היי בנות, אשמח לעידוד וקצת חיזוקים..
בעלי סטודנט וגם עובד, הלימודים הם לימודי שילוב עם עבודה.
הוא בתקופת הבחינות שלו,
ודחה כמה עבודות. ועכשיו הוא בלחץ (בעיקר חבריו ללימודים מלחיצים אותו)
אני בהריון מתקדם, וכל העצבים שלו יוצאים עליי, כל התסכולים.
הוא צועק עליי ומאשים אותי שזה באשמתי שהוא לא לומד, שאני מציקה לו וחופרת לו.
שאני לא עושה כלום בחיים, ורק רוצה שהוא יכשל.
היום היה לנו תור לרופא.. ושאלתי אם יש אופציה שהוא יקפיץ אותי, כי הוא היה צריך את הרכב.
הוא הסכים, התארגנתי מהר.. ואז הוא נתקע במשהו וקיבל מכה.
תוך כדי שאלתי אם הוא בסדר, והוא התחיל לצרוח עליי שאני אסתום כבר, שאני מטומטמת וטיפשה.
לא עושה כביסה בבית, ולא מתפקדת.
התחלתי לבכות.. הוא הגיע לסלון וראה שבטעות המפה התלכלכה באשמתי ממשהו,
צרח עליי שאני פשוט אישה טיפשה, ושהוא מפחד שאני לא אטפל בתינוק שיוולד.
זה עוד יותר גרם לי לבכות.
אני מבינה שהוא בתקופת לחץ, אבל זה לא הגיוני שאני אצטרך לשמוע צעקות והעלבות כל יום, מה אני אשמה שהוא דחה את העבודות? הצעתי לו עזרה במה שאני יכולה,
ואפילו כשחברים שלו מגיעים ללמוד, אני מכינה אוכל ודואגת.
אבל אני כל כך פגועה, כי זאת לא פעם ראשונה שהוא העלה ספקות באמא שאני אהיה.
וזה נראה לי הדבר הכי נורא שאפשר להגיד לאישה, במיוחד בהריון ראשון.
אשמח לעידודים...
בעלי סטודנט וגם עובד, הלימודים הם לימודי שילוב עם עבודה.
הוא בתקופת הבחינות שלו,
ודחה כמה עבודות. ועכשיו הוא בלחץ (בעיקר חבריו ללימודים מלחיצים אותו)
אני בהריון מתקדם, וכל העצבים שלו יוצאים עליי, כל התסכולים.
הוא צועק עליי ומאשים אותי שזה באשמתי שהוא לא לומד, שאני מציקה לו וחופרת לו.
שאני לא עושה כלום בחיים, ורק רוצה שהוא יכשל.
היום היה לנו תור לרופא.. ושאלתי אם יש אופציה שהוא יקפיץ אותי, כי הוא היה צריך את הרכב.
הוא הסכים, התארגנתי מהר.. ואז הוא נתקע במשהו וקיבל מכה.
תוך כדי שאלתי אם הוא בסדר, והוא התחיל לצרוח עליי שאני אסתום כבר, שאני מטומטמת וטיפשה.
לא עושה כביסה בבית, ולא מתפקדת.
התחלתי לבכות.. הוא הגיע לסלון וראה שבטעות המפה התלכלכה באשמתי ממשהו,
צרח עליי שאני פשוט אישה טיפשה, ושהוא מפחד שאני לא אטפל בתינוק שיוולד.
זה עוד יותר גרם לי לבכות.
אני מבינה שהוא בתקופת לחץ, אבל זה לא הגיוני שאני אצטרך לשמוע צעקות והעלבות כל יום, מה אני אשמה שהוא דחה את העבודות? הצעתי לו עזרה במה שאני יכולה,
ואפילו כשחברים שלו מגיעים ללמוד, אני מכינה אוכל ודואגת.
אבל אני כל כך פגועה, כי זאת לא פעם ראשונה שהוא העלה ספקות באמא שאני אהיה.
וזה נראה לי הדבר הכי נורא שאפשר להגיד לאישה, במיוחד בהריון ראשון.
אשמח לעידודים...
