אני בת ודווקא מרגישה שבחיים אני דווקא לוקחת את הצד המבורר והיציב לעומת בעלי וגם מהאחים...

[ולפותחת- למה השאלה באנונימי?]

ברור שאפשר להסכים עם ההכללה הפשוטה הזאת

אך ברור שיש גם הגזמה לעיתים עם ההכללה הזאת

הוא ציין שזה מדוייק ממש אז היא שאלה אם זה כזה דיכוטומי.

אפשר להבין שזאת הכללה וזה לא דיכוטומי

לפחות לפי הנחה הפשוטה של ברוקולי

מה שאני רוצה לומר:

הרבה פעמים מזגים ממש ממש עם ההכללות על בנים ובנות ומגיעים לעיוותים ולכן יש שרגיש כלפי זה.

ויש להיפך - כאלה שרגישים למלחמה הפסוטמדורנית שאומרת שהכל זה ורגיש יותר לזה.

אנו חוששים מהגזמה בהבדלים בין המינים. זה קורה לא קצת

זאת ממש לא התקטננות.

לחלופין - לי נראה שאתה לא מבין את הרגישות מההגזמה.

ויש בזה משהו שברגע שאתה נותן ביקורת אתה גם עשוי לחזק אותו בצורה פרדוקסלית

מה אני חושב עם הכותבת?

בגדול מסכים.

היה פה מישהו שהגדיר את זה לפני שבוע בצורה יפה - 

בנים נוטים בדרך כלל להפתח מהר יותר אך נקשרים לאט יותר (ביחס לבנות)

(השפה שלי - "נוטים בדרך כלל" היא לא מקרית. שאני כותב משהו כוללני חשוב לי להדגיש שהוא לא מדוייק. זה שיח שונה)

אבל נראה לי שכדאי קצת להזהר שמדברים על אחד המינים ו'מוציאים אותו לא טוב'

לא הסכמתי איתך על הסגנון (שהוא תמיד סובייקטיבי) על התוכן עצמו - מסכים לגמרי.

רק כדאי לכתוב על חולשות בצורה יותר עדינה.

כשכותבים על חולשה שלא קיימת בנו. ככה זה נכון תמיד.

מהוות חוזק מצד אחר. 

כשאני פונה לאדם בצורה ישירה ומדבר איתו על החולשות שלו ברור לי שאנסה להיות עדין איתו.

כשמדברים על חולשות ביחס לקבוצה בחברה נראה לי שהרבה יותר כיף להתחשב בזה שזה חולשה ולהציג את זה בהתאם. לא סתם מתקוממים נגד הכללות. גם אם ברור כשמש שזה לא אישי פר בנאדם זה יכול ליצור באופן טבעי תחושה לא טובה. אם מייחסים משהו לא טוב כלפי מגדר זה יוצר רושם מסויים. נראה לי שחשוב להיות מודע לזה.

זה לא חשש. רגישות לשיח. שיח לא מקדם לענ"ד.

אם זה מרגיש לך התפלספות מוזמת אני מאוד יכול להבין אותך בדר"כ לא יורדים לדקויות כאלה ואני ממש לא מכחיש את זה שזה יכול לחפור

להיפך - חולשה היא לא דבר רע בעיני לכן אין לי בעיה להציג אותה ככזאתי. רק ברגישות.

בד"כ מתנגדים להכללות כי זה דוחק את המקום האישי,

ומצמצם מאוד את האישיות וכח הבחירה של האדם הספציפי.

אני דיברתי על הכללות שיוצרות רושם לא מחמיא.

גם אותם אני לא שולל, רק כדאי לתת הדעת לשיח שנוצר מכך.

ההכרות עם "תכונות גבריות" ו"תכונות נשיות" חשובה כדי שנדע "לדון לכף זכות" ולא להיפך

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.