שהבעייה העיקרית שאתה לא אומר 'לה' בצורה ישירה מה שאתה מרגיש(כמובן בצורה נכונה ועם טאקט)

בדיוק כמו שכתבת לנו עכשיו...

הרבה קשרים טובים נהרסים מחוסר תקשורת וכנות וחבל...

יכול להיות שהייתה אומרת את סיבה, יכול להיות שלא הבנת אותה והיא גם התביישה לדבר יותר מידיי ולכן היה נשמע שלא זורמת על ליסוע ואם כבר הגעת חשבה שאין לך כ"כ הבדל בין חיפה לקרית ים וכן על זו הדרך. אם לא תדבר ישיר ותשאל 'לעולם לא תדע'

א. כדאי לטשטש יותר את הפרטים, 
סה"כ תיארת כאן חוויה דיי מדויקת 

תופתע כמה אנשים קוראים כאן גם ללא ניק 
סתם על הדרך שהם קוראים חדשות 

ב. מבינה את תחושת האכזבה שלך
גם כ'גבר' שאמור "כביכול" להגיע.. ליזום וכו'.. 

אתה רוצה להרגיש מינימום אכפתיות ורצון לקשר מהצד השני 

יכולה לשתף אותך שזה קרה לי פעם מהצד השני (וגם אני ניסיתי ללמד זכות - אולי אין לו רישיון.? אולי הוא בלי רכב? בסוף חניתי ממש לידו.  ומאוד התאכזבתי ( כמובן שלא היה שום בלת"ם ) ומה שהכי תסכל אותי בסיפור זו ההרגשה המזלזלת של "אני לא משקיע מילימטר"  ונראה מה שווה הדייט) 

ג. המלצתי היא להבא- כן כדאי לשתף את הצד השני או לפחות לנסות לגשש יותר 
תראה אם זה חד"פ אולי היה בלת"מ שנראה בעינייך לא חשוב / כן חשוב ובעינייה היה משמעותי 

ולראות אם התחושות שזה העלה בך צצות בעוד היבטים של קשר 

בהצלחה רבה! 

זו דעתי בלבד כמובן,

כשאני נפגשתי - כל הפגישות היו באיזור שלהן. גם כשהתקדמנו ... [ולא, לא הייתי בעל רכב]

שווה וראוי להתאמץ [אלא אם כן מדובר בבחורה עם רכב ...]

ואם כבר הגבתי - אז בקשר לאיחור -

קרה לי פעם שהגעתי לפגישה, כשיש לי רק שעה וחצי עד לאוטובוס חזרה. היא איחרה בשעה ורבע. הרבה מה לעשות/להגיד כבר לא היה ...

בהצלחה בהמשך !

לדייט ראשון שזה יותר משעה נסיעה, כן הבחורה צריכה להתאמץ קצת ולנסוע.

גם באוטובוס/ רכבת.

ודווקא לדייט ראשון שגם ככה לא ידוע אם שווה המאמץ.

אבל אתה חייב להיות כנה ולשתף  שוואלה בואי נמצא מקום באמצע

ואפשר להפגש בשעות מוקדמות יחסית, שיהיה לה נעים לחזור הבייתה.

אם יש לה זמן נסיעה סביר אין סיבה שתעמיס על עצמך.

איך תוכל להכיל קשר ככה אם זה ירגיש לך מעיק?

ואם תגיד לה בעדינות בצורה יפה שזה רחוק מדי בשבילך... מה יקרה?

אם הוא מציע לבוא אני אשמח ואעריך מאד,

אבל ממש ממש לא יהיה לי נעים ואודה לו מלא פעמים (עד שהוא כבר יתחרט שהגיע)


ואם הוא לא יציע אז איפה שהוא באמצע זה ממש אחלה.
זה לא מוריד מהערך בכלל בכלל.

במיוחד שהוא עוד לא יודע כלום לגבי הקשר הזה, למה שיתאמץ לבד?

זה לא קשור ללהיות 'גבר'. הוא עוד לו הגבר שלי, אנחנו בסך הכל בודקים, דייטים ראשונים,
למה הוא חייב למחוק את עצמו ואת הצרכים שלו, להגיע מסובב אחרי נסיעה ארוכה
וזה מה שעושה אותו גבר'?!


גם אם אני אסע רחוק וארגיש שהוא לא עושה בכלל מאמץ בשביל זה

ארגיש מנוצלת וירד לי מהקשר בהרבה

לא חייבים בכח לצאת... אפשר לומר שלום ובהצלחה @לכשיכיר

כבר באתי לכתוב לך את התגובה האינסטקטיבית שיצאה לי שקראתי את התגובה שלך, שהיא בטח התגובה של עוד הרבה בנים. אבל החלטתי שלא. 

אני לא מסכים עם הגישה שלך. זה לא נראה בעיני גישה בריאה לזוגיות. 

למה שהיא תתאמץ לנסוע

יפה שבכלל היית מוכן להיפגש עם מישהי במרחק כזה. אני לא הייתי נפגש עם מישהי שגרה כל כך רחוק. זה נראה לי ממש קשה להחזיק ככה קשר לאורך זמן. 

הרעיון הכי טוב שתדבר מתוך הלב שלך ולא תהיה אחד בפה ואחד בלב.

ברור שלא כל מחשבה אינסטנקיבית שקופצת בראש צריכה להאמר. יש מסננים בין הלב לפה - אבל בסופו של דבר צריך לתת ללב לדבר - לעדן אותו בדיבור רגיש... אך לא לומר משהו אחר ממה שהוא אומר.

מה שתופס אותי במקרים כאלו זה פחות עצם ההתנהלות (ה"לא בסדר"), כמו הניתוק מהמציאות שיש כאן אולי ("איך העזת? איך הרגשת נורמלי?")

כלומר, בלי קשר לאם היא מתנהלת כראוי או לא, אם יש כאן בעיית מידות וכדו'. מפריע שאולי יש משהו משונה בתפיסת המציאות שלה. במודעות החברתית. 

ובוא נניח שהיא באמת הייתה מוכרחת, והיו תקלות ובתל"מים ואנעארף. היא הרגישה מפודחת כשהיא התקשרה? אם לא - זו בעיה מרכזית מאוד.

קרה לי כמה פעמים שסינג'רתי לאנשים דברים שתיאמנו (לא דייטים), ואני חושב שהפדיחה שלי הייתה ניכרת עד לב השמיים, לא היה אפשר לפספס שאני מרגיש כל כך לא נעים...

אני לא רוצה לחשוב מה הייתי אם הייתי אחד שכן נעים לו.

ודווקא בגלל החוויה האישית שלי בנושא - התרגלתי לשים לב לנקודה הזו ולמשמעותה.

מקווה שאני ברור, מרגיש לי שלא...🤦‍♂️

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.