נו מה אתם אומרים נתחיל לאמץ את הביטוי כאן בפורום ובכללי? 
מקווה שזה באמת יצחיק אתכם ולא בינטטי אתכם ![]()
נו מה אתם אומרים נתחיל לאמץ את הביטוי כאן בפורום ובכללי? 
מקווה שזה באמת יצחיק אתכם ולא בינטטי אתכם ![]()
מה נסגררר ווואי זה היה גאוני
אל תקרי שקרן אלא בנטןמושיקו_משהכל העסק הזה דיי מביש..
וזה עוד יותר חמור שחרדים הם אלו שהתחילו עם זה.. ללעוג ככה על יהודי קבל עם ועדה ע"י אנשים שאמורים לייצג את היהדות
אני חושב שיש פה מימד מסוים של חילול השם.
זה מעט מזכיר את ההקנטות של אביה מלך יהודה על ירבעם בן נבט ועם ישראל, על כך שהם עובדי עבודה זרה.
והוא בא "בשם ה' צבאות". בתכלס הוא צודק. והוא גם באמת ניצח בע"ה.
אבל בד בבד הוא גם נענש על כך שהלבין את פניהם באצטלה של קדושה
צריך להיזהר בעיניינים האלה
מהרצי"ה (ומהשכל הישר) למדנו שמה שעשה כאן הנוכל העונה לשם בנט הוא החילול ה' הגדול ביותר שיש.
ללעוג למחלל ה' זהו קידוש ה' ומצווה רבה, לא חילול ה'.
ותכלס בנט עשה ועושה המון נזק לעם ישראל.. אבל לא יודע
כל הקטעים האלה לא מתאימים.. מרגיש לי מלוכלך מדיי
מילא אם זה תוך כדי ויכוח איתו או בזמן שהוא גם כן מתחיל ללכלך אז נראה לי סבבה
אבל לעשות את זה מאחורי הגב שלו כביכול ולהתפרץ בצחוק ביודעין שכל עם ישראל רואה את זה..
אני חושב שזה לא תקין
כדאי ללמוד את השיחה שלו
הרב זצל הסביר שהפסוק נאמר רק על אלו שאיבדו גם את הסגולה הפנימית. ושבדורנו אפילו המינים והכופרים לא בכלל זה.
ואילו הרציה הסביר שאין הכוונה בפסוק לשנאה ממש, אלא לחוסר אהדה או תרעומת מסויימת. ולכן יש מצווה לעזור דווקא לשונא, כדי שלא ייווצר מעגל שנאה אמיתית חלילה
אני בהחלט לא שונא את בנט, זה היה כדי להביע רעיון.
הנקודה מבחינתי היא שכל הנושא של המחשבה עליהם וכו' לא משפיע על הנק' של הצורך בהגחכת דרכיהם. וד"ל.
נניח שהיה מקרה שבו אדם קבל עם ועדה הבטיח לעשרות אלפים לבצע דבר X, והוא שלוחם (כמותם). אך ברגע האמת הוא ביצע הפרה ובמילים אחרות בעצם מכר את כל העקרונות שהאם אמרו לו להלחם עבורו רק תמורת שררה וכבוד. עבור חלק מסויים מתוך אותו קהל רב(יש כאלה שהוא עדיין מייצג אבל זה לא הכל).
ולא רק שהוא "קצת" שיקר הוא עשה מעשה בנט, שמכר הכל תמורת שררה.
האם עדיף שנתשוק ולא נזכור לו פשע עוולה זה על מעשה בנט זה!? תצילנה שתי אוזניים וארכבתינו דא לדא נקשן .
מאדם ואישיות זו. זה לא שהוא "סתם" עשה משהו לא בסדר. הוא הולך ומכשיר את מבקשי רעתינו ברוחניות ובגשמיות ונותן להם כמות נכבדת מתאוותיהם בידיהם. ולחשושתי עוד עלול להתקלקל שמרבית תאוותיהם יגיעו לידיהם. הכל בגלל שיקול דעת של "רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
אם על מעשה עוולה זה לא נצעק, על מה נצעק? על מעשי פילגש בגבעה?
ואיזה חילול ה' יש פה? לא מזמן דיברתי עם חילונייה מבוגרת ששאלה אותי כיצד אתה מסביר עניין זה...
אולי דווקא מה שהוא עשה בעבר עושה בהווה וגורם שיקרה ח"ו בעתיד זה זה הוא חילול ה' ותפקידנו להקיע זאת בכל אופן?!
קודם כל יושרה. אחרי זה נדבר על השאר.
אבל בוא נדבר תכלס
במה זה מועיל הקטע הזה שהם עשו..
אתה מרוויח משכורת נאה מאוד אתה שליח ציבור אתה אמור לקדם דברים אתה בא עולה לדוכן לתת איזה נאום ובמקום זה אתה מעביר דחקה (מצחיקה מאוד אמנם) אבל זה לא המקום..
ואני יודע שאני סתם נשמע פלצן יפה נפש עכשיו יכול להיות שבאמת אתם צודקים.. אבל לא יודע אני הייתי מעדיף שלא היו עושים את זה שם.
שבנט עשה. ברגע שזה יהיה ביטוי זה לא ישכח כל כך מהר.
וזה לא שאני לא מבין את בנט ואת הבעייתיות אצל ביבי, אבל עדיין, נראלי הוא עשה שני בעיות עיקריות,
א. אני לא חושב שמה שהוא עשה שווה את המחיר ויש לו נגיעות בעניין, ואני לא סומך על השיקול דעת שלו.
ב. הוא פשוט רימה בצורה שהיא לא סבירה אפילו במסגרת מקום שרגילים לרמאיות. זה היה מעבר לגבול.
לכן אני בעז"ה אאמץ בחום את הבינטוטיה.
דווקא כלפי הנואם בדוכן, בעקבות כך שהוא שליח ציבור לבוחריו ורוצה להשמיע את קולם. דווקא חלק מהכלי עבודה שלו והעיקרי שבהם בפרט בתור אופזציה זה כלי הרטוריקה. זה חלק חשוב בעבודותו ומטרתו. להאיר בפרוזקטור על אותם נק' בעייתיות.
דווקא כלפי החלק הזה אני חושב שהוא עמד היטב במסגרת המשכורת שלו ע"י כך. ובמקום עבודה אולי היה ראוי לתת לו "בונוס" על זה 
בנט דתי לפי דעתי..... אין לו אפילו מינימום של בושה. הוא לא קשור אפילו ב (כיפת...) גרוש לתורה ומצוות.
מקבל על עצמי להשתמש בביטוי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה...
יש חשש רציני שלקרוא למישהו "בנט" זה כינוי שם מהסוג הגרוע ביותר. זה ממש הלבנת פנים.
אני איתך.
הזה.
ד"א סתם נזכרתי במקרה אחר שממש ממש לא הכי קשור לדיון אבל מה דעתך על מקרה מוזר שבו יש אומרים שמפיבעל אולי נהיה מפיבושת?
" תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי "....
זה שזה נעשה ע"י רוח הקודש או משהו לא אומר שזה נעשה שרירותית. ובדברי הימים מסתמא מוזכר מישהו עם בעל (לא מזיכרון אלא אני מניח).
זה לא שיש לנו גישמאק לראות את הנוכל נעלב. זה מתוך מטרה לבוז לעובר עבירה ולהרתיע.
הצידוק הוא לא שזה לא שקר.
אם כבר להשוות - זה כמו לשון הרע לתועלת.
"כל ליצנותא אסירא לבר מליצנותא דעבודה זרה דשריא",
יש אפילו מצווה ללעוג לעבודה זרה - "היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא".
הוא חילול ה' ברמה החמורה ביותר שיש. אני רואה מעלה גדולה בללעוג לזה, על אותו מישור של עבודה זרה.
זה לא נותן לנו גושפנקא ללעוג עליהם.
ואי אפשר להשוות יהודי שומר מצוות (אפילו כמו בנט) לאדם שעובד ע"ז..
חוץ מזה יש דוגמאות למכביר
בנ"ך לצדיקים שעושים כבוד גדול למלכים שהם באמת היו עובדי ע"ז!
למשל תראה את התשובה שכתבתי תגובה לנפש חיה (עכשיו זה אחד למטה).
אם זו מלוכה או דמוקרטיה
ראה ערך בר כוכבא שלא היה מלך אלא מנהיג
איזה כבוד רבי עקיבא וחכמי דורו עשו לו.
להזכירך חלק ניכר ממלכי ישראל לקחו את המלוכה בכוח הזרוע (רצח), נכון המהלך של בנט היה בזוי ושפל והוא גם הזיק לישראל רבות על הדרך (וכנראה שהוא גם יזיק בעתיד) אבל אי אפשר להשוות זאת למעשה זמרי וכדומיו.
יש לכבד כל מנהיג באשר הוא לא משנה איזה טעיות הוא עשה או כמה רשע הוא.
אישית אני נוטה לחשוב (לא נראלי זה סברא הלכתית או לא יודע בכלל אם זה תופס מבחינה ההלכה) שהיחס לפולטקאי יכול להיות שונה.
הוא לא אדם פרטי במסגרת הלשה"ר של אדם לחברו כמוצג בח"ח וכו'. אלא מראש הוא דמות שעומדת לביקורת ציבורית. וזה חלק מן הביקורת עבור מעשים קשים מבחינתו. זה לא אומר שמותר לשקר חופשי על הבר רק בגלל שהוא פולטקאי.
אבל דברי אמת מותר להציג ואף בצורה רטורית כו'.
אבל לא באמת יודע מבחינה הלכתית בכלל. לכן אני רציתי לשאול רב.
ההלכה בכלל יש שיקול כזה) חושב שיש הבדל גדול בין אדם פולטקאי ציבורי לבין אדם פרטי. ובפרט ככל שהוא יותר ציבורי ככה ניתן יותר לבקר את מעשיו.
אחלה מלכיאלי!
נאומים כאלה חשובים מאוד ולו כדי לזכור שבנט מכר הכל בשביל הכיסא.. גם את היהדות. אסור לשכוח את זה, אחרת נגיע למצב כזה עוד פעם בבחירות הבאות. לא, אני לא מדמיין, אני מקווה מאוד שיהיה לנציגי הציבור שלנו מספיק כח ושכל כדי לא לשכוח לו את זה ולא לצרף אותו בכלל בבחירות הבאות
ובכל זאת זה עדיין חסר תועלת
הוא יודע שהוא עשה מעשה נבזי... אבל ככה זה לאנשים כאלה לא באמת אכפת ממעשים רעים שהם עושים
אכפת להם רק כבוד ושררה
ככה שלחשוב שככה נפגע בהם זה די פתטי
אלא לחסידיו..
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל