קודם כל אני מבין את התחושה שאת מנסה לתאר. למשנה יש דימוי ציורי ויפה על העבד שבא למזוג כוס לרבו ובתגובה קיבל קיתון של מים לפרצוף. תחושה של השפלה. תחושה של דחיה.
אבל. אם כבר מערערים על הנחות יסוד - ומה שאת עשית זה לערער על הנחת יסוד שהרי התורה אומרת ״וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים״ אז קל וחומר כשעם ישראל שרוי בארצו - אז אני רוצה לערער על הנחת יסוד בכלל לא סמויה בדברים שלך.
את מניחה כדבר פשוט ומובן מאליו, ממש מושכל ראשון, שלקב״ה יש נחת רוח מכל מה שמתרחש שם במירון ועקרונית זה לרצון לפניו, ואם זה אכן כך אז איך ייתכן ש...
אבל אולי לא ? אם כבר החלטת לערער על משהו, אז למה שלא נערער על זה ?
אולי מציאות שבה הר הבית הפך למגרש כדורגל ולמחסן נשק של פראי אדם, כאב ראש שאף אחד לא רוצה באמת להתמודד איתו, כי אנחנו לא יודעים, כי יש איסור כרת, כי הגויים יכעסו, כי אנחנו עדיין לא מוכנים, כי זה עבודה בשביל המשיח, כי...מצאנו לנו תחליף אחר...הר הבית ובית המקדש זה עניין ששייך למשוגעים (אלה שנקראים בלעז משיחיסטים הזויים).
לעלות אסור ? סבבה. מה עם להראות רצון ושאיפה ושייכות ? למה סיבוב שערים זה משהו ששייך רק לנערים צעירים עם גוזמבות שאינם מן היישוב ? לעם ישראל יש היום את קבר הרשב״י במירון, מקור הישועות והברכות, בואו נפרוק שם את כל היצר הדתי שלנו, ריקודים ומחולות ותפילות לזכות הרשב״י, הקב״ה בטוח מבסוט מכל העסק.
הערבים הארורים יכולים להקים בית שימוש ציבורי ענק על הר הבית ומקסימום נשמע מחאות רפות מהפוליטיקאים הדתיים ובייחוד החרדים, בעיקר כדי לצאת ידי חובה, שוב, זה מחוץ לתחום, שהמשוגעים לדבר יתעסקו עם זה. אנשים נורמליים והגונים מצייצים על זה 3 פעמים ביום ויוצאים יד״ח. אבל אם רק מישהו היה מנסה לנגוע בקצה קצהו של הרשב״י הקדוש, ותרעש ותרגז הארץ!!
ועוד לא דיברנו על כל ההילולה ופולחן האישיות שמתרחש שם, נכון ישנם כאלה שהגבולות ברורים להם, אבל האם מישהו יכול להכחיש שאצל רבים רבים שם הגבול בין בריה לבוראה הצטמצם ? האם כשהתורה הסתירה את מקום קבורתו של משה רבינו (בחיר המין האנושי !) המטרה שלה לא היתה בדיוק אבל בדיוק למנוע דברים כאלה ?
הולך לשטוף לי את הפה עם סבון ולחפש את המטבע מתחת לפנס.