עבר עריכה על ידי A dream בתאריך כ"א באייר תשפ"א 13:28
לעניות דעתי, הדגש בברירות הוא לא על מה אנחנו רוצים ומבקשים, אלא על מה אנחנו *לא* רוצים .
כשאנחנו מגדירים מי אנחהו רוצים יש לנו אינספור סיבוכים והתלבטויות, רגע, בא לי שיער ארוך, או קצר? כהה, או בהירה? כי בתאוריה, כשהאדםחושב מה הוא רוצה, אין לזה גבול, הוא מתחיל לדמיין, וגם היא. "שיהיה גבוה, ושיהיה חתיך, שיהיה חזק, שיהיה חטוב אבל לא שחיף, שיהיה שרירי אבל לא מדי, שיחייך הרבה אבל שלא יצא דביל " וכן הלאה וכן הלאה. כנ"ל לגבי גבר, מחפש את המושלמת. ובצדק, אם אנחנו מחפשים את התכונות הטובות באדם, הוא צריך להיות מושלם, כי מי רוצה להתפשר על בן זוג חסר תכונה טובה מסויימת?
ההתנהלות הזו, של לחפש מה אני כן רוצה, אין לי גבול, האדם כל הזמן בהתלבטות: רגע, אז אם אני רוצה מישהי רק מעדה מסויימת, אני נקרא בררן? זה בסדר להיות חיצוני מדי? או שאולי אני לא דורש מספיק? אם אני רוצה שהוא יהיה 1,2,3 הוא באמת יהיה כזה?
לעומת זאת, אם הדגש הוא לא "מה אני רוצה" אלא "מה אני ***לא** רוצה", זה שם הכל בגישה שונה. כשמישהו לא רוצה משהו מסויים, זה מעיד שזה באמת מפריע לו, שקשה לו להתחבר לזה
במקום לחשוב "עם מה יהיה לי כיף", לחשוב "מה יגרום לי בו לריחוק/סלידה/יפריע בקשר.
אם מישהי במקום לחשוב " אני רוצה מישהו גבוה", היא תגיע למסקנה שהיא בעצם לא רוצה מישהו נמוך, זה מפריע לה, אז זה לא רק אידיאל של יופי, בבחינת "גובה זה פלוס", אלא נמוך זה משהו שקשה לה לקבל.
כשמישהו לא חושב " אני רוצה בת מעדה מסויימת", אלא חושב הפוך, ומגיע למסקנה שהוא באמת לא רוצה מישהו אחרת, קשה לו מנטלית וכולי, אז זה באמת נכון, כי אסןר לצאת עם מישהו שזה גורם ריחוק (לא אדישות, אלא דחיה).
אפילו כשמישהי אומרת את הסיבה הכי טפשית: שיהיה בחור שרירי כמשהו שהיא לא יכולה להתפשר עליו, אם זה מגיע מתוך מקום של "אני לא יכולה אחרת" ולא "באלי מישהו שרירי" (ויש סיבות, לדוגמה אם היא בעצמה ספורטאית ומרגישה שצריכה גבר שלידו היא תרגיש אישה עדינה ולא אחד שהיא תרד עליו כל הזמן) .
כנ"ל לגבי גברים, " אני רוצה מישהי רזה ", אז מה? אתה גם רוצה מישהי יפה, ועדינה, ונשית, וחכמה, ושתדע לבשל טוב, ממשפחה טובה, שתדבר רק איתך. וזה בסדר ומעולה, אבל שהולכים מלכתחילה בגישה הזו, של "מה אני רוצה " באמת עלולים להגיע למצב שמורידים סתם הצעות שבאמת הם החצי השני שלנו. קשה לך לצאת מישהי שמנה? תגיד " אני לא רוצה שמנה, זה מפריע לי", זה ליגיטימי אם אתה מרגיש ריחוק.
לא יודעת אם חפרתי מדי, או שהבנתם את כוונתי, אבל באופן כללי, לא לחפש מה יקרב אותי, כי אין דברים שלא יכולים לקרב, בפרט כשהוא הגבר והיא אישה. העיסוק במה אני רוצה מביא לבלבול ולפעמים אולי גם על הרגשת התפשרות, והבירור העצמי שבא ממקום "מה ירחק אותי, מה לא יהיה לי טוב, מה ידחה אותי", זה ממוקד יותר ומאפשר לאנשים להכיר בראש פתוח, בלי שהבועה שחלמו עליה וגם הזוג ש"הלבישו" במשך שנים תתנפץ או שיהיה קושי לקבל את המציאות. ("הוא מקסים והכל, אבל נמוך", אם נמוך מחפש בגדר "מפריע " לך, אוקיי, באמת לא צריך לצאת, אבל אםזה לא מפריע לך ואת רק "כן רוצה" גבוה, אז פתאום כשתראי את האיש המושלם, שתרגישי אליו חיבור, תחשבי "וו4ו, אבל לא דמיינתי שיהיה כזה נמוך... החלום שלי היה בחור גבוה", בסדר, חלומות באספמיא כמו שאומרים, אם בסוף התאהבתם סימן שזה לא באמת מפריע לך)
נכתב בלשון מבולבלת, תקף לכולם;)
בהצלחה, שנזכה

נ.בת כתבת גם שאת חוששת מזה שאנשים בוררים על חיצוניות ושאת חוששת שאת לא בררנית מדי, תצאי זולה, בלי דרישות ועם גבר על הפנים (בהקצנה כמובן) אז בהקשר למה שהעליתי פה, אם האדם בורר על חיצוניות כי פשוט בא לו, מתחשק לו, יפה לו וכיף לו, זה לדעתי אפילו לא בסדר ובמקום לחשוב על הקמת בית וחיפוש בת זוג, שם דגש על "לחפש אישה". יש הבדל בין לחפש בת זוג, לבין לחפש אישה/בחורה. אנחנו לא בתחרות יופי/גובה ועצוב אם זה תופס את המקום הראשון. מה כן? אם הדרישות הללו באות מתוך צורך, "קשה לי עם מישהי שהיא לא כזו/זה מפריע לי/זה ממש מפריע לי/זה דוחה אותי/זה לא גורם לי לרצות לדמיין אותנו יושבים בשולחן שבת (נניח, נוסח אחר, אם דיברנו על עדות)", זה מעולה, כי מהמקום הזה האדם מנסה לחפש להגיע לעימותים עם אשתו כמה שפחות, כי הוא באמת מחפש מישהי שהוא יכול לאהוב, הוא לא רוצה מישהי שקשה לו לראות אותה. כנ"ל לגבי אישה. היופי חשוב מאד, אבל לא כאידיאל, לשים אקסיומה "אישה רזה ""בחור גבוה", "עדה כזו", זה לא לעניין, זה שטחי, הרבה יותר מאשר " מפריע לי הגובה" "לא מסוגל לדמיין אותי עם שמנה" וכולי.
וגם מה שאמרת, שאת מוטרדת שאין לך דרישות חיצונית, זה מעולה! זה אומר שאת לא סולדת מהרבה דברים, שפחות אכפת לך מהחיצוניות, או בגלל שבכללי את רואה בו משהו כי הוא גבר, בלי קשר בכלל למראה. אל תטרידי את עצמך, שדברים חיצוניים מפריעים למישהו זה ממש הפרעה, זה משהו שהוא צריך להתחשב בו, ולסנן, וקשה לו יותר. בדיוק כמו מישהו שלא מסוגל לשמוע רעש יותר מדי וצריך את השקט שלו. זה מבורך, אבל האם מישהו שאין לו בעיה אם שקט/רועש בחדר הוא נמצא בבעיה כי אין לו דרישות ואולי יש לו בעיה? אולי הוא לא שומע טוב? או שאולי החדר שלו דפוק? ממש לא, זה ברכה. הסתגלות וזרימה עם סיטואציות, אנשים, וגם החיצוניות שלהם, זו ברכה
חלאס חפירות, הגזמתי.