אבל אני כבר בחודש תשיעי ורציתי קצת להיזכר ולהעלות את כל הטוב הזה שקיבלתי שהוא כל כך לא מובן מאליו. לעצור רגע ולהיזכר כמה חיכיתי לבטן העגולה הזאת ולנס הקטן שבפנים.תודה לה' על זה שיש לי עובר בריא ושלם בבטן, שעוד מעט, עוד כמה שבועות או ימים יהיה בחוץ, אבל עוד לפני זה הוא כאן, חי וקיים ובועט
ואני אמא!פעם, לפני שהייתי בהריון הבטחתי לעצמי שכשיבוא ההריון אני אזכור תמיד כמה חיכיתי לו ולא אתלונן בכלל, רק לבעלי ולאמא שלי
. לא ידעתי שההריון מגיע עם המון קשיים, אז בעלי זכה לשמוע המון תלונות וקיטורים... אבל עכשיו אני רוצה להודות גם על זה, על הריון קל יחסית, עם כל התופעות שהגיעו (בדיוק לפי הספר, קראתי כל שבוע על התפתחות העובר ומה עובר על האמא לפי שבועות ההריון וכל התופעות שהרגשתי תמיד בדיוק כתובות שם...) לא סבלתי יותר מדי, יש לי בעל נפלא שתמך בי כל הזמן, הדבר הזה שבועט בי ומציק לי הוא העובר הקטנטן והאהוב שלי! תודה על תנועות ושיהוקים ובעיטות ורגל קטנטנה שנדחפת לי קבוע בצד של הבטן ויוצרת שם שפיץ
תודה על העייפות הזאת ועל זה שיש לי אפשרות לנוח, להיות קשובה לעצמי ולספק לגוף שלי את הצרכים המוגברים שלו. תודה שכל הבדיקות והמעקבים יצאו תקינים והכל ברוך ה' בסדר. תודה על מצב כלכלי טוב שמאפשר לי לקנות דברים בלי ייסורי מצפון.תודה על בטן מהממת (עם קצת סימני מתיחה), הורמונים שמרככים אותי ומכינים אותי לאמהות (לא שלא הייתי בכיינית לפני זה
), ושכחתי מה עוד רציתי לכתוב (תודה גם על זה?!)ותודה לנשות הפורום המקסימות פה ❤️ לאלו שתמכו בי והתפללו עלי כשעוד חיכיתי וציפיתי לפלא הזה, ואלו ששמחו בשמחתי כשנפקדתי. תודה על כל המידע והמענה שקיבלתי כאן...

)