הצילו!!! השכבה של תינוק...אנונימית בהו"ל
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה...
טלטלתי את הבן שלי עכשיו מרוב עצבים ובמטרה שאולי ירגע קצת 😭😭😭
הוא בן שנה וחצי, וכל פעם שהולך לישון עושה לנו סצנה של צרחות, מאז שגמלתי אותו מהרדמה בהנקה לפני שבועיים שלושה.. בימים הראשונים היה קשה, ואז הוא קלט את העניין והתחיל להירדם.. אבל עכשיו הוא מבין טוב מאוד מה קורה ולא רוצה להשלים עם זה
אני פשוט נואשת.
לא יכולה להניק אותו 40 דקות כל פעם שמתעורר, מצד אחד ומצד שני כבר לא יכולה לסבול את הצרחות האלו.
אם אני מנסה לנתק מעט אחרי שנרדם הוא ישר מתעורר ומתחיל לצרוח.
אתמול בערב חזרנו משבת ממש מאוחר והייתי גמורה, והאדון התעורר.. ניסינו להשכיב בלי הנקה, הוא לא נרדם, אז הנקתי במטרה להרגיע ואז להחזיר למיטה ולהרדים, והוא לא פחות צרח אחרי ההנקה..
לקח לנו שעה וחצי להרדים אותו, (בסוף זה היה במיטה שלנו כשהוא שוכב עלי) כול מלא מלא בכי וצעקות מצידו.
ואז באמצע הלילה הוא התעורר שוב.. וצרח וצרח וצרח, ואני התייאשתי מזה, ופשוט הנקתי אותו.
אני יודעת שחייבים עקביות, אבל אני לא עומדת בזה שהוא צורח. אני סובלת מזה ואני באמת חושבת שזה לא צריך להיות ככה אלא באווירה טובה.
בכל מקרה, הערב אני גמורה מעייפות בגלל שעת השינה של אתמול ובזמן שלקח באמצע הלילה, אז הייתי על הקצה והתעצבנתי עליו ככה 😭😭😭 כי הוא צורח במיטה ולא במיטה, בחיבוק ובליטופים וטפיחות... לא יודעת מה כבר עוד אפשר לעשות.
אבל האמת היא שאחרי הטלטולים הוא נרדם.. התרפק עלי כזה נעלב קצת, מבוהל מזה שצעקתי... ותוך כדי שאני כותבת את ההודעה אני מזמזמת לו שיר.. אני לא יודעת אם זה היה מסוכן 😭😭😭 (וגם ככה מלא פעמים אם הוא נרדם עלי ואני מניחה אותו הוא מתעורר בוכה..)
בבקשה בבקשה בלי שיטת החמש דקות, לבכות עד שירדם..אנונימית בהו"ל
לא רלוונטי בכלל.
לא צריכה שתשפטו, יודעת שאני לא מתנהלת טוב, אבל לא יודעת מה לעשות.
רק אשמח לתמיכה, הכלה, הבנה, וטיפים כמובן...
אולי טיול בעגלה?אין לי הסבר
אצלנו הטיול זה כמו קסם...

ד''א, בקשר למה שכתבת למעלה, אני ממש לא מאמינה ב''שיטת'' החמש דקות.
אבל אני מאמינה בהגיון בריא.
אני אדגים על הבת שלי-
היא עייפה? כן
נרדמת בהנקה? לא
נרדמת בדרך כלשהי? לא
בוכה מעייפות? כן
כשאני עייפה מה אני עושה? נכנסת למיטה להירדם
אז למה כשהבת שלי עייפה אני לא נותנת לה את האופצייה להירדם לבד?
היא בין כה וכה בוכה, אז לפחות שתבכה עם אופציה ללכת לישון (הרי מי שעושה את פעולת ההירדמות שלה זו היא, לא אני).
ככה הבת שלי הולכת לישון.
משכיבים אותה במיטה וזו בחירה שלה אם להניח את הראש או לבכות (לרוב היא םשוט מניחה את הראש)

יכולה להבין שלא מתאים לכולם, אבל אולי ההגיון יעזור לך...


שולחת לך חיבוק!!!
זו התמודדות מעייפת ולא פשוטה בכלל🤗❤️
טיול בעגלה בעיקרון לא אפשרי כי גם האח הגדול צריך ללכת לישוןאנונימית בהו"ל
היום דווקא היה אפשרי כי הוא הלך.לתפילה של יום ירושלים
אבל אני די בטוחה במאה אחוז שהוא יתעורר במעבר מהעגלה למיטה והסאגה של הצרחות תתחיל...
כי גם אם הוא נרדם עלי ואני מניחה אותו מלא פעמים הוא מתעורר מזה ומתחיל לבכות.

לגבי ההגיון, אני לא מתחברת... תלוי מה הסיבה לבכי. פה הסיבה היא שהוא רוצה אותי ורוצה קירבה ורוצה את ההנקה (שהוא לא יכול לקבל...) אז אם אני אלך לו הוא ירגיש עוד יותר נטוש ובודד...
אם כךאין לי הסבר
אז רק שולחת חיבוק גדול
מקווה שתמצאי פתרון❤️
אמן, תודה!!אנונימית בהו"ל
מה עם להשאיר לישון בעגלה?קטני ומתוק
לא יודעת אם הכי אידיאלי, אך זה המצב אצלינו כרגע.
הרדמות של שעות בכי לי מתאימות לי וזו "הפשרה" שמצאנו בינתיים.
פשרה כי זה לא לטווח ארוך אבל בינתיים זה האופציה אצלינו והיא די נוחה לי..
הרדמות זה קשה...להשתמח
שולחת חיבוק. אולי אפשרי שבעלך ייקח פיקוד על ההרדמות לשבוע שבועיים כדי שיתרגל להירדם בלי הנקה?
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
בעייתי קצת, כי הוא לא תמיד בבית בזמן של ההשכבה, הוא בדרך כלל משחרר אותי כשהוא מגיע, אבל אם נתחיל רק כשהוא יגיע לדעתי הם לא יירדמו לפני תשע.. (חוזר ב7 וחצי, ותמיד אם הם לא במיטה כשהוא חוזר לוקח עוד חצי שעה של התרגשות ורק להראות את זה ואת זה ואת זה... כשהם במיטה כבר הם מתרגשים אבל נרגעים יותר מהר)

חוץ מזה, שהוא בגישה שהתינוק עושה הצגות ושצריך להתעלם מזה. אז הוא יושב לידו, ושר, אבל הרבה פעמים אפילו לא מלטף אותו בגלל שהוא צורח..
אני כל הזמן שואלת אותו איך הוא מצפה שהוא ירגע...
קשוח ומוכר. אין לי פתרונות. רק חיבוק.אורוש3
בסוף יגדל. אבל אל תגיעי לטלטול. עדיף רגע לפני לצאת מהחדר ולחמש דקות ושיבכה במיטה. לא בקטע חינוכי. רק עד שתחזרי לשליטה.
זה ממש קשה. מבינה אותך. אני גם עם עניינים עם בן שנתיים.
תודה!אנונימית בהו"ל
יודעת שצריך ממש להיזהר מזה, וממש ממש בשוק שזה קרה.
עם הגדול באמת הייתי יוצאת מהחדר להירגע, לשתות ולאכול משהו, וזה באמת היה עוזר לי וגם לו - כשחזרתי הוא היה שוכב יפה ורגוע...
הבעיה היא שאני ממש הורמונלית כרגע (תחילת הריון) וההתפרצויות שלי מפתיעות גם את עצמי... לא הצלחתי לצפות את זה לפני שזה קרה. שניה אחת הייתי רגועה, שניה אחר כך נענעתי אותו בטירוף וצעקתי עליו שירגע כבר (למרות שאני ממש דוגלת בזה שאין סיכוי שמישהו ירגע אם צועקים עליו), ושניה אחרי זה כבר חיבקתי אותו בפיוס ואמרתי סליחה שהפחדתי אותו..
אם אני יוצאת וחוזרת הוא נרגע לרגע כי חזרתי, ואז נזכר שהוא בעצם רוצה הנקה ומחדש את הצרחות...
אגב, הקטע של לצאת מהחדר באמת מיושם לפעמיםאנונימית בהו"ל
אבל יש גם את הבעיה שברגע שאמא יוצאת מתחילה מסיבת פיג'מות...
(ובכל זאת לפעמים אני יוצאת ומחכה שבעלי יחזור ויעשה סדר...)
❤️❤️אורוש3
כשלימדתי את הבת שלי הירדמות עצמאיתיראת גאולה
זה לקח שבועיים. בתחילה כל ערב לקח כ4 שעות... לאט לאט זה הצטמצם והתקצר מיום ליום. בימים האחרונים לקח חצי שעה, ומאז זהו, למדה להירדם לבד.
אבל בכל ערב שמחוסר כוח, נכנעתי וכן הוצאתי אותה או הנקתי - חזרנו יומיים אחורה.
מעודדת..אנונימית בהו"ל
באיזו שיטה השתמשת?
או שזה היה בלי שיטה?
ישבת לידה והיא בכתה או שהייתה רגועה אבל לא נרדמה?
וואי הכי מוכר בעולםאחת פשוטה
ממליצה ממש על שיטת "חלומות נעימים" אפילו עוד בלי לשלם כסף על קורס מסודר יש לך די הרבה סירטןנים ביוטיוב שאפשר ממש ללמוד מהם וליישם.

מה שיפה בשיטה הזו זה שהם לא נותנים לילד לבכות לבד.. אבל מלמדים עיקביות ולאט לאט מרגילים את הילד לישון לבד..
אם יש עקביות זה באמת עובד.ומציל.

בהצלחוש
תודה!! אחפש!אנונימית בהו"ל
כיף שיש הצעה קונקרטית.
וואי. אני הכי מבינה אותך בעולםחדשה ישנה
עברתי עם ילדיי גם תקופות קשות שלא נרדמו בקלות, או יותר נכון שנרדמו בקושי רב מאוד ואני חושבת שהפער בין להישאר שפויה לבין אשפוז עצמי לא היה רחוק... היו רגעים שבאמת הרגשתי שאני יוצאת מדעתי עוד רגע....זה ממש ממש אבל ממש מטריף את הדעת.
אז חיבוק גדול!
וכמה טיפים שאולי יעזרו;

1. להפסיק את ההנקה לחלוטין. זה אחד הגורמים העיקריים לבעיות בשינה בגיל הזה. לא להניק גם לא בבוקר ולא לפני השינה, תוך שבועיים הוא כבר שוכח שיש דבר כזה 'לינוק'. שנה וחצי זה מכובד פלוס פלוס.

2. בזמן שאת רגועה בצהריים, תחליטי עם עצמך בלב שלם שאת מלמדת את הילד שלך לישון. תאמיני בו באמת אבל אמונה פנימית מהלב שהוא מסוגל ויודע להירדם בכוחות עצמו, שהוא לא צריך עזרה! הוא ילד גדול. , או לחילופין, תאמיני בו שהוא מסוגל להירדם בלי הנקה או איך שהיית רוצה ומאמינה, תכניסי לך לתודעה פנימה. ממש צריך להאמין מכל הלב, כי השדרים של הלחץ, החשש, החרדות , חוסר ביטחון.. הכל עובר לילד בתדרים הכי דקיקים ועדינים. תאמיני בפנים זה יעבוד בחוץ. תעשי מן מדיטציה עם עצמך.

בערב, את אומרת לו הולכים לישון עכשיו, לילה טוב לבובה, לילה טוב לארון, לילה טוב לאבא... למה שאת רוצה. קריאת שמע בחיבוק ותוך כדי מורידה אותו למיטה... ''לילה טוב!"
ויוצאת מהחדר.
ואז הוא יבכה, בסדר, לא להכנס ללחץ. תנסי להישאר רגועה. הוא בוכה כי הוא לא רגיל, לא כי רע לו. מה רע בללכת לישון? תסמכי עליו שהוא מסוגל להתמודד עם הסיטואציה של ללכת לישון יפה.


בע''ה תוך שבוע תראי שיפור יפה!!
לגבי 1. אל תבטיחיאורוש3
לי לא עבד. בעיות השינה המשיכו.
לגבי 2. היא ביקשה לא בסגנון הזה....
לא מבטיחה כלום. רק אומרת מה עזר אצליחדשה ישנה
סליחה. מתנצלת באמתאורוש3
הגבתי קצת בלי לחשוב מספיק. כי גם אני קיוויתי שהפסקת ההנקה הקשוחה ביותר שעברנו תועיל. ולא במיוחד. אז זה רגיש לי. כן הועילה בזה שאני לא מוצץ. אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור (שנסוגה עם מחלות ועם יאוש).
לי (הפותחת) אישית היו בעיות שינה עד גיל ההתבגרות..אנונימית בהו"ל
(ואז הם התחילו לכיוון השני)
אז לא הייתי מפסיקה הנקה לגמרי בשביל זה.
ברור לי שהניתוק של הנקה משינה הוא שלב קריטי בדרך לשינה של לילה שלם (והוא כבר הרבה לילות מצליח לא לקום!)
אבל מנסיוני ומהיכרותי זה לא מחייב להפסיק את כל ההנקה. כמו שהוא ישכח שיש הנקה בכלל הוא יכול לשכוח שיש הנקה בלילה...

ולגבי 2, ממש לא רלוונטי.
תהיה מסיבת פיג'מות עם האח הגדול
(וגם ממש לא הכיוון החינוכי שלי. גם עם הגדול שיודע להירדם לבד חשוב לי לשבת עד שהוא נרדם. אם לא יכולה - יוצאת, אבל בדרך כלל נשארת שם)
ולא כתבתי לך תודה רבה על ההשקעה והפירוט!!אנונימית בהו"ל
גם אם זה לא מתאים לי את נתת את הלב, מרגישים מההודעה שלך ❤️
מותקנת, ש2 ממש ממש ממש כן רלוונטי, כי מאמינה שהעצדה הנפשית משפיעה וטוב שאת מזכירה.
רק העניין של לצאת מהחדר לא רלוונטי מהסיבות האמורות...
לדעתי כדאי להפסיק בהדרגה ולא בבום.כל היתר חולףאחרונה
וואי נשמע קשההההה!חלונות
יכולה לספר לך איך עובד אצלנו, אולי יעזור:
קודם כל אני יוצאת מהתמונה. לי הרבה יותר קשה לעמוד מול התינוק וגם אני מקור "הבעיה"= ההנקה. בעלי הוא זה שמנהל את הגמילה.

דבר שני וחשוב - להתארגן על זה. לא להחליט פתאום שרוצים לגמול, ואז קורה לילה שחוזרים מנסיעה כמו שתיארת, והרבה יותר קשה לשמור על עקביות. אנחנו בוחרים שבוע ימים שבהם אנחנו יודעים שאנחנו בבית. לא נוסעים/יוצאים בשעות הערב. והכי חשוב - שבעלי בחופש ולא עובד.

איך זה עובד בפועל?
אחרי ההנקה מניחה אותו בלול, מחבקת. מנשקת או כל טקס אחר וזהו, יוצאת. מפה - כל פעם שהוא מתעורר - בעלי מגיע. הוא יושב לידו, מדבר איתו, אבל ממש כמו שמפייסים ילד גדול: מותק, קשה לך...אתה רוצה את אמא...אבל עכשיו אי אפשר...בוא אני אשיר לך שיר במקום.." תתפלאי כמה עצם הדיבור מרגיע אותם. לפעמים הוא גם שר. ולפעמים התינוק לא נרגע מיד וממשיך לבכות. אבל לא מוציאים אותו מהלול. מקסימום לחיבוק ארוך וחזרה. זה באמת שתיים שלוש לילות שבעלי כמעט ולא ישן, לכן אנחנו מתכננים את זה לחופש.
אני מהחדר שלנו שומעת את הבכי וזה לא כיף. באמת שלא. אבל אני יודעת שזה מקסימום שלוש לילות כאלה, וגם התינוק לא נשאר לבכות לבד - בעלי איתו.

אז לדעתי חשוב קודם כל לתכנן טוב את השבוע הקרוב לראות שאתם בבית וערוכים לזה. ואם בעלך יקח פיקוד - זה יהיה הרבה יותר קל ומהיר. ועקביות כמובן - היא שם המשחק.

בהצלחה לך.




באמת חשבתי על זה שלהפסיק כליל הנקות בלילה יהיה טוב השבועאנונימית בהו"ל
ששישי - שבת - מוצש - ליל שבועות - מוצאי שבועות
כולם לילות שאין אחריהם עבודה.
(למרות שבליל שבועות לא בונה על עזרה..)
הבעיה בעיני היא פחות אמצע הלילה ויותר תחילת הלילה...
למרות שאני בטוחה שאם יבין שאין בכלל בלילה אולי גם ההשכבה הראשונה תהיה קלה יותר.
ממש ככה.חלונות
לא רואה הבדל בין ההשעבה לראשונה ליקיצות אח''כ במהלך הלילה. דפוס הפעולה שלכם אמור להיות אותו דבר.
וואי עייפות זה דבר שמביא לקצהההההמיואשת******
להבא כדאי להתקשר לבעל או אם הוא בבית פשוט לומר- קח עכשיו מפה כי אני עומדת לאבד שליטה. קרה לי גם שצרחתי את נשמתי.
אולי מישהי יכול למצוא פה את השרשור שלי לא מזמן על השינה של בת השנתיים וחצי שלי? נתנו לי שם עצות שמאד מאד מאד עזרו!
חיבוק גדול
🙏🏼🙏🏼מיואשת******
תודה רבה לך!!אנונימית בהו"ל
וגם למיואשת שפתחת את השרשור!!
כתבתי למעלה שהוא היה עם הגדול בערבית של יום ירושליםאנונימית בהו"ל
ובדרך כלל הוא מחליף אותי כשמגיע גם אם אני לא בקצה, ואם אני כן בקצה אני יוצאת מהחדר שלהם ומחכה שיגיע, והפעם פשוט הפתעתי את עצמי...
קטונתי הבת שלי עוד קטנה..רק יכולה להגיד שאמא שלילינקוש
תמיד הייתה אומרת ומלמדת אותנו שלכל אחד יש גל שינה, פתאום גל של עייפות, וצריך לתפוס אותו ואז הרבה יותר קל ללכת לישון נכון לתינוקת בת 10 חודשים ונכון לאדם בן 70 ,ככה המערכת של הגוף בנויה. כשהגוף צריך מנוחה הוא נותן תחושת עייפות.
ולגבי מה שכתבת, תנסי אולי לנסות לראות מתי מגיע בערב הגל עייפות ולתפוס את הרגע. אמא שלי שגדלה 10 ילדים בלי עין הרע תמיד אומרת לי שילד בטבעו כשהוא עייף הוא ירצה לישון. אבל חייבים לתפוס את הרגע ואז לנסות להשכיב, כי אז הוא מרגיש עייף וזה ילך הרבה יותר בקלות.
עם הבת שלי בת 10 חודשים גם היה לנו קשה, אבל מאז שהתחלתי עם זה להיות ממש חדה על הזמן הזה ובאש ובמים לא לפספס לרוב טפו טפו הולכת לישון ממש יפה.
לא אומרת שזה פתרון קסם, אבל חושבת שבנוסף לכל מה שאמרו פה גם זה יכול לעזור.
בהצלחה רבה! ליבי איתך, זה כל כך קשה כשהם לא הולכים לישון. כל כך מבינה וחיבוק גדול!
תודה!אנונימית בהו"ל
אוף זאת בעיה ממש גדולה אצלי, שאני פשוט לא מספיק מאורגנת מראש..
לדעתי הוא כבר עייף ממש עוד לפני שאני מתחילה ארוחת ערב (6-6וחצי)
תודה על ההזדהות!
קורהמיואשת******
נראה לי שאחרי שמגיעים לקצה פעם אחת כבר יודעים איך לא להגיע לשם יותר, כי אנחנו מזדעזעות מעצמינו
מקווה שהעצות בשרשור יעזרו לך. זה באמת קשה
ממש ממש ממש מסוכןים...
תבדקי שאין לו זעזוע במוח בבוקר
כןזה קשה ומתיש אבל תנסי לשמור כל נחת וסבלנות.
עדיף לצאת מהחשר להירגע ולתת לו לבכות קצת מאשר לעשות את זה.
כן זה גיל קשה וצריך לעבור את זה
תנסי לתת בקבוק לפני השינה אולי הוא רעב וזה גם ירגיע אותו.
שלי עד עכשיו מקבלים בקבוק לפני השינה ובבוקר, הם אוהבים וזה מרגיע אותם. אני לא גומלת אותם רק מהמחשבה שיבכו אם אפסיק את הבקבוקים. ומה שאני רוכה שאחרים עשו זה להתחיל לתת מים בהדרגה כדי לגמול ולא ישר להפסיק.
ביקשתי בלי תגובות כאלו...אנונימית בהו"ל
יודעת שזה מסוכן, נלחצתי מספיק בעצמי, לא חושבת שצריכה שיגידו לי דבר כזה.
(אגב הוא כזה שאני בטוחה במאה אחוז שאם היה לו זעזוע מוח הוא כבר היה מקיא מזמן, כי הוא מקיא מכל שטות. אני גם לא חושבת שטלטלתי עד כדי כך חזק, וזיעזעתי את עצמי מעצם המעשה.)
מה גם שאני מרגישה שאני חוזרת על עצמי כותבת דברים שכבר כתבתי וזה לא כיף שופטים אותי בלי לראות את כל התמונה.
@יעל מהדרום @אין לי הסבר @חצילוש מבקשת לנעול, התגובות פה הן ממש לא מה שרציתי וביקשתי שיתנו לי, המקסימום שענו בהתחלה נתנו לי תחושה טובה. מי שהתעלמה מבקשתי גורמת לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי וזה ממש לא מה שאני צריכה עכשיו.
לא קראתי את כל התגובותבת 30
מה יקרה אם תשכיבי אותו במיטה ופשוט תשבי לידו ותשירי לו שיר שירדם?
ואם הוא צועק, את יוצאת.
אם הוא רוצה שתישארי, הוא צריך להפסיק לבכות ולשכב.
זכור לי שכמה פעמים עשיתי ככה וזה עבד די מהר
לא עובד...אנונימית בהו"ל
הוא לא נרגע גם 20 דקות ויותר.
לא מטלטלים תינוקאמאשוני
לפני שמגיעים למצב הזה, להניח אותו צורח במיטה. לצאת לכמה דקות לנשום אוויר, לשתות, לחשוב.
אמרה לי את זה מפורשות אחות בטיפת חלב.

בתוך הסיטואציה קשה להפעיל שיקול דעת, לכן חשוב להעלות למודעות לכל האמהות, אי אפשר לדעת מתי ניתקל במצב קיצוני כזה,
אז לדעת שיש אלטרנטיבה.
להניח ולצאת. זה הדבר הנכון לעשות.

עכשיו לגבי הסיטואציה הספציפית, ניסיתם שבעלך ירדים אותו כשאת לא באיזור? זה יהיה לתינוק ולבעלך קשה אבל לפחות לא תהיה את האופציה של להיכנע להנקה.
את רוצה לנסות בקבוק או שהמטרה ללמד אותו לישון גם בלי זה?
ולגבי שבת, זה ממש ממש מוכר בגיל הזה שינוי שגרה יכול לגרום להם להיות הפוכים ברמות קשות קשות.
לפעמים לוקח שבוע להתאפס חזרה.
מקווה שאצלך יתאזן הרבה יותר מהר.

מתייגת את @חרותיק
שהיא יועצת שינה לגבי איך להרדים
עונה תשובה קצת שונהאנונימית-אנמית
יקרה קודם כל חיבוק, זה נשמע שאת במצוקה ואני מנסה לתת כמה נקודות למחשבה ❤
.למה הפסקתם את ההנקה לפני הרדמה ? כי מישהו אמר לכם להפריד הנקה משינה ? זה התאים לכם? אומרים לכם הוא לא ירדן אף פעם לבד? הוא ישן לילה שלם ? כי זה בדרך כלל לא נכון...לפי מה שנשמע שהתינוק ממש לא היה בשל לכך וחיפש דרך התקשרות איתך, כנראה שעדיין זקוק להנקה לפני ההרדמה.... אם הוא קם מלא זה אומר שהוא מחפש השלמה של התקשורת הזאת אלייך , הוא פיצקי עדיין וחשוב וקריטי הקשר שלו אלייך וכשהוא לא מסופק זה מתבטא בבכי. כי ככה תינוקות מתקשרים, אם בוחרים בשיטה של הפסקת הנקה לפני השינה כדאי לעשות את זה בצורה מבוקרת ורצוי עם אשת מקצוע. כשילד בוכה הוא נמצא בסטרס עצום וכדאי שאת תהיי הדמות המרגיעה.
לכן - אני הייתי ממליצה לעבור ללינה משותפת (להוריד צלע במיטת תינוק או כל דרך אחרת) ככה שלא תצטרכי לקום בלילה מליון פעם וכשהוא יקבל מענה מידי הוא לא יתעורר לזמן ממושך ויחזור לישון. ואז בהדרגה לנסות לגמול... כפי שאת מטפחת בבטנך תינוק, התינוק שלך בן השנה וחצי עדיין מתפתח וזקוק לך לשלבי התפתחות קריטים ביותר.
לטלטל תינוק זה חמור - זה קו אדום בוהק שחייב לסמל לך שאת חייבת לקבל עזרה ותמיכה ולהלחם על זה.
קשה לך ? שימי את הילד ותני לו לבכות ותצרחי בכרית, בשירותים או בכל מקום אחר. אבל בשום פנים ואופן לא להגיע לטלטול ולצרוח עליו, את עייפה ואני מבינה אותך . את חייבת לנוח ולקחת כמה ימי מחלה לישון ולהתאפס או לחלופין לנוח מתי שמתאפשר ולא לעשות מטלות בית, הבית יחכה. או כל דבר אחר, אבל לאבד שליטה באופן כזה משקף מצוקה אמיתית. המצב הזה חייב לפתוח את עינייך שחייב לשנות פה משהו, אל תרפי על שתמצאי פתרון לך ולתינוק שלך. שוב הקשר ביניכם קריטי ורק מתוך בניית הקשר ביניכם תוכלי להוביל אותו להרגלים טובים
מצטערת שחווית חויה כזאת, הלוואי תמצאי פתרון
בנתיים שולחת חיבוקים ומתפללת עלייך
אסור לטלטל תינוק וזה מאוד חמור!מחכה_ומצפה
את מוזמנת לגגל על נזקי הטלטול ולהבין כמה חמור מה שעשית. אני מופתעת שכל כך מעט התייחסו לזה בתגובות וגם אז התייחסו לזה בשיוויון נפש. אז לא, זה מאוד מאוד חמור ויכול להיגרם לתינוק מזה נזק בלתי הפיך. תינוקות עד גיל שנתיים חשופים לנזקים מטלטול.
השינה היא ממש הבעיה הקטנה בהודעה שלך.

את צריכה ללכת לרופא הילדים ולהתוודות שטלטלת את התינוק. משם הוא כבר יעשה לו בדיקות מקיפות.
אני מסכימה..יערת דבש

מבינה שלא חסר לאמא נקיפות מצפון כרגע,

אבל לא נראה לי שרק תגובות מחבקות

עם כמעט אפס התיחסות לטלטול לחומרה של זה ולתוצאות של זה חלילה..זה הפתרון.

 

זה מצב קצה שאסור. אסור להגיע אליו.

(כן. שהבעל לא ילך או יחזור בדחיפות מיום ירושלים או היכן שהוא כי זה מצב חרום)

זה לא פשוט...כל היתר חולף
דבר ראשון לדבר איתו על זה הרבה.
כבר מהצהריים להגיד לו שהוא כבר גדול ולכן הערב ילך לישון לבד, בלי הנקה.
בארוחת ערב לדבר על זה, במקלחת לומר "תכף אומרים שמע ישראל והולכים לישון".

דבר שני - אם החלטת שאת מפסיקה אז זהו. את לא מניקה יותר. זה קשה בטירוףףףףף, אני בכיתי ביחד עם הבת שלי.
החלטה זו החלטה...

כדאי לאמץ בובה או משהו אחר שהוא אוהב ואז הם "הולכים לישון ביחד", לסדר טקס שינה שיחזור על עצמו כל ערב. מקלחת, סיפור, שמע ישראל, שרים שיר והולכים לישון.
בהתחלה לשבת לידו עד שנרדם, לא צריך ללטף, פשוט לשבת ליד. אם הוא בוכה אפשר לומר "אתה רק הולך לישון" או משהו כזה.
לאט לאט זה יירד.
בהתחלה הבת שלי בכתה 3 שעות! לא זזתי ממנה אפילו לשירותים. ישבתי כל הזמן לידה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה והיא רק הולכת לישון, מחר שוב נשחק.

לאט לאט הם מבינים את זה.
כנראה שיהיו כמה לילות קשים או קשים מאוד, במיוחד אם הוא מאוד אהב לינוק.
אנחנו עדיין בתהליך, הבת שלי עדיין לא אוהבת לישון 'לבד'ורגילה שאנחנו בחדר. זה גם גיל של חרדת נטישה.
המון חיבוקים ומילים טובות.
למי זה לא קרה???? שרשור פדיחה ובדיחההרבנית הקדושה

בנותיי הקדושות, הטהורות והתפוחות, 🤰

ברוכות הבאות לשרשור שיעלה אתכן למדרגות גבוהות!

ידוע שאישה לפני אחרי ובאמצע היא כמרכבה לשכינה,

אך לעיתים המרכבה עושה פנצ'ר... וזו פשוט פדיחההההה!

 

אולי בטעות, עם מח של פירה

העברת רב קו בתור אצל הרופא?

או אולי בחדר לידה, מול צוות של מומחים,

פלטת שטויות שגרמו לכולם להיות המומים? 😱

 

אנא, פרקי את שקי הדמעות והצחוק,

ספרי לי על פדיחה, גם אם היא מהעבר הרחוק!

האם בכית כי נגמר החלב במקרר? 🍅

או ששכחת איך קוראים לבעל שאיתך מתגורר?

 

אני אתחיל בווידוי אישי ומרטיט:

פעם, בשיא התפיחות והחום הכבד,

ניגשתי לשכנה עם חיוך די עובד.

ליטפתי לה את הבטן בשמחה וגילה,

התעניינתי בחום ואהבה: "נו, מתי הלידה?"

היא הביטה בי במבט קצת מוזר...

ואמרה: "הרבנית, זה סתם מאפה שנשאר!" 🥐

 

עכשיו תורכן, צדקניות יקרות!

אל תהיו חסודות ושתקניות,

ספרו על הבלבול, על הטימטום ועל השטיות.

מה אמרה המיילדת? איך הגיב הבעל הקדוש?

והאם הצלחתן בסוף לא לתלוש לעצמכן את הראש? 🤯

 

מחכה לסיפוריכן בכיליון עיניים,

שתזכו לבנים זכרים ולבנות עם לחיים פעמיים! 🤱✨

 

 

@רקאני 

@ממתקית 

@יעל מהדרום 

@בארץ אהבתי 

@מכחול 

@ממצולות 

@שוקולד פרה. 

@אמאשוני 

@לומדת כעת 

@Seven 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@Doughnut 

@אשת מקצוע 

@פרח חדש 

@לפניו ברננה! 

@אמהלה 

@דרקונית ירוקה 

@מקקה 

@נפש חיה. 

@אוהבת את השבת 

@צלולה 

@הבוקר יעלה 

@נחלת 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@nik 

@דיאן ד. 

@לאחדשה 

@קופצת רגע 

@שירה_11 

@ראשונית 

@חגהבגה 

@המקורית 

@מחי 

@יערת דבש 

@אמא טובה---דיה! 

@עוד מעט פסח 

@עכבר בלוטוס 

@שמש בשמיים 

@א.ק.צ 

@חשבתי שאני חזקה 

אוי איזה טפשת הנקה!! 🥴לפניו ברננה!
שרשור היכרות 🔗🔗🔗הרבנית הקדושה

שלום אהובות, קדושות וצדקניות

רוצה אני אתכן להכיר

ללמוד לכבד ולהוקיר

ולכן בשרשור זה 

כל אחת מציגה את עצמה 

עם עובדה נכונה ולא נכונה

 

ספרי לנו יקירה

מהם מעשייך ביומיום ובשגרה

ולמה דווקא לך מגיע כתר ועטרה  👑

 

ומתכבדת אני בזאת להתחיל,

 

אני ידועה כ"הרבנית הקדושה"

נשואה לעטרת ראשי האדמו"ר שליט"א

ילדינו מניין כפול שלושה 

מעסיקים אותי ביום ובלילה

במטבח אני לעשות מפליאה

מרק עטלפים ורול לביאה 🍜

 

 

מי יודעת מי מכירה

מהי העובדה הנכונה?
 

כל אחת שמגיבה, 

מתייגת ניק רנדומלית בתשובה
 

@המקורית 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@דרקונית ירוקה 

@מחי 

@אוהבת את השבת 

@יערת דבש 

@ראשונית 

@רקאני 

@יעל מהדרום 

@Doughnut 

@א.ק.צ 

@אשת מקצוע 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@דיאן ד. 

 

 

וואיי סקרנת אותי🙂שירה_11
אני גננת משלימהאנונימית בהו"ל

מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.

יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז

אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?

קודם כלoo

אף אחד לא חייב/ צריך להביא מעטפה בשום מקום

זו בחירה

וזה 'מנהג' חברתי

שאפשר לעשות אותו

ואפשר שלא

(יש הורים שלא נותנים)


 

יש כ30 ילדים בכיתה

חלקם יביאו כסף

סכומים בסביבות 100-200 ₪


 

צוותי החינוך עובדים מאד קשה

אני נותנת בכיף כסף

וגם אצל ילד שלומד בחינוך מיוחד אני משקיעה מאות שקלים כדי לקנות מתנות לצוות


 

הרבה יותר ראוי מלתת באירוע..

בעיניי לפחות 

התייעצות מתנה מטפלות במעוןפרח חדש

קניתי למטפלת במעון של הקטן שלי מתנה מיוחדת ויקרה

כי היא באמת מטפלת מהממת

וגם היו עכשיו כמה שבועות קשוחים איתו (הוא היה עם גבס ברגל 🙄) והיא התאמצה מאוד כדי שיהיה לו טוב למרות המצב.

השאלה אם זה יפה להביא רק לה מתנה מבלי שהמטפלות האחרות בקבוצה יראו את זה?

כי בעיקרון היא המטפלת של הקבוצה שלו

מצד שני הם כולם יחד באותו חדר כל היום,

מצד שלישי אין לי באמת כח להתעסק עם זה אבל אם צריך אז נעשה מאמצים.


 

אם כן מה מקובל להביא בתור משהו סימחי ולא מתנה יקרה? 

מקפיצה כי זה דחוף לי למחר 😶פרח חדש
אולי אקפוץ לסופר לקנות חבילת בונבונים לגננות האחרות..
לדעתי ממש הגיוני להביא רק למטפלת של הקבוצה שלושיפור
גם בעיני. להביא לה בצדיעל מהדרום
לק"י

אם מתחשק לפרגן, חבילת בונבונים זה נחמד.

נראה לי הגיוני אם הקבוצות נפרדות מבחינת האחריותכורסא ירוקה

אם כולן עם כולם אז הייתי מביאה להן משהו קטן סמלי.

וכדאי לשים את מה שקנית לה בתוך אריזה לא שקופה או שקית נייר/ניילון, כשרואים רק שקית ולא רואים את התוכן זה נראה לי פחות מנקר עיניים מאשר כשרואים ממש מה יש בפנים, במיוחד אם זה יקר ומושקע

פעם היה פה שרשור של מטפלת מעון שנפגעה מזה מאודPandi99

זכור לי

קודם כל את מהממת


אם שאר המטפלות מטפלות בו גם, נראה לי שאם את כבר מביאה.. אז גם להן משהו קטן ייתכ

אם הן רק באותו חדר אבל לא מטפלות בורק טוב!

אז ממש אין צורך להביא להן. רק להשתדל לא לנקר עיניים.

אפשר גם להביא בסוף היום בתוך שקית לפני שהולכת הביתה, כדי שזה לא יהיה כל היום מול העיניים.


אם זה קבוצות שמתערבבות בינהן, וגם האחרות מטפלות בו, אז ראוי להתייחס גם אליהן. ואם זה גדול עליך, אז להביא לה מחוץ למעון, הביתה למשל.

אני גם קניתי למטפלת של הקטןאהבה.

ויש באותה כיתה עוד שתי מטפלות

לא רואה בזה בעיה

תודה לעונותפרח חדש

בסופר הקרוב מצאתי בונבונים אבל זה יקרר

אז החלטתי לתת למטפלת שלו בצד שלא יראו.. אני ממש  מקווה שלא יפגעו

אבל באמת מגיע לה הערכה מיוחדת

הגיוני שבסוף הן ישימו לבשם משתמש:

אז ישוב לא לנסות מידי להסתיר

שלא ייפגעו שחושבים שהן דביליות שלא רואות מה קורה סביבן....


מאמינה שאם המתנה כהוקרה על מאמץ חריג בתקופה הזו, הן יפרגנו למטפלת וישמחו איתה שפרגנו לה


מקסימום תביאי חב' שוקולד שווה עם פתק פורים שמח ביום ראשון לשאר המטפלות בכיתה

או פס עוגה שיהיה להן להתפנק בבוקר.

שירגישו שאת רואה גם אותן

רעיון מצויין להביא משהו כללי לכל המטפלותפרח חדשאחרונה

שיתפנקו עם זה במעון 

אצלינושומשומונית

היו מעונות שכל מטפלת טיפלה רק בילדים שלה. אז הבאתי רק למטפלת האישית שלו.

היו לי מעונות שכולם טיפלו בכולם, ואז נתתי לכולם אותו דבר.

אוףף אני יודעת שזה לא נורמלי, אבל לא רואה דרך אחרתהילושש

אני בתסבוכת קטנה שמרגישה גדולה עליי. 

כרגיל אני והתחושת מחויבות, אי נעימות, תקראו לזה איך שתרצו. 

אבל (!!) מהבתים שאני ובעלי מגיעים- דווקא, כן חשוב לי להתאמץ בדברים האלה. 

להלן המקרה: 

 

כידוע אני ובעלי לא מרבים ביציאות זוגיות בחוץ, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת זמנים וילדים וכו'. מעדיפים כבר זמן זוגי בבית.. 

השבוע, יצא שיש 2 אירועים-אתמול היה אירוע מהצד שלו, חתונה לבת דודה. והיום יש בת מצווה לבת דודה שלי, היא ילדה יתומה מאמא שנפטרה בפתאומיות ביום בהיר, דוד שלי מגדל 3 ילדים לבד. 

לאתמול, לחתונה של בת דודה שלו, דאגתי לבייביסיטר שמתאימה לקטנה שלי, כי היא קצת דרמטית והיסטרית אם זו מישהי שהיא לא מכירה או לא מתחברת..  למרות שהיה קשה לצאת מהבית מבחינת הילדים, קשה לי מאוד לשחרר וגם הקטנה שלי מאוד קשורה אליי, היא מתעוררת המון ומחפשת אותי.. במיוחד מאז ההיריון. למרות הכל, עשינו את זה. היה כיף, נהנינו. 

לבת מצווה של היום- סגרנו את אחות של בעלי כבר מלפני שבועיים. אמרה שתגיע אבל תצטרך לישון אצלנו. בכיף. אממה?! שפתאום בתחילת השבוע היא מודיעה שהיא לא תוכל להגיע כי אמא שלה (חמותי) לא מרשה לה לעשות בייביסיטרים לאחים שלה כי היא מגיעה מאוחר והיא צריכה לחכות לה. (רק לציין, שהיא כבר בת 21, חוזרת מבילויים מאוחר על ימין ועל שמאל, פתאום כשמדובר בלעזור לאחים שלה- לא. ) היא אמרה שנחפש תירוץ כלשהו/שקר כלשהו שיאפשר לה הסכמה מאמא שלה לישון אצלנו- לא מצאנו. בקיצור, הבריזה לנו, בעל כורחה. 

מה שקורה זה שהבת מצווה בירושלים, אנחנו מהמרכז. ללא רכב. 

בנוסף, בשבת הקרובה זו שבת אזכרה לסבתא שלי, גם כן בירושלים. ולי אישית, כן חשוב להיות נוכחת ולכבד את אמא שלי (זו אמא של אמא שהיינו מאוד קרובות). 

אז מה שמתבקש זה שאם אין בייביסיטר אז לקחת את הילדים איתנו ולהישאר לישון שם.. אבל הבעיה שיש תחפושות לבן שלי ביום שישי בבוקר ואין סיכוי שמוותרים על זה. אז חייבים לחזור. 

יוצא שאחנו ניסע בחמישי, נחזור בלילה כשהילדים ישנים, עייפים, באוטובוסים. ואז למחרת אחרי המסיבה שוב לנסוע לירושלים. מוצש לחזור. 

לא שהשבת זה מעין עולם הבא, זה קצת קשוח.. יש שם 3 ילדים יתומים שרוצים תשומת לב ומאוד אוהבים את הקטנים שלי ברמה שלקטנים שלי זה כבר לא נעים, וכל זהמן צריך למצוא את האיזון בין הילדים שלי לבין לא לפגוע בהם, הילדים.. בנוסף, דוד שלי קצת קשה לו באמונה, אז הרבה פעמים יוצא שיש ויכוחים על אמונה/דת.. אני רגילה אליו אבל בעלי מתקשה עם זה מאוד. בנוסף, במוצ"ש יש את האזכרה ה'רישמית' שזה בתפילת ערבית של מוצ"ש.. אני לא יודעת כמה זמן זה יקח אבל בעלי אומר שאיך שהשבת תצא הוא רוצה לעוף משם ולא לחכות לעוד אזכרה. אבל בתכלס, אין עניין למהר, כי אם אנחנו נצא מיד בצאת שבת באוטובוסים וברכבות, לעומת- אם נחכה לאזכרה, ואחכ אבא שלי יסיע אותנו הביתה- זה יצא אותו זמן רק בהרבה פחות כאב ראש.. 

בקיצור, אני מבינה שזה קשה לו.. 

אבל (!!) מה אני אמורה לעשות? לוותר על השבת?! לא שאני ששה להיות שם, אבל כן חשוב לי לכבד את אמא שלי. ואני אחזור על השורה השלישית שכתבתי למעלה- בעלי מגיע מבית שבו לא מתאמצים אחד למען השני במשפחה- כל אחד במסגרת המקובעות שלו (דוג' לעילף חמותי לא נותנת לבת שלה לעשות לנו בייביסיטר כי זה לא מתאים שהיא חוזרת לה מאוחר, למרות שאין בעיה שתישן אצלנו.. סתם, מקובעות, תירוצים.. ). כאילו אין התגמשות למען האחים/הילדים/המשפחה. לעומתם, אצלנו במשפחה- יעשו שמיניות באויר כדי לעזור אחד לשני, יעשו מאמצים עילאיים כדי שהשני יסתדר גם אם זה קצת גורם לי לאי נוחות. הכל למען המשפחה. 

אתמול בחתונה ראו את זה ממש, דודה שלו מחתנת, כל האחים שלה יושבים בחוץ, אין שום התרגשות למען האחות המחתנת.. גם לא במתנה.. אצלי אם אחד הדודים יחתן- וואו וואו איזו התרגשות, כולם עוזרים, כולם נותנים יד, כולם מאחדים ומתאגדים ביחד למען מטרה משותפת- למרות שלא תמיד מסכימים ולא תמיד זה הכל זורם.. אבל ערך המשפחה עליון! 

ואני לא רוצה להתרגל להיות כמוהם. סליחה! אני רוצה שהילדים שלי ילמדו שלמען האחים/המשפחה עושים הכל! ככה, פשוט! 

ברור שיש את הצד השני- של לתת אבל להרוג את עצמך. אבל אני חושבת שבימינו, הרבה יותר קל ללמוד להיות אגואיסט מאשר ללמוד להיות נותן ועוזר ומתאמץ למען המשפחה. 

 

אני מבינה שזה קשה, לא פשוט, 

אבל(!!) זה לא כל יום! 

אפשר להתאמץ, במיוחד למען משפחה שעברה טראומה כ"כ גדולה באובדן האמא שהייתה מאוד דומיננטית (האבא בכלל לא תיפקד ולא היה מעורב). 

ואז שבת.. אני יודעת שזה יותר מידי. באמת. 

 

בקיצור, בעלי אמר שזה או לנסוע עם הילדים היום אבל לוותר על השבת

או 

היום הוא נשאר בבית עם הילדים ואני נוסעת לבד, ואז נוסעים בשבת לשם. 

 

הוא צודק ואני יודעת את זה. 

 

אבל קשה לי לאכזב/להגיד 'לא' לאמא שלי. היא לא ביקשה. היא גם לא מצפה. אני יודעת. אבל משהו גם בקשר שלי עם סבתא שלי, וגם המחויבות והכבוד לאמא שלי- מרגיש לי מחייב. 

אבל כן הייתה רוצה שנהיה כולנו יחד.. 

הם עושים כ"כ הרבה בשבילנו, באמת, אז אני לא אתאמץ למענה?! 

 

בקיצור, כתבתי ונרגעתי אבל עדיין מתלבטת. 

אני יודעת שזה לא הגיוני ולא נורמלי עם הילדים. 

 

 

האופציה השניה הכי ריאליתיוקי

משפחה שלך וגם בת מצווה אין סיבה לטרטר את כולם באוטובוסים. אנחנו עם רכב והרבה פעמים מגיעים רק אחד מבני הזוג לאירועים כי אין בייביסיטר ואני לא מוציאה את הילדים מהבית בשעות כאלו (אלא אם כן זה אירוע של אחים שלי/שלו)

נשמע הכי הגיונירקאני

שאת תיסעי לבד היום

ותיסעו ביחד לשבת

באמת זה נשמע הכי הגיוני שתסעי היום לבדפה לקצת

זה מה שאני הייתי עושה...


ומאוד מבינה את הרצון למשפחתיות, אבל צריך תמיד לזכור שזה לא יבוא על חשבון המשפחה שלך.

אני גם לא הייתי מוכנה שהילד יפסיד יום תחפושות בגן אז הייתי מעדיפה לנסוע לבד לאירוע ושהילד יהיה בגן.

נכון, היא הכי קלה.. אבלהילושש

אז זה יוצא שעושים בדיוק הפוך ממה שהוא רוצה- 

כאילו הוא גם לא מקבל את היציאה היום.. וגם נכנס לשבת הזאת שהוא לא רוצה.. 

מסכן! 

 

לא יודעת אם הוא מסכןפה לקצת

זאת הבחירה שלכם בין שתי האפשרויות המציאותיות

לפעמים את מוותרת ולפעמים הוא.


כשאת מוותרת את מסכנה?

לא מסכנה.. אבל בהחלט באסההילושש

בהתחשב בעובדה שאנחנו כמעט לא יוצאים למסעדות או מקומות יקרים 

אם זו אופציה שהוא הציע - זה תכלס הכי הגיוניבארץ אהבתי

מן הסתם זה מה שאנחנו גם היינו עושים.


ואני לא חושבת שצריך לקשור בין אירוע משפחתי ליציאה זוגית.

כשמאפשר לקחת בייביסיטר ולצאת כזוג - זו באמת הזדמנות נחמדה וכיף להרוויח גם את הזמן הזוגי ביחד.

אבל המטרה היא לא יציאה זוגית, אלא להשתתף באירוע ולשמח את המשפחה. ואם הדרך לעשות את זה היא לבד - אז זה מה שהכי הגיוני לעשות.

ואם חשוב לכם גם זמן זוגי - אז תמצאו זמן אחר במקום שבו כן מסתדר לקחת בייביסיטר ותצאו לזמן זוגי שקט...

במצב כזה הייתי שוכרת רכב ליומייםיום שני

מהמרכז לירושלים ברכב זה לא נורא בכלל,

בתחבורה ציבורית זה סיוט .


בסיטואציה חד פעמית שיש הרבה אירועים משפחתיים יכול להקל מאוד.

אני אגיד לך את האמתבאתי מפעם

איך שאתם חיים במשפחה שלך זה מהמם וזה שלכם, אבל בכנות, בשבילי זה חונק מידי.

יוצר מידי מחויבות, יותר מידי אירועים. בת מצווה למשל זה אירוע ממש מיותר בעיני להזמין את הבעל של הבת דודה ...

וואו, הייתי נחנקת אם הייתי מחויבת לכל כך הרבה דברים, אם זה זורם אז סבבה, אבל אם לא- אז לא.

תסעי לבד, למה לסחוב משפחה שלימה באוטובוסים?! זה הגזמה. תשחררי, את סתם מנסה לרצות את אמא שלך ואת הדודים ואת האחיינים ואת מי לא? תחשבי על בעלך כרגע וזהו. 

למה באמת שלא תסעי לבד לבת המצווה?קופצת רגע
ככה גם תהיי פנויה יותר ללוות אותה ולהיות איתה.

אני איתך לגמרי בקטע של להתאמץ למען המשפחה, אבל אם ממילא תהיו עם הדוד וילדיו גם בשבת, עוד יותר אין טעם לטלטל את הילדים לארוע בחמישי בערב. 

אני חושבתנעמי28

שאת רוצה ללמד את הילדים שלך שעושים הכל בשביל המשפחה - אבל בטעות את יכולה ללמד אותם כוונה הפוכה לגמרי - עושים הכל בשביל הבחוץ, בשביל הסבתא, הדודה, הבני דודים היתומים.

אבל בשבילנו - המשפחה האמיתית, לא.

אנחנו נסחב, נטרטר בעגלות ואוטובוסים, הלוך חזור ושוב הלוך חזור.


ההצעה שבעלך אמר הכי הגיונית.

את מניחהמקקה

שזה חשוב לאמא שלך שתבואו כולם

מי אמר?

יכול להיות שחשוב לה שאת תבואי וזהו, כמו שמתבקש

יש בסיפור הזה כמה מוקשיםאמאשוני

שאם באופן כללי תנטרלי אותם, החיים שלך יהיו ממש הרבה יותר פשוטים:

1. בייביסיטר בתשלום לא מהמשפחה

2. להוציא רכב כשצריך

3. להגיע לאירועים לבד.

אני זוכרת שאת לא אוהבת את זה, אבל זו את שמקשה על עצמך את החיים כשאת לא משחררת את הקטע הזה

לגמרייערת דבשאחרונה
שרשור ממים!!הרבנית הקדושה

פורים לגמרי מפעיל אותי🤣🤣חגהבגה
צריכה עצה בדחיפות: איך לארוז עוגה מקושטת לגן?מתואמת

לבת שלי יש מחר יום הולדת, ואנחנו מכינים לה עוגה עם קרם שוקולד (עוד לא הכנתי🥴 קנינו עוגת הבית וממרח שוקולד וקליק לקישוט🤭)

היא נוסעת לגן בהסעה.

יש רעיון איך לארוז לה את העוגה כך שהקרם והקישוטים לא ייהרסו בנסיעה?

האמת שהיא צריכה להביא גם שקיות הפתעה ובקבוק מיץ... אולי אין סיכוי שהיא תוכל לקחת את זה בהסעה, ואנחנו צריכים להביא את זה ברכב? (אין לי מושג איך *זה* יהיה, עם זה שלבן שלי יש תור ארוך בבוקר ובעלי צריך להסיע אותו🤦‍♀️)

אי אפשר לשלוח בקופסא קשיחה והם יחזירו לך אחכ?חילזון 123
ואין לה מלווה שאפשר לבקש ממנו להוריד את זה בביטחה בכניסה לגן?
אולי להביא את המצרכים והם ירכיבו בגן..אוהבת את השבת

זה לא הרכבה מסובכת ונשמע שבדרך זה כנראה ייהרס אם תרכיבו בבית..

יכול להיות שאפילו יהיה לה נחמד לעשות את זה בגן

והאמת שזו לא טרחה מדי לצוות לדעתי..

יש לך קופסא בגודל של תבנית?מאוהבת בילדי

אם כן אז הכי טוב.

אם לא אולי בתוך קרטון ולתת למלווה ביד ולבקש ממנה להעלות את העוגה לגן.

 

וטיפ- את ממרח השוקולד תחממי קצת לפני שאת מורחת כדי שימרח בקלות.

תודה לכן!מתואמת

באמת חשבתי פשוט להביא לה את המצרכים וככה לארגן להם פעילות ליום ההולדת של קישוט העוגה🤭 אבל בעלי אמר שזה לא ראוי...

אז הכנתי צורה של ארבע משני פסים של עוגת הבית ומרחתי שוקולד (@מאוהבת בילדי באמת גיליתי רק באמצע שכדאי לי לחמם אותו קודם) וקישטתי בקליקים ובסוכריות עוגה. שמתי את זה בשתי תבניות חד"פ ומעל הידקתי עוד שתי תבניות חד"פ ועטפתי הכול בנייר אלומיניום.

ומצאנו סלסילת פלסטיק בגודל מתאים, ובתוכה הכנסנו את כל הקונסטורוקציה.

עכשיו השאלה אם המלווה יסכים לעזור עם זה... (הוא יסכים כנראה, השאלה אם זה יבוא לו בטוב)

גם לי יש תור בבוקר, אז אפילו לא יהיה שייך שאסע במונית כדי להביא את זה...

(תכל'ס אני בכלל לא מבינה למה צריל להביא כ"כ הרבה דברים בשביל יום הולדת אחד🙈)

בדרך כלל המלווים אמורים להיות רגילים לקחת ציוד לגןיעל מהדרום

לק"י


גם אם לא מתלהבים.

ולגבי להשאיר לגן לקשט, זה משהו שהייתי שואלת מראש.


ומזל טוב לילדונת🥳

מקווה באמת שזה יהיה לו בסדרמתואמת
ואכן, בשביל להשאיר לגן לקשט הייתי צריכה לשאול את הגננת. הבעיה שנזכרתי מאוחר מדי שיש לה בכלל יום הולדת בגן מחר🤦‍♀️ (ומחרותיים הן מתחפשות בגן! והתחפושת שלה עוד לא לגמרי מוכנה! לא עומדת בקצב...🥴)
טיפ לבאותבשורות משמחות

אני קונה כמה קופסאות קרטון למארז עוגה מחנות חד'פ בשביל הדברים האלו ויש לי בשלוף

וזה הכי נוח...

וגם אם אפשר לקבוע יומולדת בתאריך שלא עמוס לכם לכלתחילה למרות שלא הכל אפשר לצפות מראש ויש בלתמ'ים ועדיפות כמובן בימים כאלו להגיע עם הילדים ולהביא את הציוד, לא הייתי מראש שולחת ילד בגיל כזה עם כל הציוד בהסעה גם אם יש מלווה

אצלינו מאוד מקובל לשלוח בהסעה עם הילדיעל מהדרום
תודה על הטיפ!מתואמת

האמת שלא יותר מדי תכננו את התאריך של יום ההולדת... הגננת שאלה במחברת אם יתאים לנו ביום הזה ומיד כתבנו שכן, כי הרי זו חגיגה שלא דורשת את נוכחות ההורים (כמו בגנים אחרים) אז לכאורה זה לא אמור להפריע לסדר יומנו...

אבל למדנו לקח לשנים הבאות שלה בגן.

וב"ה המלווה הסכים בשמחה לקחת את הדברים

נכוןבשורות משמחות
בעיני כשאני מפרקת מאורע כזה למשימות אני לוקחת בחשבון מכלול של ההכנות והקניות שדורשות זמן עוד בכלל שאני רואה את זה כציון פעילות בפועל
צודקת בהחלט, הלוואי שאצליח גםמתואמת
השבוע שלי מורכב גם ככה מהררי משימות, שקשה לי לפרק אותן לתתי משימות לפני שהמשימה כבר קרבה מספיק...
מלווה זה מלווהבאתי מפעםאחרונה

יאללה, אפשר לחשוב מה ביקשו ממנו. אתם ממש לא צריכים לנסוע כדי לסחוב את המיץ.

זה לא בקשה הזויה, זה לגיטימי מאוד. 

היתה לי בעיה דומהבוקר אור
שמתי את העוגה במקפיא לחצי שעה לפני שיצאנו ואז עטפתי עבד מעולה (לא יודעת כמה זמן ההסעה אצלכם)
הו, זה רעיון טוב! חבל שראיתי אותו רק עכשיו...מתואמת

בעלי הוריד אותה עם כל החבילות להסעה, ואמר שדווקא המלווה התלהב והוא והנהג התחילו לשיר לה היום יום הולדת

אז מקווה שבאמת הוא יצליח להביא את כל הדברים בשלום לגננת שמלווה את הילדים מההסעה...

חמודים! איזה כיף 🥳🥳 מזל טוב 💐קופצת רגע
תודה רבה!😊מתואמת
מה ישמח אותך מתנה ללידה?ואילו פינו

שאלו אותי ואין לי מושג מה לענות..

בגדים יש לה מלא.. עגלה אוניברסיטה טרמפולינה אמבטיה יש..

משחקים לגדולים יש המון וכבר אין מקום

ספר לא משמח אותי.

שובר נמאס לי.. יש לי מלא ולא מצליחה באמת להשתמש בהם

עיסוי זה נחמד אבל לא מכירה מישהי מומלצת באיזור ואין לי כוח לברר וגם זה מסובך אם למצוא פתרון לתינוקת..


רעיונות? 

אולי יעניין אותך