לא אמרתי שכל מי שהוריו גרושים יתגרש גם אמרתי שיש יותר סיכויים שזה יקרה אם הוא לא ילמד איך להקים משפחה בריאה.
משל: אני נותן לך ולחבר שלך מבחן באנגלית עם תשובות ומהמבחן הזה אתה צריך ללמוד ועוד שבוע תקבל את אותו מבחן בדיוק ותצטרך לענות עליו. במבחן שאתה תקבל ללמוד ממנו רוב התשובות יהיו שגויות ובמבחן של חברך כל התשובות נכונות. מי יוציא ציון יותר טוב במבחן בעוד שבוע? זה שלמד מהמבחן שקיבל 100% או זה שלמד מהמבחן שקיבל 30?

הבית מחנך בכך שהוא מקנה לאדם תפיסת עולם. בתור ילד אתה לא יודע מה נכון ומה לא ואתה לומד את זה מההורים. גם אם ההורים טעו בדרך שלהם הילד לא מכיר מציאות חיים אחרת. הוא לא יודע איך משפחה בריאה מתנהלת ומה בדיוק היה פגום בהתנהלות של ההורים שלו ומה היה נכון. שיעור הזוגיות הכי טוב שיכול להיות הוא לחיות עם משפחה בריאה (זה המעלה הענקית של שימוש תלמידי חכמים). מי שלא היה לו את זה יצטרך ללמוד את זה ממקורות חיצוניים או שהוא יחזור על אותם טעויות כי הוא לא ידע שזה טעות וכי הוא לא מכיר משהו אחר.

לאדם יש זכות בחירה. אבל כדי לבחור בטוב צריך לדעת מה טוב וילד שגדל במקום של זוגיות חולה מעולם לא ראה מה הטוב שצריך לבחור בו

אין אנשים שגדלו בבית שהיתה בו נגיד זוגיות לא תקינה,

וכל השנים הם ידעו שזה לא תקין?

מה שאתה מתאר זו מציאות מאוד מסוימת. אני לא חושב שהיא נכונה תמיד

במיוחד את המשפט השני. אתה יכול לנסח את זה שוב?

היתה בו זוגיות לא תקינה,

לא יודע מהי זוגיות תקינה ויצטרך ללמוד זאת ממקורות אחרים.

אני רק הערתי שזו מציאות מאוד מאוד ספציפית,

כנראה רק במצב כזה שמי שנולד לאותה משפחה לא הוציא את הראש שלו מחוץ לבית וכל מה שהוא מכיר זה את הבית שלו.

יש הרבה מאוד שגדלו במציאות כזאת, וגם בלי ללמוד הם בהחלט יודעים מהי זוגיות תקינה. (ולפעמים דווקא בזכות זה שגדלו בזוגיות לא תקינה- הם ידעו טוב יותר מכל אדם אחר)

נ.ב. עכשיו אני רואה שadvfb הרחיב על זה 

באמת? ראיתה כל כך הרבה בבתים של אחרים וראיתה את ההתנהלות שם? וגם בתור אורח אם מאוד מעדנים את התגובות שלהם בפניך ושומרים דברים בבטן.
advfb הביא דוגמא ממציאות של חוסר ולא ממציאות של טעות. הרבה יותר קל לבנות ממקום של חוסר מאשר ממקום של טעויות שמצריך גם להרוס את הישן ולא רק לבנות חדש.
אביא דוגמא מספר שקראתי (זוגות זוגות) מסופר שם ע בחורה קרייריסטית שבאה ליועץ עם בעלה שניה לפני גרושים. האחיות, אמא וסבתא שלה היו קרייריסטיות גרושות כולם. היא מאוד אהבה את הרעיון של להיות קרייריסטית ולא את הרעיון של גרושה היא לא חשבה שיש קשר בין השניים ולא הבינה למה גם לה יש זוגיות גרועה. רק המטפל הזוגי הסביר לה שזה קשור לזה שהיא קרייריסטית ולדעות פמיניסטיות שהיא גדלה עליהם וחשבה שהם האמת. (הוא לא אמר לה לא להיות קרייריסטית רק לימד אותה איך לנהל זוגיות בריאה מהמקום הזה)

גם אם אתה לא מסכים עם ההסבר שלי (שאגב הבאתי ממחקרים שקראתי ומספרים שלמדתי) אתה לא יכול להתכחש לעובדה שרוב הגרושים הגיעו ממשפחות שהיו בהם גירושים

לא הבנתי את החילוק שלך בין מציאות של חוסר מול מציאות של טעות. מה אתה מגדיר כחוסר ומה כטעות?

ולמה ההשפעה שלהם שונה?

ודבר שני - אני אמנם לא חקרתי את הנושא, ואני כותב מהיגיון אישי.

לדעתי אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית.

זה בדיוק הקטע שכל הכרה של דבר בנויה מהכרת הדבר ומהכרת הפכו, מההיפך אתה גם יכול להכיר את הדבר - זה משלים את ההכרה הישירה.

אגב, אתה חקרת את הנושא?

לגבי החלק הראשון- מה יותר קל לך? להתחיל הרגל חדש או לסתור הרגל הופכי ולהתחיל הרגל חדש. מה יותר קל? להסביר לאדם על דבר שהוא אף פעם לא חשב עליו, או להסביר לאדם שכל חייו חשב הפוך? יותר קל לבנות בית בשטח פתוח מאשר בחורבה.
לגבי הדבר השני אני למדתי את הנושא אבל לא חקרתי.
"אדם לא חייב לגדול במציאות מיטבית כדי לדעת מהי מציאות מיטבית"- השאלה אם הוא יודע איך להגיע למציאות המיטבית הזאת. תגיד לי הזוג הנשוי שהתגרש אחרי שנתיים... תגיד לי הוא מטומטם? הוא רואה שהמציאות שהוא נמצא בה לא מייטבית אז למה הוא לא לומד מהטעויות שלו והופך את הזוגיות שלו למייטבית? שפשוט יראה מה הוא עושה לא נכון ויעשה הפוך... על פי ההסבר שלך לא היו גירושים בעולם כי כל אחד היה מכיר ברע ומתנהג להפך. ואם ההורה לא יודע לעשות את התהליך הזה של "הזוגיות פגומה אז בו נעשה הכל הפוך וזה יעבוד" אז כל שכן שהילד לא יוכל לעשות את זה/יעשה את זה וזה לא יעבוד לו
ילד שגדל במשפחה עם יחסים לא בריאים לא ידע מה בדיוק הפך אותם ללא בריאים. הוא לא ידע לשים את האצבע על הנקודות ששברו את הקשר הזה לרסיסים
חוץ מחוסר הכרה מה ההורים עשו טוב וצריך לשמר ומה עשו רע וצריך לשנות- לעשות הפוך זה לא דבר שתקף תמיד- "אם אני אחמיא לאשתי אז היא תרים את האף ותתגאה"- זה דברים שאנשים חכמים אומרים מ"היגיון אישי". ההיגיון האישי לא תמיד נכון וההפך של התנהגות רעה היא לא תמיד טובה. זה לא שיש 2 תשובות ואם אבא בחר בתשובה א וטעה אני אבחר בתשובה ב ואהיה צודק- החיים הזוגיים הרבה יותר מורכבים מזה.

אני ממש מאמין בבחירה חופשית ושאדם יכול לבנות זוגיות בריאה ולא משנה מאיזה בית הוא הגיע

"דיברתי על אדם שגדל במציאות לא מיטבית = למשל זוגיות לא תקינה במשפחה המקורית שלו. זה ממש לא אומר שהוא לא יוכל להקים משפחה לתפארת, גם בלי ללמוד." אני דיברתי על מצבי קיצון אך גם על מקרים רגילים ונורמליים- אני חושב שכל אדם שרוצה שהזוגיות שלו תהיה יותר טובה משל ההורים שלו צריך ללמוד איך עושים זוגיות טובה. כי בלי לימוד או לפחות התבוננות אדם יעשה על אוטומט מה שהוא ראה בבית
אז לא, לא הקצנתי. לדעתי רוב בני האדם צריכים ללמוד איך מנהלים זוגיות בריאה. אם הוא יצליח בלי זה? יכול להיות אבל יהיה בזה הרבה יותר כישלונות וניסיון וטעיה וגם הזוגיות עצמה תצא פחות טובה בלי לימוד.

שבת שלום!

זה בעיקר הרבה לימוד על יחסיים בינאישיים בכללי.

ולימוד על קשרים אינטימיים (שיכולים להיות גם אם חברים)

זה מכסה כבר המון.

מדברים בעיקר על יחסים בינאיישים.

בעצם, כל הספרי זוגיות עוסקים הרבה מאוד בדברים המשותפים למערכת יחסים גוגית וגם לשאר מערכות יחסים.

הידיעה בהבדלים בין איש לאישה כוללת גם את הידיעה במשותף. רק מוסיף, לא סותר את מה שאמרת.

יותר משנה מה אפשר לעשות עם זה...

התשובה היא - המון!

האם זה פשוט? ממש לא.

והלימוד מהעדר הוא גם לגבי טעויות.

מי שיודע שהוא גדל על טעות זה סוג של העדר והוא יכול להרגיש את הצורך שלא מומש אצלו וממילא להתחבר אליו נפשית.

דווקא בגלל שההורים לא היו משהו בתחומים מסויימים אפשר ללמוד מזה המון, לעבור תהליך משמעותי לאור זה, ולהיות הורים ובני זוג מצויינים. מודל רע הוא דורש התייחסות מורכבת אבל כאשר מתייחסים אליו בצורה נכונה הוא יכול להעצים. בדברים מסויימים - לא פחות ממי שהיו לו 'הורים טובים'.

בספר על דפנה מאיר ('מה יקרה אם אמות מחר') כתוב שהיא אמרה על עצמה שדווקא בגלל שהיא גדלה ללא הורים היא ידעה יותר טוב את הצורך של ילד בהורים ובגלל זה היא היתה אמא מעולה לילדים שלה

בסופו של דבר, תלוי באופי של המדוברים ובבחירתם.

יש כאלה שאדרבה, מפיקים לקחים ונזהרים יותר לשמור על בתים יציבים.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!