כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.

אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.

אין שומר

אין נציג

אין כפתור לשוחח עם אף אחד

כלום

מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.

לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן

כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.

למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט

רק להיכנס לעבוד

רק להחנות

להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה

ומולי יש שתיקה

אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה

אטימות

מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש

המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר

אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר

יש לדמיין את סיזיפוס מאושר

שאני נכנס בבוקר למשרד

הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה

גולל קצת

חושב

כותב לפעמים או קורא

ואז פותח את המחשב

מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.

השלווה והרגש

רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש

ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה

שקטה

עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית

מקצוע מקומי

טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל

קמים לזריחה ישנים בשקיעה

בית קטן

חצר גדולה

הכל בטבע

גינת ירקות

ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.

הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב

ושוב

ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז

הכניסה למחשב מבוצעת

ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל

מספרים

במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.

גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע

שרוצה לעבור לעיר

לחיים נוחים

למשהו אחר

שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת

טכנולוגי יותר או משהו אחר

זה תמיד שם

מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק

תכבד העבודה

בואי נחליף את המילה יציבות

עם המילה ביטחון

אני הסתפקתי במחווה בסיסית של סידור הבית

שחרור שלה למה שיבוא לה

לקחתי את הילדים

מה צריך יותר מזה

מה יש לעולם להציע ששווה יותר מזה

אולי מלא בירה עם גלן מורנגי להמשך הערב

הניסיון זה המורה הכי טוב

להיות חכם לא צודק

מרגיש שאיבדתי את זה

מרגיש לי שאיבדתי את השמחת חיים שלי

טוב אלא באמת איבדתי, ניראה לי היא מוקפאת איפה שהוא

אני שאתה יודע מה הכי טוב בשבילי

אבל קשה לי

תן לי נקודה של אור

לזכות קצת להתרחבות הדעת

לזכות לשמחה פנימית שוב

לראות את כל הטוב שסובב אותי

אבא תעזור לי, התעייפתי

התעייפתי

אין לי כוחות להילחם יותר

מלחמה שלא נגמרת

הוא פשוט לא מרפה לא מרפה לא מרפה

עוד התמודדות עוד ניסיון עוד נפילה הוא הרגל רע שהפך לטבע

די התעייפתי תגאל אותנו בבקשה תגאל אותנו

עד מתי...

אני צריך עזרה

לא יודע ממי

מה שבטוח שהרבה צריכים את העזרה שלי כרגע

עמוס מידי

יותר מידי ציפיות יותר מידי

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

באלי לבכות אבל לא מצליח

הלב כואב הראש כואב

אין ריכוז

הכל על אוטומת

חייב להיות חזק בשבילהם

ובשבילי

אבל אני גם בן אדם

איפה בדיוק הכל נכנס

"עומדים צפופים - ומשתחווים רווחים."

"ולא אמר אדם לחברו: צר לי המקום, שאלין בירושלים."

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צפופים - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:[1]

ומשתחוים רוחים - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:

צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיהו מט):

קצת משו קטן לנשמה העייפה

בבוקר אתה חזק ומנצח. בערב אתה מפסיד.

במקום "להילחם" צריך לעשות סדר במערכת ולנסות להבין מה הצד שנלחם בך רוצה. הוא לא סתם שם. והוא לפחות חושב שהוא שומר עליך.

יש כמה כלים איך לעשות את זה. זה נושא מעניין.

ברגע שאתה תצליח להבין מה הצד השני רוצה, אפשר יהיה "לדבר" איתו ולהרגיע אותו וכל זה.

זה עולם שלם. בגדול זה אומר שהעולם והמציאות והגוף כולם לטובתנו ולא לרעתנו. ואם קורה משהו שאנחנו סובלים בו אז צריך לחפש למה. לא בכעס. בלב פתוח ושמח.

ומזל טוב על יום ההולדת !

eav eav kh kkbauo

tbh kt nchi nv gus thpav zv vukl

zv re vukl unxkho

thi kh tuuhr

תישאר קרוב

כבר לא יכול לחשוב

אני לא מבדיל בין רע לטוב

רע לי פסדר רע לי

דייי איך יוצאים מזהה

היום יומלדת היום חוגגים

מה יכול להיות יותר טוב מזה

מישהו

אני סמוראי שלא מספיק להילחם

היי, מזל טוב!

זה הזמן שלך לבקש ממנו הכל. הוא יקשיב לך.

ואתה סמוראי. אתה לא מפסיק להילחם. ואל תפסיק. זה מי שאתה, במהות.

תזכור, המטרה היא לא רק לנצח. גם אם אתה נלחם ומפסיד, אתה עדיין ווינר.

תודה

מרגיש שקוף כל כך

אני בוחר את הקרבות שלי...

ולצערי על חלקם כבר הרמתי ידיים

שקוף בפני מי?

ותלך בקצב שלך. אל תנסה לרוץ כשאתה לומד ללכת.

ויש נסיגות. אין מה לעשות.

הכיוון הוא הכי חשוב.

מאמינה בך❤️