אני חייבת לפרוק רגע, אולי קצת רגיש.אנונימית בהו"ל
למה המקום הכי אינטימי של האישה, שהקב"ה ברא אותה בשביל להיות צנועה, כל כך נחשף?
אני אסביר.
מחזור זה האישה זה דימום משם
הריון זה האישה שצריכה לדאוג לכל דבר שיוצא משם
לידה זה שיא היציאה משם
וכל התקופה הזו כל הזמן רופאים, רבנים, בדיקות פנימיות
בתהליך טהרה ויום יום זה רבנים שנכנסים לך ללבנים
אם צריך אז גם בודקת טהרה שנכנסת לך
הבדיקות 7 נקיים להכניס את העד משם עד למוח
ורוב העוסקים בעניין האינטימי זה גברים
במיוחד אחרי לידה (לפחות אצלי) כל פעם ביקורת, כל שניה רב, כל הזמן ספירה מההתחלה והמקום כבר לא מחזיק את כל זה!
ועוד אחרי הלידה, התקנים, טבעות וכו הכל נכנס לשם!
כל החיים עוברים דרך המקום הזה, כל הזמן סביב זה לפחות מאז הנישואין.
ולהיות בהיכוןכל הזמן, לזכור לא להסתכל בניגוב, לדעת מתי זרימה מתי שקיעה, לדאוג להיות ליד שירותים או מקלחת, אי אפשר לדעת מראש אם תוכלי לנסוע לשבת להורים כי אולי תהיה טבילה, אי אפשר לדעת אם נלך לארוע או לא כי אולי תהיה טבילה ואולי לא, אי אפשר לקבוע חופשה בצימר לקיץ כי אולי תהיה טבילה ואולי לא, ואז לחפש מקוואות ובלניות יחידות סגולה שיקבלו אותך גם בלילה בלי לצאת עלייך.
אני דיי אין לי כח פיזי ונפשי לזה יותר!!!
ב"ה הכל תקין אצלי, כן? ועדיין. הרבה בדיקות סביב זה, מאז החתונה, ובעיקר אחרי הלידה... ובואו... הבדיקות לא באמת אנונימיות כשהרב מכיר את כולם ויש לו את המספר של בעלך שמור ומי עוד חוץ ממך ילדה בטווח הזה...
יוצא מצב שאני בודקת איזה 5 ימים ומביאה לרב חבילה של 10 עדים, כל פעם, יאלה תפסוק.
הקטע שהרבה פעמים פסק שטהור ובדיוק יום למחרת דימום אדום ללא ספק.
והמילים מתחילות להתבלבל לי, אבל זה קונפליקט ענק שהמקום הכי מוצנע האישה ככה סובל
לא נראה לי שאפשר לבטא את זה יותר טוב...שנה טובה ומתוקה
קודם כל חיבוק. כל כך מבינה אותך!! גם במהלך הבדיקות בהריון ובלידה בכלל פשוט אין פרטיות. צריך למצוא את הרופא.ה שרגישים מספיק לעשות את הבדיקות בצניעות.
לגבי הבדיקות - גם אם זה נראה לך ממש אדום שווה לשאול את הרב. לפעמים זה מותר. (כמובן לא על דעת עצמנו!!)
אני מרגישה שיש הבדל עצום בין בחורה רווקה שחיה לה את חייה בשקט לבין אישה נשואה. ואני מודה על כך. הגוף שלנו הוא השער דרכו יורדות נשמות לעולם ואין דבר יותר מדהים מזה. מחזקת אותך ומזדהה איתך בקושי.
אולי זה לא בדיוק לפי ההלכהאור לציון
אבל באיזה שלב של חיי החלטתי שדי!
אז אני מקצרת לבדיקה ביום הראשון והשביעי ואין מוך.
אין שאלות לרב. מחכה עד שיהיה נקי יחסית. אדום וורוד פוסל ואם יש לי ממש שאלה רק אז אני שואלת.
יש לי רופאת נשים ואני אף פעם לא אטבול בשישי בשביל השפיות שלי ושל משפחתי.
החלטתי שנמאס לי שכל הזמן רבנים מסתכלים לי בתחתונים ובהפרשות שלי. נמאס לי להסתבך עם טבילה בשבת ערב. החיים שלי הרבה יותר רגועים ונעימים ככה גם אם זה לא בדיוק לפי ההלכה.
רק המשפט האחרוןמקקה
זה כן לפי ההלכה. מה שכתבת מותר לפי ההלכה גם אם יש דעות מחמירות.
ואני מוסיפה: כשצריך אדבר עם יועצת הלכה שהיא אישה. ואם יש אפשרות להביא לה את העדים (אצלינו יש) אז לחלוטין זה מה שאעשה
ולפני שאלך לשאול רב אבדוק בעצמי (עם בעלי) מה כתוב בספרי ההדרכה ואנסה להבין בעצמי. בשביל זה יש אותם.
זה לא נכון..לפי ההלכה כדי לעשות מינימום בדיקותאני נונימית
צריך לשאול רב
אפשר לקבל היתר גורף כשיש סיבה ספציפית אבל ההיתר מגיע צהרב

אני לא באה לומר כלום לאור לציון כי זה אישי ושלה ולא מתערבת

אבל כן חייבת לדייק.. זה לא לפי ההלכה להחליט לעצמך היתרים גורפים
כל מילה בסלעאנונימית בהו"ל
אמאלהמצפה לעתיד טוב

אני יושבת ובוכה

נראה לי שכולנו אם לא רובנו מרגישות ככה

מתביישת לספר איזה משפט מזעזע יצא לי מהפה על העניין רק אתמול

מרב תסכול וקושי

אני ממש מבינה אותךמקקה
ובגדול מתחברת, למרות שאני הולכת לפי הדעות הכי מקילות שיש, מתוך בחירה.
רק למה את חושבת שה' ברא את המקום הזה בשביל להיות צנועה?
צניעות היא לא מטרה אלא אמצעי....
ההלכה לא נכתבה לשם נוחותאמאנאם

אנחנו מאמינים בני מאמינים שהקב"ה נתן לנו את תורתו ומצוותיו להיטיב איתנו, הגם שאנחנו לא מבינים איך.

במקום למצוא דרכים להתחמק מההלכה, אולי כדאי להתחזק באמונה?

לפעמים קשה, לפעמים מעיק אבל תמיד! לטובתינו!!!!

ב"ה אנחנו חיות בדור של שפע, איזה כיף שיש לנו עדים נקיים וחד פעמיים, ויותר מזוג לבנים 1, ופלאפון להתקשר לרב ולא להצטרך ללכת קילומטרים להגיע אליו, ומקוואות בנויות ויפות - ולא איזה נהר נידך, ובכלל את חופש הדת ללכת למקווה בלי להסתתר (מהשלטונות, לא מהשכנות ;) )

בואנה, זו אחת המצוות היחידות שיש לנו הנשים, כמה שקשה וכמה שבתכלס קללה (חוה, עיניים אלייך) - זו מצווה שלנו!

להתחזק ולעשות את רצונו באהבה!

 

כמה נכון ומחזק! אשרייך!מצפה לעתיד טוב


לדעתי אנחנו מדמיינות מציאות שלא הייתה קיימת בימי בית המקדשאור לציון
אשה לא היתה צריכה לבדוק אלא רק לספור. ולא כל דם היה אז אסור.
אז זה ממש לא להתחמק מההלכה. הרבנים הם אלו שהתרחקו ממה שהיה צריך להיות ושמו גדרות. השאלה היא למה..
ואת זה נשאיר לדיון אחר.
הרבה מההלכות של היום , עם ישראל בכלל לא קיים כי הם לא היו קיימים.
הגמרא החליטה על הרבה מההלכות ולא רבנים של היוםאחתפלוס
ואנחנו צריכים לקיים את זה כמו התורה שבכתב -אין הבדל!
ותמיד אפשר לבקש את התרבות מרב אבל אסור להחליט לבד
מסכימה לגמרי! התכוונתי לשרשר לאמאנאםבודדה

ומוסיפה שהכול בעיניי תלוי איך אנחנו מסתכלים.

כמו שאנחנו יכולים להסתכל בצורה אחת על יחסים- כמה זה מגעיל ודוחה. ושלי.  ומביך ועוד ועוד.
ויכולים להסתכל אחרת לגמרי- כמה זה קדוש. ויפה. ומענג ומחבר. 

 

הכול זה בעיניים שלנו.
 

קחו מצווה אחרת- שבת.

יש אנשים שיגידו שזאת המצווה כי יפה שיש! ולא סתם כל הדתות מעתיקים ממנו. זמן לנוח, לנשום, לנו למשפחה.
ויש שיסתכל על שבת כעול וכקשה בלי פלאפון והמון זמן להעסיק את הילדים.

אנחנו חייבות להכניס לנו לראש שזה מצווה מדהימה!! 
(ממש ממליצה לקרוא את הספר הטהרה בהלכה ובאגדה מסביר שם כמה זה מתכתב בדיוק עם הגוף והטבע!
מונע כל מיני מחלות והכי בריא לגוף ועוד.. מחקרים!)

והיה קשה לי שיצא פה שלכה זה מה באלי ושזורם עושים ושלא זורם לא עושים.

עובדים ה' כי ככה. אין שאלות. מותר לברר ולבדוק אבל אנחנו לא מחליטים את החוקים לעצמנו.
כמו שבלא תרצח אנחנו לא נחליט סתם ומה טוב לי ופתאום היום קשה אז נלך לרצוח (כי זה ברור לנו לפי הערכים והנורמות ומסתדר לנו בראש)
אז ככה בכול דבר.
כמובן שלא משווה ומבינה שזה אחרת. אבל בטוחה שאם קשה יש רבנים שיקלו וימצאו דרך איך ללכת עם ההלכה ולהרגיש טוב.
ויש היום אינסוף אפשרויות...

לא באישי לאפאחת. וכמובן שאת מצווה כ"כ אישית ומתנצלת מראש אם משהי לקחה את זה למקום שלא התכוונתי..
 

יש הלכות שנוח לא נוח, זה עניין אישיאנונימית בהו"ל
למישו קשה שבת למישו קשה כשרות, אבל זה ברמת הסביר, זה לא שזה מצווה של סבל נפשי ופיזי מתמשך כמו של אישה במצווה הזו... זה פשוט מראש סבל וקושי מטורף וכל כך לא נעים וכל כך דורש התעסקויות וזה מכעיס שהגבר לא צריך לעשות כלום ומכעיס שהם לא לומדים בהדרכת חתנים את ההלכות האלו כי נמאס לי להסביר מאפס כל פעם כששולחת לרב.

גם אם נסתכל על המשפטים היפים שנאמרו כאן... בפועל כשהימים נמרחים, שכל יום רצים לרב, שהטבילה נדחית ונדחית וכך גם הארועים וכו, שום דבר לא מעודד. אותי לפחות. וכל הבית משתגע ביחד איתי. וזהו, זה כל החיים הולך להיות ככה...

מי שמצליחה לעבור את זה בכיף בלי קושי וכל המשפטים לחיים עוזרים לה, אשריה.

היום הייתי אצל הרופא, אמר שבועיים של דימום מסיבי של מחזור אחרי לידה זה סבבה, יופי ממש יופי
כבר דחינו 3 פעמים נסיעה משפחתית עם המורחבת בגללי (יומולדת עגול לסבתא) ובסוף זה לגמרי בוטל בגלל הסחבת שלי, ואני לא באמת יכולה להגיד למה.
ויש לי ארוע עוד שבועיים בערך ויכול להיות שזה יצא על טבילה, ואז לכו תמצאו בלנית שתקבל ב12 בלילה או שהרב יגיד אה חפרתם שבא לכם להטהר ועכשיו את דוחה?
והצימר שהזמנתי לקיץ... כולי בפחדים ואוף אין שקט נפשי.
מאמוש.סמיילי12
כדאי מאד מאד לדבר עם רב, את עצמך בטלפון
להסביר את המצב.
יש סיכוי מאד גדול שיתיר לך לבדוק פחות

מבינה את התסכול והמרמור. גם אני שם לצערי אז אין לי עידודים בסל.
דרך אגבשמעונה
יש גם אפשרות לתזמן את הטבילות (יותר נכון ,לתזמן א זמן הבדיקה הראשון...)
להרגשתי זה בדיוק הפוךאמאשוני
צנוע זה קדוש.
המקום הכי קדוש בגוף שמשמש להבאת חיים לעולם
(אם תרצו אז הפתח למקום הכי קדוש..)
לכן הוא כ"כ צנוע. כ"כ פרטי. כ"כ מיוחד. שנחשף רק לצורך הבאת חיים לעולם (בין אם זה האינטימיות זוגית ובין אם זה מצד ההלכה והרפואה)
הכל נעשה למען התכלית שלשמו נוצר האיבר.

המוסכמה שקיימת בכל התרבויות ובכל הדורות לשמירת האיזור מכוסה בכל סיטואציה היא יותר מדהימה לדעתי. בסיסי כל כך שכל האנושות שומרת על הכבוד הראוי למקום הקדוש הזה.

לגבי כל הרגשות שסביב ההתעסקות מעודד אותי לפעמים לחשוב שעצם זה שקשה לי החשיפה זה מעיד על בריאות נפשית ומקום נכון שאני מייחסת לנושא. ב"ה שזה ככה. לא הייתי רוצה להיחשף כאילו זה עניין של מה בכך. וגם שזה חלק מתהליך הייעוד שלשמו הוא נברא.

הרבה מההתעסקות (שלי) בגוף נובעת ממקום אינטרסנטי. כי אני רוצה שיהיה לי טוב עם הגוף שלי. (כל עוד מותר כמובן)
בנושא הזה יש לי מקום להרגיש שהגוף שלי אינו אלא בריאה אלוקית שנועדה לתכלית מסויימת. ואני מממשת אותה גם כשקשה לי.

כל זה כמובן בא יחד עם אסרטיביות ויכולת לומר עד כאן גם מבחינה רפואית וגם מבחינה הלכתית.
גפ רבנים וגם רופאים יכולים ורוצים ומנסים לעשות הרבה יותר ממה שיעלה לנו על הדעת כדי לכבד את הגבולות שלנו. רק צריך לא להפסיק להיות נאמנים לעצמנו ולא להתבייש לומר עד כאן. (או לבקש לדעת מה החלופות ומה המחיר של כל בחירה. אבל לא לקבל התורה מסיני כל בקשה להתעסקות עם המקום)
למשל יש רבנים שמלכתחילה מתנגדים לפתרון של בודקת טהרה בדיוק בגלל אי הנוחות של התהליך וכדי לשמר את היכולת של רב לפסוק ולהתיר שלא רק באמצעות בדיקת טהרה.
ספציפית לגבי הקושי אחרי לידהלהשתמח
יש ספר חדש של פניני הלכה בנושא טהרת המשפחה ויש שם פרק מסודר על יולדת וההיטהרות שלה, יש דברים שיולדת יכולה להקל בהם כדי לעזור לה להיטהר. אפשר למצוא בחינם באינטרנט או באפליקציה. יכול להיות שיעזור לך.
יש לך קישור?אנונימית בהו"ל
מקור החייםתיתי2
המקום שממנו באים חיים
שבו מתקיים חיבור של חיים
שנותן כוחות חיים, חשק לחיים, אנרגיה לחיים
הוא כמו החיים עצמם
מצד אחד יש בהם טבעיות וזרימה,
מצד שני, לא מעט סיבוכים ואתגרים...
ככל שדבר הוא גדול יותר, מהותי יותר, עוצמתי יותר,
יש בו יותר אופציה להסתבכות.
כך זה בהבאת חיים באמצעות פרנסה (לגבר) - כמה כוח וכמה סיבוך יש ב"כסף".
כך זה בהבאת חיים באמצעות הרחם
וכך זה בהבאת חיות לקשר ולמשפחה.
לא תמיד מרגישים את הזרימה והפשטות.

מפה יש עניין של בחירה,
האם לשקוע ברחמים העצמיים על הסבל שיש בדרך לטהרה
או לתת להם מקום מסויים, רגע בחיים, פריקה
ולבחור להסתכל על המהות והעוצמה - על הכוח שטמון בטהרה ובחיבור.
שאת בדרך לשם.
ובבוא העת גם לגלות את המתנות שבדרך,
כל זוג והמתנה שלו...
אם זה שמירה על התשוקה והחשק
או העצמת הקשר הנפשי
או תחושת המסוגלות לעמוד באתגרים
או ביסוס הבית על מסירות נפש לתורה
או אלף ואחד כיוונים שאתגר יכול להביא אליהם.

אל כל האנשים שמלווים אותנו בדרך, אפשר להתייחס כאנשי מקצוע, שזה עיסוקם והם אינם מעניינים אותנו כשלעצמם.
הם חיצוניים לזוגיות, חיצוניים למתרחש אצלנו בקשר באופן אמיתי.
הם רק עוזרים בהיבט טכני מסויים.
החיים האמיתיים, הצניעות, הטהרה, הפנימיות שלנו - הם סוד שלנו שלא נפגע מהצורך לקבל עזרה בתהליך.
כמו שהילד הוא שלנו גם אם המיילדת עזרה לו לצאת וגם החזיקה אותו ראשונה.


ובהיבט הטכני,
אני חושבת שההרגשות משתפרות עם השנים וההתנסויות, מתרגלים למעבר החד בין אפס קשר למקור החיים, לבין קשר מתמיד ויומיומי איתו.
וגם השאלות לרוב לומדים לענות עליהן לבד. והתארגנות סביב טבילה הופכת להיות יותר שגרתית והלו"ז פחות תלוי בה.
וגם מוצאים את השליחים הנכונים בדרך... את הרופאים שמרגישים איתם בנוח, את בית החולים המתאים ללדת, ואת הרב הפוסק שאת מרגישה איתו בנוח. זה חשוב להשקיע מאמץ למצוא כדי שהדרך תהיה טובה ונעימה.
לידה ראשונה היא טלטלה אדירה לחיים בכלל, ולטהרה בפרט! אחריה צריך זמן להסתגל, להתארגן על החיים. להכיר מחדש את המקום, את מה שקורה בו, את מי שקורה לי במפגש איתו.
זה מסע...
שיש בו הרבה למידה והתחדשות ומתנות
(וגם סבל ותסכול ואי הבנה, עוברים בתוך זה ויוצאים לאור).
אני קוראת אותך בכאב גדולשמעונה
ונהיה לי קווצ בבטן.

קודם כל חיבוק גדול על כל מה שאת עוברת...
יש לי כמה פתרונות טכניים ואכתוב אותם בהמשך, אבל רוצה להתייחס קודם למהות. (אם כי אני לא בטוחה שאצליח לכתוב טוב אבל אנסה)

הנרתיק של האשה הוא השער.שער לעולם פנימי גדול ,קדוש ואמיתי שממנו נובעים חיים או חלילה העדר חיים (למשל מחזור שהיה פוטניציאל לחיים שלא התממשו).הנרתיק הוא השער לחיבור עם הבעל ,חיבור גדול ומשמח ,בין שתי נפשות שמתבטא גם בחיבור גופני . כן הכל סובב סביבו.הוא מקור הכוח.

עכשיו אתייחס קצת לטענות שלך.. נשמע שאת מעט זמן אחרי לידה. אגיד בעדינות שאת נשמעת קצת לחוצה סביב כל ההתעסקות במקום..לא רק אחרי הלידה ,אלא גם ב7 נקיים וכו.. וזה לא מצב כל כך טוב. הליכה למקווה ,וארגונים למקווה צריכים להעשות בנחת ובלי לחץ נפשי..וזה לפעמים גלגל שמזין את עצמו, עושים בדיקה בלחץ , לפעמים לפני הזמן, פוצעים את עצמנו, ואז לא מצליחים להטהר וחוזר חלילה... המדריכת כלות שלי הייתה מישהי אולטרא דוסית ואני זוכרת שאמרה לי כל הזמן : בנחת, בלי לחץ. כל הטבילה וה7 נקיים צרעכים להיות בלי לחץ. לאלחץ של האם זה אדום, לא לחץ של לרוץ לרב, לא לבדוק 5 פעמים ביום... נחת זה שם המשחק

2 אני כבר שנים ,בהוראת מכון פועה ,בודקת רק ראשון ,שלישי ,שביעי, בלי מוך . זה לא איזה קולא מטורפת, (אפילו לא בבוקר ובערב ,3 בדיקות כל השבוע סהכ). זה נובע מכך שרבנים יודעים איך התגלגלה ההלכה ואיפה חשוב להחמיר ואיפה מותר להקל. לא להסס להתקשר ולהתייעץ אולי גם על הפן הנפשי והלחץ. (אפשר גם אנונימי).

3. כמה זמן את אחרי לידה? אני חודש מהלידה ואפילו חודש וחצי (6שבועות) אפילו לא מנסה להכניס בדיקה. הגוף עבר טלטלה ככ גדולה, תני לגוף לנוח ,להתנקות אל תחשבי על היטהרות. ככה זה גם אחרי לידה ,יומיים נקי ופתאום שוב מגיע דימום... לכן אני ממש מציעה לחכות זמן וגם בנףש לא לצפות ואז פתאום אפשר להיות מופתעים...

4. בהקשר ל3 ,אם אחרי חודשיים עדיין יש דימום ,זה דבר שצריך לבדוק כי זה כבר לא נורמלי... כדאי לדעת שיש דברים טבעיים ואחרים שגם מקצרים דימום. פעם אחרי הפלה מכון פועה המליצו לי על כדורים שנקראים mn שעשויים מצמחים שבאמת קיצרו לי את הדימום..אבל צריך לבדוק אם זה טוב גם לאחרי לידה ושוב לא לצפות לפני חודש ,חודש וחצי ...

5. עוד משהו שראיתי שעזר לי זה לנסות להתנתק מהעדים, זה לא שלי. זה כבר משהו חיצוני לי. לא לקחת רגשי את מה שהרב אומר על זה . ברגע שזה יצא ממני זה כמו ציפורן שגזרתי או חתיכת עור שנפלה. זה נותן יותר פרופורציה ונחת בכל העיסוק (וגם פחות מרגיש לא נעים ,כי זה לא "אני" אלא משהו טכני שהרב מסתכל כמו בשר וחלב (וככה גם הרב מסתכל על זה) .

6. שוב ,לכתחכילה אני גם לא רודפת אחרי הרבה עדים , כדי לא להכנס ללחץ. מראש בודקת מעט לפי ההלכה ומעדיפה לחכות עוד יום אם לא בטוחה ,ולבדוק רק למחרת.

חיבוק גדול גדול. זה גם קונפליקט שהיה לי בתחילת הנישואים. ברוך ה אחרי הרבה עבודה זה נרגע לי ,(ולא שהיה לי מעט בדיקות אלא שמראש נגשתי לכך בנחת ) אם יעלה לי עוד משהו אכתוב...

וגם ,ממליצה ממש על אסתר גופר .שמעתי פעם הרצאה שלה ועשה לי הרבה סדר ביחס למקום הזה ....
מוסיפה שלראות אם הדימום לא חריגשמעונה
כי אז צריך באמת לבדוק שאכן הכל בסדר ולא נשארו שאריות מהלידה....כמה זמן יש לך דימום גדול גדול אחרי הלידה?
מאמוש, כתבת שבעייניך זה הנורמה.חלונות
אז מבחינתי זה ביג ביג נואו! ממש לא תקין בעיני.
למה כ"כ הרבה פעמים יוצא לך לשאול רב?
למה לשלוח לו תחתונים? לא מספיק בטלפון? את לא מזהה כבר לבד מצבים שאינם צריכים שאלה?

תראי. אני פתחתי את ספר ההלכה, ומה שלא מעכב טבילה - אני לא עושה. מוך דחוק - שכחתי איך עושים. בדיקות - רק ראשון ושביעי. רב שרצה לשלוח אותי פעם לבודקת טהרה - אמרתי יפה תודה ושלום. וחחפשתי רב אחר, בעל כתפיים ונסיון גדול יותר - שהתיר לי גם בלי בודקת.

וואו שלא הייתי שומרת נידה אם הייתי מרגישה כמוך🤦
את הנובהרינג אני מכניסה בצעדי ריקוד. בזכותה אני מותרת כבר תקופה ארוכה. אבל זו פעולה אינטמית שלי בעצמי, לא רואה בעיה....

אם מתאים לך - או לחפש רב בעל כתפיים רחבות. שיודע להתיר דרך הטלפון (אני נשואה 13 שנה ושלחתי לרב עד אולי 4 פעמים).
או לבדוק למה יוצא לך כ"כ הרבה לשאול ולשלוח עדים/תחתונים.
כואב לקרוא אותךמיקי מאוסאחרונה
את כ"כ צודקת , אני ונראה לי כמעט כל אישה יכולה להזדהות איתך.
אבל אני חייבת לעודד שיכול להיות אחרת

יש דברים שבאמת טכנית א"א להימנע מהם- לידה , אמצעי מניעה, בדיקות שחייבים
אבל גם שם את יכולה לנסות להתחבר לעצמך, לקחת כמה שיותר שליטה על הגוף שלך ולחשוב איך אפשר לעשות את זה שיהיה לך הכי נעים וטוב.
למשל חווית הלידה יכולה להשתנות מקצה לקצה מבחינת היחס לאיברים האינטימיים אם את מעורבת יותר בלידה ויותר לידה שבה את מנהלת את העניינים בתנועתיות ובמודעות לתהליך לעומת מצב שבו את נתונה לחסדי הצוות ולא מספיק מודעת או לוקחת שליטה.
קל לדבר קשה ליישם אבל זה משנה את החוויה מאוד מאוד

באותו אופן כל בדיקות הרופא/התקנים/טבעות - את יכולה לבחור לא להתייחס לזה כאל אילוץ מלא. לבחור בזהירות את הרופא/ה שלך ולא לפחד להחליף עד שיהיה לך נעים. לבחור מתי מתאים לך בדיקה פנימית ומתי לא (חוץ ממקרי קיצון של סיכון אבל ב"ה רוב מוחלט של הבדיקות הם לא כאלה)
להתחבר לתחושה בגוף ו"להזמין" את הכניסה לנרתיק מתוך בחירה.

למשל - כשאת בדיקות 7 נקיים התחלתי לעשות כשאני מודעת לנרתיק, מרחיבה אותו, ומזמינה את העד פנימה - נהיה לי הרבה יותר קל גם נפשית וגם טכנית.

במישור ההלכתי- גם כאן תזכרי שהאחריות והשליטה הם שלך. "וספרה לה" !
את פונה לרב שיעזור לך כשאת לא יודעת אבל את לא "נתונה לחסדיו" ולא "תלויה בו". את אחראית על הכל, ואת בעלת הבית על הגוף שלך ועל שמירת ההלכה בזוגיות שלך.
אולי אני סתם אומרת דברים שב"ה לא קשורים אליך, אבל כדאי לך לוודא שגם בעומק התת מודע אין תפיסות כאלה שמחלישות - התודעה הזו חשובה ונותנת מרווח של נשימה ושל שליטה.

וגם פרקטית- לבחור רב שמתאים לתפיסת העולם שלכם ונעים לך להתייעץ איתו מעבר לראיית מראה, או אם יותר נח אפילו עדיף- יועצת הלכה או רבנית (כמובן בקיאים מספיק או שהולכים להתייעץ עם רב גדול ובקיא)
הרבה פעמים ראוי וממליצים למעט בבדיקות כדי להצליח לסיים 7 נקיים, או אפילו ללבוש צבעוני במקרים מסוימים. לפעמים שינוי קטן בהתנהלות שמנה את כל התמונה
אז כשיש קושי, ובטח אחרי לידה- צריך ונכון להתייעץ.

וכמובן שזה לא סותר את השאיפה ללמוד הלכה כמה שיותר, לנסות לזכור ולהבין את המראות שהתירו לך ואסרו לך - עם הזמן תוכלי לבד לדעת לומר שזה צבע שהתירו לך ואפילו לא צריך לשאול או שכן צריך לשאול עדיין כי את לא בטוחה אבל כבר יש לך תחושת בטחון מה קורה

בהצלחה!!
נגיד הייתן חייבות לעשות דיאטהכולנה

לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.

כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.


התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.


אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.  


אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?

תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?

דיאטנית מהקוםה?

זריקות לא רלבנטי בשבילי

איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה. 

אני דווקא כן (בעיקר בהנקה)ואז את תראי
והאמת שזה בכלל לא עוזר לי לא לקנות כי 5 דקות ואני במכולת ליד הבית עם שלל גלידות וכו 😁
עוד שאלה - כמה בגדי יום חול ושבת יש לילדים שלכן?שושנושי

או במילים אחרות - כמה מכנסיים וכמה חולצות לילד בן 3.5?

קניתי בתחילת עונה ומשום מה מרגיש לי שזה לא מספיק. 

תוהה אם אני מוגזמת שצריכה הרבה או שזה באמת קצת מידי.

אמר לי הבוקר, שהוא לא רוצה לא את זה ולא את זה וכלום לא רוצה ואין לו חולצות בכלל. נבהלתי לרגע.

 

 

 

זה תלוי בכמה דבריםהשם שלי

בקצב של הכניסות,

אם משתמשים במייבש,

עד כמה הילד מלכלך בגדים,

וגם עד כמה הילד רוצה לבחור בעצמו בגדים, או שלא אכפת לו.


לשבת יש לכל ילד בערך 3 סטים, שיספיק אם מתלכלך ואם יש יומיים רצופים.


ליום חול, אני לא יודעת.

מספיק 4-5 סטים, אם מכבסים בתדירות מספיקה ואין צורך להורה או לילד ביותר מידי גיוון.

אם לא, כדאי שיהיה יותר.


וכדאי גם כמה חולצות לראש חודש, או ימים שצריך חולצה לבנה אבל לא ממש חגיגי.

אם ככה צריכה יותר, תודה על המענה.שושנושי

היו 4 סטים - סט אחד חולצה עם כתם שלא יורד. שם מכנס שנקרע.

תכלס לא נשאר כלום. הרגע מזמינה מנקסט.

אם חליפות טריקו פשוטות מספקות אותךיעל מהדרום

לק"י


יש בקיווי 3 חליפות ב-100 או 3 פריטים בודדים ב-50.

אבל משומה החולצות יותר גדולות ורחבות עם שרוול כמעט 3/4, ביחס למכנסיים.

(או שחלק התכווצו במייבש. לא יודעת).

ילד בן 4אפרסקה

יש לו בערך 10 חולצות של יום חול (חצי מהן משנה שעברה שעדיין עולה עליו), ובערך 20 זוגות מכנסיים שמתוכם חצי קצרים שקניתי וחצי ארוכים אבל דקים שנשארו לו משנה שעברה. אבל זה רק בגלל שהוא עוד מפספס מדיי פעם אז אני חייבת שתהיה לי תחלופה, אחרת לא הייתי קונה לו כ"כ הרבה.

שבת יש לו 2 חולצות לבנות ו-2 זוגות מכנסיים

אצלינו לבן 3.5 יש כרגע 6 חליפות ליום חול+חולצה 1יעל מהדרום

לק"י


אבל אני שוקלת לקנות לו עוד חליפה או שתיים.


ולשבת זה הצטבר, כי חלק מהבגדים מתאימים לו עוד משנה שעברה- 3 זוגות מכנסיים, ועוד איזה 5-6 חולצות, אבל חלקן סתם טריקו לבנות חלקות. אז זה פחות חגיגי, אבל נוח לי שיש לו.

אני כן צריכה לחדש לו, כי חלק כבר נראים פחות טוב.

אז ככהממשיכה לחלום

אני גיליתי שאני לא אוהבת כמויות גדולת מידי כי אז הכביסה הופכת למדהו דאני לא מצליחה להשתלט עליו..

מצד שני אני לא יכולה לרדוף אחרי בגדים נקיים כל היום.

אז מנסה ליצור איזון

שמתי לב שאני צריכה בערך 5 חולצות, 4 מכנסיים שמתאימים ליותר מחולצה אחת.

לשבת 2 אפשרויות, 3 חולצות לבנות לילד בערך.


זה גם משתנה לפי האופי של הילד, למשל ילד שמלכלך מאוד או נוטה לקרוע את הבגדים מצריך כמות גדולה יותר

לשבת מלא חולצות כי קיבלנו אבל שני מכנסייםבוקר אור

וואלה הייתי שמחה אם היה עוד אבל לא קריטי לי, הוא בן ארבע

ליום חול האמת מלא,  אבל רק כי קיבלנו. בפועל מכוסים כל יומיים אז משתמשים מקסימום בארבעה, אולי חמישה סטים

אצלנו בן 6כבתחילה

יום חול-

10-12 חולצות

7-8 מכנסיים


שבת -

6-8 חולצות

3 מכנסיים קצרות

4 מכנסיים ארוכות 

הרבה.טארקו

איזור ה15 מכל סוג ליום חול

איזור 5 מכל סוג לשבת

ורק דברים שנעים להם ללבוש


בתקופות של גמילה מחזיקה גם יותר מזה.


התדירות כביסות פה לא גבוהה ככ ולא יכולה לחיות בלחץ שאין להם מה ללבוש מחר.

בערךשיפור

10 ליום חול

4-5 לשבת

כדי שאני לא אהיה לחוצה על כביסות

אבל נראה לי מי שמסודרת ומכבסת ומקפלת בקצב טוב אפשר הרבה פחות

בגיל הזהאורוש3אחרונה

בין 7 ל- 10 ליום חול.

אני מרגישה שבחורף צריך פחות כי הסל מתמלא ברגע אז מכבסים יותר.

אם אין מייבש אז יותר.

לשבת 4 כזה אבל נגיד אם יש מאח גדול או קבלתי אז לא מקפידה על 4 מושקעים. שניים יפים. 

שאלה למשפחה עם יותר מ4 ילדים -חופשה בבית מלוןעם ישראל חי🇮🇱

תגידו, איך אתם נוסעים לבית מלון בלי רכב מתאים?

ב"ה 6 ילדים ,יש לנו רכב אחד 7 מקומות ורכב 5 קטן.

ממש לא רואה את עצמי נוהגת לצפון ובעלי ברכב השני.

רעיונות ,??????? תודה !!!!!

כן...זה יקרה עוד 5-6 שנים בערך 😅עם ישראל חי🇮🇱
אני משתגעתתתאנונימית בהו"ל

ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי

אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים

הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.

היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע

מפה לשם הילד חוזר מסופררררר

מוכן לכיפה

הוא נראה בן 40!!

איפה התינוק שלי???

אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב

אני מבואסת ככ שלא הייתי שם

מה עושים עכשיו??

אל תדאגי זה גודל מהרררר חיבוקקקאוהבת את השבת
זה ממש שינוי... גם בגיל 3 זה מעבר יעל מהדרום
וואוו בטח היית בשוקקשירה_11
לפחות זה גודל להם מהר 
אוי ואבוי הוא באמת ממש תינוקDoughnut

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

שימי כיפה וזה יטשטש והוא בטוח עדיין חמודדדתגל ציון
וואי מה זה מבינה אותך!באתי מפעם

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

תודה לכן⁦❤️❤️אנונימית בהו"ל

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

אצלנו גם לא עושים חלאקהבארץ אהבתיאחרונה

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

טיולון מומלץ ללידה שניה עבור בת שנה וחצימזמור לתודה1

היי

לפני לידה, יש לי עגלה בוגבו דרגונפליי שהיא תהיה לתינוקת בע"ה.

אני מחפשת לגדולה (בת שנה וחצי ) טיולון קל, נוח, שיהיה מצב ישיבה ושכיבה מומלץ ולא יקר .

כל טיפ נוסף להכנה ללידה שניה יתקבל בברכה🙏🏼

יש לנו אינפנטי רויאל, ממש נחחידניסטית
מתקפל קטן ובקלות, ודי זול (סביב 500, ביד שניה ראיתי גם ב- 250 ופחות)
כנל בדיוק רציתי להמליץאמא לאוצר❤

המלצתי פה עליה כבר מלא פעמים

מעולה ביחס למחיר ובכלל

אני ראיתי בהרבה מקומות בפחות מ-500

ויש מבצעים וכו זה לגמרי מגיע גם ל-400 ... (ואם רלוונטי לכם אז מוכרים אותה בהרבה חנויות שיש בהצדעה כמו מוצצים ושילב ואז בכלל יוצא יותר שווה)


היא מחזיקה יפה מאוד יש לנו אותה שלוש שנים+ חרושה ללא הפסקה הרבה מהזמן גם עם שני ילדים עליה ומחזיקה יפה לגמרי! אני לא אגיד שהיא במצב חדש אבל היא לגמרי עדיין טובה.

אנחנו קנינו בפחות(אהבת עולם)

אחרי כמה המלצות. בינתיים מחזיקה טוב, אבל לא השתמשנו הרבה, אז לא יודעת להגיד.

אם רלוונטי, ממליצה להעביר לפני הלידה, שהגדולה לא תרגיש ש"לקחו" לה.

לא חשבתי על זה תודה רבה על הטיפמזמור לתודה1
גם לנו. מצויןכורסא ירוקה
הוא מתאים ונוח לשימוש במדרגות?21
כל טיולון די סיוט במדרגותאמא לאוצר❤
אבל הוא אחלה
הוא עם גלגלים קטנים(אהבת עולם)אחרונה
אבל הוא ממש קל, אז זה לא ממש משמעותי וממש נוח להחזיק אותו מקופל, אז אם הילד לא עליו, אנחנו היינו מרימים אותו מקופל.
תודה רבה נראית ממש אחלה אלך לראות ברשתותמזמור לתודה1
אני קניתירקאני

אינפנטי רויאל

עלה 400 שקל

ממש נוח

לי יש רוברסטו - מונה מוכרים במוצציםאני נשארת אני

אני קניתי יד נשיה בזול ממ שומצב חדש

ממש טיולון טוב

קל נח לקיפול ונוסע טוב ממש

אני אוהבת

משחקים לילדים קטנים. הלפ,שגרה ברוכה

אז ככה  

הגדולים גדלו

ויש קטנים שאני איתם בצהרים וכו' הגדולים מתעופפים לאנשהו או משחקים משחק של גדולים  

כמו מונופול, טיקט טו רייד או אליאס וכו'


נוצר מצב שלבן 5 ובן 2.5 פתאום אין לי מה שיעסיק.

והמחשקים שהיו כבר הרוסים (יצא שבשנים האחרונות קנילי כמה לגדולים) ובמגנטים הרבה הלך ונשאר רק קצת. וכו' וכו'. קולטת שחוץ מכמה פאזלים שנשארו אין לי תעסוקה לקטנים.


איזה משחקים תופסים לגיל הזה? אשמח לכיוונים שאדע. רוצה לקנות כמה..  בטח לקראת הקיץ.


חבילה חדשה של מגנטים?

מה לגבי משחקי קופסא כלשהם?

(יש אופניים ןבימבה אבל מחפשץ משהו שאפשר לשחק איתו בבית.

את מה שמשחקים בחוץ זה בעלי יוצא איתם. לי אין כח לזה) 

הילדים שלי אוהביםהשם שלי

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו


אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות


אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.


יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

מגנטים זה מעולהרקאני

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

 

משחקי קופסא- דאבל, פרצופים מצחיקיםשקדי מרק
לגו דופלוברונזה

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה


יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

אצלינו מגנטים ופליימוביל הכי הולך עכשיושיפור
היו גם תקופות של כלי מטבח, מכוניות ודופלו
אצלינו קניתי את הרכבת של איקאה וזה הולך פה חזקזיקוקים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח


זה מה שעולה לי כרגע🤔

דאבל פאזל ומשחק זיכרון גם יכול להתחיל להתאים לשניהמנגואית
רכבת עץ של איקאהחילזון 123

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

מגנטים משחק מעולהאמא לאוצר❤

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד


אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

גם בנות יכולות לבנות בלגו ודופלו🙈חילזון 123
בד"כ אין מקום לזה במטבחאפונה
🤣אפרסקה

אהבתי חחח

ברור אבל הן בדר"כ יותר נהנות ממשחקים אחריםאמא לאוצר❤אחרונה
כמו מטבח, בית בובות, עגלה ובובה ועוד...
אצלי עובדשומשומ

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

תודה אלופות על הכיוונים!,שגרה ברוכה
מגנטים-כמה חבילות!חיות,אנשים של פליימוביל, מכוניותתגל ציון

כלי מטבח


בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל

לא צריך הרבה מעבר

אצלי כל השאר סתם יושב בארון


אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל


אולי לוטי קרוטי וכדומה

לנשות ישראל היקרות שאוהבות לעשות בדיקות הריוןבאתי מפעם

והבדיקות נורא יקרות!

תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!

הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.

מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש. 

צריך לדעת שאם הן לא בתוקף הן כבר לא אמינות..טארקו
לשני הכיוונים
יש לזה תוקףמדברה כעדן.
לא הייתי בונה עליהן... 
התוקף שלהן עבר כברבאתי מפעם

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

^^^^^רק טוב!

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

לי היה פס(ממש פס, לא שקוף. אבל דק וחלש)טארקו
בבדיקה כזו שהייתה בסוף התוקף שלה

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

חח חמודה על ההמלצהאני נשארת אני
גיליתי בהריון השלישי אי שם לפני עשור כמעט

בהחלט שווה


אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין


יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

יש לך קישור? או שלא משנה איזה?ברונזה
יש באתר של יונה(אהבת עולם)
אשמח גם לקישור מנסיון של משהו אמיןלומדת כעת
זהו שקניתי מזמן... לא יודעת על קישורבאתי מפעםאחרונה
רק זוכרת שזה היה מעלי אקספרס 
שרירים תפוסיםשומשומונית

יש מה לעשות??

בהריון הראשון היו נתפסים לי השרירים (בכף הרגל ובשוק האחורי). גם בלידה. אבל זה היה ממש מהיר, מתחתי את הרגל לכמה שניות והשתחרר.

מאז לא סבלתי ב"ה.

והפעם, כל הזמן. הרבה בלילה. אבל כל פעם במקום אחר ברגל (לא ידעתי שיש ככ הרבה שרירים). וזה פשוט לא משתחרר. הבוקר התעוררתי מזה, ולקח יותר מרבע שעה עד שהשתחרר (התחיל מהכף רגל לשוק מאחורה ונתקע בצד). הכאב היה ככ חזק, עד רמת בכי🙈

אם למישהי יש תובנות, טיפים, רעיונות לויטמים שאולי חסרים וכו אשמח לשמוע. אולי תאירו את עיני. עברו הרבה שנים מההריון הראשון😉

אני גם סבלתי מזה. כואב ממש!ד' הוא האלוקים

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

 

רק מציינתכורסא ירוקה
שאגוז ברזיל אסור יותר מ2 ליום זה ממש מסוכן
זו ממש תופעה מוכרת בהריוןהשקט הזה

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

רק על השריר בתאומיםשירה_11
הייתי מניחה את הרגל על הרצפה ומיד זה היה משתחרר זה באמת כואב
כמו שכתבו לך, להוסיף מגנזיוםאיזמרגד1
ןמיידית כשזה קורה- לדרוך על הרגל, ושמעתי גם שלאכול עגבניה זה עוזר מיידית
אני גם מכירה שמגנזיום עוזרשיפור
מגנזיוםדיאן ד.

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

 

וואי סיוטרקאני

היה לי גם בהריון

זה קורה כשיש חוסר במגנזיוםמאוהבת בילדי
וואי זה באמתתתת כואברוני_רון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

תודה לכולן.מבינה שעניין של מגנזיום.שומשומונית

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

2 בנוות ביום הבנתי שמספקות מגנזיום מספיק לגוף..אוהבת את השבת
תודה. אוהבת בננה אבל היא עושה עצירותשומשומונית

ובהריון תמיד יש קושי עם יציאות, אז מעדיפה להימנע😭... וגם זה יותר מדי פירות בשביל סוכרת הריון😭😭

יותר מדי מסובך כל המותר ואסור שלי🤭🤭🤭

אויש.. אז יש תוסף.. לא נראלי שבעיה בהריון..אוהבת את השבת
הוא גם עוזר לעוד דברים. אז שווה לקחת..
הבנתי שאין בעיה לקחת תוסף סתם ככהיראת גאולה

בפרט שכנראה באמת יש לך חוסר.

כמובן לפי הכמות היומית המומלצת שכתובה על האריזה.

לרובבשורות משמחות

חוסר במגנזיום

הרבה בננות

אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום

קטניות עדיף מונבטות

בננותאפונה
אם הבנתי נכון את התיאורכל היופי

שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.

זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.

אני אגיד אחרת מכולן פהכל היופי

לפני שאת רצה לקנות מגנזיום, תתייעצי עם רופא ואולי כדאי לעשות בדיקת דם.

מה שמשפיע על שרירי הרגל יכול להשפיע גם על שרירי הרחם וצריך להיזהר עם זה.

יש לי תור בראשון בעז"השומשומוניתאחרונה

אתייעץ איתו שוב. פשוט בשבועיים האחרונים הז נהיה בלתמ נסבל. כמה פעמים בלילה, ולהרבה זמן...

תודה 

אולי יעניין אותך