ריבונו של כל הדברים בעולם הזה
אין אותך
אין אותך
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
..רוח סערה
עמדתיxmasterx
הבוקר בתור למוסד הקפאין כמו איזה עלוב חסר אופי
לפניי בתור עומד מישהו עם חולצה שכתוב עליה בענק "ואהבת לרעך כמוך זו לא רק סיסמה זו דרך חיים"
שתי דקות מאוחר יותר כשהבריסטה החמודה התבלבלה במשהו עם הקפה שלו הוא לא הפסיק להשתולל עליה, עצבני
פתח במונולוג שהרעיד את המקום עם כל האיומים הקבועים שלא התעמקתי בהם.
אני אספתי את הקפה שלי ולא יודע למה עלה לי המשפט של ניטשה על הנוצרי היחיד מת על הצלב.
כל השאר הם סתם סמרטוטים שמנסים לאמץ אידיאל חיים נשגב כשבפועל כלום לא קורה.
כל זה בלי קשר לדת, העוקץ יהיה מובן תמיד.
החיים לא משעממים לרגע כצופה מהצד אז בטח כמשתתף
לפחות נהנה מהם בקטע מהותי
היום שהבנתי את האבסורדxmasterx
כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.
אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.
אין שומר
אין נציג
אין כפתור לשוחח עם אף אחד
כלום
מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.
לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן
כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.
למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט
רק להיכנס לעבוד
רק להחנות
להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה
ומולי יש שתיקה
אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה
אטימות
מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש
המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר
אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר
יש לדמיין את סיזיפוס מאושר
כל פעםxmasterxאחרונה
שאני נכנס בבוקר למשרד
הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה
גולל קצת
חושב
כותב לפעמים או קורא
ואז פותח את המחשב
מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.
השלווה והרגש
רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש
ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה
שקטה
עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית
מקצוע מקומי
טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל
קמים לזריחה ישנים בשקיעה
בית קטן
חצר גדולה
הכל בטבע
גינת ירקות
ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.
הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב
ושוב
ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז
הכניסה למחשב מבוצעת
ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל
מספרים
במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.
גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע
שרוצה לעבור לעיר
לחיים נוחים
למשהו אחר
שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת
טכנולוגי יותר או משהו אחר
זה תמיד שם
מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק
תכבד העבודה
..דף תלוש
עבר עריכה על ידי דף תלוש בתאריך כ' באב תשפ"ו 19:29
You're not crazy
Here's the proof
So why this is so hard for me to process
It came from nowhere without warning or explanation
I'm pretty sure he wrote ptsd
And today she wrote cptsd
And it's good. But why I'm overthinking about it
You never spoke about it
And it exists anyway
Because it's obvious
And finally someone noticed and believes you
So it's good
Why are you so difficult girllll
Pff
Everything is too much right now
Can I run to the ocean please
I need nature and them in my hands and a hug but maybe that is not a really good idea
Today during the session suddenly the computer made a loud noise and I jumped
I hate this
My body reacts to everything immediately and with strong reactions
And it controls me
And it's fucking sucks
And painful in so many ways
I need to sleep for at least two years
Maybe that would help somehow
Wake me up when everything will be okay
?Ok
..דף תלושאחרונה
בואי נחליף את המילה יציבות
עם המילה ביטחון
טו באבxmasterx
איזה חג
אפשר למדוד איתו כל כך הרבה
אז עבר נכון אבל עדיין
עברתי באותו יום ליד דוכני פרחים שיש רק ביום שישי
מלא ורדים ומבצעים על לבבות
מקווה שהם יקנו רק מספר אי-זוגי של ורדים ולא 13
כולם מחזיקים ידיים
אין טיפת פאסון רק תחרויות סמויות
נכנס לפיצוציה אנונימית עם אור לבן של פלורסנט דהוי
לפני בתור חייל שמחזיק קופסת שוקולד מלב ונראה אבוד
הוא שואל את המוכר אם יש לו כרטיס ברכה מוכן לקנות
המוכר, איזה גבי עם זיפים קול צרוד וגורמט, פותח מגירה ומושיט לו בריסטול לבן מקומט
קח תכתוב לה ברכה בעצמך
אם היא אוהבת אותך היא תרצה את זה יותר מאיחול מוכן שתקנה באיזה חנות.
האבדון מעולם לא היה כל כך ברור
עצות לאהבה מהפיצוצייה של גבי בדוק ומנוסה
יצאתי משם עם מה שהייתי צריך כשהחייל יושב בחוץ על ארגז הפוך מגרד בראש וכותב סרנדות שלא היו מביישות את פול ורלאן
ואניxmasterxאחרונה
אני הסתפקתי במחווה בסיסית של סידור הבית
שחרור שלה למה שיבוא לה
לקחתי את הילדים
מה צריך יותר מזה
מה יש לעולם להציע ששווה יותר מזה
אולי מלא בירה עם גלן מורנגי להמשך הערב
הניסיון זה המורה הכי טוב
להיות חכם לא צודק
..דף תלוש
Eventually I'll bleed to death
--מחכה לרחמים~
את לקראת סיום
עוד קצת ואת אחרי זה
נכון
מיצית מזמן
את לא יודעת מאיפה להתחיל להסתכל על זה
זה מתסכל אותך
את עסוקה בהישרדות
אז מה זה משנה הדברים האלה עכשיו?
נכון
אבל בבקשה
אל תוותרי עכשיו
קחי עוד נשימה
עוד שנייה
תעשי את זה
אל תוותרי עכשיו
אני יודעת שאת כבר מזמן אחרי הקצה
אני יודעת
אני יועדת שכבר לקחת נשימה יותר מדי פעמים
אני יודעת
אני יודעת שכבר נמאס לך
את על המיכל הרזרבי
אין לך מאיפה להביא עוד
אבל בבקשה
בבקשה
תתאמצי עוד טיפה
בבקשה
עוד 3 עבודות
זה הכל
אל תוותרי עכשיו
הכל סוער ולא יציב
אז בואי
בבקשה
בואי תסיימי עם זה
בבקשה
איך יוצאים מזההמפוזר מהכפר
איך??
לא רואה איך, אפילו לברוח אי אפשר
אין באמת לאן
זה רק לתת לזמן לעשות את שלו
אני מרגיש מרוסק שבור לא פה מנותק
קשה כל כך
מרגיש שאין אדם בעולם שיכול לעזור לי
קשה קשה קשה
לא יודע איך אני עדיין מצליח לתפקד ולשדר עסקים כרגיל
תאמת שזה לא באמת הולך
אוףףףף יומלדת היום ואני מרוסק
חוגגים בערב, וכל מה שבא לי זה להיות לבד
לברוח להיעלם
הכל מרגיש כל כך כל כך תקוע
אין עם מי לדבר פשוט אין
למי אפרוק למי
אנא ה הושיעה נא
...המפוזר מהכפר
מרגיש שאיבדתי את זה
מרגיש לי שאיבדתי את השמחת חיים שלי
טוב אלא באמת איבדתי, ניראה לי היא מוקפאת איפה שהוא
אני שאתה יודע מה הכי טוב בשבילי
אבל קשה לי
תן לי נקודה של אור
לזכות קצת להתרחבות הדעת
לזכות לשמחה פנימית שוב
לראות את כל הטוב שסובב אותי
אבא תעזור לי, התעייפתי
התעייפתי
אין לי כוחות להילחם יותר
מלחמה שלא נגמרת
הוא פשוט לא מרפה לא מרפה לא מרפה
עוד התמודדות עוד ניסיון עוד נפילה הוא הרגל רע שהפך לטבע
די התעייפתי תגאל אותנו בבקשה תגאל אותנו
עד מתי...
...המפוזר מהכפר
אני צריך עזרה
לא יודע ממי
מה שבטוח שהרבה צריכים את העזרה שלי כרגע
עמוס מידי
יותר מידי ציפיות יותר מידי
הלך
הלך
הלך
הלך
הלך
הלך
הלך
הלך
באלי לבכות אבל לא מצליח
הלב כואב הראש כואב
אין ריכוז
הכל על אוטומת
חייב להיות חזק בשבילהם
ובשבילי
אבל אני גם בן אדם
איפה בדיוק הכל נכנס
"עומדים צפופים - ומשתחווים רווחים."
"ולא אמר אדם לחברו: צר לי המקום, שאלין בירושלים."
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
צפופים - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:[1]
ומשתחוים רוחים - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:
צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיהו מט):
קצת משו קטן לנשמה העייפה
(יש לי רשות לכתוב פה משהו על מלחמות פנימיות?)משה
כן בטחהמפוזר מהכפר
במלחמה פנימית אתה תמיד מפסידמשהאחרונה
בבוקר אתה חזק ומנצח. בערב אתה מפסיד.
במקום "להילחם" צריך לעשות סדר במערכת ולנסות להבין מה הצד שנלחם בך רוצה. הוא לא סתם שם. והוא לפחות חושב שהוא שומר עליך.
יש כמה כלים איך לעשות את זה. זה נושא מעניין.
ברגע שאתה תצליח להבין מה הצד השני רוצה, אפשר יהיה "לדבר" איתו ולהרגיע אותו וכל זה.
זה עולם שלם. בגדול זה אומר שהעולם והמציאות והגוף כולם לטובתנו ולא לרעתנו. ואם קורה משהו שאנחנו סובלים בו אז צריך לחפש למה. לא בכעס. בלב פתוח ושמח.
ומזל טוב על יום ההולדת ! 
...המפוזר מהכפר
eav eav kh kkbauo
tbh kt nchi nv gus thpav zv vukl
zv re vukl unxkho
thi kh tuuhr
עליך לציין נושא להודעה, לפחות שני תוויםהמפוזר מהכפר
תישאר קרוב
כבר לא יכול לחשוב
אני לא מבדיל בין רע לטוב
רע לי פסדר רע לי
דייי איך יוצאים מזהה
היום יומלדת היום חוגגים
מה יכול להיות יותר טוב מזה
מישהו
אני סמוראי שלא מספיק להילחם
..מבולבלת מאדדדד
היי, מזל טוב!
זה הזמן שלך לבקש ממנו הכל. הוא יקשיב לך.
ואתה סמוראי. אתה לא מפסיק להילחם. ואל תפסיק. זה מי שאתה, במהות.
תזכור, המטרה היא לא רק לנצח. גם אם אתה נלחם ומפסיד, אתה עדיין ווינר.
...המפוזר מהכפר
תודה
מרגיש שקוף כל כך
אני בוחר את הקרבות שלי...
ולצערי על חלקם כבר הרמתי ידיים
..מבולבלת מאדדדד
שקוף בפני מי?
ותלך בקצב שלך. אל תנסה לרוץ כשאתה לומד ללכת.
ויש נסיגות. אין מה לעשות.
הכיוון הוא הכי חשוב.
מאמינה בך❤️
העולם הזה מגעילכְּקֶדֶם
ואני חלק ממנו