אבללל... אם אתה רוצה אותה, תחזר אחריה

היא לא אמורה לתת לגבר תחושת ביטחון כלכלי.  

ובכללי הגבר אמור לחזר יותר ממה שהאשה אמורה לחזר

אני לא מתכוון לומר שמי שרוצה לחזר בהכרח צריך לשלם על הבחורה

אבל כן יש בזה עניין של חיזור (אם היא לא מתנגדת)

אבל אפשר לחזר בעוד דרכים

כך גם אותי לימדו, לפחות לגבי הפגישות הראשונות, והשניות ...

כך תתחיל להרשים בחיזור כבר מהפגישה הראשונה

מעניין מה הבנים חושבים על כך...

את מציעה תמיד לשלם ? יפה

קשר שמתחיל כבר בהתחלה, עם ידיעה שכל אחד מהצדדים נותן מעצמו, תרתי משמע, ימשיך כך כל החיים. נתינה שמביאה לקבלת האחר. [תרתי משמע] 

תודה

בגיל הזה ?

נו נו, במקרה שמישהו באמת עשיר. שישלם

באופן גורף/אוטומט ?

אגב, לחייל קרבי   יש לפעמים לא פחות ממנה ;)

מסכים,

אבל בכל זאת, יש עוד כמה דברים שאנו עושים לפי המקובל בשלב זה של החיים, לא ?

למשל - בד"כ *מקובל* שהוא בא לאזור שלך, האם חשבת פעם להציע לו לבוא לקראתו ?

תני לו להתאמץ קצת, לתת מעצמו

הוא עוד יזכה לקבל ממך הרבה מתנות בחיים, כך *מקובל*   זה היופי אצלכן.

אם למשל יש לכם אותה משכורת ברוטו, אז צריך לקחת בחשבון שיש לה יותר נקודות זכות במס הכנסה, כך שהיא נחשבת עשירה יותר.

לא לדבר אם יש לה כבר שניים שלשה ילדים.

פעם באיזה בית קפה מישהי טענה שהיא מרוויחה שכר מינימום ואני צריך לשלם, ורק אחרי שבועיים התברר שהיא עובדת בשני מקומות שונים. רק על חוסר אמינות חתכתי

במיוחד בגיל מתקדם, יש עניין להתחלק בעלות. פשוט.

אגב, על אמינות אני פוסל בהרבה מקרים, במיוחד כשאני רוצה להזמין איש מקצוע, והוא משנה דעות, עוד לפני שהגיע...

אולי בשני המקומות ביחד היא מרוויחה שכר מינימום

צודק כמובן

לא היית רוצה לדעת מה הציפיות של בן הזוג?

אבל אם אחד הצדדים "מושך" למסעדה שהוא מכיר ? ולא תמיד מגיעים מוכנים לתשלום...

או בכלל, האם זה לא טבעי שמישהו ישלם, כמחווה טובה ? ולא "יעשו חושבים " כבר בפגישה הראשונה ?

זה צריך להיות טבעי.

השאלה מאיזה צד ?

מישהו הרי צריך לשלוף את הארנק ...

אבל האם יש לבנות ציפייה שהבנים ישלמו ?

מקווה שהבנים פה ילמדו ממך מה הציפיות ... ;)

נכון מאוד, תודה !

זה לא שאין לה כסף. 

זה שהוא מפגין , סוג של "רגש" בזה שהוא נותן "מתנה" מעצמו כבר בהתחלה.  לא ?

לפעמים זה לא זול כמו פארק מעניין ;)

את חושבת שלהוציא כסף על האחר, יוצר חברות ?

יש בזה משהו. זו הסיבה שאוסרים חכמים להעניק מתנות לבת הזוג, כשאינם נשואים, משום קניין. מה גם שזה גורם ל "שיקול דעת לא תמיד עינייני" [לדעתי !] לפה ולשם.

אבל אם, כמו שנכתב בפורום, פגישה אורכת 3-4 שעות ומעלה... קצת רעבים / צמאים. לא ?

הגבתי בזמנו, ששעה עד שעה וחצי מספיקים..

אלא אם כן פיניתם לכם יום שלם

חברה שלךטוענת שצריך "לפחות" שלשו שעות, בעדיפות על יותר, כבר בפגישה הראשונה ?

לא משנה מי צריך לשלם או מי רצוי שישלם, או מה נהוג...

הדבר הכי חשוב הוא ל"קרוא" את הצד השני, ואם הבחורה מבינה שהוא לא מחובר עדיין לעניין של ה"לשלם", שתשלוף את הארנק, מכל הלב,  ותתחלק. זה רק יכול להוסיף לזוגיות   והרבה.

ואכן, לבזבז הרבה בהתחלה, על "ארוחת שחיתות" זה גם מוזר, אלא אם כן אתם הרבה זמן ביחד....

תודה

וכל אחד יעשה כרצונו, שרצונו הוא כבודו,

ואגב, שאלת העלות היקרה לפעמים, במיוחד אם היא בפגישה ראשונה/שניה, קצת  חשובה. לא תמיד מרגישים נח לשלם סכום כזה על האחר, גם לא תמיד על עצמך, במיוחד אם לא מרגישים שהיא לא הייתה הכי מוצלחת....

במיוחד שאצלהם הפגישות הראשונות אינן יקרות ;)

לפעמים קולה ומים בלבד

לא ידעתי ...

בגלל זה שאלתי

בבא העת היא כבר תצ'פר אותו הרבה יותר, הגברים הם אלו ששוכחים לתת מתנות.

בדיוק יצא לי לדבר עם חברה לאחרונה שהשתגעה מזה שהוא משלם כל הזמן ולא נותן לה..

לפעמים זה יוצר תחושה מלחיצה של מחוייבות של 'אני משקיע בך' והבחורה בתחושה של 'אמאלה אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה שתשקיע ותתחייב אליי ככה'

לכן אם הבחורה מוציאה ארנק ורוצה לשלם, אל תריבו על זה, זה סתם לא נעים.

אכן, יש נקודה לא תמיד נעימה כשמשלמים עליך:

 הבחור מרגיש שהנה שילם, והיא מחייכת ושמחה...ואולי , אולי זה זה ... [למרות שהיא כבר חושבת אחרת].

ובלי קשר, אין סיבה לריב, בטח לא בפגישה ראשונה ...

תודה

אם היא מציעה והוא מתעקש שלא, היא ממש לא חייבת להרגיש מחויות כלפיו. 

מה זה פה? שוחד?

זו בעיה שלו.

מציעה לשלם על עצמי באיזשהו שלב, אבל אם הצעתי והוא מסרב ומתעקש שלא, אז זו בעיה שלו ואני מבחינתי ''נקייה'' מבחינת המחויבות שהזכרת...

תודה.

לרצות באמת להתחלק, מצידך. אבל אם האחר מבקש לתת - אז לתת לו את ההרגשה שאנו מכבדים את בקשתו. ברוב המקרים הגברים מרגישים טוב עם זה שהם משלמים, במיוחד בהתחלה.

תודה לך

אבל שניהם

וישר לחתונה ...

שניהם כבר מהתחלה ?

אהבתי את הטיפ לגברים,

אבל בעניין התשלום, לדעתי, רצוי שהבחור ישלם לפחות בפעם הראשונה והשניה, ובשאר המקרים, תלוי בעלות והתקדמות הקשר. זה באמת נחמד לשלם יחד.

תודה לך !

קודם כל הטיפ הולך למלצרים

אבל ברצינות - מצד שני, הבחורה צריכה להבין שזה שהגבר רוצה לשלם על הבחורה זה בדרך כלל בא בדרך טבעית (מתוך הבניה חברתית ומוסכמות, אבל עם הזמן למדנו להתחבר לזה)

ולפעמים קשה להחליט ש"אם הבחורה תרצה אני אשלם, ואם לא היא תשלם על עצמה". כי זה אומר שבעצם כל דייט, השאלה אם אני אשלם היא לא מחווה *שלי* אלא בקשה *שלה*. ז"א, אפילו את השליטה שלנו במחווה הזאת, ובכסף שלנו, לקחו לנו.

אז אני מבקש - כמובן גבר שמתגמש זה נחמד, אבל גם אם קשה לו להתגמש, בבקשה תגלו הבנה

יש בחורות שלא תמיד רוצות לקבל מחווה מהבחור טרם חשבה באופן "חיובי" על ההמשך.

הנתינה והקבלה הן  מתכון לאהבה. במיוחד כשזה מגיע עם חיוך אמיתי.

והיא לא תמיד בטוחה שזה נכון עדיין לגרום לו רגשות ו/או מחשבה שהנה מתקדמים, ו/או "שילמתי עליה" אז...

מבין את הבנות

וגם אותנו, הגברים. כמובן

זה שהבחור נסע עד לפגישה (בדרך כלל לעיר של הבחורה) זאת מחווה מצד הבחור

בדיוק כמו שההגעה של הבחורה לפגישה זאת מחווה מצידה.

כל מה שאנחנו עושים בכל מערכת יחסים  הוא מחוות או מילוי חובות.

מבין, תודה על הבהרת הנקודה.

במיוחד אם הוא טרח עד אליה, כשאין לו הרבה, ואז מתארחים, לבקשתה, במסעדה שהיא מציעה...

במקרה דנן, יש עניין להתחלק    מחווה כנגד מחווה

ואני מאחל לך לתת ולשלם מכל הלב. זה מגיע מבפנים ...

אף אחד לא 'צריך' לשלם.

סתם ככה כל אחד משלם על עצמו. בטח בפגישות הראשונות.

אחר כך מי שרוצה להציע לשלם גם על הצד השני, כדי לעשות מחווה, שיעשה. ומי שלא רוצה אז שלא יעשה. אף אחד לא צריך או חייב לעשות את זה. לא חסר דרכים נוספות להביע חיבה. ובעיני לשלם על מישהי, זה לא מחווה כזאת מרגשת. הייתי עושה דברים אחרים כדי להביע חיבה. 

שהבחור משלם, לפחות בפעם הראשונה והשניה ...

אבל זו בדיוק שאלתי. מה אתן מצפות

רק אמרתי מה נהגו, לא התכוונתי ישירות אליך.

מעולם לא יונה ספציפית.

אבל אם באמת נח לך לשלם יותר, אין ספק שהבחור ישמח, ואולי אף יקבל את זה כהדדיות, שמתחילה מעכשיו

למרות שזה מביך רצחח 

 כי בדייט זה אדם שאני לא מכירה

אז זה יותר מביך מסתם חברה...

סתם נקודה למחשבה 

זה נותן הרגשה מיוחדת כשהוא "נותן" משהו מעצמו לחיזוק, וגם קצת מראה ג'נטלמניות. לא ?

זו לא מתנה לכיס... אלא למלצר.

שמישהו אחר משלם עליך, כשהוא לא יודע אם יתפתח הקשר, ולפעמים זה באמת קצת הוצאה [יחסית, כמובן]...

זה באמת לא תמיד נעים.

ועם זאת - לפעמים זה מגיע באמת מתוך רצון לתת/ כוונה להרשים/לב מיוחד או הרגל. כך זה בנים

תודה על התשובה.

זה גנטלמניות אבל זה מישהו דיי זר בשבילי שמוציא עליי כסף אז זה קצת לא נעים מבין?

👍👍

מכיוון שהוא אורח בארץ, ואתה "אורח" אצלו, לבקשתו, ו"פ התמחור של המיקום שהוא בחר.

וכן, גם בעיניי זה קצת מביך שישלמו עליי.

שהבכיר יותר, או המארח, או היוזם, או הבכיר יותר מהצד היוזם/מארח, משלם על הארוחה

לפחות מה שידוע לי

אבל שווה להשקיע כמה מאות.. בסוף אתה מקבל את  "אשת החיל" הכי מתאימה לך....

תודה

אף אחד לא צריך לעשות הצגות בדייטים. כל אחד מתנהל לפי איך שנכון לו.

אף פעם לא שילמתי על הבחורה בדייטים ראשונים. זה לא מרגיש שייך לשלם על מישהי שאין לי עוד ממש קשר אליה. 

ואם תראה לאורך השרשור, גם הרבה בנות כתבו שזה לא ממש נוח להן שבחור שאין להן ממש קשר אליו, ישלם עליהן.

כי גברים לא מאמינים לבחורה ויש סטיגמה שהיא אוהבת לשמוע אותו החלטי שהוא ישלם עליה. יש המכנים את ההוצאה של הארנק על מנת לעשות הצגה שהיא תשלם כ"ריקוד הארנק"

אהבתי את התשובות...

גם אני חושב שכך צריך להתנהג גבר ג'נטלמן.להתעקש לשלם...

אלא אם כן יש יותר משש פגישות [ואפילו יש שמגיעים להרבה יותר], שאז "מותר/צריך" להתחלק...

תודה

אין פה עניין של "למה שישלם עליי", "הוא לא חייב לי כלום", "אנחנו לא מכירים" וכו',  הרי בחיים ניפגשים בהרבה סיטואציות שאחרים עושים עבורינו משהו... עם ישראל גומלי חסדים הם.

להיפך הוא הנכון, בחור שמשלם , ע"פ רוב עושה זאת , כמו שאמרת, לא רק בשביל לצאת ג'לטלמן, אלא גם כי כך חונך, שצריך לתת בחיים.  במיוחד למישהו שאולי תחלוק איתך את 100 השנים הבאות. וגם אם לא בטוח שזו  האחת.

ואכן כן -ע"פ רוב האישה מוציאה על בן זוגה הרבה מאוד בחיים. כולם יסכימו על כך

תודה

היא לא נזקקת, ולא זקוקה לו

אבל אם הוא מעוניין בה, [קצת "זקוק" לה להקמת בית יחד], אז שיוציא. זה גם עבורו, וגם עבורה, וגם עבור שניהם.

אבל אם הוא לא מרגיש שזו חובה וזכות גם יחד, או שהיא רוצה לשלם, זה יכול להיות נחמד להתחלק

תודה

ואז כבר אין שאלה מי משלם, אלא משלמים יחד

יש באמת עניין לחלוקה צודקת, או אחרת, אבל לא לצפות שמישהו יהיה נדיב יותר

תודה על ההארה

במקרים המתארכים... ולהבדיל [ לא תמיד..] במקרים המסובכים [כשההורים לא בעניין או כשהוא מבקש פסק זמן מידי פעם] 

תודה

אחרי חודש, ובמיוחד אם זה אחרי ארבע פגישות, חשוב להחליט, בינך לבין עצמך לפחות, ועדיף גם מול הצד השני "יחסינו לאן" ?.

אם 10-20 שעות יחד לא מספיקות, למה ששלושים כן ?

ךא אומר שצריך החלטה סופית, אבל כיוון "כמעט סופי" ... צריך שיהיה..

תודה

והמחשבה שלך באמת טובה, יתרה מכך - את מביאה אותה לידי מעשה...

בניגוד לאלו, שכבר נאמר עליהן, שזה רק "ריקוד הארנקים" ... ומצפים שהוא יהיה אביר.

אם רוצים לשלם - לשלם מהלב.

את חושבת שזו הדרך בה צריכים לנהוג ?

תודה

וואוו, אהבתי את ההבחנה !

כשמתכננים שלא להמשיך, למה שישלם עליך ? לפעמים זה קצת חוסר טאקט לתת לו להרגיש ג'ינטלמן ואת התחושה שהנה הוא מרשים אותך בנתינה, כשאת כבר חושבת על הבית ....

מצד שני - כשממש מרגישים שרוצים להמשיך - יש הרבה שתחשובנה שבא להן לשלם, להראות חיבונת ואיכפתיות כבר מהתחלה... ...

תודה

פרטי והסבירי,

פגישה אחת חינם, והשאר שישלמו היטב ? כולל נסיעות עד הבחורה ...

היא תקבל גם כרטיסייה ... [שתשולם על ידי הבחור, לעתיד לבוא].

היא מסוג הבחורות שאומרות בסוף הפגישה "אתה מקסים ! נראה לי שתתאים לחברה/דודה/שכנה/סבתא שלי" ואז הכרטיסיה עוברת ... [לרב קו.]

אני מסכים שזה לא עניין של הלכה בלבד, או הרגשה אישית בלבד, אלא גם, עניין של נורמה. ראוי לגבר לעשות צעדים מקרבים ומקובלים, כמו לנסוע לקראתה , לכבד את פרטיותה ולשמור מרחק, לכבדה, וכן, לשלם עבורה    מה גם שהיא תחזיר בכפליים מאוחר יותר

תודה לך

דרך האיש לחזר - ידוע ומוכר לי, ולכל בר דעת שהאישה נקנית מכסף הבעל - גם כן.

אבל שמכאן לומדים שעליו לשלם כבר מהפגישה הראשונה, זה באמת חידוש גדול עבורי.

תודה לך על ההארה.

הבן צריך לשלם. לצערי הצעירים שלנו שכחו מה זה להיות ג'נטלמן.

לפי , לפחות, חצי מהתגובות, אין זה החלטי.

גם אני חושב כמוך, שזה חלק מהפגישה, ומהרצון להכיר. להציג את הצד היפה שבך, הצד הגברי הריגשי הטוב - הצד שנותן

תודה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון