הצילו!!! השכבה של תינוק...אנונימית בהו"ל
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה...
טלטלתי את הבן שלי עכשיו מרוב עצבים ובמטרה שאולי ירגע קצת 😭😭😭
הוא בן שנה וחצי, וכל פעם שהולך לישון עושה לנו סצנה של צרחות, מאז שגמלתי אותו מהרדמה בהנקה לפני שבועיים שלושה.. בימים הראשונים היה קשה, ואז הוא קלט את העניין והתחיל להירדם.. אבל עכשיו הוא מבין טוב מאוד מה קורה ולא רוצה להשלים עם זה
אני פשוט נואשת.
לא יכולה להניק אותו 40 דקות כל פעם שמתעורר, מצד אחד ומצד שני כבר לא יכולה לסבול את הצרחות האלו.
אם אני מנסה לנתק מעט אחרי שנרדם הוא ישר מתעורר ומתחיל לצרוח.
אתמול בערב חזרנו משבת ממש מאוחר והייתי גמורה, והאדון התעורר.. ניסינו להשכיב בלי הנקה, הוא לא נרדם, אז הנקתי במטרה להרגיע ואז להחזיר למיטה ולהרדים, והוא לא פחות צרח אחרי ההנקה..
לקח לנו שעה וחצי להרדים אותו, (בסוף זה היה במיטה שלנו כשהוא שוכב עלי) כול מלא מלא בכי וצעקות מצידו.
ואז באמצע הלילה הוא התעורר שוב.. וצרח וצרח וצרח, ואני התייאשתי מזה, ופשוט הנקתי אותו.
אני יודעת שחייבים עקביות, אבל אני לא עומדת בזה שהוא צורח. אני סובלת מזה ואני באמת חושבת שזה לא צריך להיות ככה אלא באווירה טובה.
בכל מקרה, הערב אני גמורה מעייפות בגלל שעת השינה של אתמול ובזמן שלקח באמצע הלילה, אז הייתי על הקצה והתעצבנתי עליו ככה 😭😭😭 כי הוא צורח במיטה ולא במיטה, בחיבוק ובליטופים וטפיחות... לא יודעת מה כבר עוד אפשר לעשות.
אבל האמת היא שאחרי הטלטולים הוא נרדם.. התרפק עלי כזה נעלב קצת, מבוהל מזה שצעקתי... ותוך כדי שאני כותבת את ההודעה אני מזמזמת לו שיר.. אני לא יודעת אם זה היה מסוכן 😭😭😭 (וגם ככה מלא פעמים אם הוא נרדם עלי ואני מניחה אותו הוא מתעורר בוכה..)
בבקשה בבקשה בלי שיטת החמש דקות, לבכות עד שירדם..אנונימית בהו"ל
לא רלוונטי בכלל.
לא צריכה שתשפטו, יודעת שאני לא מתנהלת טוב, אבל לא יודעת מה לעשות.
רק אשמח לתמיכה, הכלה, הבנה, וטיפים כמובן...
אולי טיול בעגלה?אין לי הסבר
אצלנו הטיול זה כמו קסם...

ד''א, בקשר למה שכתבת למעלה, אני ממש לא מאמינה ב''שיטת'' החמש דקות.
אבל אני מאמינה בהגיון בריא.
אני אדגים על הבת שלי-
היא עייפה? כן
נרדמת בהנקה? לא
נרדמת בדרך כלשהי? לא
בוכה מעייפות? כן
כשאני עייפה מה אני עושה? נכנסת למיטה להירדם
אז למה כשהבת שלי עייפה אני לא נותנת לה את האופצייה להירדם לבד?
היא בין כה וכה בוכה, אז לפחות שתבכה עם אופציה ללכת לישון (הרי מי שעושה את פעולת ההירדמות שלה זו היא, לא אני).
ככה הבת שלי הולכת לישון.
משכיבים אותה במיטה וזו בחירה שלה אם להניח את הראש או לבכות (לרוב היא םשוט מניחה את הראש)

יכולה להבין שלא מתאים לכולם, אבל אולי ההגיון יעזור לך...


שולחת לך חיבוק!!!
זו התמודדות מעייפת ולא פשוטה בכלל🤗❤️
טיול בעגלה בעיקרון לא אפשרי כי גם האח הגדול צריך ללכת לישוןאנונימית בהו"ל
היום דווקא היה אפשרי כי הוא הלך.לתפילה של יום ירושלים
אבל אני די בטוחה במאה אחוז שהוא יתעורר במעבר מהעגלה למיטה והסאגה של הצרחות תתחיל...
כי גם אם הוא נרדם עלי ואני מניחה אותו מלא פעמים הוא מתעורר מזה ומתחיל לבכות.

לגבי ההגיון, אני לא מתחברת... תלוי מה הסיבה לבכי. פה הסיבה היא שהוא רוצה אותי ורוצה קירבה ורוצה את ההנקה (שהוא לא יכול לקבל...) אז אם אני אלך לו הוא ירגיש עוד יותר נטוש ובודד...
אם כךאין לי הסבר
אז רק שולחת חיבוק גדול
מקווה שתמצאי פתרון❤️
אמן, תודה!!אנונימית בהו"ל
מה עם להשאיר לישון בעגלה?קטני ומתוק
לא יודעת אם הכי אידיאלי, אך זה המצב אצלינו כרגע.
הרדמות של שעות בכי לי מתאימות לי וזו "הפשרה" שמצאנו בינתיים.
פשרה כי זה לא לטווח ארוך אבל בינתיים זה האופציה אצלינו והיא די נוחה לי..
הרדמות זה קשה...להשתמח
שולחת חיבוק. אולי אפשרי שבעלך ייקח פיקוד על ההרדמות לשבוע שבועיים כדי שיתרגל להירדם בלי הנקה?
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
בעייתי קצת, כי הוא לא תמיד בבית בזמן של ההשכבה, הוא בדרך כלל משחרר אותי כשהוא מגיע, אבל אם נתחיל רק כשהוא יגיע לדעתי הם לא יירדמו לפני תשע.. (חוזר ב7 וחצי, ותמיד אם הם לא במיטה כשהוא חוזר לוקח עוד חצי שעה של התרגשות ורק להראות את זה ואת זה ואת זה... כשהם במיטה כבר הם מתרגשים אבל נרגעים יותר מהר)

חוץ מזה, שהוא בגישה שהתינוק עושה הצגות ושצריך להתעלם מזה. אז הוא יושב לידו, ושר, אבל הרבה פעמים אפילו לא מלטף אותו בגלל שהוא צורח..
אני כל הזמן שואלת אותו איך הוא מצפה שהוא ירגע...
קשוח ומוכר. אין לי פתרונות. רק חיבוק.אורוש3
בסוף יגדל. אבל אל תגיעי לטלטול. עדיף רגע לפני לצאת מהחדר ולחמש דקות ושיבכה במיטה. לא בקטע חינוכי. רק עד שתחזרי לשליטה.
זה ממש קשה. מבינה אותך. אני גם עם עניינים עם בן שנתיים.
תודה!אנונימית בהו"ל
יודעת שצריך ממש להיזהר מזה, וממש ממש בשוק שזה קרה.
עם הגדול באמת הייתי יוצאת מהחדר להירגע, לשתות ולאכול משהו, וזה באמת היה עוזר לי וגם לו - כשחזרתי הוא היה שוכב יפה ורגוע...
הבעיה היא שאני ממש הורמונלית כרגע (תחילת הריון) וההתפרצויות שלי מפתיעות גם את עצמי... לא הצלחתי לצפות את זה לפני שזה קרה. שניה אחת הייתי רגועה, שניה אחר כך נענעתי אותו בטירוף וצעקתי עליו שירגע כבר (למרות שאני ממש דוגלת בזה שאין סיכוי שמישהו ירגע אם צועקים עליו), ושניה אחרי זה כבר חיבקתי אותו בפיוס ואמרתי סליחה שהפחדתי אותו..
אם אני יוצאת וחוזרת הוא נרגע לרגע כי חזרתי, ואז נזכר שהוא בעצם רוצה הנקה ומחדש את הצרחות...
אגב, הקטע של לצאת מהחדר באמת מיושם לפעמיםאנונימית בהו"ל
אבל יש גם את הבעיה שברגע שאמא יוצאת מתחילה מסיבת פיג'מות...
(ובכל זאת לפעמים אני יוצאת ומחכה שבעלי יחזור ויעשה סדר...)
❤️❤️אורוש3
כשלימדתי את הבת שלי הירדמות עצמאיתיראת גאולה
זה לקח שבועיים. בתחילה כל ערב לקח כ4 שעות... לאט לאט זה הצטמצם והתקצר מיום ליום. בימים האחרונים לקח חצי שעה, ומאז זהו, למדה להירדם לבד.
אבל בכל ערב שמחוסר כוח, נכנעתי וכן הוצאתי אותה או הנקתי - חזרנו יומיים אחורה.
מעודדת..אנונימית בהו"ל
באיזו שיטה השתמשת?
או שזה היה בלי שיטה?
ישבת לידה והיא בכתה או שהייתה רגועה אבל לא נרדמה?
וואי הכי מוכר בעולםאחת פשוטה
ממליצה ממש על שיטת "חלומות נעימים" אפילו עוד בלי לשלם כסף על קורס מסודר יש לך די הרבה סירטןנים ביוטיוב שאפשר ממש ללמוד מהם וליישם.

מה שיפה בשיטה הזו זה שהם לא נותנים לילד לבכות לבד.. אבל מלמדים עיקביות ולאט לאט מרגילים את הילד לישון לבד..
אם יש עקביות זה באמת עובד.ומציל.

בהצלחוש
תודה!! אחפש!אנונימית בהו"ל
כיף שיש הצעה קונקרטית.
וואי. אני הכי מבינה אותך בעולםחדשה ישנה
עברתי עם ילדיי גם תקופות קשות שלא נרדמו בקלות, או יותר נכון שנרדמו בקושי רב מאוד ואני חושבת שהפער בין להישאר שפויה לבין אשפוז עצמי לא היה רחוק... היו רגעים שבאמת הרגשתי שאני יוצאת מדעתי עוד רגע....זה ממש ממש אבל ממש מטריף את הדעת.
אז חיבוק גדול!
וכמה טיפים שאולי יעזרו;

1. להפסיק את ההנקה לחלוטין. זה אחד הגורמים העיקריים לבעיות בשינה בגיל הזה. לא להניק גם לא בבוקר ולא לפני השינה, תוך שבועיים הוא כבר שוכח שיש דבר כזה 'לינוק'. שנה וחצי זה מכובד פלוס פלוס.

2. בזמן שאת רגועה בצהריים, תחליטי עם עצמך בלב שלם שאת מלמדת את הילד שלך לישון. תאמיני בו באמת אבל אמונה פנימית מהלב שהוא מסוגל ויודע להירדם בכוחות עצמו, שהוא לא צריך עזרה! הוא ילד גדול. , או לחילופין, תאמיני בו שהוא מסוגל להירדם בלי הנקה או איך שהיית רוצה ומאמינה, תכניסי לך לתודעה פנימה. ממש צריך להאמין מכל הלב, כי השדרים של הלחץ, החשש, החרדות , חוסר ביטחון.. הכל עובר לילד בתדרים הכי דקיקים ועדינים. תאמיני בפנים זה יעבוד בחוץ. תעשי מן מדיטציה עם עצמך.

בערב, את אומרת לו הולכים לישון עכשיו, לילה טוב לבובה, לילה טוב לארון, לילה טוב לאבא... למה שאת רוצה. קריאת שמע בחיבוק ותוך כדי מורידה אותו למיטה... ''לילה טוב!"
ויוצאת מהחדר.
ואז הוא יבכה, בסדר, לא להכנס ללחץ. תנסי להישאר רגועה. הוא בוכה כי הוא לא רגיל, לא כי רע לו. מה רע בללכת לישון? תסמכי עליו שהוא מסוגל להתמודד עם הסיטואציה של ללכת לישון יפה.


בע''ה תוך שבוע תראי שיפור יפה!!
לגבי 1. אל תבטיחיאורוש3
לי לא עבד. בעיות השינה המשיכו.
לגבי 2. היא ביקשה לא בסגנון הזה....
לא מבטיחה כלום. רק אומרת מה עזר אצליחדשה ישנה
סליחה. מתנצלת באמתאורוש3
הגבתי קצת בלי לחשוב מספיק. כי גם אני קיוויתי שהפסקת ההנקה הקשוחה ביותר שעברנו תועיל. ולא במיוחד. אז זה רגיש לי. כן הועילה בזה שאני לא מוצץ. אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור (שנסוגה עם מחלות ועם יאוש).
לי (הפותחת) אישית היו בעיות שינה עד גיל ההתבגרות..אנונימית בהו"ל
(ואז הם התחילו לכיוון השני)
אז לא הייתי מפסיקה הנקה לגמרי בשביל זה.
ברור לי שהניתוק של הנקה משינה הוא שלב קריטי בדרך לשינה של לילה שלם (והוא כבר הרבה לילות מצליח לא לקום!)
אבל מנסיוני ומהיכרותי זה לא מחייב להפסיק את כל ההנקה. כמו שהוא ישכח שיש הנקה בכלל הוא יכול לשכוח שיש הנקה בלילה...

ולגבי 2, ממש לא רלוונטי.
תהיה מסיבת פיג'מות עם האח הגדול
(וגם ממש לא הכיוון החינוכי שלי. גם עם הגדול שיודע להירדם לבד חשוב לי לשבת עד שהוא נרדם. אם לא יכולה - יוצאת, אבל בדרך כלל נשארת שם)
ולא כתבתי לך תודה רבה על ההשקעה והפירוט!!אנונימית בהו"ל
גם אם זה לא מתאים לי את נתת את הלב, מרגישים מההודעה שלך ❤️
מותקנת, ש2 ממש ממש ממש כן רלוונטי, כי מאמינה שהעצדה הנפשית משפיעה וטוב שאת מזכירה.
רק העניין של לצאת מהחדר לא רלוונטי מהסיבות האמורות...
לדעתי כדאי להפסיק בהדרגה ולא בבום.כל היתר חולףאחרונה
וואי נשמע קשההההה!חלונות
יכולה לספר לך איך עובד אצלנו, אולי יעזור:
קודם כל אני יוצאת מהתמונה. לי הרבה יותר קשה לעמוד מול התינוק וגם אני מקור "הבעיה"= ההנקה. בעלי הוא זה שמנהל את הגמילה.

דבר שני וחשוב - להתארגן על זה. לא להחליט פתאום שרוצים לגמול, ואז קורה לילה שחוזרים מנסיעה כמו שתיארת, והרבה יותר קשה לשמור על עקביות. אנחנו בוחרים שבוע ימים שבהם אנחנו יודעים שאנחנו בבית. לא נוסעים/יוצאים בשעות הערב. והכי חשוב - שבעלי בחופש ולא עובד.

איך זה עובד בפועל?
אחרי ההנקה מניחה אותו בלול, מחבקת. מנשקת או כל טקס אחר וזהו, יוצאת. מפה - כל פעם שהוא מתעורר - בעלי מגיע. הוא יושב לידו, מדבר איתו, אבל ממש כמו שמפייסים ילד גדול: מותק, קשה לך...אתה רוצה את אמא...אבל עכשיו אי אפשר...בוא אני אשיר לך שיר במקום.." תתפלאי כמה עצם הדיבור מרגיע אותם. לפעמים הוא גם שר. ולפעמים התינוק לא נרגע מיד וממשיך לבכות. אבל לא מוציאים אותו מהלול. מקסימום לחיבוק ארוך וחזרה. זה באמת שתיים שלוש לילות שבעלי כמעט ולא ישן, לכן אנחנו מתכננים את זה לחופש.
אני מהחדר שלנו שומעת את הבכי וזה לא כיף. באמת שלא. אבל אני יודעת שזה מקסימום שלוש לילות כאלה, וגם התינוק לא נשאר לבכות לבד - בעלי איתו.

אז לדעתי חשוב קודם כל לתכנן טוב את השבוע הקרוב לראות שאתם בבית וערוכים לזה. ואם בעלך יקח פיקוד - זה יהיה הרבה יותר קל ומהיר. ועקביות כמובן - היא שם המשחק.

בהצלחה לך.




באמת חשבתי על זה שלהפסיק כליל הנקות בלילה יהיה טוב השבועאנונימית בהו"ל
ששישי - שבת - מוצש - ליל שבועות - מוצאי שבועות
כולם לילות שאין אחריהם עבודה.
(למרות שבליל שבועות לא בונה על עזרה..)
הבעיה בעיני היא פחות אמצע הלילה ויותר תחילת הלילה...
למרות שאני בטוחה שאם יבין שאין בכלל בלילה אולי גם ההשכבה הראשונה תהיה קלה יותר.
ממש ככה.חלונות
לא רואה הבדל בין ההשעבה לראשונה ליקיצות אח''כ במהלך הלילה. דפוס הפעולה שלכם אמור להיות אותו דבר.
וואי עייפות זה דבר שמביא לקצהההההמיואשת******
להבא כדאי להתקשר לבעל או אם הוא בבית פשוט לומר- קח עכשיו מפה כי אני עומדת לאבד שליטה. קרה לי גם שצרחתי את נשמתי.
אולי מישהי יכול למצוא פה את השרשור שלי לא מזמן על השינה של בת השנתיים וחצי שלי? נתנו לי שם עצות שמאד מאד מאד עזרו!
חיבוק גדול
🙏🏼🙏🏼מיואשת******
תודה רבה לך!!אנונימית בהו"ל
וגם למיואשת שפתחת את השרשור!!
כתבתי למעלה שהוא היה עם הגדול בערבית של יום ירושליםאנונימית בהו"ל
ובדרך כלל הוא מחליף אותי כשמגיע גם אם אני לא בקצה, ואם אני כן בקצה אני יוצאת מהחדר שלהם ומחכה שיגיע, והפעם פשוט הפתעתי את עצמי...
קטונתי הבת שלי עוד קטנה..רק יכולה להגיד שאמא שלילינקוש
תמיד הייתה אומרת ומלמדת אותנו שלכל אחד יש גל שינה, פתאום גל של עייפות, וצריך לתפוס אותו ואז הרבה יותר קל ללכת לישון נכון לתינוקת בת 10 חודשים ונכון לאדם בן 70 ,ככה המערכת של הגוף בנויה. כשהגוף צריך מנוחה הוא נותן תחושת עייפות.
ולגבי מה שכתבת, תנסי אולי לנסות לראות מתי מגיע בערב הגל עייפות ולתפוס את הרגע. אמא שלי שגדלה 10 ילדים בלי עין הרע תמיד אומרת לי שילד בטבעו כשהוא עייף הוא ירצה לישון. אבל חייבים לתפוס את הרגע ואז לנסות להשכיב, כי אז הוא מרגיש עייף וזה ילך הרבה יותר בקלות.
עם הבת שלי בת 10 חודשים גם היה לנו קשה, אבל מאז שהתחלתי עם זה להיות ממש חדה על הזמן הזה ובאש ובמים לא לפספס לרוב טפו טפו הולכת לישון ממש יפה.
לא אומרת שזה פתרון קסם, אבל חושבת שבנוסף לכל מה שאמרו פה גם זה יכול לעזור.
בהצלחה רבה! ליבי איתך, זה כל כך קשה כשהם לא הולכים לישון. כל כך מבינה וחיבוק גדול!
תודה!אנונימית בהו"ל
אוף זאת בעיה ממש גדולה אצלי, שאני פשוט לא מספיק מאורגנת מראש..
לדעתי הוא כבר עייף ממש עוד לפני שאני מתחילה ארוחת ערב (6-6וחצי)
תודה על ההזדהות!
קורהמיואשת******
נראה לי שאחרי שמגיעים לקצה פעם אחת כבר יודעים איך לא להגיע לשם יותר, כי אנחנו מזדעזעות מעצמינו
מקווה שהעצות בשרשור יעזרו לך. זה באמת קשה
ממש ממש ממש מסוכןים...
תבדקי שאין לו זעזוע במוח בבוקר
כןזה קשה ומתיש אבל תנסי לשמור כל נחת וסבלנות.
עדיף לצאת מהחשר להירגע ולתת לו לבכות קצת מאשר לעשות את זה.
כן זה גיל קשה וצריך לעבור את זה
תנסי לתת בקבוק לפני השינה אולי הוא רעב וזה גם ירגיע אותו.
שלי עד עכשיו מקבלים בקבוק לפני השינה ובבוקר, הם אוהבים וזה מרגיע אותם. אני לא גומלת אותם רק מהמחשבה שיבכו אם אפסיק את הבקבוקים. ומה שאני רוכה שאחרים עשו זה להתחיל לתת מים בהדרגה כדי לגמול ולא ישר להפסיק.
ביקשתי בלי תגובות כאלו...אנונימית בהו"ל
יודעת שזה מסוכן, נלחצתי מספיק בעצמי, לא חושבת שצריכה שיגידו לי דבר כזה.
(אגב הוא כזה שאני בטוחה במאה אחוז שאם היה לו זעזוע מוח הוא כבר היה מקיא מזמן, כי הוא מקיא מכל שטות. אני גם לא חושבת שטלטלתי עד כדי כך חזק, וזיעזעתי את עצמי מעצם המעשה.)
מה גם שאני מרגישה שאני חוזרת על עצמי כותבת דברים שכבר כתבתי וזה לא כיף שופטים אותי בלי לראות את כל התמונה.
@יעל מהדרום @אין לי הסבר @חצילוש מבקשת לנעול, התגובות פה הן ממש לא מה שרציתי וביקשתי שיתנו לי, המקסימום שענו בהתחלה נתנו לי תחושה טובה. מי שהתעלמה מבקשתי גורמת לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי וזה ממש לא מה שאני צריכה עכשיו.
לא קראתי את כל התגובותבת 30
מה יקרה אם תשכיבי אותו במיטה ופשוט תשבי לידו ותשירי לו שיר שירדם?
ואם הוא צועק, את יוצאת.
אם הוא רוצה שתישארי, הוא צריך להפסיק לבכות ולשכב.
זכור לי שכמה פעמים עשיתי ככה וזה עבד די מהר
לא עובד...אנונימית בהו"ל
הוא לא נרגע גם 20 דקות ויותר.
לא מטלטלים תינוקאמאשוני
לפני שמגיעים למצב הזה, להניח אותו צורח במיטה. לצאת לכמה דקות לנשום אוויר, לשתות, לחשוב.
אמרה לי את זה מפורשות אחות בטיפת חלב.

בתוך הסיטואציה קשה להפעיל שיקול דעת, לכן חשוב להעלות למודעות לכל האמהות, אי אפשר לדעת מתי ניתקל במצב קיצוני כזה,
אז לדעת שיש אלטרנטיבה.
להניח ולצאת. זה הדבר הנכון לעשות.

עכשיו לגבי הסיטואציה הספציפית, ניסיתם שבעלך ירדים אותו כשאת לא באיזור? זה יהיה לתינוק ולבעלך קשה אבל לפחות לא תהיה את האופציה של להיכנע להנקה.
את רוצה לנסות בקבוק או שהמטרה ללמד אותו לישון גם בלי זה?
ולגבי שבת, זה ממש ממש מוכר בגיל הזה שינוי שגרה יכול לגרום להם להיות הפוכים ברמות קשות קשות.
לפעמים לוקח שבוע להתאפס חזרה.
מקווה שאצלך יתאזן הרבה יותר מהר.

מתייגת את @חרותיק
שהיא יועצת שינה לגבי איך להרדים
עונה תשובה קצת שונהאנונימית-אנמית
יקרה קודם כל חיבוק, זה נשמע שאת במצוקה ואני מנסה לתת כמה נקודות למחשבה ❤
.למה הפסקתם את ההנקה לפני הרדמה ? כי מישהו אמר לכם להפריד הנקה משינה ? זה התאים לכם? אומרים לכם הוא לא ירדן אף פעם לבד? הוא ישן לילה שלם ? כי זה בדרך כלל לא נכון...לפי מה שנשמע שהתינוק ממש לא היה בשל לכך וחיפש דרך התקשרות איתך, כנראה שעדיין זקוק להנקה לפני ההרדמה.... אם הוא קם מלא זה אומר שהוא מחפש השלמה של התקשורת הזאת אלייך , הוא פיצקי עדיין וחשוב וקריטי הקשר שלו אלייך וכשהוא לא מסופק זה מתבטא בבכי. כי ככה תינוקות מתקשרים, אם בוחרים בשיטה של הפסקת הנקה לפני השינה כדאי לעשות את זה בצורה מבוקרת ורצוי עם אשת מקצוע. כשילד בוכה הוא נמצא בסטרס עצום וכדאי שאת תהיי הדמות המרגיעה.
לכן - אני הייתי ממליצה לעבור ללינה משותפת (להוריד צלע במיטת תינוק או כל דרך אחרת) ככה שלא תצטרכי לקום בלילה מליון פעם וכשהוא יקבל מענה מידי הוא לא יתעורר לזמן ממושך ויחזור לישון. ואז בהדרגה לנסות לגמול... כפי שאת מטפחת בבטנך תינוק, התינוק שלך בן השנה וחצי עדיין מתפתח וזקוק לך לשלבי התפתחות קריטים ביותר.
לטלטל תינוק זה חמור - זה קו אדום בוהק שחייב לסמל לך שאת חייבת לקבל עזרה ותמיכה ולהלחם על זה.
קשה לך ? שימי את הילד ותני לו לבכות ותצרחי בכרית, בשירותים או בכל מקום אחר. אבל בשום פנים ואופן לא להגיע לטלטול ולצרוח עליו, את עייפה ואני מבינה אותך . את חייבת לנוח ולקחת כמה ימי מחלה לישון ולהתאפס או לחלופין לנוח מתי שמתאפשר ולא לעשות מטלות בית, הבית יחכה. או כל דבר אחר, אבל לאבד שליטה באופן כזה משקף מצוקה אמיתית. המצב הזה חייב לפתוח את עינייך שחייב לשנות פה משהו, אל תרפי על שתמצאי פתרון לך ולתינוק שלך. שוב הקשר ביניכם קריטי ורק מתוך בניית הקשר ביניכם תוכלי להוביל אותו להרגלים טובים
מצטערת שחווית חויה כזאת, הלוואי תמצאי פתרון
בנתיים שולחת חיבוקים ומתפללת עלייך
אסור לטלטל תינוק וזה מאוד חמור!מחכה_ומצפה
את מוזמנת לגגל על נזקי הטלטול ולהבין כמה חמור מה שעשית. אני מופתעת שכל כך מעט התייחסו לזה בתגובות וגם אז התייחסו לזה בשיוויון נפש. אז לא, זה מאוד מאוד חמור ויכול להיגרם לתינוק מזה נזק בלתי הפיך. תינוקות עד גיל שנתיים חשופים לנזקים מטלטול.
השינה היא ממש הבעיה הקטנה בהודעה שלך.

את צריכה ללכת לרופא הילדים ולהתוודות שטלטלת את התינוק. משם הוא כבר יעשה לו בדיקות מקיפות.
אני מסכימה..יערת דבש

מבינה שלא חסר לאמא נקיפות מצפון כרגע,

אבל לא נראה לי שרק תגובות מחבקות

עם כמעט אפס התיחסות לטלטול לחומרה של זה ולתוצאות של זה חלילה..זה הפתרון.

 

זה מצב קצה שאסור. אסור להגיע אליו.

(כן. שהבעל לא ילך או יחזור בדחיפות מיום ירושלים או היכן שהוא כי זה מצב חרום)

זה לא פשוט...כל היתר חולף
דבר ראשון לדבר איתו על זה הרבה.
כבר מהצהריים להגיד לו שהוא כבר גדול ולכן הערב ילך לישון לבד, בלי הנקה.
בארוחת ערב לדבר על זה, במקלחת לומר "תכף אומרים שמע ישראל והולכים לישון".

דבר שני - אם החלטת שאת מפסיקה אז זהו. את לא מניקה יותר. זה קשה בטירוףףףףף, אני בכיתי ביחד עם הבת שלי.
החלטה זו החלטה...

כדאי לאמץ בובה או משהו אחר שהוא אוהב ואז הם "הולכים לישון ביחד", לסדר טקס שינה שיחזור על עצמו כל ערב. מקלחת, סיפור, שמע ישראל, שרים שיר והולכים לישון.
בהתחלה לשבת לידו עד שנרדם, לא צריך ללטף, פשוט לשבת ליד. אם הוא בוכה אפשר לומר "אתה רק הולך לישון" או משהו כזה.
לאט לאט זה יירד.
בהתחלה הבת שלי בכתה 3 שעות! לא זזתי ממנה אפילו לשירותים. ישבתי כל הזמן לידה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה והיא רק הולכת לישון, מחר שוב נשחק.

לאט לאט הם מבינים את זה.
כנראה שיהיו כמה לילות קשים או קשים מאוד, במיוחד אם הוא מאוד אהב לינוק.
אנחנו עדיין בתהליך, הבת שלי עדיין לא אוהבת לישון 'לבד'ורגילה שאנחנו בחדר. זה גם גיל של חרדת נטישה.
המון חיבוקים ומילים טובות.
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך