אולי מישהי תדע לעשות לי סדר בענייני ברזל ושות'?הריון ולידה
אני לא בהריון עכשיו, ובהריונות כמעט תמיד יש לי המוגלובין נמוך
עכשיו ההמוגלובין שלי תקין לגמרי (בסביבות 14), אבל שאר הדברים לא.. הפריטין בטווח אבל ממש צמוד לקצה התחתון, הטרנספרין כנ"ל רק שצמוד לקצה העליון, האיירון יחסית הרבה מתחת לטווח (24), ובדקו לי עוד משהו שאין לי מושג מהו transferrin saturati, שיצא נמוך ממש (5)
יש לי חולשה ויש לי גם סחרחורות, וזה כנראה קשור
אבל איך זה יכול להיות שההמוגלובין תקין? (כבר במשך כמה בדיקות דם לאחרונה)
ומה בעצם גורם לשאר הדברים לרדת? הרי אני לא בהריון, שזה מוריד ברזל..
וגם מה זה הטרנספרין סאטורטי הזה? ניסיתי לגגל על זה ולא מצאתי תשובה..
אשמח לשמוע מהמבינות. @מק"ר אולי?
תודה!!
לי היה ממש ככהפשיטא
המוגלובין גבוה ופריטין ואיירון נמוכים..
בהחלט השפיע לי על ההרגשה! כשהקפדתי לקחת ברזל ובדקתי שהערכים עלו הרגשתי הרבה יותר טוב!
את לוקחת ברזל? אם את מקפידה לקחת והוא לא מעלה את המאגרים, תלכי להמטולוג...
אגב, גם לי זה היה כשלא הייתי בהריון.
עכשיו אתחיל סוף סוף לקחת.. אבל בינתיים סיקרן אותי לדעתהריון ולידה
איך זה הגיוני..
לה' הפתרונות אבל גם לי היה ממש ככה והסתדר ב"ה..פשיטא
זה הגיוני, כי המוגלובין הוא לא פקטור לשאר הדבריםמק"ר
מה שההמטולוג בזמנו ענה לי זה שמאגרי הברזל וההמוגלובין הם שני דברים נפרדים, ההמוגלובין יכול לצנוח בדרסטיות ובמהירות ברגע שמאגרי הברזל התרוקנו לגמרי, לכן חשוב לתחזק אותם ולשמור אותם ברמה סבירה.

לגבי למה זה קורה, אפשר לעשות ברור (בדיקת ציליאק ועוד כל מיני דברים)
המטולוג ידע לענות לך הכי נכון וגם להגיד האם יש צורך בבירור מקיף בהצלחה
אצליכיסופי לילה
זה הפוך. יש לי ברזל (פריטין) יותר מהטווח. אבל ההמוגלובין שלי נמוך מהטווח (11.4 שהמינימום הוא 12.5).
למישהי יש רעיון למה? או שגם לה זה קרה?
אני ככהכן אני
כרגע גם הפריטים נמוך.
אבל בכללי, ההמוגלובין שלי כמעט תמיד נמוך. גם כשהברזל גבוה.
אצלי זה מאובחן כ'אנמיה כרונית שלא קשורה לברזל'.
אני המעקב אצל המטולוג.
כרגע לא יודעים למה זה ככה.

והמוגלובין 11.4 זה מתחת לטווח, אבל לא מאוד נמוך.
תודה!כיסופי לילה
כשאני חושבת על זה יש מצב שזה בגלל שיש לי חוסר אנזים g6pd, אז יכול להיות שזה קשור, לא יודעת...
נכון, ב"ה זה לא כ"כ נמוך, אבל, עדיין יש לי קצת תסמינים של חולשה, סחרחורות, והתעייפות מהר, לא ברמה גבוהה, אבל קיים.
אין קשר ישיר בין הדבריםרעותוש10
בזמן רגיל,
מאגרי הברזל השונים הולכים ומתרוקנים
ורק אז זה מתחיל להוריד את ההמוגלובין (למעשה בדר"כ זה הפקטור האחרון שיורד כשיש אנמיה)

צריך לטפל במאגרי הברזל להעלות אותם וגם לבדוק למה זה ככה
את לוקחת ברזל ? אם לא אז תקחי
מתי ילדת לאחרונה ?

אצלי יש לי רופאת משפחה מעולה, היא תמיד התקשרה אליי או האחות ואמרה לי מה לקחת ומה לעשות
לכי לרופאת משפחה שלך ותתייעצי. היא תראה את כל התמונהציפיה.
והיא מבינה בזה יותר טוב מכולנו כאן.
לדעתי אם את באמת רוצה לדאוג לזה, הפורום הוא ממש לא הכתובת, למרות כל החוכמה שיש כאן.
לא לא... שתלך להמטולוגלפניו ברננה!
הוא יבין בזה יותר...
לצערי יש מקרים של רופאי משפחה שרואים שהמוגלובין תקין אז הם מתעלמים מכל השאר...
לקבוע תור להמטולוג וללכת כבר ביום ראשון לרופא משפחהרעותוש10
לשתף בהרגשה הכללית חולשה סחרחורות

רוב רופא המשפחה - כן מטפלים טוב

אם לא אז התור להמטולוג יחכה לה...

בכל מקרה לא לחכות דקה ולהתחיל לקחת ברזל ! זה הצלת נפשות מיידית (
אני חושבת שלהמטולוג צריך הפניה. כך או כך, הכוונהציפיה.אחרונה
שלי היתה שהיא צריכה ייעוץ מקצועי. ולא פה בפורום.
תודה כולןהריון ולידה
אני אלך לרופאת משפחה, אבל לא בטוחה שהיא תבין בזה מספיק
וגם בינתיים רציתי לשמוע הסברים מפורטים יותר (לרופאים לא תמיד יש זמן להסביר)
אולי באמת אם יהיה צורך אלך להמטולוג
(האמת שבעיקר סיקרן אותי לדעת מה זה הטרנספרין סאטורטי הזה)
הטראנספרין סטוריישן - זה אומר רמת ריוויון הברזל שנקשרחלונות
לטראנספרין.
הטראנספרין הוא בעצם "המסיע" את הברזל בכל הגוף. הוא רכב ההובלות של הברזל. מולקולת הברזל נקשרת אליו וכך "נוסעת" בכלי הדם.
הערך הזה אומר בעצם: כמה אחוזים מהטראנספרין מקושרים לברזל, וכמה נוסעים להם סתם ריקים. 5 זה ממש ממש נמוך.
אני לא רופאה, אבל ככה ממה שלמדתי - המוגלובין תקין וערכי ברזל וטראנספרין נמוכים - יכולים להצביע על אנמיה כרונית. (בשונה מאנמיה אקוטית שמתפתחת למשל בהריון באופן מהיר, ואז נראה המוגלובין שצונח). הגוף כביכול מתרגל לתפקד עם ערכים נמוכים של ברזל, אבל בגלל שזה כרוני ואיטי - הוא כן מצליח בינתיים בשורה התחתונה לשמור על המוגלובין תקין בדם. אפילו שכמעט ואין לו ברזל ב"מערך ההסעות"שלו.
הגוף שלנו מדהים! ויוצר מנגנוני הישרדות שמפצים יפה. אך לא לעולם. כדאי לטפל באמת בבעיה מן השורש.
מקווה שעזרתי קצת 🙂
ומוסיפה עוד, אם מענין אותך:חלונות
כתבת שהערך של הטראנספרין עצמו - צמוד לטווח העליון.
למה? - ניסיון פיצוי של הגוף.
הגוף מרגיש שחסר לו ברזל, בתגובה הוא מגביר את ייצור הטראנספרין - כדי להגביר את יעילות השינוע של הברזל.(לכן נפוץ לראות ברזל נמוך וטראנספרין גבוה - נסיון פיצוי של הגוף).
אממה, רק 5% מכל הטראנספרין שהגוף מייצר - משמש להובלת הברזל. השאר נוסעים סתם ריקים כי אין להם מספיק "נוסעים" = ברזל להסיע.
מעניין ממש!רגעים פשוטים
נכון. תודה🙂חלונות
עזרת המון, תודה!הריון ולידה
עכשיו אני באמת יותר מבינה מה זה אומר
אז למה באה פתאום אנמיה כרונית? יכול להיות שהאנמיה האקוטית (מה שהיה לי בהריונות) השפיעה? או שזה משהו אחר?
וגם, זה אומר שאצטרך לקחת ברזל כל החיים?.. (איך אני שונאת להיות תלויה בכדורים)
זהו, שאנמיה כרונית לא באה פתאום, היא כרונית.חלונות
מתפתחת לה לאט לאט. למה? יכול להיות הרבה סיבות - חוסר תזונתי, הריונות, לידות, וסתות...לא חסר.
מה פתאום כדורים כל החיים?! בעז"ה תטפלי בזה תקופה, תראי שיפור ותצאי לכבוש את העולם 😁
האמת כשאני חושבת על זההריון ולידה
הייתי ביום השלישי של הוסת כשעשיתי את הבדיקת דם, יכול להיות שזה קשור?
אבל כבר לא היה לי כמעט דימום אז וגם ביומיים לפני כן הוא בכלל לא היה מאסיבי..
(וגם בבדיקות דם הקודמות היו ערכים נמוכים חוץ מההמוגלובין.. אבל אולי פחות, ולא היה בכלל ערך של הטרנספרין סאטוריישן)
לא, זה לא קשור לווסת הנקודתית הזו.חלונות
כאמור זה משהו כרוני שנתפתח לאט, ממש לא מושפע מאיזה יום עשית את הבדיקות דם, או איך נראה המחזור אחרון שלך...
תודה! הרגעת אותי (כבר חשבתי שעשיתי לא בסדר)הריון ולידה
אם אני זוכרת נכוןאני זה א
הטרנספרין כשהוא גבוהה מראה על אנמיה ושהחוסר בברזל לא נובע ממחלה כרונית.אם אני לא טועה זה קשור לגודל של הכדוריות דם האדומות.אצלי הפריטין נמוך וההמוגלובין לא מאוד אבל אני יודעת שמה שחשוב זה המאגרים כי ברגע שאין מאגרים ההמוגלובין יכול לצנוח במהירות פתאומית וזה לא טוב.קרה לי אגב בהריון הקודם כשהייתי מאושפזת עם צירים וכאבי בטן ופתאום ההמוגלובין צנח לי מ11 ל9 ונורא נלחצו וחשבו שיש לי דימום םנימי חלילה אבל זה לא היה קשור זה קרה בגלל שהפריטין שלי היה על 0.
ממליצה להתחיל מרוםאת משפחה יש כאלו שדוקא מבינות ועושות ברור כמו שצריך ולקבוע במקביל תור להמטולוג אם תרגישי שאין מענה מרופאת המשפחה תתקדמי להמטולוג
ממש תודה! עזרת לי!הריון ולידה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnut

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

ועוד ענייןהדרים
בעלי בטוח שכל האמירות של אמא שלו נעשות מטוהר לב ודאגה ולא ממקום מניפולטיבי, אני מסבירה לו שיש לה חרדה להיות הסבתא הפחות אהובה או להיות פחות מעורבת וזה מקום שחולה שליטה וצריך לדעת הכל והוא אומר לי נו ומה אכפת לך; כלומר מצפה שאתחשב בפחד שלה להיות לא מעורבת מאה אחוז ואמשיך לשתף ולכבד אותה ולהתייחס אליה כמו אמא , הוא לא מבין שזה מעיק ובלתי אפשרי גם כשהיא מתערבת בחינוך או מעירה הערות על זה שעם אמא שלי אני יותר בקשר הוא לא מבין שזה חולה הוא אומר לי נו אז תני לה את המקום הזה 
והנקודה שהכי מפריעה ליהדריםאחרונה

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך