היום אני הרבה יותר מאופק בזה, כשאני מתבונן בנזק התודעתי שהם הצליחו לגרום לנו על ידי כך.

@נפש חיה. צודקת, בהחלט חשוב להחזיר את המושגים למקורם, אבל זה חייב להיות רוחבי. לא לאפשר שימוש במילה אחת תנ"כית שנתפסת כיום בצורה רעה, כל עוד אתה לא יכול להחזיר שיח שלם ככה - ובעצם מאפשרים לך לדבר בזאת רק בשביל האינטרסים של אוייביך.

ברמת העיקרון אני גם גאה להיות חלק מ"שלטון הכיבוש", יש מצווה מדאורייתא לכבוש. ועדיין אינני מרוצה מהטרימינולוגיה של הכיבוש - כי אף אחד לא מתייחס לזה כאל "המצוה הקדושה" אלא כאל פשע...

למה להשתמש בשם מיוחד כדי להנציח משהו שאנחנו לא רוצים להנציח?

הרב אליעזר מלמד קורא לאיזור ה'קו הראשון של ההתיישבות' זה שם יותר מדוייק.

כל האיזורים הם ישובים שחשוב ליישב אותם ויש מקומות שמבחינה אסטרטרגית יותר חשוב להתיישב.

אבל לקרוא למקומות עצמם בשם אחר? נשמע לי שזה רק נותן נכוחות לערעור על השליטה.

ביקורת היא גם סוג של שיעבוד..

ההתייחסות נותנת לזה מקום. ולא ראוי שיהיה לזה מקום כלל.

אם כך זה היה מקבל משמעות ראויה, אכן.

אבל ההקשר הוא ביחס ל'כיבוש' של 67...

בכל הארץ יש ישובים. ישובים זו מילה משותפת לכל המקומות בארץ.

המילה עצמה היא מעולה.

ההקשר הנפוץ שלה הוא מפריד בין חבלי מולדת ללא הצדקה.

זה מה שנקרא שיח מפלג

שיח המפריד בין חלקי מולדת הוא שיח חיובי? - צעירים מעל עשרים

הוא הבדל כל כך משמעותי?

בדרום יש יישובים

במרכז יש יישובים

בצפון יש יישובים

וגם ביהודה ושומרון יש יישובים.

עצם ההפרדה נותנת לכך להיות משמעותי 

ומי שמאמין ש'דין נצרים כדין תל אביב' לא יראה צורך להפריד בין השתיים.

לא חושב שזה חטא חמור שכתוב מתנחלים אבל זה צורם. יו"ש היה נשמע יותר טוב.

וזה סבבה?

מצד אחד אתה מזלזל בשיח

מצד שני אתה משתמש בו כדי להגן על הערעור..

הערעור שלהם בדיחה ולא צריך לעניין אותנו.

ברגע שאנחנו תופסים ממנו משהו הוא הופך למשמעותי.

ובכלל - 

אם מוטי שטיימנץ היה מופיע בתל אביב היה כתוב "מוטי שטיימינץ הופיע בפני תל אביבים"?

לא. היה כתוב "מוטי שטיימנץ הופיע בתל אביב". ככה יותר הגיוני ומתבקש לכתוב "מוטי שטיימנץ הופיע בשומרון". 

שיח זה דבר חשוב, אני אומר את זה בפה מלא

אני אף פעם לא משתמש בביטוי המכובס והמעוות "מתישבים"

ההפך, בעיני דווקא השימוש בביטוי "מתיישבים" מראה שההתנחלויות הם דבר שצריך להתבייש בו ולכן זה הרבה יותר שמאלני בעיני

אפשר אולי לא להתלהב מזה שמוטי שטיינמץ עבר את הקו הירוק, וזה כי אין הרבה משמעות מבחינתי לא למוטי שטיינמץ ולא לקו הירוק.  ולכן אני לא הייתי מעלה כתבה כזאת. אבל הניסוח התנחלות הוא לגיטימי לחלוטין

אגב בעיני הביטוי מתיישבים דומה הרבה יותר למונח sqautters, שהמשמעות המשפטית שלו הוא "פולשים"

גם אני חשבתי פעם ככה.. - צעירים מעל עשרים

לא חכם להאבק על זכות השימוש במילה העקרונית, בצורה שמזיקה להצלחה בפועל.

המיתוג הזה לאורך השנים רק מזיק לנו.

סיוג: אלא אם כן אתה כהניסט, הרב כהנא זצ"ל הי"ד אכן ראה בהצהרה דבר חשוב יותר מההצלחה הפרקטית.

סיוג לסיוג: באופן שגם ההצהרה לא נתפסת כמו מה שאתה רוצה להצהיר, אלא במשמעות אחרת (כעובדא בבא בן בוטא, אבטיח- נרות, שער - בב"ט.. וכו') אני מניח שגם הרב כהנא לא היה רואה בזה ערך.

בשיח החיצוני - גם אם תשתמש בשם קוד כמו "צדיקים", ישנאו אותך.

ואני לא נאבק על זכות השימוש, אני רק אומר שהשימוש במילה לא הופך אותך לשמאלני

ככל שאתה צורב יותר ויותר את השימוש במילה הזו, שכעת - נרצה או שלא - נתפסת ככינוי גנאי ומתארת מושחתים, אתה מעמיק את הנזק.

מה ההבדל בין מרכז הארץ ליו"ש?

סתם, אני מבין את הבעיה, גם לי צרם, בסיידר, ידוע שערוץ שבע כבר לא מה שהוא היה פעם

זה חשיבות לקו הירוק שהוא בסיס לתפיסה הרואה ביהודה ושומרון 'שטחים כבושים'.

הכי יפה שמתייחסים בצורה טבעית באופן שווה בין ישוב שמעבר לקו הירוק לישוב שלפני הקו הירוק.

אני מאמין שהרב לוינגר היה צריך להדגיש את השוני שבין ישוב יהודי בחברון לבין ישוב יהודי במקום אחר. כיום נראה לי שצריך יותר לשדר את הנורמליזציה של יו"ש.  

אבל אם בחורים להשתמש, בעיני השימוש במילה "התנחלות" הוא לא בעייתי.

ואם הוספתי טיעון בתגובה הנ"ל לא הבנתי אותו..

מתנחלים, משמעות [שנשמעת לאוזן שלי לפחות] - מתנחלים בשטח לא להם, כובשים וכו'..

ההתנתקות.. איזו מילה עדינה ויפת נפש.. חלילה, לא גירשו מגוש קטיף את האחים שלנו, רק התנתקנו בצורה עדינה.. אסור להמשיך להשתמש במילה הזו, ולא משנה מה אנחנו מתכוונים.. מילים זה תודעה.

כנ''ל, ''מבצע'', שמתם לב? הערבים לא באמת נלחמים איתנו.. לא היו מלחמות בשנים האחרונות, היו רק ''מבצעים''.. 

איזה יופי.. מבצע פה, מבצע שם.. 

לא, זה מלחמה..

ויש עוד הרבה מילים מעוותות תודעה כגון אלו.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי