אני כבר תקופה שנלחמת בעצמי, בפחדים ובחרדות שלא מפסיקים להשתלט עליי.
היריון מבורך ויקר שחיכיתי לו ככ ועם זאת לא מצליחה להרשות לעצמע עדיין להנות ממנו.
שבוע הבא מגיעה הבדיקה שאני כרגע הכי מפחדת ממנה מכל, השקיפות.
אותה בדיקה ארורה שבהיריון הקודם הכל הסתבך משם..
אני יודעת שעד שלא אעבור את השקיפות סקירה ראשונה ושניה- אני לא מסוגלת להאמין עדיין בהיריון הזה.
עברתי טראומה ככ קשה שאני לא מצליחה להרפןת ולהאמין שגם לי יכול להיות טוב.
שיש דבר כזה היריון תקין, שיש היריונות שמסתיימים בידיים מלאןת.
לא הייתי מאחלת לאף אחת לחוות את הסיוטים שאני חווה.. לא מפסיקה להיזכר במה שקרה כמו סרט נע.
אני מתפללת המון ובאמת מודה לבורא עןלם שנתן לי את ההיריון הזה אחרי הגיהינום שעברתי ושהפעם יהיה אחרת, חייב להיות.
אבל עדיין, השבוע ראיתי בעבודה מישהי בהיריון מתקדם שרק לפני שניה היא ילדה את הילד נראשון ונצבט לי הלב- האם גם אני אגיע לרגע שאוכל להנות מהיריון? שתהיה לי בטן גדולה ויפה אן ששןב זה יסתיים רע?
האם אני הולכת להיות אמא או ששוב החלום יקטע?
קשה לי. אני באמת נאבקת במחשבות ובעצמי
אני יודעת שאין לזה תשובה, התשובה היחידה זה אמונה מלאה בבורא עולם שהכל יהיה בסדר להתקדם בזמן ולעבור את הבדיקות.
ב״ה אני במעקבים כמעט כל שבוע שבועיים והכל באמת בסדר אבל.. הלב לא שקט.
אני ככ מפחדת להתרסק.
אני כותבת והעיניים שוב מתמלאןת בכאב.
אני רק רוצה היריון תקין וללטף בטן עגולה וגדולה.
😢
היריון מבורך ויקר שחיכיתי לו ככ ועם זאת לא מצליחה להרשות לעצמע עדיין להנות ממנו.
שבוע הבא מגיעה הבדיקה שאני כרגע הכי מפחדת ממנה מכל, השקיפות.
אותה בדיקה ארורה שבהיריון הקודם הכל הסתבך משם..
אני יודעת שעד שלא אעבור את השקיפות סקירה ראשונה ושניה- אני לא מסוגלת להאמין עדיין בהיריון הזה.
עברתי טראומה ככ קשה שאני לא מצליחה להרפןת ולהאמין שגם לי יכול להיות טוב.
שיש דבר כזה היריון תקין, שיש היריונות שמסתיימים בידיים מלאןת.
לא הייתי מאחלת לאף אחת לחוות את הסיוטים שאני חווה.. לא מפסיקה להיזכר במה שקרה כמו סרט נע.
אני מתפללת המון ובאמת מודה לבורא עןלם שנתן לי את ההיריון הזה אחרי הגיהינום שעברתי ושהפעם יהיה אחרת, חייב להיות.
אבל עדיין, השבוע ראיתי בעבודה מישהי בהיריון מתקדם שרק לפני שניה היא ילדה את הילד נראשון ונצבט לי הלב- האם גם אני אגיע לרגע שאוכל להנות מהיריון? שתהיה לי בטן גדולה ויפה אן ששןב זה יסתיים רע?
האם אני הולכת להיות אמא או ששוב החלום יקטע?
קשה לי. אני באמת נאבקת במחשבות ובעצמי
אני יודעת שאין לזה תשובה, התשובה היחידה זה אמונה מלאה בבורא עולם שהכל יהיה בסדר להתקדם בזמן ולעבור את הבדיקות.
ב״ה אני במעקבים כמעט כל שבוע שבועיים והכל באמת בסדר אבל.. הלב לא שקט.
אני ככ מפחדת להתרסק.
אני כותבת והעיניים שוב מתמלאןת בכאב.
אני רק רוצה היריון תקין וללטף בטן עגולה וגדולה.
😢
לא כי הוא לא טןב בלימוד, אלא מכיוון שהוא 'מוזר'. היום אנחנו יודעים שהוא אוטיסט, ויכול להיות שאם היינו יודעים אז, אז היו מוכנים לנסות לשלב אותו. ואולי לא... בכל אופן, הוא נאלץ ללכת לישיבה תיכונית. בדיעבד זה טוב לו, אבל קשה לו מאוד עם זה שהוא צריך לעשות בגרויות...)