מדריכה בקורס הכנה ללידה שמתנגדת לאפידורלשוחרת ידע

אני ברוך ה' בהריון ראשון, ואבמצעו של קורס הכנה ללידה אצל תומכת לידה בעיר שלי.

הקורס מעניין והמורה/מדריכה נחמדה ונותנת המון אינפורמציה חשובה בדרך יעילה ומצויינת.

אבל בינתיים הגענו בקורס ממש עד השלב של הלידה עצמה, עד שלב הלחיצות, וכל מה ששמעתי ממנה עד עכשיו זה תרגילים שכדאי לעשות בזמן הצירים, ונשימות שעוזרות להתמודד עם הכאבים, והרפיות וכו', והיא מדברת כאילו זאת הברירת מחדל והאופציה היחידה, כשרק מדי פעם היא מציינת "את התרגיל הזה אי אפשר לעשות עם אפידורל", "מי שלוקחת אפידורל לא יכולה לרדת מהמיטה אז היא לא תוכל לעשות את זה וזה", היא אפילו לא הזכירה את המושג לידה טבעית, ונראה שמבחינתה זוהי פשוט הדרך היחידה ללדת, כך שהיא לא מציעה את החלופה...

היא אמרה לנו בסוף השיעור הקודם שבשיעור הבא, שהנושא שלו הוא התערבות רפואית במהלך הלידה, היא תרחיב על אפידורל.

לפי הגישה שלה עד עכשיו, אני משערת שהיא אמנם תדבר על אפידורל, אבל מאוד בגישה שלילית.

אני ממש מרגישה שהיא עושה לי דה-לגיטימציה לאפידורל.

אני לקראת לידה ראשונה, עוד לא חוויתי את הדבר הזה שנקרא לידה, ובאמת שאין לי מושג מהם כאבים של צירים ולידה, ואני בכלל לא בטוחה שיש לי את הכוחות להתמודד איתם בלידה טבעית.

אני מפחדת שבגלל הגישה של המורה/מדריכה, בשעת מעשה אני אולי ארצה או אפילו ארגיש שאני ממש חייבת אפידורל, אבל לא אקח כי זה ירגיש לי כמו כישלון או בריחה מהתמודדות או משהו.

אז אני ממש אשמח לשמוע מכן - מה הדעה שלכן לגבי אפידורל בכלל, והאם המורה הזו צודקת כשהיא באה בגישה כזו שאפידורל הוא ברירה אחרונה.

תודה!

קיצוניות היא לא נכונהמשמעת עצמית
לא בלי אפידורל בכלל
ולא רק אפידורל.
אם את מרגישה שהיא מנסה להטות לכיוון מסויים והיט לא אובייטיבית
הייתי שואלת אותה ישירות ולפי התשובה מחליטה אם להחליף מדריכה
מסכימה ממש עם כותרת ההודעה שלך..,שגרה ברוכה
לא מתחברת לשום קיצוניות... בטח ובטח לפני לידה ראשונה שקיצוניות לא במקום בכלל.
אפחד לא יודע מה יהיה מהלך הלידה ואיך הגופ יתפקד בטח ובטח לא המדריכה בקורס. צריך להראות את כל האופציות להתמודדות עם הצירים כולל התרופתיות
אפידורל זה לא כישלון ולא בריחה.מוריה
תזכרי את זה כל הזמן.
יש נשים שזה טוב להם ויש נשים שלא.

בלידה ראשונה הכל הפתעה.

ויש גם מקרים רפואיים שלא נותנים איתם אפידורל.
אפידורל היא באמת הברירה האחרונהסוסה אדומה
כלומר, היא ברירה, וחשוב שאם את בוחרת בה, שתעשי את זה בהשלמה ושתשמחי בזה.
אבל כל מה שהיא אמרה שם, היא צודקת.
לאפידורל יש הרבה מאוד חסרונות שכדאי לך לדעת עליהם לפני שאת בוחרת לקחת.
הבחירה צריכה להיות מושכלת.

ברור שעדיף גם בשבילך וגם בשביל העובר ובע"ה הילד שלך, שתלדי ללא אפידורל. אם תקראי על ההשלכות שיכולות להיות, על כל מיני השפעות של זה וכו', תוכלי להבין את זה.
א ב ל, אפידורל זו אופציה. וחשוב שבכל מצב לא תרגישי נכשלת במקרה שתבחרי בה.
ואני אומרת את זה כמישהי שלקחה אפידורל, לא הרגשתי כישלון עם כל הרצון שלי והאמונה שלי ללדת בלי זה.

למה חשוב לדעת שאפידורל זו האופציה האחרונה?
כי באמת כדאי לעשות הכל כדי ללדת בלי זה.
אבל, לזכור לזכור לזכור שזו אופציה. ושה' נתן לנו את היכולת ללדת עם פחות כאב ולבחור בחסרונות של הדרך הזאת על פני החסרונות האחרים.
אבל תזכרי, יש חסרונות וכדאי לך מאוד להכיר בהם כדי באמת לבחור.

ובשעת מעשה, אל תדאגי, אם לא תצליחי לעמוד בכאב, שום דבר לא יעניין אותך, את תקחי.
הבעיה היא לא בשעת מעשה, אלא אח"כ.
ולכן, תתאמני מעכשיו, לקבל את עצמך ואת הלידה שלך, לא משנה איך היא תהיה.
תהיה שלמה עם ההוויה. עם התוכנית האלוהית, שהיא לרוב מאוד שונה מתוכנית הלידה שלך.
תקבלי. את עצמך. את ההחלטות שלך. ותהי שלמה עם הצרכים שלך באותה העת.

שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב ❤
אפידורל לגמרי גם יכול להיות בחירה מראשפשיטא
לא כל אחת רוצה ויש לה כח להיות במצב של התמודדות עד שכבר אי אפשר..
לאפידורל יכולות להיות השלכות, וגם לסבל גדול בשביל אישה מכאבים יכולות להיות השלכות...
נכון שלידה טבעית היא מבורכת מאוד כי באמת אין שום התערבות, אבל ב"ה שאפידורל הוא אופציה טובה ומספיק בטוחה בשביל שישתמשו בה בהמון לידות.

לפותחת- אם לא רלוונטי להחליף קורס (נשמע מהמם בלי קשר הקורס ושאת מקבלת ממנו המון מידע) ממליצה לך להשיג מיילדת שהמון שנים במקצוע כבר וראתה הרבה סוגים של לידות וסיבוכים אפשריים, ולקבוע איתה פגישה או שיחת טלפון שבה היא תדבר איתך על האפידורל וההשלכות שלו לטוב ולרע... בעיניי מידע ממיילדת בנושא אפידורל יותר מהימן ממידע מדולה, וכמובן בלי להוריד מערכן של הדולות שעושות עבודה מדהימה ויש להן ידע עצום.
פשוט מיילדות רואות יותר ומבינות יותר מבחינה רפואית והשלכות על הגוף.
ברור שהיא יכולה להיות בחירה מראשסוסה אדומה
אבל כדי שהיא תהיה בחירה, צריך שזו תהיה בחירה מושכלת.

אני בכל אופן חושבת שלהגיד מראש אני לא רוצה התמודדות כשההשלכות של האפידורל יכולות להיות לפעמים אפילו מסוכנות, זה לא נכון.

לכן חושבת, שגם אם מישהי בוחרת בלא לסבול, שתעשה את זה אחרי שהיא יודעת באמת איך האפידורל משפיע על הלידה ולפעמים גם על התקופה שאחריה.

בכל אופן, כל בחירה צריכה להיות שלמה. וכדי להיות שלמה, בעיניי, צריך לתת את הלב ואת הדעת לכל הפנים שלה.
וכל אחת תבחר מתי *היא* רוצה לבקש את האפידורל במקרה שתרצה...

אבל בגדול מסכימה איתך...
גם השלכות של לידה ארוכהמקקה

וסבל אינסופי, ותשישות ואפיסת כוחות, יכולות להיות מסוכנות.

באופן אישי האפידורל השפיע לי על הלידה רק לטובה, ואחרי כמה שעות לא נשארה שום השפעה לתקופה שאחרי הלידה.

בלידה ראשונה אי אפשר לדעת איך הגוף שלך יגיב, זה נכון

נכון מאודסוסה אדומה
ולכן הבחירה צריכה להיות מושכלת.
אני בכלל לא מתנגדת למה שכתבתן,
רק הדגשתי שגם אם היא בוחרת להקל על עצמה בעניין האפידורל, שתדע לפני כן את ההשלכות שעשויות לנבוע מזה.
לא לכולם יש מזל. עלי למשל בחירה כזאת עלתה קצת ביוקר, ואני עדיין לא מתחרטת שלקחתי. כי שוב, הבחירה היתה מושכלת.

ולגבי לידה ארוכה, לרוב דווקא האפידורל מאריך את הלידה, אבל לא משנה...

בכל אופן הגישה שלי היא לדעת כמה שיותר, ולהחליט בכל רגע נתון מה למה את מסוגלת.
גם ברגע האחרון אפשר להחליט לקחת.
והכי חשוב, לזכור שלא הכל בשליטתנו.
ולפעמים לבחור ללדת עם אפידורל, זו הבחירה הנכונה על כל ההשלכות שלה.
מה הבעיה להגיד ככה?פשיטא
אין נשים שבוחרות ללדת קיסרי מראש למרות שלקיסרי יכולות להיות השלכות יותר מסוכנות?
אני לגמרי בחרתי מראש באפידורל, למרות שידעתי ולמדתי היטב על הסכנות שעלולות להיות (שאגב, מזעריות כל כך באחוזים....)
בחירה מושכלת היא בחירה כשאשה יודעת מה יעשה לה טוב.
לי יעשה הכי טוב לסבול מכמה שפחות כאבים...
בחירה מושכלתסוסה אדומה
היא לדעת מה היתרונות והחסרונות בכל בחירה.
כשלחלק מזה זה מה יעשה לה טוב.

הרבה מאוד נשים בכלל לא יודעות על החסרונות שבאפידורל והן מוותרות מראש. ואני לא מאמינה בגישה הזאת.
אני מאמינה בלנסות ללהתחבר לטבע.

לצורך העניין, ממליצה אם כבר ללמוד אצל דולות ודומיהן שדוגלות בלידה ללא כאב או שיטה של לידה מתוך עונג ע"י תפיסות או תרגילים טבעיים, כי אני נגד לסבול.
אני פשוט לא בעד אפידורל כמוצא ראשון כשיש דרכים אחרות. ויש...
אבל הפותחת דיברה על גישה שהיא בעיקר נגד אפידורלפשיטא
וכדי לבחור בחירה מושכלת, היא חייבת לקבל גם מידע על היתרונות שבו...
הפותחת אמרה שהיא חוששת שזו השיטה..לפניו ברננה!
היא עוד לא שמעה את הדעה של הדולה.
לזה התייחסתי למטה
לפי מה שהיא הרחיבה, אני לא חושבת שזאת הגישהסוסה אדומה
זאת פשוט האמת.
עדיף ללדת בלי אפידורל ככלל, וגם מי שבוחרת בזה, זה כי זה מה שנכון עבורה ולא כי זאת ברירת המחדל.
כלומר, ברור שמי שהיתה יודעת ללדת ללא כאב, היתה מעדיפה ללדת ללא אפידורל, וזה מספיק.
ואם מישהי בוחרת לכאוב ואת ההשלכות של זה על פני לא לכאוב עם התערבות רפואית וההשלכות של זה, זו בחירה.

כמדריכה, היא נותנת את כל הכלים שברשותה כדי שאישה שרוצה ללדת ללא התערבות רפואית, יתאפשר לה.
וכן, היא צודקת שיש הרבה תרגילים שאי אפשר לעשות עם אפידורל.
וכן, היא צודקת שאפידורל זו בחירה אחרונה גם אם זאת בחירה לכתחילית של מישהי.

מה שכן, היא חייבת בין היתר להגיד שזה בסדר גמור לבחור אחרת גם אם עדיף שכך. ושזה לא כישלון ללדת עם אפידורל.

כישלון זה לא לשמוח בבחירות שלך, ולא לזכור שלידה לא הולכת לפי התוכניות שלנו. שיש פה אותך, את הילד שלך, ואת ה'. ולא הכל תלוי רק בך ובתוכניות שלך. וצריך לדעת לצאת שלמה עם מה שיקרה. זה העיקר מבחינתי.
ממש לא מעניין אותי אפידורל או לא.
הכי חשוב, שתהיה שלמה וזהו.

פשוט, אי אפשר להיות שלמה כשהבחירה לא מושכלת. לכן חשוב מאוד לדעת מה היתרונות והחסרונות שבכל בחירה.
מסכימה איתך, פשוט כתבתי לה שתשים לב שהיא תקבל את המידע כולו.פשיטא
אה, אז אנחנו לגמרי מסכימות עם הרעיון הכללי...סוסה אדומה
לחלוטין, פשוט אני ב"ה יצאתי ממש בלי שום השלכות מהאפידורלפשיטא
אז לכן אני יותר מאמינה ביתרונות שלו, יש מצב שאם הייתי נכווית הייתי חושבת אחרת...
אני חושבת שיש השלכות לא מודעותסוסה אדומה
גם על הילד לפעמים...

בכל אופן, לכל דבר יש חסרונות, ואף אחת לא אשמה כשהיא בוחרת לסבול פחות, וזה מה שחשוב ללמד.

כי המקום שבגללו נשים מרגישות נכשלות לפעמים, זה או כי הן מצפות להישאר חזקות, או כי הן יודעות שזו בחירה כל כך גרועה מבחינתן, ויש להן תחושות אשמה על זה שהן פשוט בחרו לסבול פחות ולשאת בהשלכות של זה על עצמן או על הילד.

אז מה שחשוב, זה לזכור שאף אחת לא יוצאת לא בסדר אם היא בחרה לא לסבול.
וזה שלא עמדת בכאב של הצירים, זה לא אומר שאת לא חזקה. יש הרבה גורמים שמשפיעים על עוצמת הכאב (למשל, מחסור בויטמינים מסויימים)...

מה שחשוב, זה שאישה תהיה קשובה לעצמה וליכולות שלה מתוך בחירה מושכלת.

ואם יש מדריכה שגורמת לתחושות אשמה, זה לא טוב.
פשוט לא ראיתי את זה בהכרח ממה שהיא כתבה.
מה הכוונה השלכות לא מודעות?חצילוש
או גם על הילד? תוכלי להרחיב?

כי אני הייתי בחדר לידה עם צירים של זירוז 3 ימים ולקחתי אפידורל שניה לפני שפרחה נשמתי ואני לא מגזימה. למשל היא חייבת לדעת שאם היא תצטרך זירוז כל השיטות הטבעיות האלה של ההקלה והנשימות לא יעזרו לה כי זה צירים לא טבעיים וכאבי תופת שרק ע"י אמצעים לא טבעיים אפשר להתמודד איתם. כאב ללא הפסקה וללא מקום לנשימה ולחידוש כוחות.. בעיני במצב כזה מי שיכולה ולא לוקחת זו סכנה גם..
לגמרי מסכימהסוסה אדומה
אני חושבת שאפידורל זו מתנה, וטוב שיש את האופציה הזאת.

לגבי זרוז, גם לגבי זה יש הרבה מה לאמר, אבל ברור שבמקרים של חוסר ברירה, גם זו מתנה.

הכלל הוא שכל התערבות גוררת התערבות נוספת... או עלולה לגרור כך ברוב המקרים.

אני בעד לנסות ללדת טבעי, מתוך עונג,
אבל הכי בעד להישאר עם ראש פתוח. וגם במקרה שמישהי תחליט לקחת אפידורל, שתקבל את זה בהשלמה.

אבל מפה ועד לשקר שזו הבחירה ראשונה שצריכה להיות?...

לגבי ההשלכות, אשלח לך בפרטי צילום שמסכם את הנושא, פשוט יש לזה זכויות אם אני לא טועה... תזכירי לי...
תודה. אשמח!חצילוש
תזכירי לי כי אני צריכה לצלם את זהסוסה אדומה
וזה לא איתי כאן
סבבנחצילוש
עונג וצירים נשמע לי פחות אמיתי (לפחות אצלי)יעל מהדרום
בלידה יש הפרשה אוקסיטוצינית של פי 40 ממה שיש בזמן אורגזמה סוסה אדומה
ויש שיטה כזאת שמלמדת אותך ממש איך במקום להתנגד לציר, לקבל אותו ולהנות ממנו.


אבל כן, צריך לעבוד קשה כדי לחוות מזה עונג...
לא שווה לי להתאמץ בשביל להנות מהצירים...אבל מעניין לדעתיעל מהדרום
למה הקיצוניות אבל? לשקר? מישהי פה שיקרה?,שגרה ברוכה
כל אחת אמרה דעתה ולפי מה שהיא יודעת/חושבת וכו'. אפחת לא שיקרה .. הלשון הזו קצת פוגענית..

וגם לגבי הבחירה הראשונה.. המילים "צריכה להיות" לא במקומן כי לא חושבת שמישהי טוענת כך .
יש כאלה שבשבילן זו הבחירה הראושנה. לא "צריכה להיות" ,אלא,יש כאלה שהן בוחרות כך. ולכן, זו אופציה.
כמו שמבחינתי להגיד לי שצריכה להיות האופיצה הראשונה ללדת טבעי- זה גם לא באלי. כי אין צריך להיות. מה שטוב לי אעשה כל עוד הרופא מאשר..

אני חושבת שמי שקיצונית זאת אתסוסה אדומה
אני לא נגד אפידורל, אני נגד להציג את זה כאופציה לכתחילית. זהו.

ואני לא מדברת על נשים שבוחרות בזה כאופציה ראשונה מבחינתן, וגם אין לי שום דבר נגד זה, זו זכותן וחובתן אם זה מה שעושה להן טוב. אלא על התרבות, על הגישה הרפואית וכו'.

בקיצור, אם הייתי נגד אפידורל בכל מחיר, אם הייתי אומרת שזה לא לגיטימי לבחור בזה, אם אני לא הייתי משתמשת בעצמי, הייתי מקבלת את החזרות הבלתי פוסקות שלך ביחס לקיצוניות.
קיצוני מצידך לקחת את זה כ"קיצוניות".

בקיצור, רוצה לקחת אפידורל? תהני.
מפה ועד לחנך לאפידורל, יש פער עצום, ועל זה אני יוצאת. על תרבות האפידורל.
יש לנו גוף מדהים, ויכולות ועוצמות הרבה יותר גבוהות מפתרונות קסם שיש בהם הרבה מאוד חסרונות.

נראה לי שמיציתי את הדיון.
תוכלי לשלוח גם לי?כמהה ליותר

אשמח לדעת את ההשלכות של לידה עם אפידורל.

כי עד עכשיו לא שמעתי על שום השלכות רעות חוץ מ - כאבים באיזור הדקירה בגב וסיכוי ממש ממש קטן לשיתוק.

 

לא שמעתי על השלכות על העובר.

תשלחי לי בפקטי כדי שאזכור לצלם ובשמחהסוסה אדומה
לגבי זירוז- זה תלוי בסוג בזירוז, במינון ובשלב שבו נמצאת האשהיעל מהדרום
לק"י

וגם באשה עצמה מן הסתם

ואני לא נגד אפידוראל. הפוך.... מברכת את מי שהמציא אותו.
לא חבל לכתוב דבר כזה ולהלחיץ סתם?סופי123
מה זה למען ה' השלכות לא מודעות? מניסיון של 2 עם ו2 בלי, לא היו שום השלכות על: התקשרות, הנקה, מזג, התפתחות שפתית, קוגניטיבית ומוטורית, קצב צמיחת השיער או נדיבות הלב. או שום דבר אחר. אלא אם את מתכוונת להשלכות רוחניות כאלה או אחרות שזה כבר באמת לא נושא לוויכוח, עולם הרפואה לא מכיר השלכות כאלה.
לך לא היו השלכותלפניו ברננה!
זה לא אומר שאין בכלל.
בעיקר על ההחלמה של היולדת אחרי הלידה
לי היו השלכות מלידה בלי אפידורלהנורמלית האחרונה
והחלמה קלה ומהירה הרבה יותר, ב"ה, אחרי לידה חלומית איתו.
מזל טוב?מוריה
היא טענה שיש השלכות על הילדסופי123
כתבה על החלמה של היולדת.הנורמלית האחרונה
כתבה - "השלכות לא מודעות על הילד"סופי123
ולדעתי זה אחד המשפטים המלחיצים לכתוב לאמהות לעתיד, בטח כשהוא לא מוצדק ןמבוסס על תחושת בטן.
בקשר להשלכות על היולדת - יכולות להיות. וגם ללידה בלי יכולות להיות. חשוב להכיר את הסיכונים, לא אומרת שלא. אבל למה להיות כה נחרצת בואכה נבחרת זעם בואכה יוצרת רגשות אשמה מיותרים. מיותר לגמרי.
גם..לפניו ברננה!
אם זה גורם להאטה ולצורך בוואקום שגורם לבעיות
אםהנורמלית האחרונה
ואם ניקח את הלידה הראשונה שלי כדוגמא, אז היה נחמד שאפידורל יאיט אותה קצת - כי הקצב המהיר שלה הוא זה שגרם להאטות, חתך וכמעט וואקום (לחצתי אחרי הציר שהרופא נתן כצ'אנס אחרון +לחיצה שלו על הבטן)

לא אומרת שאין השלכות לאפידורל ולא שחייבים לקחת, אבל הוא בכלל לא בהכרח יגרום בעיות.
למה סתם? כי לא שמעת על זה?סוסה אדומה
באמת למה נראה למישהי שלמישהו יש אינטרס להלחיץ סתם?
שמישהו רוצה להרע למישהו? לא נראה לך שזה מוגזם?

אוקיי, אז אכתוב פה, ומי שרוצה הוכחות אני שולחת אותה לעשות שיעורי בית בנושא.
פשוט כי אין לי אינטרס לשכנע, אני בסה"כ כתבתי לטובת השואלת, ומי שלא רוצה לקבל או להשתכנע, פחות קריטי לי. אבל לא במחיר שזה ימנע ממני לכתוב את האמת.
אדרבה, בגלל שאכפת לי אני כותבת. אבל אני כמובן לא אכריח אף אחת להשתמש באכפתיות שלי.

אני אחזור ואומר, אני לקחתי אפידורל, אצלי היו השלכות שחלק מהם היו מידיות, וחלק מהם התגלו בהמשך.

אל תבואו בטענה של "הרפואה לא אומרת את זה" כי הרפואה לא אומרת עוד הרבה דברים. וזה החיסרון שיש ברפואה הקובנציונלית, גם אם (אני חוזרת שוב!) אני משתמשת בה.

כותבת כרגע רק לגבי התינוק:
10-15% מהתינוקות חווים אנורמאליות בקצב הלב העוברי. ואחד מתוך 28 מפתח ברדיקרדיה משמעותית כשרמות התרופה מגיעות לשיאן אצל האם. בחלק מהמקרים המצב מצריך טיפול תרופתי או ניתוח חירום קיסרי..

לתינוקות שנולדו לאם שהיה לה חום כתוצאה מאפידורל יש סיכוי גבוה יותר להיוולד עם רמת אפגר נמוכה, צבע לא טוב וצורך בהחייאה (11.5%), אם עם חום מסכנת יותר את התינוק משום שאפילו מעלה או שתיים יותר מגבירות את רמת הפגיעה המוחית כתוצאה מחוסר בזרימת דם. חוקר אחד ציין כי הסיכון לנזק מוחי לתינוקות שרק נולדו לאמהות שקדחו מחום הוא פי 10. מחקר שוודי גדול מצא כי בשימוש באפידורל נקשר משמעותית לתוצאת אפגר נמוכה בעת הלידה. מחקר שנערך לאחקונה מצא גם כן רמות גבוהות של צהבת תינוקות בקרב תינוקות שנחשפו לאפידורל, אך יתכן וזה קשוק לעליה בשימוש בלידות מכשירים או בשימוש בפיטוצין.

שלושה מחקרים המשווים בין תינוקות שנחשפו לאפידורל לבין תינוקות שלא נחשפו לתרופות, והמשתמשים ב[4]NBAS של ברזלטון מדויק יותר, מצאו הבדלים בנוירו-התנהגות בין שתי הקבוצות.

ויש עוד הרבה, אני פשוט מעתיקה ואין לי זמן כרגע.

אכתוב בקצרה, עלול להשפיע כל ההנקה, בלבול במהלך המגע המוקדם, הפרעה בהיקשרות והתפתחות מערכת היחסים בין האם לתינוק...(מתוך אורית לייזרסון הכנה ללידה)

האם זה מחייב? כנראה שלא.
אצלי היו השלכות. ואצל עוד מספר נשים שאני מכירה.

האם אני מתנגדת בגלל זה לאפידורל ברמה האישית? לא בכל מחיר.
ועדיין, כאמא שרוצה לתת את ההכי טוב לילדים שלי, ברור שזו לא ההעדפה הראשונה שלי.
ועדיין מקבלת בחירה שונה של אישה אחרת.

מעבר לזה, זה משפיע פיזית גם על האישה עצמה.
ואני אומרת מנסיון אישי.

אז מי שרוצה לקחת, שתיקח.
אבל האמת חייבת להאמר, ולצערי היא לא נאמרת מספיק.
נכון, אבל גם אז צריך לדעת להתמודד עם הצירים עד ש...לפניו ברננה!
נכון, התייחסתי לעניין הטאבו של אפידורל בכלליפשיטא
בקורס שאני עשיתי למשל, גם למדתי תרגילים ושיטות להקל על הצירים ולקדם את הלידה וגם הרבה ידע מקיף על הנושא של אפידורל...
ברור שצריך לקבל כלים להתמודד עד האפידורל, אבל צריך איזון בין 2 סוגי המידע
אבל אני לא מכירה את הדולה הספציפית, יש מצב שהיא בגישה מאוד מאוד מסויימת, שזה בסדר גמור אבל אני בכל זאת ממליצה לפותחת ללכת לקבל מידע מהגישה האחרת כדי שיהיה איזון ויהיה לה קל ושלם יותר בלב לבחור מה שמתאים לה
רק אומרתמקקה

שיש מקרים שאפידורל הוא ממש לא אופציה אחרונה

והוא גם יכול לעזור ולקדם

אין מצווה לסבול, וזה לא בהכרח אפידורל=הסתבכות

אפידורל בשבילי הוא ברירה ראשונה . וילדתי בלי ועם,שגרה ברוכה
הלידה עם החוויה הכי טובה שלי זה זו שקיבלתי בשלב מוקדם יותר אפידורל והשפיע כיו שצריך וכו'. החלמה מעולה ב"ה.
כתבת מידי בנחרצות על כך שעדיף ללדת ללא אפידורל. אני חושבת שזה אינדוידואלי.. ולכל אחת "עדיף" משו אחר ...
ולפני לידה ראשונה לא יכולה להגיד חפותחת מה עדיף בשבילה
חד משמעית עדיף ללא אפידורל מבחינה רפואיתסוסה אדומה
זה שיש העדפה של מישהי, גם אם מלכתחילה לגמרי, זה לא אומר שזה מה שאמור להיות כברירת מחדל.

זה לא בריא לחנך דור שלם לוותר לעצמו, ולא להציג אלטרנטיבות אחרות, כשהאובייס הוא "קסם" שיש בו המון המון חסרונות.

בשביל שאישה תבחר בזה בין אם מלכתחילה ואם אם בדיעבד, היא צריכה לדעת מה כוללת הבחירה שלה. מה עלולות להיות ההשלכות של זה, איך זה משפיע על מהלך הלידה, איך זה עלול לסכן את הלידה, איך זה עלול להשפיע על ההנקה.

אינדבידואלי זה כן,
אבל בשביל שזה יהיה אינדבדואלי, צריך לבחור, וכדי לבחור, צריך לדעת. הכל.
כולל מה השיקולים האישיים של כל אחת..

אז בשבילך זו בחירה ראשונה, זה לא מה שאמור להיות בשביל הכלל.

מהודעותייך משתמע שרבים החסרונות בעניין האםידורל,שגרה ברוכה
והם מכסים על הכל.
ומזה חוששת הפותחת (כך זה נראה) שבקורס גם הלל הרוח הוא כזה

ולפני לידה ראשונה להגיע עם גישה של אפידורל סו הברירה האחרונה של האחרונה ונסי קודם להתמודד עם הכאב היא לא נכונה בעיניי.
שום רופא או מיילדת לא שכנעו אותי בכל אחת מהלידות לנסות בלי.
אני בהכרתי עם גופי לקחתי או לא לקחתי לםי הסיטואציה.

שום רופא ילדים לא טען שיש השפעות על הילד.

וכבר כתבתי בעבר אני נגד קיצוניות🙈
כל המוחלטות הזו..

לא אוכל להגיד למישהי חפני לידה ראשוננ תעשי כך וכך בעניין אפדירול. זה אישי לגמרי ויכוליות שהתעקשות ללא אפדירול היא סו שתעכב לה את הלידה למשל.. והאפידורל ירפה ויקדם וכן להפך.. לא אוכל להמליץ לה משו ספציפי אלא רק להכיר את כל האופציות. ולהכיר לא באופן מוטה לצד אחד אלא פשוט להכיר את כל הצדדים של כל אופציה.

האופן שמציגים כשבברור מוטה לצד אחד חורה לי.. זה הכל.
וזה מה שיוצר אחכ את הנשים מלאות המצפון וכאב הלב של: איך לא הצלחתי להתמודד. או למה נשברתי איזו עלובה אני. ואיזה גיבורה זאתי שהצליחה ללדת בלי.

לדעתי כולנו גיבורות בכל דרך שילדנו.

ושתהיה לפותחת לידה קלה ♥️
הרפואה הקונבנציונלית תמיד בוחרת בפתרונות הקליםסוסה אדומה
ואני לא נגדה, אני כן נגד השיטתיות, אני כן נגד להתייחס ליולדת כאל חולה כשהיא עושה את הדבר הכי טבעי בעולם עבורה.

כן צריך להציג את האלטרנטיבות. גם אנשי הרפואה, והם חוטאים בזה.

הרפואה דוחפת ללקיחת אפידורל,
ברור, מה האינטרס שלהם לעודד אותך ללדת בצורה טבעית?
להפך. הכי קל להם.
ולכן זאת לא הוכחה.

אני לא אשקר למישהי כי היא חוששת מהאמת.
זאת האמת, לאפידורל יש חסרונות, היא תלמד עליהם והיא תבחר אם היא בוחרת בהם או שהיא תעדיף אחרת. והיא גם זאת שתבחר מתי לבחור, לפני הלידה או במהלכה.

אבל לגבי הכלל, שאף אחד לא ישקר לכם, לא סתם נשים מעדיפות לסבול צירי לידה וללדת טבעי. יש סיבות טובות לכך.

ושוב, אני בחרתי ללדת עם אפידורל והייתי שלמה ושמחה עם זה, עם כל האמת שאני יודעת על האפידורל.
משמע, שזה אפשרי.
לדעת את האמת ולבחור בכל בחירה מתוך השלמה ושמחה.
לגבי הרפואה. כשכתבתי שלא אמרו לי לא לקחת , גם לא אמרו לי כן,שגרה ברוכה
איפה שאני ילדתי, הצוות שהיה איתי, לא המליצו לי על משו ספציפי מבחינת אפידורל. אז חבל להוצא לעז סתם. מה שעבד לך מעולה! אני דיברתי נטו נגד ההחלטתיות שזו ברירה אחרונה שמבחינתי מה שאני למדתי וחוויתי זו לא ברירה אחרונה ואולי יש עוד נשים כמוני
אני מניחה שאת פשוט לא מכירה את החסרונותסוסה אדומה
המהותיים שיש באפידורל, אבל אולי אני טועה.

אני חושבת שמי שיודעת, מעדיפה להימנע.

גם אם מכל סיבה שהיא זאת הברירה הראשונה שלה.
אני גם יודעת את החסרונות שבאקמול,שגרה ברוכה
ועדיין לוקחת. אני מאלה שלוקחת מה שהרפואה הקונבציונלית נותנת להקלה על כאבים.. אבל זו אני. ורק רציתי להשמיע גם את הקול של אלה שבשבילן זו אופציה ראשונה על אף הכל.

אז אסכם שלא נסכים🙃
שבת שלום
כשאני יולדת עם אפידורל, אני מרגישה שאני עושה את הדבר הטבעיפשיטא
בשבילי.

למה? כי יש צירים, יש לידה, תינוק יוצא בסופה בעז"ה, ובשביל הנפש שלי יותר טבעי לעשות את זה בלי כאבים שהופכים את כל התהליך להלם אחד גדול וחוסר כוח להתמודד...

זה שבעבר אפידורל לא היה קיים, זה לא אומר שיש טאבו שלידה ללא אפידורל היא הכי נכונה וטובה מלכתחילה, ב"ה עם השנים פיתחו את היכולת המיוחדת להקל על נשים במהלך הרגעים הגדולים האלו, שלפעמים עם כאבים יכולים להיית בלתי נסבלים עד טראומתיים.

אני מרגישה על עצמי שיותר טבעי לי למשל, להגיע לאחרי הלידה עם כוח ויכולת פיזית לטפל בתינוק שלי ולא להיות מותשת מרוב כאבים והתמודדות. אני פשוט מכירה את עצמי ואת הכוחות סבל שלי עם כל צד ויודעת להגיד שמבחינתי אפידורל הוא הבחירה הטבעית יותר. בשבילי.
ולכל אחת הבחירה הטבעית מן הסתם תהיה מתאימה לטבע שלה, שהיא מכירה את עצמה ואת הצדדים שבה

ובאמת חשוב לדעת את כל ההשלכות לכאן ולכאן ולבחור, אבל הבחירה הטבעית היא לאו דווקא הלידה הטבעית אצל כל אחת
במקרים רבים אפידורל מקדם את הלידה.סופי123
אישית, ילדתי 2 בלי ו2 עם. אין להשוות את החוויה שלי ואת החוויה שנשארה איתי. אפידורל מעולה עבורי, ומאמינה שעבור נשים נוספות גם.
יש מקרים שזה מקדם אבל זה לא לרוב. תלוי מאוד בסיטואציה, ככללסוסה אדומה
זה מאריך את תהליך הלידה.
זה גם הרפואה תגיד לך.
איך יודעים? זה לא שאפשר לעבור את אותה לידה בדיוק פעמייםיעל מהדרום
לק"י

פעם עם אפידוראל ופעם בלי.
מנסה לענותקטני ומתוק
בקורס שאני עשיתי גם היה הרבה דיבור על התמודדות בזמן צירים וכו'..
ולדעתי זה בכלל לא סותר לקחת אפידורל!
יש דברים שעוזרים להתמודד עם הצירים (ואפילו כדאי לעשות בשביל שהעובר יתברג טוב ויעזור ללידה)
וזה שלוקחים אפידורל זה בכלל לא כישלון.
לדעתי אפילו גבורה מסויימת שכן אני מודעת לכוחות שלי ועד איפה עובר גבול היכולת שלי.

(בסוגריים אוסיף, שאני הבנתי שכדאי לי לקחת אפידורל כי באמת לא ידעתי איך אתמודד עם הכאב, ומצד שני ממש ממש פחדתי מההכנסה של האפידורל (ממש מפחדת ממחטים).
לקחתי אפידורל וזה היה מצויין ב"ה, הקפיץ לי את הלידה ממש מהר!)
את האמת גם אנישוחרת ידע

ממש מפחדת ממחטים...

למעשה, עד ממש לאחרונה הפחד העיקרי שלי מלידה היה - הדקירות והצורך בפתיחה וריד...

אני ממש סובלת מחרדה סביב כל העניין ובבדיקות דם למשל צריכה שמישהו יחזיק לי את היד ולפעמים מגיעה כמעט להתקף חרדה - עם צמרמורות ורעד וצניחת סוכר וכו'

לא חשבתי על זה שאפידורל בעצם גם בסיפור הזה.

בטח שכן, רק שזה הרבה פחות כואב מהכאב של הצירים, ככה שהדקירהסוסה אדומה
הזאת לגמרי נסבלת.

אבל, מעבר לדקירה, שזה באמת בדיחה ביחס להכל, לפעמים נשארים עם כאבי גב למשך תקופה, שגם את זה חשוב לדעת...
פעמיים קיבלתי אפידורלמקקה

היה לי מצויין

קידם את הלידה

לא היו תופעות לואי

אני חושבת שבהכנה ללידה מתרכזים הרבה בתרגיליםלפניו ברננה!
בגלל שיש הרבה זמן של צירים עד שאפשר בכלל לקבל אפידורל.. (לצורך העניין הלידה הראשונה שלי התחילה ב4 לפנות בוקר ורק בשלוש אחר הצהריים הכניסו אותי לחדר לידה)
מי שלא עושה הכנה טובה, תכיר תרגילים, שיטות להרפיה והתמודדות עם הצירים פשוט תסבול (והסבל הזה גם יכול לעכב ולעצור את הלידה)
יכול להיות שבכלל הגישה של המדריכה שאת עושה אצלה את הקורס מתייחסת לאפידורל כאופציה, אבל כרגע היא עוד לא דיברה על זה, אלא על דרכי התמודדות עם הצירים, שצריך אותם לפני האפידורל. עכשיו הגעתם לשלב של האפידורל, והיא תסביר לגביו. יכול להיות גם שהגישה שלה היא נגד. ואז את צריכה לברר לעצמך מה דעתך. יכול להיות שהטיעונים שלה ישכנעו אותך.
אפידורל זה לא קסם. (כאילו כן. אבל לא כמו שאנחנו רגילים להתייחס לקסם...) יש לזה השלכות תוך כדי הלידה ואחריה וחשוב מאוד להיות מודעים אליהם מראש.
בתור מישהי שפעמיים לא לקחה אפידורל (פעם ראשונה מבחירה, פעם שניה לא היה זמן... שזה גם דבר שצריך לקחת בחשבון, אבל מן הסתם לא לפני לידה ראשונה) אני יכולה לומר לך שמבחינתי זה לא כישלון, ולא חוסר יכולת להתמודדות לקחת, כמו שכתבת בהודעה שלך. זו בחירה שאני לא מעוניינת במחירים שלה... ולכן אני לא בוחרת בה. ולא שוללת שבמצב אחר אחליט שהמחיר הזה שווה לי.
צריך להתאים את עצמך למצב של הלידהפירות קיץ
אני חושבת שאפידורל עוזר ברור שזה כיף לידה טבעית אבל לידה לא הולכת כפי שתכננו אם ממש סובלים לוקחים זה בסדר גמור להגיד ולהציב גבול לכאב מה אני יכולה ומה לא, אני לקחתי אפידורל בפתיחה תשע שניה לפני לידה וזה עזר.. לא מתבאסת
הגישה שליאבי גיל
תעשי מה שמרגיש לך.
בלידה הראשונה סבלתי 18 שעות מצירי לחץ כל 5 דק ללא פתיחה אחרי ירידת מים. עד שאמרו לי אין לך ברירה קחי אפידורל.
עשיתי מה שהרגיש לי. כשיגיע בעזרת ה' זמנך ללדת תשתדלי להיות רגןעה אסופה ממוקדת כמה שאפשר ואם צריך אז תבקשי אפידורל. באמת הכי חשוב להיות קשובה לעצמך ולמהלך הלידה
לא קראתי את כל התגובותברכת ה
אבל רוצה להגיד- את משערת מה היא הולכת להגיד ובאיזה גישה. אבל לא בטוח בכלל שזה מה שיהיה.
אני מציעה לך לשמטע אותה עד הסוף, או לפחות את השיעור הבא שבו אמרה שתדבר על הנושא, ואז תראי.
כל מה שאמרת עד כה זה בכלל לא הוכחה שהיא נגד אפידורל. היא מתקדמת שלב שלב. דיברה עד עכשיו על תנועתיות ותרגילים רלוונטיים, ציינה מה לא רלוונטי עם אפידוראל, ואמרה שתתייחס בהרחבה לאפידורל בהמשך. ממש סדר הגיוני לדברים ולא מעיד על גישה.
בהצלחה!
היא לא יולדת במקומך...במבי2
כל אחת עוברת את זה אחרת.
לרוב לא באים בידיעה שרוצים אפידורל בטוח לכן זה מאוד חשוב לדעת את כל המשמעות של לקיחת אפידורל לפני לידה ראשונה וככה בזמן אמת אם תרגישי שאת חייבת את תביני מה זה אומר ותחליטי מה את עושה. לא בטוחה שהיא לגמרי נגד אבל בדרכ בקורס הכנה ללידה מנסים להכין כמה שאפשר עם כל הידע שאפשר להעביר לך.
תנסי לקבל ממנה את הידע בסוף תקבלי את ההחלטה שלך. בהצלחה מותק
היא צודקת שצריך לשים דגש על התמודדות עם ציריםאמאשוני
צירים מלווים את תהליך הלידה מתחילתו, אפידורל לא,
ולכן בקורס מאוד חשוב להבין איך להתמודד
במיוחד בלידות ראשונות שהשלב הלטנטי יכול להיות ארוך ומתיש ובכלל לא מכניסים עדיין לחדר לידה אז אין מה לדבר על אפידורל.
וגם איתו חשוב להיות בתנועה של האגן לפי מה שאפשר.
בסוף מה שמבריג את התינוק זה התנועתיות ואם לא זזים גם עם אפידורל זה יכול להזמין התערבויות מיותרות.
אז בעיני חשוב מה שהיא אומרת ועושה רק חבל שהיא משדרת מסר נכון.
לא בטוח שהיא תבוא בגישה שלילית לאפידורל במפגש הבא. היא בטוח תעלה חסרונות, כי יש חסרונות, אבל זה לא אמור לגרום לך להרגשה לא טובה.
חבל. את מתכוונת לקחת אותה כליווי בלידה או עושה אצלה רק את הקורס?
את בטוחה שהיא מתנגדת לאפידורל?אביהדולה
זה נשמע מאד מתסכל לקבל הכנה ללידה ממישהי שמנסה להלביש עלייך את האג'נדה שלה.
אני מקווה שבשיעור הבא, כשהיא תדבר על אפידורל, תקבלי פרופורציות ויתברר שהדעה שלה לא עד כדי כך חד משמעית, ויותר מכילה ופתוחה.
באופן אישי,
אני חושבת שברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. תודה לה' שיש את האפשרות הזאת!
בודאי שיש לו יתרונות וחסרונות, אבל זה פשוט לא עניין של הצלחה או חוסר הצלחה חס ושלום.

אשתף באופן אישי שעד כה ילדתי בלי אפידורל, אבל זה לא מתוך איזו גבורה, ב"ה לא הרגשתי צורך לקחת.
ואני גם יודעת שבפעמים הבאות, שה' יזכה אותי, אני לא באה סגורה על שום דבר.
הלידה היא אירוע שטומן בחובו כל כך הרבה לא-נודע,
איך אני יכולה לנבא מה הלידה תביא איתה? אילו התמודדויות?
אני לא מאמינה שכדאי לצאת בהצהרות לגבי לידה.
לא "בטוח אקח אפידורל" - כי מה אם לא יתאפשר? מה אם לא תספיקי?
ולא "אין סיכוי שאני לוקחת" - כי מה אם, כמו שכתבת, תרגישי שאת ממש חייבת?

כן לחשוב בכל רגע נתון, מה יעשה לי טוב? מה יכול לעזור לי עכשיו? ולהתקדם מרגע לרגע.
אני חושבת שכל אשה שנגשת ללדת יודעת בדיוק מה טוב לה.
לבוא בראש פתוח, ולב פתוח, לקבל את הלידה שלך כמו שהיא... לקבל את ההתמודדות שלך כמו שרק את יודעת להתמודד עם הלידה שלך ושל התינוק/ת שלך.
כי את תדעי, את תראי.
לא קראתי תגובות אחרותלהשתמח
אבל בכל מקרה אולי כדאי לברר מולה ישירות את העניין. תמיד מועיל להכיר לחיצות ונשימות כי צריך כלים להתמודד עם הצירים עד האפידורל ולפעמים בסוף אין אפשרות לאפידורל.
לא שמעתי אותה מדברת, אבל ממה שכתבת לא בטוח שהיא דווקא חושבת שזה דבר שלילי.
תודה רבה רבה לכל העונות!שוחרת ידע

אני די חדשה כאן בפורום (הייתי בעבר הרחוק בפורומים אחרים) וכשהעלתי את השאלה באמת לא ציפיתי לכל כך הרבה תשובות.

תודה רבה לכולכן על האכפתיות והתשובות המפורטות.

ולכל מי שלימדה זכות על המורה - יכול מאוד להיות שאתן צודקות. לא התכוונתי לשפוט אותה ולהניח הנחות מוקדם מדי,

אבל בכל זאת היה משהו בצורה שהיא דיברה על האפידורל בהערות ביניים האלה, בפרצופים ובכל השפה הלא מילולית, שגרם לי להרגיש ביקורתיות מצידה על המשתמשות באפידורל.

אז שוב, תודה לכולכן, ואני באמת אשתדל לקרוא וללמוד על כל ההשלכות של אפידורל לכאן ולכאן, ולהגיע ללידה כמה שיותר מוכנה לכל תרחיש!

ובאמת, איזה כיף שיש עם מי להתייעץ!

אפידוראל עדיף לקחת מפתיחה 5ים...
ובאמת עד אז זה טוב לעשיתאת התרגילי ולנסות למשוך זמן.
אחרי האפידורל את פשוט שוכבת ומחכה. אין כזה צורך בהכנה לזה.
הצירים והתנועה-התרגילים עוזרים לתינוק להתברג נכון כדי לצאת שזה מאוד חשוב.
את לא חייבת גם לקחתאת כל מה שאומרים לך כתורה מסיני. וזה נכון בכלל לכל דבר. כל דבר שהיא אומרת אן אחרים או אפילו אני, תפעילי את שיקוח הדעת שלך. תקראי עוד בנושא ותבחרי את מה שיעשה לך טוב.
כן זה כואב. ואחרי הלידה שלי שראיתי איזה הבדל זה בלי אפידורל ועם , אני באמת לא מבינה למה לסבול סתם.
ועדין יש חשיבות לחכות לפתיחה 5 לפחות כי יש שאומרים שזה מאריך את הלידה
יש מקרים שבהם אי אפשר לקחת אפידוראלשמעונה
ואז טוב שיש לך עוד פתרון
גם אם תקחי אפידורל ההכנה שלה לא תהיה לך מיותרתחילזון 123
אם לא תרצי/תוכלי/תספיקי לקחת אפידורל אז מה שתלמדי בקורס בטח יהיה לעזר רב.

ואם כן תקחי אפידורל מה שלמדת גם לא יזיק במיוחד. יש זמן של צירים בבית, יש תרגילים שאפשר גם עם אפידורל, לפעמים זה לא לגמרי משפיע וכו'
מה החלופה? לא ללמוד כלום על תהליך הלידה? ידע זה לא מזיק אף פעם גם אם לא השתמשת בכולו...
ונניח שהיא נגד אפידורל, אז?מקרמה
את תגלי שלכל טחת יש משנה סדורה על לידה, הנקה,אמהות,גמילה וכו וכו.

תסגלי לעצמך סינון.
קחי את הטוב שיש לה לתת לך.
כלים להתמודדות עם צירים זה ממש מידע טוב.
ואם בא לך ומתאים לך בחדר לידה אפידורל, קחי!
אם המצב היה הפוך (מדריכה שדוחפת לאפידורל ולכן לא נותנת כלים להתמודדות עם צירים) אז הייתי יותר דואגת

מידע איך להתמודד בלידה ללא אפידורל זה נכס
ואני אומרת לך את זה בתור מישהי שלקחה אפידורל ב2 הלידות... בלידה הראשונה העברתי צירים 24 שעות ללא יכולת לקחת אפידורל והלוואי והיה לי את הידע שהיה לי בלידה השניה

ותוציאי לך מהלקסיקון את המילה כשלון בהקשר של הורות.
אמחנו עושות את המקסימום שאנחנו יכולות, ואנחנו גם לפעמים טועות ומקבלות החלטות לא נכונות
אבל אנחנו לא כישלון!
בלת"ק. רק על עצמי לספר ידעתירק טוב!אחרונה
לידה ראשונה עם אפידורל. בתכל'ס בפתיחה מלאה כבר נגמר ולא הוסיפו. היה קשה הסוף. ההרגשה אחרי היתה מתסכלת. רגלים רדומות. לא יכולתי להתהפך במיטה. שלא לדבר על מקלחת.
לידה שניה לא הספקתי אפידורל. הרגשתי מצוין מהרגע שנגמרה הלידה.
לידה שלישית, כבר לא רציתי אפידורל. ושוב אחריה הרגשתי מעולה. בסה"כ לא אגיד שלא כאב אבל התמודדתי. אחרי הלידה עוד התקלחתי בחדר לידה, הרגשתי שאני יכולה להסתובב חופשי, בטח שלא צריך להסיע אותי למחלקה במיטת בי"ח.

לידה רביעית ארוכה. מעייפת. אחרי 3 לילות בלי שינה נורמלית. לא היה כ"כ קל.

לידה חמישית. הראש ממש ממש נמוך(הרגשתי אותו). אומרים לי עוד מעט את יולדת. בקשתי אפידורל כדי להרגיע את הכאב שהיה חזק ממני. למרות שידעתי שהלידה ממש קרובה. ותוך כמה דקות אחרי האפידורל ילדתי.

מה שאני באה להגיד, אין שחור ולבן. אפשר ככה וגם ככה. וכל אישה בכל לידה חווה דברים אחרת. ומה שנכון בלידה אחת לא נכון בלידה אחרת. והכל בסדר ומקובל.
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך