן היא באה מטיפה סרוחה של רומי.
בכה, על כך שכל היופי שלה עתיד ליבול באדמה. ועל מה שצחק, לא ענה לה, שכן הסיבה הייתה, שתינשא לו בעתיד. כששמעה, יחס כל-כך משונה לחיים ממה שהיא הכירה, וראתה אדם עם כזאת
חכמה אדירה, הרגישה צורך להתגייר, ולאחר שהתגיירה החליטה
להינשא לר' עקיבא. אותה אשת טורנוסרופוס הרשע היא גלגול של כזבי בת צור. ואז תיקן אותה ר"ע מבלי לדחוק את השעה.
זוכים ע"י ענווה
(הוקלד מפרשת אמור- רשבי ענוה)
אמרנו שבוע שעבר שאחד מן החלוקות שאפשר לחלק את הספירה
זה לשלושה חלקים, כי כל הספירה כולה נחשבת כמו לילה אחד ארוך כנ"ל. לילה אחד ארוך, בליל הסדר מאיר אור גדול, בליל יציאת מצרים ומלמחרת זה מתחיל לשקוע ויורד החושך, מתי יתחיל
האור מחדש, משבועות, ותורה אור, התורה נקראת אור.
ומתייחסים לכל הספירה כולה ללילה אחד ארוך, ואנחנו יודעים שכמו
שהלילה בגשמיות מתחלק לשלושה חלקים, שלוש משמרות הווי הלילה, גם את הספירה מחלקים לשלוש משמרות, לשלושה חלקים, ז"א לוקחים את הספירה שהיא 49 יום ואם אנחנו מחלקים
לשלוש יוצא שכל חלק זה 16יום, אז עד לג בעומר עברנו 32 יום, שני שליש מהספירה, לג בעומר זה תחנה ומאחרי לג בעומר עד שבועות יש 16 יום, היינו נשאר לנו המשמרה האחרונה של הספירה.
וכמו שבלילה במשמרה האחרונה כבר בתחילתה מתחילים להרגיש התנוצצות של האור, אותו דבר מלג בעומר כבר מתחילים להרגיש התנוצצות של מתן תורה.
רבינו מביא בסיפורי מעשיות, במעשה משבעה קבצנים על העניין
של המועט המחזיק את המרובה-
פעם אחת היו כת אחת שהיו חוקרים, באשר שכל חיה יש לה צל מיוחד שבזה הצל דייקא היא רוצה לנוח וכן יש צל מיוחד לכל חיה וחיה, כי כל חיה וחיה בוחרת לה איזה צל ובאותו הצל דייקא היא
רוצה לשכון, וכן יש לכל עוף ועוף ענף מיוחד שבאותו ענף דייקא
הוא רוצה לשכון, על כן חקרו אם יכולים למצוא אילן כזה אשר בצילו ישכנו כל החיות, שכל החיות בוחרים ויתרצו לשכון בצל אותו האילן, ועל ענפיו של אותו האילן ישכנו כל ציפורי שמיא.
חקרו שנמצא אילן כזה אבל לא ידעו לאיזה כיוון ללכת וחקרו לאיזה צד צריכים לילך לבוא לאותו האילן, נפל ביניהם מחלוקת, זה אומר לפה וזה אומר לפה.
בא חכם אחד ואמר להם, עד שאתם חוקרים מאיזה צד
לילך לאילן חיקרו מתחילה מי ומי האנשים שראויים לבוא אל אותו האילן, כי אל אותו האילן לאו כל אדם יכול לבוא אצלו כי אם מי שיש לו המידות של האילן.
מה זה המידות של האילן? כי זה האילן יש לו שלושה
שורשים. שורש אחד- הוא האמונה, שני- היראה, שלישי- הענווה.
שלושת השורשים האלה הם שלושה חלקי הספירה, יוצא שהשורש האחרון של האילן זה כנגד הימים שאחרי לג בעומר. ז"א העבודה שצריכים לעשות אחרי לג בעומר היא ענווה.
אתה רוצה מתן תורה? ענווה.
בסדר אז מאחרי לג בעומר הנני מכריז בזאת שאני
ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. לא, אי אפשר להיות ענווים.
אומר רבינו בתורה קצז- דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את הענווה,
שע"י לשון הרע שהעולם מדברים, ע"י זה הפגם אי אפשר לצדיקים להיות ענווים. לא למדבר לשון הרע, תדע לך עצם העובדה שכרגע בעולם מדברים לשון הרע לא יכולים להיות ענווים, זה פוגם את
הענווה, צדיקים לא יכולים להיות ענווים.
ותיכף נבין למה. כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה וע"י זה נפגם הענווה ואי אפשר להיות ענו, ואפילו אם יהיה ענו- הוא בלא חכמה. וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום, כי בוודאי אינה זה
מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאילו הוא ענו כי זה ענווה פסולה.
כלומר רק אם מחברים ענווה עם חכמה זה ענווה שלימה. הלשון הרע שמדברים בעולם גורם לפירוד בין הענווה לחכמה ואי אפשר להיות ענו, לא מדברים על בנאדם שמדבר לשון הרע, זה אין לו שייכות בכלל זה גסות הרוח, עצם זה שמדברים לשון הרע זה משפיע, אתה יודע כמה לשון הרע מדברים עכשיו בעולם? תפתח את הרדיו ותראה כמה לשון הרע, מחקו את כולם. תראה את העיתונאים, החליטו שההוא אשם- קוטלים.
לך תשב באיזה מקום ותקשיב לשיחה של אנשים, תראה כמה לשון הרע מדברים, אתה לא מאמין. אז מה, אבדה תקוותינו? אומר רבינו לא אבדה תקוותינו. – ועיקר הענווה כשהיא בחכמה וע"י פגם לשון הרע נעשה פירוד בין ענווה לחכמה וע"י זה אי אפשר להיות ענו, אבל כל זה מדבר על כווולם חוץ ממשה. כי משה, אפילו ידברו בלי סוף לשון הרע, לא פוגמים בענווה שלו. ונראה הוכחה מהכתוב-
וזה היה מעלת משה רבינו ע"ה ששבחה התורה אותו שהיה ככ גדול במעלת הענווה עד שאפילו לשון הרע לא הזיק לענווה שלו, והראיה כמ"ש ותדבר מרים ואהרן במשה, והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה- למה פה התורה החליטה להגיד לנו שמשה היה ענו.. אם היו שואלים אותי הייתי שם את זה בסנה, למה דווקא בעניין של אהרן ומרים שמדברים על משה פה התורה מעידה, כי התורה אומרת תדע לך שאפילו שהיה כאן לשון הרע זה לא פגם את הענווה של משה. אז כנראה יש כמה אלפי משה בדור הזה, יכול להיות. אז שיקומו ויגידו את זה.
ולכן מוכרחים, אם תרצה ואם לא תרצה, לחפש את נשמת משה כי רק דרכה תוכל לקבל ענווה, אם לא, אין לך את כל המשמרה האחרונה של הספירה.
איך תגיע לאילן? האילן- התורה יש לה שלושה שורשים,
יש לה שורש אמונה- נגיד שאמונה יש לכל יהודי, לא מושלמת אבל יש.
יראה, לא בטוח- כי אני לא מפחד מכלום, אם היית מפחד לא היית
עושה עבירות, אבל בסדר נוותר לך. ענווה- ודאי אתה לא יכול להשיג
אלא אם תתחבר לנשמת משה. במקרה הזה- רשבי. רשבי זה נשמת משה, שמו לנו אותו בתוך הספירה ושמו לנו אותו לפני שעוברים למשמרה השלישית כי החיבור הזה לרשבי נותן לבנאדם איזה
שפלות, כי גם אם אני לא יכול להיות ענו כי מה אני אעשה שהעולם מלא
בלשון הרע וזה מזיק לי כי אני לא צריך לשמוע באזניים כדי שזה יזיק לי, על זה בכלל לא מדברים, אם שמענו לשון הרע זה בכלל גומר אותנו. אלא עצם העובדה שיש אויר לשון הרע בעולם זה כבר
משפיע אז כבר אי אפשר להיות ענו אז איך אני אעבור למשמרה השלישית? לא יכול. כי משה רבינו ביטל את היישות שלו לחלוטין, וגם הרשבי ביטל את היישות שלו לחלוטין, בוא תתאר לעצמך בנאדם בתוך מערה עם עפר עד לפה, אוכל חרובים ושותה מים, ביטול לחלוטין.
ואם בתחילה אחרי 12 שנה יצא והיה לו קצת איזה ריבוי אור, אמר לו ה' כנס חזרה לעוד שנה, אתה תצמצם את עצמך ותבטל עצמך בתכלית הביטול, אתה לא שורף אף אחד ואתה לא עושה שום דבר, די עם לשרוף אנשים, די. וזה צמצום כזה שאי אפשר לתאר מה זה. אחרי זה כל הסיפור שראה אותו רבי פנחס בן יאיר כמו
שמוזכר למעלה. אין מה לעשות, מוכרחים צדיק כדי לקבל ענווה. רבינו אומר בתורה עט- ענווה זה סימן שבנאדם מקורב לצדיק, אם יש לו גאוה זה סימן שהוא לא מקורב לצדיק.
אז אם אנחנו חוזרים בחזרה לסיפור- בא החכם ואומר להם, ודווקא החכם אומר להם את זה כי אמרנו שענווה זה שילוב של ענווה עם חכמה. אומר להם- האילן הזה יש לו שלושה שורשים, אמונה, יראה וענוות, ורק אחרי שיש כל זה אז אפשר לזכות ל'אמת' שהוא גוף האילן. שהתורה נקראת תורת אמת.
ולכן צריכים להתנתק מהסט"א בלג בעומר, לתת גל. מה ההתנתקות? כמו שהסברנו שההתנתקות היא שאנחנו מבינים שה' מפרנס אותנו וכוחי ועוצם ידי, ולא מצרים. פה התנתקנו, בלג בעומר הבנו
שמן מהשמים ולא עוגות שהוצאנו ממצרים, התנתקנו מהלחם
שהוצאנו ממצרים, לא מחוברים יותר לאוכל הזה של חכמות הטבע שהוצאנו ממצרים. ואם עושים את זה אפשר לזכות ל'אמת', אם לא בנאדם לא יכול להיות איש של אמת. אומרים חזל- כל הנצרך
לבריות נשתנה פניו ככרום, בפשטות לך תפשוט יד ותראה כמה פעמים תתבייש.
יורד לו הדם, מסמיק כשהוא נצרך לבריות. אבל אומר רבינו בתורה
סו מה זה נצרך לבריות ומה זה נקרא נשתנה פניו- כלומר נשתנה האמת שלו. מבקשי פניך-יעקב סלע. תתן אמת ליעקב. רואים שפנים זה אמת, כלומר מי שנצרך לבריות האמת שלו משתנה כמו זיקית, כל הזמן משחק משחקים לפי מה שהוא צריך- אותו אני צריך כי הוא הולך לתת לי אחרי השיעור 500 שקל, בוא נעשה לו פוזות שאני מה זה גאון. אותו אני לא צריך מי רואה אותו ממטר, זה מכבד אותי, נצרך לכבוד שלו, נצרך לבריות זה לא רק ממון אלא בכל דבר.
לכן צריכים את לג בעומר שמנתק אותנו מהמחשבה הזו, שמפסיק לתת לנו את ההרגשה הזו שאני נצרך לבריות, כדי שתוכל להגיע לגוף האילן שהוא אמת.
אחרי שהחכם אמר להם את זה פתאום הם ראו שלא כולם אוחזים במידות האלה, רק קצת מהם היו אוחזים במידות האלה, אז נשארו ביחד ועזרו אחד לשני עד שכולם זכו למידות האלה של האילן, דהיינו אמונה, יראה, ענווה ואז הם הבינו לאיפה הולכים, החליטו כולם ללכת לכיוון האילן, ידעו לאיזה צד. איך שהם מתחילים ללכת לכיוון האילן פתאום הם רואים מרחוק שאי אפשר בכלל להגיע לאילן, למה? הוא מעל המקום.
בתוך כך בא הקבצן ואומר להם- אני אקח אתכם לאילן, ז"א כל העבודה הזו זה הכל רק בכדי לתת לנו את הכיוון הנכון, אבל בשביל לזכות לתורה? אתה צריך עוד הפעם את הצדיק.
אז לסיכום-
הספירה כולה בכללותה- תמימות. שבע שבתות תמימות, לא תתחיל לעבוד קצת על התמימות, אין תורה. אשרי תמימי דרך- ההולכים בתורת ה'.
שלושת משמרות הספירה זה אמונה, יראה וענווה. אז אנחנו כבר לפני לג בעומר וכמעט לא נשאר כלום מהשני משמרות, אז בלג בעומר זו מן תחנה כזו שאם אדם יאמר לעצמו- רבשע עברה הספירה ולא עשיתי באמת הרבה אבל אני מתחרט אני מצטער, אני יודע שאני לא בסדר תעזור לי, אני אנצל את מה שכן נשאר ובפרט אני אנצל את היום הזה שנקרא יום לג בעומר, אני אסע לרשבי שהוא יכול להציב גל, שהוא יכול לנתק אותי מהסט"א הזו שאני מחובר אליה בחבל הטבור, לנתק אותי מהגשמיות הזו שאוכלת אותי לגמרי.
לג בעומר- זוכים למשמרה האחרונה- ענווה, והכל בכח הצדיק כמו
שאמרנו כי אנחנו לא יכולים להיות ענווים.
ואחכ לקבל כיוון ולהתחיל לזוז לכיוון הזה של התורה, ואז יבוא
הקבצן הזה שהוא בעל חטוטרות, גיבן, מוכן לשאת עול על עצמו, הגיע למציאות של ביטול לחלוטין של הגשמיות, זה בעל חטוטרות, ביטל לגמרי את גופו בתכלית הביטול שזה נקרא
מועט המחזיק את המרובה, והוא יביא אותנו לתורה שהיא נחשבת מועט המחזיק את המרובה, תסתכל בחמישה חומשי תורה, מה יש בהם מבחינת כמות? כלום, וכמה ספרים נכתבו על
חמישה חומשי תורה ועוד לא התחילו, מה זה החומש זה כלום מבחינת כמות, אין ספר בעולם שנכתב עליו כמו החומש וכל מה שכתבו על החומש, עוד לא נגעו בו בכלל. זה מועט המחזיק את המרובה.
על כל פסוק ופסוק 600000 פירושים. תגיד לי פשט אחד על כל פסוק בוא נראה אותך. וכל מה שנכתב זה עדיין כלום.
ואומרים חזל- כל התורה הבל היא ליד תורתו של משיח. הבל, נשימה. כל מה שעשו ואמרו וכתבו זה הבל, הכל נגמר לעומת תורתו של משיח.
הארי הקדוש, אתה חושב שמה שנשאר ממנו בעולם זה הארי הקדוש? אם הארי הקדוש היה נצרך לשבת ולכתוב את כל מה שהוא ידע הוא היה צריך לשבת על כל פסוק 80 שנה. תכפיל,
ספור את הפסוקים ותראה כמה שנים היה צריך לחיות. הוא לא חי אותם, הוא סהכ חי 38 שנה, היו לו דרשות על כל פסוק וכל עניין בשביל לדרוש 80 שנה כי הוא היה מעל המקום, מעל
הזמן, הוא קידש את עצמו כי הוא ביטל את החומר שלו ולכן הוא זכה למוח אלוקי, לא סתם קוראים לו הארי האלוקי, אותו דבר הרשבי- התנא האלוקי, אתה חשוב שסתם ככה מלבישים על
כל אחד מה שמתחשק, מה פתאום, לא נגמר בכלל מה שהם ידעו, זה לא מתחיל בכלל, אנחנו לא מתארים לנו בכלל מה זה התורה, תורה כזו יש בה כח, יש בה עוצמה והיא יכולה להביא אותנו באמת לתכלית.
שנזכה
מהרב דוד בן נעים
