עד שאחת מראה סימני התאוששות מהבעיות שלה,
עכשיו אחותה...
בת 3.5 בגן של גילאי 3-4 (שהיום הם בני 5 כבר)
כלומר קטנה יחסית מהשנתון הצעיר.
תקופה ארוכה מתלוננת על שני ילדים שמציקים לה אבל היה נשמע שזה בטיפול.
עכשיו סייעת אחת מהממת יצאה לחופשת לידה, גננת משלימה מחליפה עזבה, וחוזרת גננת משלימה המקורית
הגננת המובילה לא בדיוק מובילה ועכשיו הבן שלה מתחתן אז לוקחת שבוע וחצי חופש.
נשארה רק סייעת אחת שמכירה היטב את הילדים ומרגישה את השטח.
היא סייעת מדהימה אבל הבת שלי פחות מתחברת אליה.
וגם רק אחת לא יכולה להחזיק גן שלם.
הילדים מרגישים ברפיון, יחד עם אווירת סוף שנה,
הילדה שלי סובלת!!!
היא מספרת הכל. אין משהו חריג באופן קיצוני מצד הילדים.
סה"כ מתנהגים כמו ילדים בגילם בהתרופפות משמעת.
נגיד יש ילדה שמציקה יחסית הרבה, הבת שלי התלוננה אז העבירו את הבת שלי מקום (אמרו לה שם לא יציקו לך)
ואז הילדה באה למקום ההוא והמשיכה להציק לבת שלי.
ויש שמות של בנים שכל הזמן עולים.
היא התחילה לאחרונה לבכות המון גם בבוקר וגם כשאני אוספת אותה.
בבוקר זה לא רוצה ללכת לגן. כשאני אוספת זה בכי כללי על כל דבר במשך כשעה. תוך תלונות על מה שהיה לא טוב בגן.
בכניסה וביציאה ממש מהגן היא כן מבסוטית ושמחה.
נכנסת לבד לגן.
יש לה חברים בגן, היא לא בודדה, אבל לא מצליחה להתמודד עם הילדים המציקים.
כשאמרתי לה שאם מרביצים לה שתחזיר, אז היא אמרה שהגננות יכעסו עליה, וכשהיא פונה לגננות היא לא מקבל מענה.
נתון נוסף, שנים קודמות הקייטנה בגן הייתה על הפנים מבחינת משמעת.
יש לי אפשרות טכנית להשאיר אותה בבית עד תחילת שנה הבאה (ואז הגדולים המציקים כבר לא יהיו בגן והיא תהיה בשכבה הבוגרת)
השאלה אם כדאי או שזה קיצוני ואם לא להשאיר
אז אם יש רעיונות איך לעודד אותה להתמודד עם הצקות בגן.
אולי להשאיר רק לתקופה שהגננת המובילה בחופש? גם כאמירה כלפי הצוות שאני לא מוכנה שימשיך ככה והם חייבים לעשות משהו עם זה.
עכשיו אחותה...
בת 3.5 בגן של גילאי 3-4 (שהיום הם בני 5 כבר)
כלומר קטנה יחסית מהשנתון הצעיר.
תקופה ארוכה מתלוננת על שני ילדים שמציקים לה אבל היה נשמע שזה בטיפול.
עכשיו סייעת אחת מהממת יצאה לחופשת לידה, גננת משלימה מחליפה עזבה, וחוזרת גננת משלימה המקורית
הגננת המובילה לא בדיוק מובילה ועכשיו הבן שלה מתחתן אז לוקחת שבוע וחצי חופש.
נשארה רק סייעת אחת שמכירה היטב את הילדים ומרגישה את השטח.
היא סייעת מדהימה אבל הבת שלי פחות מתחברת אליה.
וגם רק אחת לא יכולה להחזיק גן שלם.
הילדים מרגישים ברפיון, יחד עם אווירת סוף שנה,
הילדה שלי סובלת!!!
היא מספרת הכל. אין משהו חריג באופן קיצוני מצד הילדים.
סה"כ מתנהגים כמו ילדים בגילם בהתרופפות משמעת.
נגיד יש ילדה שמציקה יחסית הרבה, הבת שלי התלוננה אז העבירו את הבת שלי מקום (אמרו לה שם לא יציקו לך)
ואז הילדה באה למקום ההוא והמשיכה להציק לבת שלי.
ויש שמות של בנים שכל הזמן עולים.
היא התחילה לאחרונה לבכות המון גם בבוקר וגם כשאני אוספת אותה.
בבוקר זה לא רוצה ללכת לגן. כשאני אוספת זה בכי כללי על כל דבר במשך כשעה. תוך תלונות על מה שהיה לא טוב בגן.
בכניסה וביציאה ממש מהגן היא כן מבסוטית ושמחה.
נכנסת לבד לגן.
יש לה חברים בגן, היא לא בודדה, אבל לא מצליחה להתמודד עם הילדים המציקים.
כשאמרתי לה שאם מרביצים לה שתחזיר, אז היא אמרה שהגננות יכעסו עליה, וכשהיא פונה לגננות היא לא מקבל מענה.
נתון נוסף, שנים קודמות הקייטנה בגן הייתה על הפנים מבחינת משמעת.
יש לי אפשרות טכנית להשאיר אותה בבית עד תחילת שנה הבאה (ואז הגדולים המציקים כבר לא יהיו בגן והיא תהיה בשכבה הבוגרת)
השאלה אם כדאי או שזה קיצוני ואם לא להשאיר
אז אם יש רעיונות איך לעודד אותה להתמודד עם הצקות בגן.
אולי להשאיר רק לתקופה שהגננת המובילה בחופש? גם כאמירה כלפי הצוות שאני לא מוכנה שימשיך ככה והם חייבים לעשות משהו עם זה.
