וענית שכן. אם זה הכל בחיים אז גם אפשר לשלם הכל עבור זה. אם לא - אז יש לזה מחיר. קו אדום. זה לא שווה כל מחיר.

ולקשר חוץ מהאושר והאהבה - יש מטרה, ייעוד וכולי

מתי שהמטרה המשותפת קיימת הקשר יציב מתי שהמטרה לא קיימת - אין זכות קיום לקשר.

התחושה הטובה והאהבה היא משתלבת  במטרה המשותפת של הקשר..

נראה לי כדאי שהבסיס הוא המטרה המשותפת ולא רק האושר והאהבה כשלעצמם.

ולהציג את המשמעויות שנובעות מהדברים. לאו דווקא להראות אם זה בעייתי או לא.

למה גולש?

לא דיברתי על זה שאנשים חוצים גבולות בנפרד או בקשר, אלא מה מצדיק קשר...

אתה אמרת שאושר ואהבה (אמיתיים) מצדיקים קיום של קשר - הוספתי שיש עוד משהו שמבחינתי שנותן הצדקה לקיום קשר - מטרה משותפת.

העניין הנפוץ (והראוי יותר) הוא ניהול משפחה, גידול ילדים.

אגב, מהלשון החד משמעית שלך זה מאוד התבקש מבחינתי לבחון את הגבול שלך או לראות אם יש עוד דברים אחרים משמעותיים עבורך שלא הזכרת אותם. המטרה המשותפת היא נוכחת בקשר עצמו ולכן זה לא רק עניין מקדים כמובן.

שאכן מחזק ומעצים בעשרות מונים את הקשר אבל הוא נפרד ממנו ובמידה מסויימת גם לא תלוי בו.

כל זוג מחליט מה המטרה שלו ששווה בשבילה להיות בזוגיות. זאת יכולה להיות גם הנאה חומרית למי שזה סרגל הערכים שלו.

אני באמת ניסיתי לברר את העמדה שלך לפני שאני מציג את העמדה שלי. אני מבין מה שאתה אומר, תודה.

כל מטרה שהיא כוללת גבולות גזרה ('קווים אדומים'). אם נקח לדוגמא את ההקמה של בית משותף - כל בית יש לו חינוך לערכים מסויימים (לאו דווקא 'אידיאלים') ברגע שהערכים היסודיים סותרים אי אפשר לקיים בית משותף ---> אין מה שיצדיק את הקשר.

אני גם חושב שלקשר יש משמעות בפני עצמו.

אחרי שהילדים גדלים ועוזבים את הבית אנשים לא מתגרשים חחח ברור

אבל אני כן חושב - הקמת משפחה היא היעוד הכי גבוה שיכול להיות לקשר.

אני לא הצבתי מטרה מוגדרת לקשר ולכן אני לא יודע במה אתה חושב שאני חלוק עליך

האושר הוא תוצר של סיפוק בנושא מסויים - הגעה ליעד מסויים, תחושת שייכות וכדומה.. לכן אני תוהה - אולי כדאי להדגיש את הערך עצמו ולא את התוצר שבא בעקבותיו?

אני מאוד מאוד מסכים עם כך שקשר הוא 'לשמה'. המטרה של קשר היא הקשר עצמו (נניח בצד את הקטע של הילדים למרות שהוא נכון כי אין לי כח לסייג את זה אח"כ בשעה כזאת)

אמנם 'תחושת אושר' היא בסופו של דבר תחושה. רגש. וזה באמת העיקר של הקשר. קשר זה רגש. אבלללל - אני חושב מאוד שלפני זה ואחרי זה ותוך כדי זה - השכל גם לוקח מקום. קשה לי מאוד לחשוב שהרגש הוא חזות הכל בקשר.

כשקראתי את דבריך שצריך שיהיה מטרה משותפת וייעוד, ברגע הראשון זה היה נשמע מאוד אמיתי ונכון כזה.

ואז ניסיתי באמת להתמקד ולחדד לעצמי את הנקודה ואני כבר לא בטוח שאני חושב כמוך. אני לא יודע אם אתה חולק אבל אכתוב את מה שנראה לי.

אני לא חושב שהמטרה של נישואין היא הבאת ילדים.

לי אישית אין כרגע בכלל רצון\שאיפה\כוח לילדים. וכששאלתי קצת אנשים אמרו לי שזה משתנה עם הזמן והחתונה ומתחילים להרגיש מוכנים לכך ולרצות את זה. אבל בכל מקרה אני ממש לא רואה את זה כמטרה המשותפת שלנו.

ניהול בית\משפחה - מה זה אומר?

כאילו, יש את החיים המשותפים, הזוגיות והדאגה אחד לשני, שזה בהחלט המטרה המשותפת של שנינו וזה בדיוק מה שחסר לי כיום ברווקות ומה שאני רוצה להגיע אליו בנישואין. אבל כשאתה כותב ש "חוץ מאושר ואהבה יש מטרה משותפת וייעוד" - זה נראה כאילו צריך למצוא משהו נוסף וחיצוני וגדול יותר, שהוא יהיה המטרה של הקשר ושנינו נשקיע ונעבוד כדי להגיע אליו.

ואני לא חושב שזה ככה. אני חושב שהמטרה היא רק הקשר בינינו והאהבה והדאגה ההדדית. 

בזוגיות וזה בסדר...

האהבה הזוגית והרצון לילדים הוא קשור אחד בשני ואני מבין את מה שאומרים לך.

ברגע שאתה אוהב מישהי - יש יותר רצון לילדים משותפים.

גם אם המטרה שהמשותפת מוגדרת 'שיהיה לנו כיף ביחד' זאת עדיין מטרה משותפת שהיא שמה במרכז את ה'כיף'. באמת הבאתי אופציה של מטרה שנראת בעיני כיותר גדולה, גידול ילדים, אבל נכון לא חייבת להיות מטרה כזאתי.

קצת מפתיע אבל ממה שרואים בחיים אהבה לילד היא יותר גדולה מאהבה לבן/בת זוג (כמובן שאלו שני אהבות שונות והם לא מחפות אחת על השנייה אבל ככה זה)

אבל זה מרגיש לי קצת גבוה ורוחני מידי..

כאילו, אם היה אפשר לתרגם את דבריך למשהו ממוקד, מוגדר, ומעשי זה היה יכול להוות מטרה שאליה שואפים, אבל "להשפיע שפע על עמ"י דרך שלום הבית שלנו" מרגיש קצת מרחף ומנותק.

כמובן שזאת ההרגשה האישית שלי (שאולי מגיעה מזה שבאופיי אני מאוד ריאלי ולא 'רוחני'), ויכול להיות שאנשים חווים דברים אחרת וכן מצליחים להתחבר למה שכתבת.

והאמת, שעכשיו כשאני כותב זה כן קצת מפריע וכואב לי, כי אני כן מרגיש\יודע בלב שבאמת כן יש מטרה גדולה יותר בנישואין, ויש שם משהו עמוק וגדול יותר. אבל כשאני מנסה לחדד ולהגדיר במילים אני לא כל כך מצליח. בעיה.

אהבה ללא תקשורת או כל סממן אחר שמעיב על הקשר

זה סבל ממש גדול 

זה גם מאוד כואב ומתסכל

אבל דיברתי על מישהו שכן מאוד קשור ועדיין משהו לא עובד.... 

ונכון זה באמת מנחם במידת מה... 

אבל מהחוויה שלי זה לא השפיע על האהבה בכלל. 

(ונחמד לדבר על זה, זה קצת משחרר באמת)

אממ

יצא לי לשים לב שיש אהבה רומנטית וחברית שזה האידאלי בעיניי

ויש אהבה עוצמתית שנשענת בעיקר על תשוקה אבל פחות על חברות וזה קצת עלול להוביל לקצרים.

אהבה חברית

אהבה רומנטית

אהבה תשוקתית 

מה שחוויתי היה לגמרי אהבה של זוגיות כן. 

זה באמת מתמזג בד"כ

לכל אהבה יש אופי וכמו שאופי של בן אדם זה שילוב של כל מיני תכונות אז גם באהבה ככה

ונכון באמת זה יותר מרגיש כמו אהבה זוגית

סתם, אולי אני מגזימה באמת. אני אוהבת להכנס לדקויות וכותרות פשוט

אבל בגדול

רומנטית בעיניי זה רגש נעים  

חברית זה רגש שיש איתו חוויה של נוחות וכיף (שאין את זה בכל אהבה!)

תשוקתית זה סוער, עוצמתי וכבד הרבה יותר.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי