אני לא מצליחה להשכיב את 3 הקטנים שלי..
בני 1.8, 3 ו 5 אבל משגעים אותי לגמרי..
כל ערב מבזבזת את הזמן שלי ללא הצלחה..
ופעם זה לא היה ככה, השכבתי ילדים בקלות ובלי בעיות, אבל השלישיה הזאת שובבים ויצירתיים..
זה הולך ככה:
(דוגמא אמיתית מהיום. יש הרבה ימים כאלה..)
עד 19:00 או 19:30 שלושתם כבר מקולחים אחרי ארוחת ערב ומוכנים לשינה.
אף אחד לא ישן שנת צהריים. הם נראים ממש עייפיפ ואני מדמיינת שהיום זה ילך בקלות.. (אשליות מתוקות..)
אני מנסה להכניס אותם לחדר:
מתחיל משחק תופסת..
מגייסת לעזרה חלק מהילדים הגדולים יותר שבבית - מאגפים מכל הכיוונים ןאני סוף סוף מצליחה להכניס את שלושת הקטנים לחדר שלהם ולסגור דלת שלא יברחו.
הבעיה: לחדר יש גם חלון.
אי אפשר לנעול את החלון כי אז יהיה חושך גמור, ואין לו תריס, אז אני רק סוגרת חלון.
הם יודעים לפתוח את החלון ולצאת מהחלון החוצה (מטפסים מהמיטת קומותיים, אין אפשרות להזיז אותה לקיר אחר בחדר..).
אנחנו בקומת קרקע והחלון לא גבוה, כך ששלושתם מצליחים לקפוץ מהחלון לחצר ומשם להמשיך את התופסת.
אני כבר מרשה לגדולים לצאת החוצה לתפוס את הקטנים (הם גם בשלבי מקלחות ושוב יוצאים יחפים ומתלכלכםי מהאדמה והצמחיה..)
כולם משחקים שוטרים וגנבים..
ה"שוטרים" צריכים להעמיד שוטר אחד בדלת של המרפסת שירות, שוטר אחד בדלת הכניסה לבית, שוטר נוסף בשביל שיוצא מהחצר לכביש כדי לוודא שלא נרחיב את שטח המשחק, שוטר בחלון המפורסם ושוטר לתפוס את ה"גנבים" שמתפוצצים מצחוק ונהנים מכל רגע....
הבעיה: אפילו שאנחנו משפחה גדולה אין ממש מספיק שוטרים שמגוייסים למשימה, "שוטרת" אחת צריכה ללמוד למבחן מחר, עוד "שוטר" רוצה לקרוא בשקט ספר וגם לאחרים נמאס מה"משחק"..
איכשהוא מכניסים את כולם שוב לחדר.
בת התשע מתנדבת לספר להם (שוב) סיפור.
אני הולכת לעזור לגדולה ללמוד למבחן בשקט בחדר.
אחרי חצי שעה:
בת התשע התייאשה ונרדמה בעצמה.
השלישיה עכשיו במטבח:
כל אחד לקח לעצמו תפוח ומלפפון מהמקרר והם קילפו לעצמם (וכל הקליפות על הרצפה)
בת ה3 הביאה כסא וטפסה למקפיא ודוחפת אצבעו לקופסא של הגלידה משבת.
בן ה 1.8 גילה את שאריות העוגה שבתנור ופורר אותן בכל המטבח
ובן ה 5 טיפס על השיש ולקח לעצמו ממרח שוקולד.
שוב מרדף אבל עכשיו בכוחות פחותים: רק אני ובת ה 12. האחרים נרדמו.
מוציאים מהם את האוכל, המטבח נראה כמו שדה קרב.
מחזירים למיטות..
בת ה3 נשכבת. אני מחליטה להרדים אחד אחד.
יושבת איתה ושוב קריאת שמע ושיר..
בת ה 12 מדווחת שהתינוק עם ריח של סבון..
אני באה לבדוק.
הילד מלא ריח של סבון..
חיפוש קצר מסביר שהבחור נכנס למקלחת ושפך על עצמו חצי בקבוק שמפו.
בת ה12 מקלחת אותו בפעם השניה ואני רצה לחפש בערימות הכביסה פיזמה נקיה (היה אי פעם תכנון לקפל הערב כביסה..)
בינתיים בת ה 3 חוזרת לתחיה ויוצאת מהמיטה.
היא ובן ה 5 קופצים על הספות בשמחה וזורקים חבילת קלפים שמצאו לכל עבר.
תוך כדי שבת ה 12 ואני אוספים את הקלפים בן ה5 מודיע שהתינוק מצייר על הקיר.
אני רצה ומגלה שהוא קשקש עם טוש סגול על ככככל הקיר!
נותנת לשני האחרים (3 ו 5) מגבונים וספוג הפלא וכולנו מנקים במרץ.
בת ה 12 התייאשה מללמוד למבחן והולכת לישון.
בן ה 14 חוזר הביתה ומגלה את המהומה.
אני שולחת אותו להשכיב אותם (החלפת משמרות..).
הם בורחים לו והוא רודף אחריהם..
פתאופ שומעים את הרכב של בעלי בחניה.
כולם בורחים החוצה ורצים לאבא.
בעלי מזועזע שכמעט 11 והם עוד לא ישנים.
הוא נכנס הביתה ונבהל ממראה הבית שכשהוא יצא לתפילה בשבע בערב היה יחסית מסודר ועכשיו נראה כמו אחרי פוגרום..
הוא מכניס אותם לחדר.
מדליק דיסק עם סיפור
1,2,3..
וכווווולם ישנים.
"אמרתי לך..."
אוף....!!!!!
עצות?
זה ככה בווריאציות כמעט כל ערב..
(ואני לגמרי אמיתית שכל זה קרה בערב אחד..)
תכננתי לקפל כביסה, להעמיד מכונות, להכין אוכל למחר, להתקלח ולישןן מוקדם, ועוד לא עשיתי אף אחד מהרשימה..
ועוד היום אף אחד מהם לא פיספ, לאף אחד לא ברח מהטיטול, כך שיש ימים גרועים יותר..
חשבתי שנקום מחר לבית נקי (ובאמת בשבע הוא היה נקי) ולא לבית שעבר פוגרום..
מה עושים???
בני 1.8, 3 ו 5 אבל משגעים אותי לגמרי..
כל ערב מבזבזת את הזמן שלי ללא הצלחה..
ופעם זה לא היה ככה, השכבתי ילדים בקלות ובלי בעיות, אבל השלישיה הזאת שובבים ויצירתיים..
זה הולך ככה:
(דוגמא אמיתית מהיום. יש הרבה ימים כאלה..)
עד 19:00 או 19:30 שלושתם כבר מקולחים אחרי ארוחת ערב ומוכנים לשינה.
אף אחד לא ישן שנת צהריים. הם נראים ממש עייפיפ ואני מדמיינת שהיום זה ילך בקלות.. (אשליות מתוקות..)
אני מנסה להכניס אותם לחדר:
מתחיל משחק תופסת..
מגייסת לעזרה חלק מהילדים הגדולים יותר שבבית - מאגפים מכל הכיוונים ןאני סוף סוף מצליחה להכניס את שלושת הקטנים לחדר שלהם ולסגור דלת שלא יברחו.
הבעיה: לחדר יש גם חלון.
אי אפשר לנעול את החלון כי אז יהיה חושך גמור, ואין לו תריס, אז אני רק סוגרת חלון.
הם יודעים לפתוח את החלון ולצאת מהחלון החוצה (מטפסים מהמיטת קומותיים, אין אפשרות להזיז אותה לקיר אחר בחדר..).
אנחנו בקומת קרקע והחלון לא גבוה, כך ששלושתם מצליחים לקפוץ מהחלון לחצר ומשם להמשיך את התופסת.
אני כבר מרשה לגדולים לצאת החוצה לתפוס את הקטנים (הם גם בשלבי מקלחות ושוב יוצאים יחפים ומתלכלכםי מהאדמה והצמחיה..)
כולם משחקים שוטרים וגנבים..
ה"שוטרים" צריכים להעמיד שוטר אחד בדלת של המרפסת שירות, שוטר אחד בדלת הכניסה לבית, שוטר נוסף בשביל שיוצא מהחצר לכביש כדי לוודא שלא נרחיב את שטח המשחק, שוטר בחלון המפורסם ושוטר לתפוס את ה"גנבים" שמתפוצצים מצחוק ונהנים מכל רגע....
הבעיה: אפילו שאנחנו משפחה גדולה אין ממש מספיק שוטרים שמגוייסים למשימה, "שוטרת" אחת צריכה ללמוד למבחן מחר, עוד "שוטר" רוצה לקרוא בשקט ספר וגם לאחרים נמאס מה"משחק"..
איכשהוא מכניסים את כולם שוב לחדר.
בת התשע מתנדבת לספר להם (שוב) סיפור.
אני הולכת לעזור לגדולה ללמוד למבחן בשקט בחדר.
אחרי חצי שעה:
בת התשע התייאשה ונרדמה בעצמה.
השלישיה עכשיו במטבח:
כל אחד לקח לעצמו תפוח ומלפפון מהמקרר והם קילפו לעצמם (וכל הקליפות על הרצפה)
בת ה3 הביאה כסא וטפסה למקפיא ודוחפת אצבעו לקופסא של הגלידה משבת.
בן ה 1.8 גילה את שאריות העוגה שבתנור ופורר אותן בכל המטבח
ובן ה 5 טיפס על השיש ולקח לעצמו ממרח שוקולד.
שוב מרדף אבל עכשיו בכוחות פחותים: רק אני ובת ה 12. האחרים נרדמו.
מוציאים מהם את האוכל, המטבח נראה כמו שדה קרב.
מחזירים למיטות..
בת ה3 נשכבת. אני מחליטה להרדים אחד אחד.
יושבת איתה ושוב קריאת שמע ושיר..
בת ה 12 מדווחת שהתינוק עם ריח של סבון..
אני באה לבדוק.
הילד מלא ריח של סבון..
חיפוש קצר מסביר שהבחור נכנס למקלחת ושפך על עצמו חצי בקבוק שמפו.
בת ה12 מקלחת אותו בפעם השניה ואני רצה לחפש בערימות הכביסה פיזמה נקיה (היה אי פעם תכנון לקפל הערב כביסה..)
בינתיים בת ה 3 חוזרת לתחיה ויוצאת מהמיטה.
היא ובן ה 5 קופצים על הספות בשמחה וזורקים חבילת קלפים שמצאו לכל עבר.
תוך כדי שבת ה 12 ואני אוספים את הקלפים בן ה5 מודיע שהתינוק מצייר על הקיר.
אני רצה ומגלה שהוא קשקש עם טוש סגול על ככככל הקיר!
נותנת לשני האחרים (3 ו 5) מגבונים וספוג הפלא וכולנו מנקים במרץ.
בת ה 12 התייאשה מללמוד למבחן והולכת לישון.
בן ה 14 חוזר הביתה ומגלה את המהומה.
אני שולחת אותו להשכיב אותם (החלפת משמרות..).
הם בורחים לו והוא רודף אחריהם..
פתאופ שומעים את הרכב של בעלי בחניה.
כולם בורחים החוצה ורצים לאבא.
בעלי מזועזע שכמעט 11 והם עוד לא ישנים.
הוא נכנס הביתה ונבהל ממראה הבית שכשהוא יצא לתפילה בשבע בערב היה יחסית מסודר ועכשיו נראה כמו אחרי פוגרום..
הוא מכניס אותם לחדר.
מדליק דיסק עם סיפור
1,2,3..
וכווווולם ישנים.
"אמרתי לך..."
אוף....!!!!!
עצות?
זה ככה בווריאציות כמעט כל ערב..
(ואני לגמרי אמיתית שכל זה קרה בערב אחד..)
תכננתי לקפל כביסה, להעמיד מכונות, להכין אוכל למחר, להתקלח ולישןן מוקדם, ועוד לא עשיתי אף אחד מהרשימה..
ועוד היום אף אחד מהם לא פיספ, לאף אחד לא ברח מהטיטול, כך שיש ימים גרועים יותר..
חשבתי שנקום מחר לבית נקי (ובאמת בשבע הוא היה נקי) ולא לבית שעבר פוגרום..
מה עושים???
ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.