אני נכנסת תכף לחודש שלישי, מתחילת הריון מרגישה חוסר חשק מטורף לא יכולה לחשוב על יחסי מין בכלל, היינו ביחד אולי 3 פעמים בחודשיים האחרונים (וזה לא שלפני זה היה יותר מדי גם ככה..). אני עם בחילות גזים ועייפות מפחידים ומרגישה הכי לא מינית בארץ. בעלי מאוד חשוב לו ביחסי מין להרגיש שאני מעוניינת ולהראות שאני מאוד מאוד רוצה , להיות מינית וחושנית, אחרת לא בא לו. זה חתיכת קאדר בשבילי, מצד אחד לא בא לי בכלל וממש לא לשחק את המשחק של אוי בא לי עלייך, ומצד שני גם לא בא לי ש3 חודשים עכשיו הוא יהיה מתוסכל. לא תקין לזוגיות. הוא מבחינתו לא עושה שום דבר בכוח ואם אני אומרת לו שאני רוצה שנהיה ביחד בשביל הזוגיות , הוא אומר אז מה זה עול? אני אומרת שזה לא עול, אני רוצה שיהיה לו כיף. ואני באמת רוצה שיהיה לו כיף אבל למה זה חייב שאני איראה סופר להוטה על זה בשביל שאתה תרצה את זה?? למה אי אפשר שיבין את הנסיבות ושפשוט יגיע לסיפוק בלי יותר מדי עניינים מסביב??
אני טועה בגישה שלי?
אני ממש מתוסכלת ומרגישה מחוייבת להיות מינית ולהגיד דברים שידליקו אותו ואני בראש שלי אומרת מה הבעיה שידליק את עצמו ? למה אני צריכה לעבוד פה גם ככה אני מרגישה חולה כבר חודשיים.
שלא נדבר על זה שאני לא מצליחה אפילו להתלבש נורמלי או לסדר את השיער ומרגישה יצורה פשוט..הוא נוגע בי בצורה מינית וזה מצמרר אותי שהוא מצפה שאני אהיה כזו בחזרה כשאני רגשית ופיזית כל כך רחוקה משם. משתדלת ליזום פעם בשבוע אבל גם אז, לא מעוניינת במשחקים מקדימים, לא מעוניינת במקלחות משותפות, לא מעוניינות בדיבורים מיניים ולא כלום, רק שיעשה את שלו וזהו בלי שיידרש ממני להשקיע מאמצים מיותרים. והוא מרגיש את זה מן הסתם אז אוטומטית לא בא לו. ואז מרגישה אשמה ואישה לא טובה. וגם אם אני מתרצת את זה בהרגשה הלא טובה של ההריון אני מרגישה שהוא לא באמת מבין את זה ושזה יכול להשמע תרוץ עבורו..מה חודשיים שלמים לא בא לך?? מה עד כדי כך?
בנות למישהי יש עצה בשבילי? שינוי בגישה? משהו? תודה..
אני טועה בגישה שלי?
אני ממש מתוסכלת ומרגישה מחוייבת להיות מינית ולהגיד דברים שידליקו אותו ואני בראש שלי אומרת מה הבעיה שידליק את עצמו ? למה אני צריכה לעבוד פה גם ככה אני מרגישה חולה כבר חודשיים.
שלא נדבר על זה שאני לא מצליחה אפילו להתלבש נורמלי או לסדר את השיער ומרגישה יצורה פשוט..הוא נוגע בי בצורה מינית וזה מצמרר אותי שהוא מצפה שאני אהיה כזו בחזרה כשאני רגשית ופיזית כל כך רחוקה משם. משתדלת ליזום פעם בשבוע אבל גם אז, לא מעוניינת במשחקים מקדימים, לא מעוניינת במקלחות משותפות, לא מעוניינות בדיבורים מיניים ולא כלום, רק שיעשה את שלו וזהו בלי שיידרש ממני להשקיע מאמצים מיותרים. והוא מרגיש את זה מן הסתם אז אוטומטית לא בא לו. ואז מרגישה אשמה ואישה לא טובה. וגם אם אני מתרצת את זה בהרגשה הלא טובה של ההריון אני מרגישה שהוא לא באמת מבין את זה ושזה יכול להשמע תרוץ עבורו..מה חודשיים שלמים לא בא לך?? מה עד כדי כך?
בנות למישהי יש עצה בשבילי? שינוי בגישה? משהו? תודה..
