מדריכה בקורס הכנה ללידה שמתנגדת לאפידורלשוחרת ידע

אני ברוך ה' בהריון ראשון, ואבמצעו של קורס הכנה ללידה אצל תומכת לידה בעיר שלי.

הקורס מעניין והמורה/מדריכה נחמדה ונותנת המון אינפורמציה חשובה בדרך יעילה ומצויינת.

אבל בינתיים הגענו בקורס ממש עד השלב של הלידה עצמה, עד שלב הלחיצות, וכל מה ששמעתי ממנה עד עכשיו זה תרגילים שכדאי לעשות בזמן הצירים, ונשימות שעוזרות להתמודד עם הכאבים, והרפיות וכו', והיא מדברת כאילו זאת הברירת מחדל והאופציה היחידה, כשרק מדי פעם היא מציינת "את התרגיל הזה אי אפשר לעשות עם אפידורל", "מי שלוקחת אפידורל לא יכולה לרדת מהמיטה אז היא לא תוכל לעשות את זה וזה", היא אפילו לא הזכירה את המושג לידה טבעית, ונראה שמבחינתה זוהי פשוט הדרך היחידה ללדת, כך שהיא לא מציעה את החלופה...

היא אמרה לנו בסוף השיעור הקודם שבשיעור הבא, שהנושא שלו הוא התערבות רפואית במהלך הלידה, היא תרחיב על אפידורל.

לפי הגישה שלה עד עכשיו, אני משערת שהיא אמנם תדבר על אפידורל, אבל מאוד בגישה שלילית.

אני ממש מרגישה שהיא עושה לי דה-לגיטימציה לאפידורל.

אני לקראת לידה ראשונה, עוד לא חוויתי את הדבר הזה שנקרא לידה, ובאמת שאין לי מושג מהם כאבים של צירים ולידה, ואני בכלל לא בטוחה שיש לי את הכוחות להתמודד איתם בלידה טבעית.

אני מפחדת שבגלל הגישה של המורה/מדריכה, בשעת מעשה אני אולי ארצה או אפילו ארגיש שאני ממש חייבת אפידורל, אבל לא אקח כי זה ירגיש לי כמו כישלון או בריחה מהתמודדות או משהו.

אז אני ממש אשמח לשמוע מכן - מה הדעה שלכן לגבי אפידורל בכלל, והאם המורה הזו צודקת כשהיא באה בגישה כזו שאפידורל הוא ברירה אחרונה.

תודה!

קיצוניות היא לא נכונהמשמעת עצמית
לא בלי אפידורל בכלל
ולא רק אפידורל.
אם את מרגישה שהיא מנסה להטות לכיוון מסויים והיט לא אובייטיבית
הייתי שואלת אותה ישירות ולפי התשובה מחליטה אם להחליף מדריכה
מסכימה ממש עם כותרת ההודעה שלך..,שגרה ברוכה
לא מתחברת לשום קיצוניות... בטח ובטח לפני לידה ראשונה שקיצוניות לא במקום בכלל.
אפחד לא יודע מה יהיה מהלך הלידה ואיך הגופ יתפקד בטח ובטח לא המדריכה בקורס. צריך להראות את כל האופציות להתמודדות עם הצירים כולל התרופתיות
אפידורל זה לא כישלון ולא בריחה.מוריה
תזכרי את זה כל הזמן.
יש נשים שזה טוב להם ויש נשים שלא.

בלידה ראשונה הכל הפתעה.

ויש גם מקרים רפואיים שלא נותנים איתם אפידורל.
אפידורל היא באמת הברירה האחרונהסוסה אדומה
כלומר, היא ברירה, וחשוב שאם את בוחרת בה, שתעשי את זה בהשלמה ושתשמחי בזה.
אבל כל מה שהיא אמרה שם, היא צודקת.
לאפידורל יש הרבה מאוד חסרונות שכדאי לך לדעת עליהם לפני שאת בוחרת לקחת.
הבחירה צריכה להיות מושכלת.

ברור שעדיף גם בשבילך וגם בשביל העובר ובע"ה הילד שלך, שתלדי ללא אפידורל. אם תקראי על ההשלכות שיכולות להיות, על כל מיני השפעות של זה וכו', תוכלי להבין את זה.
א ב ל, אפידורל זו אופציה. וחשוב שבכל מצב לא תרגישי נכשלת במקרה שתבחרי בה.
ואני אומרת את זה כמישהי שלקחה אפידורל, לא הרגשתי כישלון עם כל הרצון שלי והאמונה שלי ללדת בלי זה.

למה חשוב לדעת שאפידורל זו האופציה האחרונה?
כי באמת כדאי לעשות הכל כדי ללדת בלי זה.
אבל, לזכור לזכור לזכור שזו אופציה. ושה' נתן לנו את היכולת ללדת עם פחות כאב ולבחור בחסרונות של הדרך הזאת על פני החסרונות האחרים.
אבל תזכרי, יש חסרונות וכדאי לך מאוד להכיר בהם כדי באמת לבחור.

ובשעת מעשה, אל תדאגי, אם לא תצליחי לעמוד בכאב, שום דבר לא יעניין אותך, את תקחי.
הבעיה היא לא בשעת מעשה, אלא אח"כ.
ולכן, תתאמני מעכשיו, לקבל את עצמך ואת הלידה שלך, לא משנה איך היא תהיה.
תהיה שלמה עם ההוויה. עם התוכנית האלוהית, שהיא לרוב מאוד שונה מתוכנית הלידה שלך.
תקבלי. את עצמך. את ההחלטות שלך. ותהי שלמה עם הצרכים שלך באותה העת.

שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב ❤
אפידורל לגמרי גם יכול להיות בחירה מראשפשיטא
לא כל אחת רוצה ויש לה כח להיות במצב של התמודדות עד שכבר אי אפשר..
לאפידורל יכולות להיות השלכות, וגם לסבל גדול בשביל אישה מכאבים יכולות להיות השלכות...
נכון שלידה טבעית היא מבורכת מאוד כי באמת אין שום התערבות, אבל ב"ה שאפידורל הוא אופציה טובה ומספיק בטוחה בשביל שישתמשו בה בהמון לידות.

לפותחת- אם לא רלוונטי להחליף קורס (נשמע מהמם בלי קשר הקורס ושאת מקבלת ממנו המון מידע) ממליצה לך להשיג מיילדת שהמון שנים במקצוע כבר וראתה הרבה סוגים של לידות וסיבוכים אפשריים, ולקבוע איתה פגישה או שיחת טלפון שבה היא תדבר איתך על האפידורל וההשלכות שלו לטוב ולרע... בעיניי מידע ממיילדת בנושא אפידורל יותר מהימן ממידע מדולה, וכמובן בלי להוריד מערכן של הדולות שעושות עבודה מדהימה ויש להן ידע עצום.
פשוט מיילדות רואות יותר ומבינות יותר מבחינה רפואית והשלכות על הגוף.
ברור שהיא יכולה להיות בחירה מראשסוסה אדומה
אבל כדי שהיא תהיה בחירה, צריך שזו תהיה בחירה מושכלת.

אני בכל אופן חושבת שלהגיד מראש אני לא רוצה התמודדות כשההשלכות של האפידורל יכולות להיות לפעמים אפילו מסוכנות, זה לא נכון.

לכן חושבת, שגם אם מישהי בוחרת בלא לסבול, שתעשה את זה אחרי שהיא יודעת באמת איך האפידורל משפיע על הלידה ולפעמים גם על התקופה שאחריה.

בכל אופן, כל בחירה צריכה להיות שלמה. וכדי להיות שלמה, בעיניי, צריך לתת את הלב ואת הדעת לכל הפנים שלה.
וכל אחת תבחר מתי *היא* רוצה לבקש את האפידורל במקרה שתרצה...

אבל בגדול מסכימה איתך...
גם השלכות של לידה ארוכהמקקה

וסבל אינסופי, ותשישות ואפיסת כוחות, יכולות להיות מסוכנות.

באופן אישי האפידורל השפיע לי על הלידה רק לטובה, ואחרי כמה שעות לא נשארה שום השפעה לתקופה שאחרי הלידה.

בלידה ראשונה אי אפשר לדעת איך הגוף שלך יגיב, זה נכון

נכון מאודסוסה אדומה
ולכן הבחירה צריכה להיות מושכלת.
אני בכלל לא מתנגדת למה שכתבתן,
רק הדגשתי שגם אם היא בוחרת להקל על עצמה בעניין האפידורל, שתדע לפני כן את ההשלכות שעשויות לנבוע מזה.
לא לכולם יש מזל. עלי למשל בחירה כזאת עלתה קצת ביוקר, ואני עדיין לא מתחרטת שלקחתי. כי שוב, הבחירה היתה מושכלת.

ולגבי לידה ארוכה, לרוב דווקא האפידורל מאריך את הלידה, אבל לא משנה...

בכל אופן הגישה שלי היא לדעת כמה שיותר, ולהחליט בכל רגע נתון מה למה את מסוגלת.
גם ברגע האחרון אפשר להחליט לקחת.
והכי חשוב, לזכור שלא הכל בשליטתנו.
ולפעמים לבחור ללדת עם אפידורל, זו הבחירה הנכונה על כל ההשלכות שלה.
מה הבעיה להגיד ככה?פשיטא
אין נשים שבוחרות ללדת קיסרי מראש למרות שלקיסרי יכולות להיות השלכות יותר מסוכנות?
אני לגמרי בחרתי מראש באפידורל, למרות שידעתי ולמדתי היטב על הסכנות שעלולות להיות (שאגב, מזעריות כל כך באחוזים....)
בחירה מושכלת היא בחירה כשאשה יודעת מה יעשה לה טוב.
לי יעשה הכי טוב לסבול מכמה שפחות כאבים...
בחירה מושכלתסוסה אדומה
היא לדעת מה היתרונות והחסרונות בכל בחירה.
כשלחלק מזה זה מה יעשה לה טוב.

הרבה מאוד נשים בכלל לא יודעות על החסרונות שבאפידורל והן מוותרות מראש. ואני לא מאמינה בגישה הזאת.
אני מאמינה בלנסות ללהתחבר לטבע.

לצורך העניין, ממליצה אם כבר ללמוד אצל דולות ודומיהן שדוגלות בלידה ללא כאב או שיטה של לידה מתוך עונג ע"י תפיסות או תרגילים טבעיים, כי אני נגד לסבול.
אני פשוט לא בעד אפידורל כמוצא ראשון כשיש דרכים אחרות. ויש...
אבל הפותחת דיברה על גישה שהיא בעיקר נגד אפידורלפשיטא
וכדי לבחור בחירה מושכלת, היא חייבת לקבל גם מידע על היתרונות שבו...
הפותחת אמרה שהיא חוששת שזו השיטה..לפניו ברננה!
היא עוד לא שמעה את הדעה של הדולה.
לזה התייחסתי למטה
לפי מה שהיא הרחיבה, אני לא חושבת שזאת הגישהסוסה אדומה
זאת פשוט האמת.
עדיף ללדת בלי אפידורל ככלל, וגם מי שבוחרת בזה, זה כי זה מה שנכון עבורה ולא כי זאת ברירת המחדל.
כלומר, ברור שמי שהיתה יודעת ללדת ללא כאב, היתה מעדיפה ללדת ללא אפידורל, וזה מספיק.
ואם מישהי בוחרת לכאוב ואת ההשלכות של זה על פני לא לכאוב עם התערבות רפואית וההשלכות של זה, זו בחירה.

כמדריכה, היא נותנת את כל הכלים שברשותה כדי שאישה שרוצה ללדת ללא התערבות רפואית, יתאפשר לה.
וכן, היא צודקת שיש הרבה תרגילים שאי אפשר לעשות עם אפידורל.
וכן, היא צודקת שאפידורל זו בחירה אחרונה גם אם זאת בחירה לכתחילית של מישהי.

מה שכן, היא חייבת בין היתר להגיד שזה בסדר גמור לבחור אחרת גם אם עדיף שכך. ושזה לא כישלון ללדת עם אפידורל.

כישלון זה לא לשמוח בבחירות שלך, ולא לזכור שלידה לא הולכת לפי התוכניות שלנו. שיש פה אותך, את הילד שלך, ואת ה'. ולא הכל תלוי רק בך ובתוכניות שלך. וצריך לדעת לצאת שלמה עם מה שיקרה. זה העיקר מבחינתי.
ממש לא מעניין אותי אפידורל או לא.
הכי חשוב, שתהיה שלמה וזהו.

פשוט, אי אפשר להיות שלמה כשהבחירה לא מושכלת. לכן חשוב מאוד לדעת מה היתרונות והחסרונות שבכל בחירה.
מסכימה איתך, פשוט כתבתי לה שתשים לב שהיא תקבל את המידע כולו.פשיטא
אה, אז אנחנו לגמרי מסכימות עם הרעיון הכללי...סוסה אדומה
לחלוטין, פשוט אני ב"ה יצאתי ממש בלי שום השלכות מהאפידורלפשיטא
אז לכן אני יותר מאמינה ביתרונות שלו, יש מצב שאם הייתי נכווית הייתי חושבת אחרת...
אני חושבת שיש השלכות לא מודעותסוסה אדומה
גם על הילד לפעמים...

בכל אופן, לכל דבר יש חסרונות, ואף אחת לא אשמה כשהיא בוחרת לסבול פחות, וזה מה שחשוב ללמד.

כי המקום שבגללו נשים מרגישות נכשלות לפעמים, זה או כי הן מצפות להישאר חזקות, או כי הן יודעות שזו בחירה כל כך גרועה מבחינתן, ויש להן תחושות אשמה על זה שהן פשוט בחרו לסבול פחות ולשאת בהשלכות של זה על עצמן או על הילד.

אז מה שחשוב, זה לזכור שאף אחת לא יוצאת לא בסדר אם היא בחרה לא לסבול.
וזה שלא עמדת בכאב של הצירים, זה לא אומר שאת לא חזקה. יש הרבה גורמים שמשפיעים על עוצמת הכאב (למשל, מחסור בויטמינים מסויימים)...

מה שחשוב, זה שאישה תהיה קשובה לעצמה וליכולות שלה מתוך בחירה מושכלת.

ואם יש מדריכה שגורמת לתחושות אשמה, זה לא טוב.
פשוט לא ראיתי את זה בהכרח ממה שהיא כתבה.
מה הכוונה השלכות לא מודעות?חצילוש
או גם על הילד? תוכלי להרחיב?

כי אני הייתי בחדר לידה עם צירים של זירוז 3 ימים ולקחתי אפידורל שניה לפני שפרחה נשמתי ואני לא מגזימה. למשל היא חייבת לדעת שאם היא תצטרך זירוז כל השיטות הטבעיות האלה של ההקלה והנשימות לא יעזרו לה כי זה צירים לא טבעיים וכאבי תופת שרק ע"י אמצעים לא טבעיים אפשר להתמודד איתם. כאב ללא הפסקה וללא מקום לנשימה ולחידוש כוחות.. בעיני במצב כזה מי שיכולה ולא לוקחת זו סכנה גם..
לגמרי מסכימהסוסה אדומה
אני חושבת שאפידורל זו מתנה, וטוב שיש את האופציה הזאת.

לגבי זרוז, גם לגבי זה יש הרבה מה לאמר, אבל ברור שבמקרים של חוסר ברירה, גם זו מתנה.

הכלל הוא שכל התערבות גוררת התערבות נוספת... או עלולה לגרור כך ברוב המקרים.

אני בעד לנסות ללדת טבעי, מתוך עונג,
אבל הכי בעד להישאר עם ראש פתוח. וגם במקרה שמישהי תחליט לקחת אפידורל, שתקבל את זה בהשלמה.

אבל מפה ועד לשקר שזו הבחירה ראשונה שצריכה להיות?...

לגבי ההשלכות, אשלח לך בפרטי צילום שמסכם את הנושא, פשוט יש לזה זכויות אם אני לא טועה... תזכירי לי...
תודה. אשמח!חצילוש
תזכירי לי כי אני צריכה לצלם את זהסוסה אדומה
וזה לא איתי כאן
סבבנחצילוש
עונג וצירים נשמע לי פחות אמיתי (לפחות אצלי)יעל מהדרום
בלידה יש הפרשה אוקסיטוצינית של פי 40 ממה שיש בזמן אורגזמה סוסה אדומה
ויש שיטה כזאת שמלמדת אותך ממש איך במקום להתנגד לציר, לקבל אותו ולהנות ממנו.


אבל כן, צריך לעבוד קשה כדי לחוות מזה עונג...
לא שווה לי להתאמץ בשביל להנות מהצירים...אבל מעניין לדעתיעל מהדרום
למה הקיצוניות אבל? לשקר? מישהי פה שיקרה?,שגרה ברוכה
כל אחת אמרה דעתה ולפי מה שהיא יודעת/חושבת וכו'. אפחת לא שיקרה .. הלשון הזו קצת פוגענית..

וגם לגבי הבחירה הראשונה.. המילים "צריכה להיות" לא במקומן כי לא חושבת שמישהי טוענת כך .
יש כאלה שבשבילן זו הבחירה הראושנה. לא "צריכה להיות" ,אלא,יש כאלה שהן בוחרות כך. ולכן, זו אופציה.
כמו שמבחינתי להגיד לי שצריכה להיות האופיצה הראשונה ללדת טבעי- זה גם לא באלי. כי אין צריך להיות. מה שטוב לי אעשה כל עוד הרופא מאשר..

אני חושבת שמי שקיצונית זאת אתסוסה אדומה
אני לא נגד אפידורל, אני נגד להציג את זה כאופציה לכתחילית. זהו.

ואני לא מדברת על נשים שבוחרות בזה כאופציה ראשונה מבחינתן, וגם אין לי שום דבר נגד זה, זו זכותן וחובתן אם זה מה שעושה להן טוב. אלא על התרבות, על הגישה הרפואית וכו'.

בקיצור, אם הייתי נגד אפידורל בכל מחיר, אם הייתי אומרת שזה לא לגיטימי לבחור בזה, אם אני לא הייתי משתמשת בעצמי, הייתי מקבלת את החזרות הבלתי פוסקות שלך ביחס לקיצוניות.
קיצוני מצידך לקחת את זה כ"קיצוניות".

בקיצור, רוצה לקחת אפידורל? תהני.
מפה ועד לחנך לאפידורל, יש פער עצום, ועל זה אני יוצאת. על תרבות האפידורל.
יש לנו גוף מדהים, ויכולות ועוצמות הרבה יותר גבוהות מפתרונות קסם שיש בהם הרבה מאוד חסרונות.

נראה לי שמיציתי את הדיון.
תוכלי לשלוח גם לי?כמהה ליותר

אשמח לדעת את ההשלכות של לידה עם אפידורל.

כי עד עכשיו לא שמעתי על שום השלכות רעות חוץ מ - כאבים באיזור הדקירה בגב וסיכוי ממש ממש קטן לשיתוק.

 

לא שמעתי על השלכות על העובר.

תשלחי לי בפקטי כדי שאזכור לצלם ובשמחהסוסה אדומה
לגבי זירוז- זה תלוי בסוג בזירוז, במינון ובשלב שבו נמצאת האשהיעל מהדרום
לק"י

וגם באשה עצמה מן הסתם

ואני לא נגד אפידוראל. הפוך.... מברכת את מי שהמציא אותו.
לא חבל לכתוב דבר כזה ולהלחיץ סתם?סופי123
מה זה למען ה' השלכות לא מודעות? מניסיון של 2 עם ו2 בלי, לא היו שום השלכות על: התקשרות, הנקה, מזג, התפתחות שפתית, קוגניטיבית ומוטורית, קצב צמיחת השיער או נדיבות הלב. או שום דבר אחר. אלא אם את מתכוונת להשלכות רוחניות כאלה או אחרות שזה כבר באמת לא נושא לוויכוח, עולם הרפואה לא מכיר השלכות כאלה.
לך לא היו השלכותלפניו ברננה!
זה לא אומר שאין בכלל.
בעיקר על ההחלמה של היולדת אחרי הלידה
לי היו השלכות מלידה בלי אפידורלהנורמלית האחרונה
והחלמה קלה ומהירה הרבה יותר, ב"ה, אחרי לידה חלומית איתו.
מזל טוב?מוריה
היא טענה שיש השלכות על הילדסופי123
כתבה על החלמה של היולדת.הנורמלית האחרונה
כתבה - "השלכות לא מודעות על הילד"סופי123
ולדעתי זה אחד המשפטים המלחיצים לכתוב לאמהות לעתיד, בטח כשהוא לא מוצדק ןמבוסס על תחושת בטן.
בקשר להשלכות על היולדת - יכולות להיות. וגם ללידה בלי יכולות להיות. חשוב להכיר את הסיכונים, לא אומרת שלא. אבל למה להיות כה נחרצת בואכה נבחרת זעם בואכה יוצרת רגשות אשמה מיותרים. מיותר לגמרי.
גם..לפניו ברננה!
אם זה גורם להאטה ולצורך בוואקום שגורם לבעיות
אםהנורמלית האחרונה
ואם ניקח את הלידה הראשונה שלי כדוגמא, אז היה נחמד שאפידורל יאיט אותה קצת - כי הקצב המהיר שלה הוא זה שגרם להאטות, חתך וכמעט וואקום (לחצתי אחרי הציר שהרופא נתן כצ'אנס אחרון +לחיצה שלו על הבטן)

לא אומרת שאין השלכות לאפידורל ולא שחייבים לקחת, אבל הוא בכלל לא בהכרח יגרום בעיות.
למה סתם? כי לא שמעת על זה?סוסה אדומה
באמת למה נראה למישהי שלמישהו יש אינטרס להלחיץ סתם?
שמישהו רוצה להרע למישהו? לא נראה לך שזה מוגזם?

אוקיי, אז אכתוב פה, ומי שרוצה הוכחות אני שולחת אותה לעשות שיעורי בית בנושא.
פשוט כי אין לי אינטרס לשכנע, אני בסה"כ כתבתי לטובת השואלת, ומי שלא רוצה לקבל או להשתכנע, פחות קריטי לי. אבל לא במחיר שזה ימנע ממני לכתוב את האמת.
אדרבה, בגלל שאכפת לי אני כותבת. אבל אני כמובן לא אכריח אף אחת להשתמש באכפתיות שלי.

אני אחזור ואומר, אני לקחתי אפידורל, אצלי היו השלכות שחלק מהם היו מידיות, וחלק מהם התגלו בהמשך.

אל תבואו בטענה של "הרפואה לא אומרת את זה" כי הרפואה לא אומרת עוד הרבה דברים. וזה החיסרון שיש ברפואה הקובנציונלית, גם אם (אני חוזרת שוב!) אני משתמשת בה.

כותבת כרגע רק לגבי התינוק:
10-15% מהתינוקות חווים אנורמאליות בקצב הלב העוברי. ואחד מתוך 28 מפתח ברדיקרדיה משמעותית כשרמות התרופה מגיעות לשיאן אצל האם. בחלק מהמקרים המצב מצריך טיפול תרופתי או ניתוח חירום קיסרי..

לתינוקות שנולדו לאם שהיה לה חום כתוצאה מאפידורל יש סיכוי גבוה יותר להיוולד עם רמת אפגר נמוכה, צבע לא טוב וצורך בהחייאה (11.5%), אם עם חום מסכנת יותר את התינוק משום שאפילו מעלה או שתיים יותר מגבירות את רמת הפגיעה המוחית כתוצאה מחוסר בזרימת דם. חוקר אחד ציין כי הסיכון לנזק מוחי לתינוקות שרק נולדו לאמהות שקדחו מחום הוא פי 10. מחקר שוודי גדול מצא כי בשימוש באפידורל נקשר משמעותית לתוצאת אפגר נמוכה בעת הלידה. מחקר שנערך לאחקונה מצא גם כן רמות גבוהות של צהבת תינוקות בקרב תינוקות שנחשפו לאפידורל, אך יתכן וזה קשוק לעליה בשימוש בלידות מכשירים או בשימוש בפיטוצין.

שלושה מחקרים המשווים בין תינוקות שנחשפו לאפידורל לבין תינוקות שלא נחשפו לתרופות, והמשתמשים ב[4]NBAS של ברזלטון מדויק יותר, מצאו הבדלים בנוירו-התנהגות בין שתי הקבוצות.

ויש עוד הרבה, אני פשוט מעתיקה ואין לי זמן כרגע.

אכתוב בקצרה, עלול להשפיע כל ההנקה, בלבול במהלך המגע המוקדם, הפרעה בהיקשרות והתפתחות מערכת היחסים בין האם לתינוק...(מתוך אורית לייזרסון הכנה ללידה)

האם זה מחייב? כנראה שלא.
אצלי היו השלכות. ואצל עוד מספר נשים שאני מכירה.

האם אני מתנגדת בגלל זה לאפידורל ברמה האישית? לא בכל מחיר.
ועדיין, כאמא שרוצה לתת את ההכי טוב לילדים שלי, ברור שזו לא ההעדפה הראשונה שלי.
ועדיין מקבלת בחירה שונה של אישה אחרת.

מעבר לזה, זה משפיע פיזית גם על האישה עצמה.
ואני אומרת מנסיון אישי.

אז מי שרוצה לקחת, שתיקח.
אבל האמת חייבת להאמר, ולצערי היא לא נאמרת מספיק.
נכון, אבל גם אז צריך לדעת להתמודד עם הצירים עד ש...לפניו ברננה!
נכון, התייחסתי לעניין הטאבו של אפידורל בכלליפשיטא
בקורס שאני עשיתי למשל, גם למדתי תרגילים ושיטות להקל על הצירים ולקדם את הלידה וגם הרבה ידע מקיף על הנושא של אפידורל...
ברור שצריך לקבל כלים להתמודד עד האפידורל, אבל צריך איזון בין 2 סוגי המידע
אבל אני לא מכירה את הדולה הספציפית, יש מצב שהיא בגישה מאוד מאוד מסויימת, שזה בסדר גמור אבל אני בכל זאת ממליצה לפותחת ללכת לקבל מידע מהגישה האחרת כדי שיהיה איזון ויהיה לה קל ושלם יותר בלב לבחור מה שמתאים לה
רק אומרתמקקה

שיש מקרים שאפידורל הוא ממש לא אופציה אחרונה

והוא גם יכול לעזור ולקדם

אין מצווה לסבול, וזה לא בהכרח אפידורל=הסתבכות

אפידורל בשבילי הוא ברירה ראשונה . וילדתי בלי ועם,שגרה ברוכה
הלידה עם החוויה הכי טובה שלי זה זו שקיבלתי בשלב מוקדם יותר אפידורל והשפיע כיו שצריך וכו'. החלמה מעולה ב"ה.
כתבת מידי בנחרצות על כך שעדיף ללדת ללא אפידורל. אני חושבת שזה אינדוידואלי.. ולכל אחת "עדיף" משו אחר ...
ולפני לידה ראשונה לא יכולה להגיד חפותחת מה עדיף בשבילה
חד משמעית עדיף ללא אפידורל מבחינה רפואיתסוסה אדומה
זה שיש העדפה של מישהי, גם אם מלכתחילה לגמרי, זה לא אומר שזה מה שאמור להיות כברירת מחדל.

זה לא בריא לחנך דור שלם לוותר לעצמו, ולא להציג אלטרנטיבות אחרות, כשהאובייס הוא "קסם" שיש בו המון המון חסרונות.

בשביל שאישה תבחר בזה בין אם מלכתחילה ואם אם בדיעבד, היא צריכה לדעת מה כוללת הבחירה שלה. מה עלולות להיות ההשלכות של זה, איך זה משפיע על מהלך הלידה, איך זה עלול לסכן את הלידה, איך זה עלול להשפיע על ההנקה.

אינדבידואלי זה כן,
אבל בשביל שזה יהיה אינדבדואלי, צריך לבחור, וכדי לבחור, צריך לדעת. הכל.
כולל מה השיקולים האישיים של כל אחת..

אז בשבילך זו בחירה ראשונה, זה לא מה שאמור להיות בשביל הכלל.

מהודעותייך משתמע שרבים החסרונות בעניין האםידורל,שגרה ברוכה
והם מכסים על הכל.
ומזה חוששת הפותחת (כך זה נראה) שבקורס גם הלל הרוח הוא כזה

ולפני לידה ראשונה להגיע עם גישה של אפידורל סו הברירה האחרונה של האחרונה ונסי קודם להתמודד עם הכאב היא לא נכונה בעיניי.
שום רופא או מיילדת לא שכנעו אותי בכל אחת מהלידות לנסות בלי.
אני בהכרתי עם גופי לקחתי או לא לקחתי לםי הסיטואציה.

שום רופא ילדים לא טען שיש השפעות על הילד.

וכבר כתבתי בעבר אני נגד קיצוניות🙈
כל המוחלטות הזו..

לא אוכל להגיד למישהי חפני לידה ראשוננ תעשי כך וכך בעניין אפדירול. זה אישי לגמרי ויכוליות שהתעקשות ללא אפדירול היא סו שתעכב לה את הלידה למשל.. והאפידורל ירפה ויקדם וכן להפך.. לא אוכל להמליץ לה משו ספציפי אלא רק להכיר את כל האופציות. ולהכיר לא באופן מוטה לצד אחד אלא פשוט להכיר את כל הצדדים של כל אופציה.

האופן שמציגים כשבברור מוטה לצד אחד חורה לי.. זה הכל.
וזה מה שיוצר אחכ את הנשים מלאות המצפון וכאב הלב של: איך לא הצלחתי להתמודד. או למה נשברתי איזו עלובה אני. ואיזה גיבורה זאתי שהצליחה ללדת בלי.

לדעתי כולנו גיבורות בכל דרך שילדנו.

ושתהיה לפותחת לידה קלה ♥️
הרפואה הקונבנציונלית תמיד בוחרת בפתרונות הקליםסוסה אדומה
ואני לא נגדה, אני כן נגד השיטתיות, אני כן נגד להתייחס ליולדת כאל חולה כשהיא עושה את הדבר הכי טבעי בעולם עבורה.

כן צריך להציג את האלטרנטיבות. גם אנשי הרפואה, והם חוטאים בזה.

הרפואה דוחפת ללקיחת אפידורל,
ברור, מה האינטרס שלהם לעודד אותך ללדת בצורה טבעית?
להפך. הכי קל להם.
ולכן זאת לא הוכחה.

אני לא אשקר למישהי כי היא חוששת מהאמת.
זאת האמת, לאפידורל יש חסרונות, היא תלמד עליהם והיא תבחר אם היא בוחרת בהם או שהיא תעדיף אחרת. והיא גם זאת שתבחר מתי לבחור, לפני הלידה או במהלכה.

אבל לגבי הכלל, שאף אחד לא ישקר לכם, לא סתם נשים מעדיפות לסבול צירי לידה וללדת טבעי. יש סיבות טובות לכך.

ושוב, אני בחרתי ללדת עם אפידורל והייתי שלמה ושמחה עם זה, עם כל האמת שאני יודעת על האפידורל.
משמע, שזה אפשרי.
לדעת את האמת ולבחור בכל בחירה מתוך השלמה ושמחה.
לגבי הרפואה. כשכתבתי שלא אמרו לי לא לקחת , גם לא אמרו לי כן,שגרה ברוכה
איפה שאני ילדתי, הצוות שהיה איתי, לא המליצו לי על משו ספציפי מבחינת אפידורל. אז חבל להוצא לעז סתם. מה שעבד לך מעולה! אני דיברתי נטו נגד ההחלטתיות שזו ברירה אחרונה שמבחינתי מה שאני למדתי וחוויתי זו לא ברירה אחרונה ואולי יש עוד נשים כמוני
אני מניחה שאת פשוט לא מכירה את החסרונותסוסה אדומה
המהותיים שיש באפידורל, אבל אולי אני טועה.

אני חושבת שמי שיודעת, מעדיפה להימנע.

גם אם מכל סיבה שהיא זאת הברירה הראשונה שלה.
אני גם יודעת את החסרונות שבאקמול,שגרה ברוכה
ועדיין לוקחת. אני מאלה שלוקחת מה שהרפואה הקונבציונלית נותנת להקלה על כאבים.. אבל זו אני. ורק רציתי להשמיע גם את הקול של אלה שבשבילן זו אופציה ראשונה על אף הכל.

אז אסכם שלא נסכים🙃
שבת שלום
כשאני יולדת עם אפידורל, אני מרגישה שאני עושה את הדבר הטבעיפשיטא
בשבילי.

למה? כי יש צירים, יש לידה, תינוק יוצא בסופה בעז"ה, ובשביל הנפש שלי יותר טבעי לעשות את זה בלי כאבים שהופכים את כל התהליך להלם אחד גדול וחוסר כוח להתמודד...

זה שבעבר אפידורל לא היה קיים, זה לא אומר שיש טאבו שלידה ללא אפידורל היא הכי נכונה וטובה מלכתחילה, ב"ה עם השנים פיתחו את היכולת המיוחדת להקל על נשים במהלך הרגעים הגדולים האלו, שלפעמים עם כאבים יכולים להיית בלתי נסבלים עד טראומתיים.

אני מרגישה על עצמי שיותר טבעי לי למשל, להגיע לאחרי הלידה עם כוח ויכולת פיזית לטפל בתינוק שלי ולא להיות מותשת מרוב כאבים והתמודדות. אני פשוט מכירה את עצמי ואת הכוחות סבל שלי עם כל צד ויודעת להגיד שמבחינתי אפידורל הוא הבחירה הטבעית יותר. בשבילי.
ולכל אחת הבחירה הטבעית מן הסתם תהיה מתאימה לטבע שלה, שהיא מכירה את עצמה ואת הצדדים שבה

ובאמת חשוב לדעת את כל ההשלכות לכאן ולכאן ולבחור, אבל הבחירה הטבעית היא לאו דווקא הלידה הטבעית אצל כל אחת
במקרים רבים אפידורל מקדם את הלידה.סופי123
אישית, ילדתי 2 בלי ו2 עם. אין להשוות את החוויה שלי ואת החוויה שנשארה איתי. אפידורל מעולה עבורי, ומאמינה שעבור נשים נוספות גם.
יש מקרים שזה מקדם אבל זה לא לרוב. תלוי מאוד בסיטואציה, ככללסוסה אדומה
זה מאריך את תהליך הלידה.
זה גם הרפואה תגיד לך.
איך יודעים? זה לא שאפשר לעבור את אותה לידה בדיוק פעמייםיעל מהדרום
לק"י

פעם עם אפידוראל ופעם בלי.
מנסה לענותקטני ומתוק
בקורס שאני עשיתי גם היה הרבה דיבור על התמודדות בזמן צירים וכו'..
ולדעתי זה בכלל לא סותר לקחת אפידורל!
יש דברים שעוזרים להתמודד עם הצירים (ואפילו כדאי לעשות בשביל שהעובר יתברג טוב ויעזור ללידה)
וזה שלוקחים אפידורל זה בכלל לא כישלון.
לדעתי אפילו גבורה מסויימת שכן אני מודעת לכוחות שלי ועד איפה עובר גבול היכולת שלי.

(בסוגריים אוסיף, שאני הבנתי שכדאי לי לקחת אפידורל כי באמת לא ידעתי איך אתמודד עם הכאב, ומצד שני ממש ממש פחדתי מההכנסה של האפידורל (ממש מפחדת ממחטים).
לקחתי אפידורל וזה היה מצויין ב"ה, הקפיץ לי את הלידה ממש מהר!)
את האמת גם אנישוחרת ידע

ממש מפחדת ממחטים...

למעשה, עד ממש לאחרונה הפחד העיקרי שלי מלידה היה - הדקירות והצורך בפתיחה וריד...

אני ממש סובלת מחרדה סביב כל העניין ובבדיקות דם למשל צריכה שמישהו יחזיק לי את היד ולפעמים מגיעה כמעט להתקף חרדה - עם צמרמורות ורעד וצניחת סוכר וכו'

לא חשבתי על זה שאפידורל בעצם גם בסיפור הזה.

בטח שכן, רק שזה הרבה פחות כואב מהכאב של הצירים, ככה שהדקירהסוסה אדומה
הזאת לגמרי נסבלת.

אבל, מעבר לדקירה, שזה באמת בדיחה ביחס להכל, לפעמים נשארים עם כאבי גב למשך תקופה, שגם את זה חשוב לדעת...
פעמיים קיבלתי אפידורלמקקה

היה לי מצויין

קידם את הלידה

לא היו תופעות לואי

אני חושבת שבהכנה ללידה מתרכזים הרבה בתרגיליםלפניו ברננה!
בגלל שיש הרבה זמן של צירים עד שאפשר בכלל לקבל אפידורל.. (לצורך העניין הלידה הראשונה שלי התחילה ב4 לפנות בוקר ורק בשלוש אחר הצהריים הכניסו אותי לחדר לידה)
מי שלא עושה הכנה טובה, תכיר תרגילים, שיטות להרפיה והתמודדות עם הצירים פשוט תסבול (והסבל הזה גם יכול לעכב ולעצור את הלידה)
יכול להיות שבכלל הגישה של המדריכה שאת עושה אצלה את הקורס מתייחסת לאפידורל כאופציה, אבל כרגע היא עוד לא דיברה על זה, אלא על דרכי התמודדות עם הצירים, שצריך אותם לפני האפידורל. עכשיו הגעתם לשלב של האפידורל, והיא תסביר לגביו. יכול להיות גם שהגישה שלה היא נגד. ואז את צריכה לברר לעצמך מה דעתך. יכול להיות שהטיעונים שלה ישכנעו אותך.
אפידורל זה לא קסם. (כאילו כן. אבל לא כמו שאנחנו רגילים להתייחס לקסם...) יש לזה השלכות תוך כדי הלידה ואחריה וחשוב מאוד להיות מודעים אליהם מראש.
בתור מישהי שפעמיים לא לקחה אפידורל (פעם ראשונה מבחירה, פעם שניה לא היה זמן... שזה גם דבר שצריך לקחת בחשבון, אבל מן הסתם לא לפני לידה ראשונה) אני יכולה לומר לך שמבחינתי זה לא כישלון, ולא חוסר יכולת להתמודדות לקחת, כמו שכתבת בהודעה שלך. זו בחירה שאני לא מעוניינת במחירים שלה... ולכן אני לא בוחרת בה. ולא שוללת שבמצב אחר אחליט שהמחיר הזה שווה לי.
צריך להתאים את עצמך למצב של הלידהפירות קיץ
אני חושבת שאפידורל עוזר ברור שזה כיף לידה טבעית אבל לידה לא הולכת כפי שתכננו אם ממש סובלים לוקחים זה בסדר גמור להגיד ולהציב גבול לכאב מה אני יכולה ומה לא, אני לקחתי אפידורל בפתיחה תשע שניה לפני לידה וזה עזר.. לא מתבאסת
הגישה שליאבי גיל
תעשי מה שמרגיש לך.
בלידה הראשונה סבלתי 18 שעות מצירי לחץ כל 5 דק ללא פתיחה אחרי ירידת מים. עד שאמרו לי אין לך ברירה קחי אפידורל.
עשיתי מה שהרגיש לי. כשיגיע בעזרת ה' זמנך ללדת תשתדלי להיות רגןעה אסופה ממוקדת כמה שאפשר ואם צריך אז תבקשי אפידורל. באמת הכי חשוב להיות קשובה לעצמך ולמהלך הלידה
לא קראתי את כל התגובותברכת ה
אבל רוצה להגיד- את משערת מה היא הולכת להגיד ובאיזה גישה. אבל לא בטוח בכלל שזה מה שיהיה.
אני מציעה לך לשמטע אותה עד הסוף, או לפחות את השיעור הבא שבו אמרה שתדבר על הנושא, ואז תראי.
כל מה שאמרת עד כה זה בכלל לא הוכחה שהיא נגד אפידורל. היא מתקדמת שלב שלב. דיברה עד עכשיו על תנועתיות ותרגילים רלוונטיים, ציינה מה לא רלוונטי עם אפידוראל, ואמרה שתתייחס בהרחבה לאפידורל בהמשך. ממש סדר הגיוני לדברים ולא מעיד על גישה.
בהצלחה!
היא לא יולדת במקומך...במבי2
כל אחת עוברת את זה אחרת.
לרוב לא באים בידיעה שרוצים אפידורל בטוח לכן זה מאוד חשוב לדעת את כל המשמעות של לקיחת אפידורל לפני לידה ראשונה וככה בזמן אמת אם תרגישי שאת חייבת את תביני מה זה אומר ותחליטי מה את עושה. לא בטוחה שהיא לגמרי נגד אבל בדרכ בקורס הכנה ללידה מנסים להכין כמה שאפשר עם כל הידע שאפשר להעביר לך.
תנסי לקבל ממנה את הידע בסוף תקבלי את ההחלטה שלך. בהצלחה מותק
היא צודקת שצריך לשים דגש על התמודדות עם ציריםאמאשוני
צירים מלווים את תהליך הלידה מתחילתו, אפידורל לא,
ולכן בקורס מאוד חשוב להבין איך להתמודד
במיוחד בלידות ראשונות שהשלב הלטנטי יכול להיות ארוך ומתיש ובכלל לא מכניסים עדיין לחדר לידה אז אין מה לדבר על אפידורל.
וגם איתו חשוב להיות בתנועה של האגן לפי מה שאפשר.
בסוף מה שמבריג את התינוק זה התנועתיות ואם לא זזים גם עם אפידורל זה יכול להזמין התערבויות מיותרות.
אז בעיני חשוב מה שהיא אומרת ועושה רק חבל שהיא משדרת מסר נכון.
לא בטוח שהיא תבוא בגישה שלילית לאפידורל במפגש הבא. היא בטוח תעלה חסרונות, כי יש חסרונות, אבל זה לא אמור לגרום לך להרגשה לא טובה.
חבל. את מתכוונת לקחת אותה כליווי בלידה או עושה אצלה רק את הקורס?
את בטוחה שהיא מתנגדת לאפידורל?אביהדולה
זה נשמע מאד מתסכל לקבל הכנה ללידה ממישהי שמנסה להלביש עלייך את האג'נדה שלה.
אני מקווה שבשיעור הבא, כשהיא תדבר על אפידורל, תקבלי פרופורציות ויתברר שהדעה שלה לא עד כדי כך חד משמעית, ויותר מכילה ופתוחה.
באופן אישי,
אני חושבת שברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. תודה לה' שיש את האפשרות הזאת!
בודאי שיש לו יתרונות וחסרונות, אבל זה פשוט לא עניין של הצלחה או חוסר הצלחה חס ושלום.

אשתף באופן אישי שעד כה ילדתי בלי אפידורל, אבל זה לא מתוך איזו גבורה, ב"ה לא הרגשתי צורך לקחת.
ואני גם יודעת שבפעמים הבאות, שה' יזכה אותי, אני לא באה סגורה על שום דבר.
הלידה היא אירוע שטומן בחובו כל כך הרבה לא-נודע,
איך אני יכולה לנבא מה הלידה תביא איתה? אילו התמודדויות?
אני לא מאמינה שכדאי לצאת בהצהרות לגבי לידה.
לא "בטוח אקח אפידורל" - כי מה אם לא יתאפשר? מה אם לא תספיקי?
ולא "אין סיכוי שאני לוקחת" - כי מה אם, כמו שכתבת, תרגישי שאת ממש חייבת?

כן לחשוב בכל רגע נתון, מה יעשה לי טוב? מה יכול לעזור לי עכשיו? ולהתקדם מרגע לרגע.
אני חושבת שכל אשה שנגשת ללדת יודעת בדיוק מה טוב לה.
לבוא בראש פתוח, ולב פתוח, לקבל את הלידה שלך כמו שהיא... לקבל את ההתמודדות שלך כמו שרק את יודעת להתמודד עם הלידה שלך ושל התינוק/ת שלך.
כי את תדעי, את תראי.
❤
לא קראתי תגובות אחרותלהשתמח
אבל בכל מקרה אולי כדאי לברר מולה ישירות את העניין. תמיד מועיל להכיר לחיצות ונשימות כי צריך כלים להתמודד עם הצירים עד האפידורל ולפעמים בסוף אין אפשרות לאפידורל.
לא שמעתי אותה מדברת, אבל ממה שכתבת לא בטוח שהיא דווקא חושבת שזה דבר שלילי.
תודה רבה רבה לכל העונות!שוחרת ידע

אני די חדשה כאן בפורום (הייתי בעבר הרחוק בפורומים אחרים) וכשהעלתי את השאלה באמת לא ציפיתי לכל כך הרבה תשובות.

תודה רבה לכולכן על האכפתיות והתשובות המפורטות.

ולכל מי שלימדה זכות על המורה - יכול מאוד להיות שאתן צודקות. לא התכוונתי לשפוט אותה ולהניח הנחות מוקדם מדי,

אבל בכל זאת היה משהו בצורה שהיא דיברה על האפידורל בהערות ביניים האלה, בפרצופים ובכל השפה הלא מילולית, שגרם לי להרגיש ביקורתיות מצידה על המשתמשות באפידורל.

אז שוב, תודה לכולכן, ואני באמת אשתדל לקרוא וללמוד על כל ההשלכות של אפידורל לכאן ולכאן, ולהגיע ללידה כמה שיותר מוכנה לכל תרחיש!

ובאמת, איזה כיף שיש עם מי להתייעץ!

אפידוראל עדיף לקחת מפתיחה 5ים...
ובאמת עד אז זה טוב לעשיתאת התרגילי ולנסות למשוך זמן.
אחרי האפידורל את פשוט שוכבת ומחכה. אין כזה צורך בהכנה לזה.
הצירים והתנועה-התרגילים עוזרים לתינוק להתברג נכון כדי לצאת שזה מאוד חשוב.
את לא חייבת גם לקחתאת כל מה שאומרים לך כתורה מסיני. וזה נכון בכלל לכל דבר. כל דבר שהיא אומרת אן אחרים או אפילו אני, תפעילי את שיקוח הדעת שלך. תקראי עוד בנושא ותבחרי את מה שיעשה לך טוב.
כן זה כואב. ואחרי הלידה שלי שראיתי איזה הבדל זה בלי אפידורל ועם , אני באמת לא מבינה למה לסבול סתם.
ועדין יש חשיבות לחכות לפתיחה 5 לפחות כי יש שאומרים שזה מאריך את הלידה
יש מקרים שבהם אי אפשר לקחת אפידוראלשמעונה
ואז טוב שיש לך עוד פתרון
גם אם תקחי אפידורל ההכנה שלה לא תהיה לך מיותרתחילזון 123
אם לא תרצי/תוכלי/תספיקי לקחת אפידורל אז מה שתלמדי בקורס בטח יהיה לעזר רב.

ואם כן תקחי אפידורל מה שלמדת גם לא יזיק במיוחד. יש זמן של צירים בבית, יש תרגילים שאפשר גם עם אפידורל, לפעמים זה לא לגמרי משפיע וכו'
מה החלופה? לא ללמוד כלום על תהליך הלידה? ידע זה לא מזיק אף פעם גם אם לא השתמשת בכולו...
ונניח שהיא נגד אפידורל, אז?מקרמה
את תגלי שלכל טחת יש משנה סדורה על לידה, הנקה,אמהות,גמילה וכו וכו.

תסגלי לעצמך סינון.
קחי את הטוב שיש לה לתת לך.
כלים להתמודדות עם צירים זה ממש מידע טוב.
ואם בא לך ומתאים לך בחדר לידה אפידורל, קחי!
אם המצב היה הפוך (מדריכה שדוחפת לאפידורל ולכן לא נותנת כלים להתמודדות עם צירים) אז הייתי יותר דואגת

מידע איך להתמודד בלידה ללא אפידורל זה נכס
ואני אומרת לך את זה בתור מישהי שלקחה אפידורל ב2 הלידות... בלידה הראשונה העברתי צירים 24 שעות ללא יכולת לקחת אפידורל והלוואי והיה לי את הידע שהיה לי בלידה השניה

ותוציאי לך מהלקסיקון את המילה כשלון בהקשר של הורות.
אמחנו עושות את המקסימום שאנחנו יכולות, ואנחנו גם לפעמים טועות ומקבלות החלטות לא נכונות
אבל אנחנו לא כישלון!
בלת"ק. רק על עצמי לספר ידעתירק טוב!אחרונה
לידה ראשונה עם אפידורל. בתכל'ס בפתיחה מלאה כבר נגמר ולא הוסיפו. היה קשה הסוף. ההרגשה אחרי היתה מתסכלת. רגלים רדומות. לא יכולתי להתהפך במיטה. שלא לדבר על מקלחת.
לידה שניה לא הספקתי אפידורל. הרגשתי מצוין מהרגע שנגמרה הלידה.
לידה שלישית, כבר לא רציתי אפידורל. ושוב אחריה הרגשתי מעולה. בסה"כ לא אגיד שלא כאב אבל התמודדתי. אחרי הלידה עוד התקלחתי בחדר לידה, הרגשתי שאני יכולה להסתובב חופשי, בטח שלא צריך להסיע אותי למחלקה במיטת בי"ח.

לידה רביעית ארוכה. מעייפת. אחרי 3 לילות בלי שינה נורמלית. לא היה כ"כ קל.

לידה חמישית. הראש ממש ממש נמוך(הרגשתי אותו). אומרים לי עוד מעט את יולדת. בקשתי אפידורל כדי להרגיע את הכאב שהיה חזק ממני. למרות שידעתי שהלידה ממש קרובה. ותוך כמה דקות אחרי האפידורל ילדתי.

מה שאני באה להגיד, אין שחור ולבן. אפשר ככה וגם ככה. וכל אישה בכל לידה חווה דברים אחרת. ומה שנכון בלידה אחת לא נכון בלידה אחרת. והכל בסדר ומקובל.
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️