לא אמרתי שכל מי שהוריו גרושים יתגרש גם אמרתי שיש יותר סיכויים שזה יקרה אם הוא לא ילמד איך להקים משפחה בריאה.
משל: אני נותן לך ולחבר שלך מבחן באנגלית עם תשובות ומהמבחן הזה אתה צריך ללמוד ועוד שבוע תקבל את אותו מבחן בדיוק ותצטרך לענות עליו. במבחן שאתה תקבל ללמוד ממנו רוב התשובות יהיו שגויות ובמבחן של חברך כל התשובות נכונות. מי יוציא ציון יותר טוב במבחן בעוד שבוע? זה שלמד מהמבחן שקיבל 100% או זה שלמד מהמבחן שקיבל 30?

הבית מחנך בכך שהוא מקנה לאדם תפיסת עולם. בתור ילד אתה לא יודע מה נכון ומה לא ואתה לומד את זה מההורים. גם אם ההורים טעו בדרך שלהם הילד לא מכיר מציאות חיים אחרת. הוא לא יודע איך משפחה בריאה מתנהלת ומה בדיוק היה פגום בהתנהלות של ההורים שלו ומה היה נכון. שיעור הזוגיות הכי טוב שיכול להיות הוא לחיות עם משפחה בריאה (זה המעלה הענקית של שימוש תלמידי חכמים). מי שלא היה לו את זה יצטרך ללמוד את זה ממקורות חיצוניים או שהוא יחזור על אותם טעויות כי הוא לא ידע שזה טעות וכי הוא לא מכיר משהו אחר.

לאדם יש זכות בחירה. אבל כדי לבחור בטוב צריך לדעת מה טוב וילד שגדל במקום של זוגיות חולה מעולם לא ראה מה הטוב שצריך לבחור בו

אין אנשים שגדלו בבית שהיתה בו נגיד זוגיות לא תקינה,

וכל השנים הם ידעו שזה לא תקין?

מה שאתה מתאר זו מציאות מאוד מסוימת. אני לא חושב שהיא נכונה תמיד

במיוחד את המשפט השני. אתה יכול לנסח את זה שוב?

היתה בו זוגיות לא תקינה,

לא יודע מהי זוגיות תקינה ויצטרך ללמוד זאת ממקורות אחרים.

אני רק הערתי שזו מציאות מאוד מאוד ספציפית,

כנראה רק במצב כזה שמי שנולד לאותה משפחה לא הוציא את הראש שלו מחוץ לבית וכל מה שהוא מכיר זה את הבית שלו.

יש הרבה מאוד שגדלו במציאות כזאת, וגם בלי ללמוד הם בהחלט יודעים מהי זוגיות תקינה. (ולפעמים דווקא בזכות זה שגדלו בזוגיות לא תקינה- הם ידעו טוב יותר מכל אדם אחר)

נ.ב. עכשיו אני רואה שadvfb הרחיב על זה 

באמת? ראיתה כל כך הרבה בבתים של אחרים וראיתה את ההתנהלות שם? וגם בתור אורח אם מאוד מעדנים את התגובות שלהם בפניך ושומרים דברים בבטן.
advfb הביא דוגמא ממציאות של חוסר ולא ממציאות של טעות. הרבה יותר קל לבנות ממקום של חוסר מאשר ממקום של טעויות שמצריך גם להרוס את הישן ולא רק לבנות חדש.
אביא דוגמא מספר שקראתי (זוגות זוגות) מסופר שם ע בחורה קרייריסטית שבאה ליועץ עם בעלה שניה לפני גרושים. האחיות, אמא וסבתא שלה היו קרייריסטיות גרושות כולם. היא מאוד אהבה את הרעיון של להיות קרייריסטית ולא את הרעיון של גרושה היא לא חשבה שיש קשר בין השניים ולא הבינה למה גם לה יש זוגיות גרועה. רק המטפל הזוגי הסביר לה שזה קשור לזה שהיא קרייריסטית ולדעות פמיניסטיות שהיא גדלה עליהם וחשבה שהם האמת. (הוא לא אמר לה לא להיות קרייריסטית רק לימד אותה איך לנהל זוגיות בריאה מהמקום הזה)

גם אם אתה לא מסכים עם ההסבר שלי (שאגב הבאתי ממחקרים שקראתי ומספרים שלמדתי) אתה לא יכול להתכחש לעובדה שרוב הגרושים הגיעו ממשפחות שהיו בהם גירושים

לא הבנתי את החילוק שלך בין מציאות של חוסר מול מציאות של טעות. מה אתה מגדיר כחוסר ומה כטעות?

ולמה ההשפעה שלהם שונה?

ודבר שני - אני אמנם לא חקרתי את הנושא, ואני כותב מהיגיון אישי.

לדעתי אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית.

זה בדיוק הקטע שכל הכרה של דבר בנויה מהכרת הדבר ומהכרת הפכו, מההיפך אתה גם יכול להכיר את הדבר - זה משלים את ההכרה הישירה.

אגב, אתה חקרת את הנושא?

לגבי החלק הראשון- מה יותר קל לך? להתחיל הרגל חדש או לסתור הרגל הופכי ולהתחיל הרגל חדש. מה יותר קל? להסביר לאדם על דבר שהוא אף פעם לא חשב עליו, או להסביר לאדם שכל חייו חשב הפוך? יותר קל לבנות בית בשטח פתוח מאשר בחורבה.
לגבי הדבר השני אני למדתי את הנושא אבל לא חקרתי.
"אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית"- השאלה אם הוא יודע איך להגיע למציאות המיטבית הזאת. תגיד לי הזוג הנשוי שהתגרש אחרי שנתיים... תגיד לי הוא מטומטם? הוא רואה שהמציאות שהוא נמצא בה לא מייטבית אז למה הוא לא לומד מהטעויות שלו והופך את הזוגיות שלו למייטבית? שפשוט יראה מה הוא עושה לא נכון ויעשה הפוך... על פי ההסבר שלך לא היו גירושים בעולם כי כל אחד היה מכיר ברע ומתנהג להפך. ואם ההורה לא יודע לעשות את התהליך הזה של "הזוגיות פגומה אז בו נעשה הכל הפוך וזה יעבוד" אז כל שכן שהילד לא יוכל לעשות את זה/יעשה את זה וזה לא יעבוד לו
ילד שגדל במשפחה עם יחסים לא בריאים לא ידע מה בדיוק הפך אותם ללא בריאים. הוא לא ידע לשים את האצבע על הנקודות ששברו את הקשר הזה לרסיסים
חוץ מחוסר הכרה מה ההורים עשו טוב וצריך לשמר ומה עשו רע וצריך לשנות- לעשות הפוך זה לא דבר שתקף תמיד- "אם אני אחמיא לאשתי אז היא תרים את האף ותתגאה"- זה דברים שאנשים חכמים אומרים מ"היגיון אישי". ההיגיון האישי לא תמיד נכון וההפך של התנהגות רעה היא לא תמיד טובה. זה לא שיש 2 תשובות ואם אבא בחר בתשובה א וטעה אני אבחר בתשובה ב ואהיה צודק- החיים הזוגיים הרבה יותר מורכבים מזה.

אני ממש מאמין בבחירה חופשית ושאדם יכול לבנות זוגיות בריאה ולא משנה מאיזה בית הוא הגיע

"דיברתי על אדם שגדל במציאות לא מיטבית = למשל זוגיות לא תקינה במשפחה המקורית שלו. זה ממש לא אומר שהוא לא יוכל להקים משפחה לתפארת, גם בלי ללמוד." אני דיברתי על מצבי קיצון אך גם על מקרים רגילים ונורמליים- אני חושב שכל אדם שרוצה שהזוגיות שלו תהיה יותר טובה משל ההורים שלו צריך ללמוד איך עושים זוגיות טובה. כי בלי לימוד או לפחות התבוננות אדם יעשה על אוטומט מה שהוא ראה בבית
אז לא, לא הקצנתי. לדעתי רוב בני האדם צריכים ללמוד איך מנהלים זוגיות בריאה. אם הוא יצליח בלי זה? יכול להיות אבל יהיה בזה הרבה יותר כישלונות וניסיון וטעיה וגם הזוגיות עצמה תצא פחות טובה בלי לימוד.

שבת שלום!

זה בעיקר הרבה לימוד על יחסיים בינאישיים בכללי.

ולימוד על קשרים אינטימיים (שיכולים להיות גם אם חברים)

זה מכסה כבר המון.

מדברים בעיקר על יחסים בינאיישים.

בעצם, כל הספרי זוגיות עוסקים הרבה מאוד בדברים המשותפים למערכת יחסים גוגית וגם לשאר מערכות יחסים.

הידיעה בהבדלים בין איש לאישה כוללת גם את הידיעה במשותף. רק מוסיף, לא סותר את מה שאמרת.

יותר משנה מה אפשר לעשות עם זה...

התשובה היא - המון!

האם זה פשוט? ממש לא.

והלימוד מהעדר הוא גם לגבי טעויות.

מי שיודע שהוא גדל על טעות זה סוג של העדר והוא יכול להרגיש את הצורך שלא מומש אצלו וממילא להתחבר אליו נפשית.

דווקא בגלל שההורים לא היו משהו בתחומים מסויימים אפשר ללמוד מזה המון, לעבור תהליך משמעותי לאור זה, ולהיות הורים ובני זוג מצויינים. מודל רע הוא דורש התייחסות מורכבת אבל כאשר מתייחסים אליו בצורה נכונה הוא יכול להעצים. בדברים מסויימים - לא פחות ממי שהיו לו 'הורים טובים'.

בספר על דפנה מאיר ('מה יקרה אם אמות מחר') כתוב שהיא אמרה על עצמה שדווקא בגלל שהיא גדלה ללא הורים היא ידעה יותר טוב את הצורך של ילד בהורים ובגלל זה היא היתה אמא מעולה לילדים שלה

בסופו של דבר, תלוי באופי של המדוברים ובבחירתם.

יש כאלה שאדרבה, מפיקים לקחים ונזהרים יותר לשמור על בתים יציבים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי