מתי בדקתם פעם אחרונה את הפנסיה שלכם?כלכלן

ב"ה

 

אזהרת אורך.. 

אז מי שלא רלוונטי עבורו- דלג..

 

 

 

מתי פתחתם את הדו"ח השנתי/רבעוני האחרון?

אם אתם לא בדיוק מבינים מה ההבדל בין דמי ניהול מחיסכון או מצבירה,

לא סגורים איפה הכספים מושקעים?

לא בטוחים שכל ההפקדות אכן נקלטו בקופה?

ואפילו אולי אולי לא יודעים באיזו חברה הפנסיה שלכם? ואיזו קרן ההשתלמות או אם יש אחת כזו,

 

אז זה פוסט בשבילכם.

 

ואם יהיו כמה שבזכות זה יפתחו את הדו"ח ובסופו של דבר ישפרו משהו בעניין הפנסיה- הכי טוב.

 

בשונה מההעבר, שאז המדינה הייתה לוקחת אחריות (בגדול, לא לכולם) על עניין הפנסיה, וכל מי שעבד והיה זכאי לפנסיה תקציבית/קרנות פנסיה ותיקות בהן על כל שנת עבודה היו זכאים ל2% מהשכר לפנסיה. החישוב אז היה הרבה יותר פשוט. ולא היה צריך להתעמק בדמי ניהול או בתשואות. היום זה השתנה. המדינה לא מוכנה לקחת על עצמה את האחריות והעלות הזו (עלות אדירה).

אז היום, מי שלא יתעסק בזמן אמת, וקרוב ככל הניתן לתחילת גיל העבודה, עלולה לא להיות לו פנסיה מכובדת/מספקת.

 

היום, ממש פשוט לקבל את רוב המידע הרלוונטי.

 

אם אתה יודע באיזו חברה הכספים שלך- תכנס לאתר אישי, זיהוי באמצעות מסרון ואתה בפנים תוך דקה. אם אתה לא יודע- תבדוק בתלוש לאיפה מפקדים.

(המלצה- תזמינו דו"ח של המסלקה הפנסיונית אם לא עשיתם את זה לאחרונה. תקבלו פירוט מלא של כל הכספים בכל החברות וגם פרטים נוספים עליהם, כגון מסלולים ועוד. זה עולה 20 שח ולדעתי שווה).

 

תבדקו:

 

1. כמה דמי ניהול אתם משלמים? בדו"ח השנתי/רבעוני זה כתוב. דמי ניהול מהפקדה ודמי ניהול מצבירה.

בקרן פנסיה התקרה המותרת - 6% מהפקדה+ 0.5% מצבירה. (הפקדה- כל סכום שמעבירים לקרן-היא גובה דמי ניהול ממנו. צבירה- אחת לשנה, הקרן בודקת כמה יש בקרן, בסה"כ מכל ההפקדות והתשואות במהלך השנים, ומורידה אחוז מסויים כדמי ניהול. לכן, בשנים הראונות, בהן הצבירה נמוכה יחסית, דמי הניהול מההפקדה משמעותיים יותר. ולאחר מכן, בשלב בו יש הרבה כסף בקופה, דמי הניהול מהצבירה הופכים למשמעותיים יותר)

 

כלל אצבע- אין סיבה לשלם דמי ניהול יותר מאשר דמי הניהול שנקבעו בקרנות ברירת מחדל. (יש כמה. לדוגמא- באלטשולר 1.49% מההפקדה + 0.1% מהצבירה. יש כמה תמהילים שונים בעניין שבגדול די דומים בסה"כ. ניתן לבדוק בקלות באינטרנט לגבי קרנות ברירת מחדל)

 

רק בעניין הזה, אצל לא מעט חברים ומשפחה שבדקנו את הדו"ח השנתי, גם אצל מי שפתח לו סוכן שהוא חבר וכו', גילינו שדמי הניהול היו על המקסימום המותר. זה קורה כשפתחו פעם, כשלא הבינו, והמשיכו להפקיד כל השנים בלי לבדוק.

 

ממש כדאי לבדוק את זה. הפער בחיסכון בדמי הניהול יכול להגיע למאות אלפי שקלים, (תלוי בנתונים, יכול להגיע לשליש מהחיסכון הסופי ומהקצבה העתידית בפנסיה).

 

הערה - מי שחוסך בביטוח מנהלים, דמי הניהול המקסימליים שונים (4% מהפקדה,1.05% מהצבירה, בפוליסות היום (זה יותר מהפנסיה). בעבר היה שונה, תלוי ממתי הפוליסה. בגדול, לרוב האנשים זה מסלול פחות טוב. הכיסויים הביטוחים יקרים יותר, ואפילו התשואה מעט פחות טובה (אין אג"ח מיועדות) מי שיש לו פוליסה עם מקדם מובטח טוב, כדאי לו לבדוק אם יועץ אובייקטיבי האם שווה לו להישאר שם)

 

2. האם כל הכספים מופקדים כמו שצריך? לצערנו שלא כמו במערכת הבנקאית בה לא מצוי שכסף שהועבר מאחד לשני נעלם בדרך, בפנסיה זה שונה.

לכן, בכל שנה, משקיעים דקה לראות שנקלטו כל התשלומים אצל שני בני הזוג. הגדול רואים שיש 12 הפקדות (למי שעבד כל השנה) והסכומים בגדול מתאימים למה שבתלוש.

 

קרה שמצאנו חוסרים, ורק לאחר פניה ובדיקה הכסף נקלט בחשבון.

 

3. באיזה מסלול הכספים מושקעים? התשואה מאוד חשובה לסכום הכולל שנחסוך ומילא לקצבת הפנסיה (הסכום הכולל מחולק ב"מקדם" שמושפע בעיקר מתוחלת החיים הצפויה מהפרישה עד 120 ועוד מספר נתונים. פעם היו בביטחי מנהלים "מקדמים מובטחים" שהבטיחו מה יהיה המקדם בלי קשר לתוחלת החיים שתעלה וכו. היום הם לא קיימים יותר)

 

אז מסלול ברירת המחדל כיום הוא מסלול תלוי גיל. הכוונה היא, שעד גיל 50 הכספים יותר מושקעים במניות (תשואה וסיכון גבוהים יותר) אחכ עם הגיל הסיכון והתשואה יורדים. בגדול זה מסלול טוב ויש היגיון לקחת אותו, כי באמת יש מקום להפחתת סיכון לקראת הפרישה כך שנהיה פחות חשופים למשברים בשוק ההון לקראת הפרישה.

יש כאלו שמעדיפים מסלול מניות בגיל צעיר, כי התשואה (והסיכון) יכולה להיות גבוהה יותר. היות ומדובר בחיסכון לטווח ארוך, ההנחה היא שגם אם יהיה משבר (וכנראה יהיה במהלך השנים) יהיה מספיק זמן לתקן. מי שלוקח מסלול כזה, כדאי שידע להפחית סיכון בגיל מתקדם יותר.

 

לפעמים, מישהו בוחר סתם בלי לחשוב יותר מידי מסלול בסיכון נמוך בגיל צעיר. זה יכול לגרום לכך שהתשואה תהיה נמוכה מאוד, ולפגוע מאוד בקצבה הצפויה. 

 

 

אז, אם אתם מאלו שלא בטוחים לגבי השאלות בהתחלה- תבדקו. תשקיעו כמה דקות.

אם הכל טוב, אז מצויין. בדקתם.

 

אם לא בטוחים - היום זה הזמן לעשות עם זה משהו. במידה ויש שאלות- ניתן לפנות לייעוץ אובייקטיבי. (תעשו לעצמכם טובה, לא לסוכן ביטוח שמוכר בעצמו דברים. בהרבה מיקרים הם אלו שגרמו מראש לנזקים ולבחירת מסלול שווה לסוכן ולא לחוסך).

 

אפשר לפנות גם בשאלות בפרטי. יש פורום עוד שמבינים בעניין...

 

בהצלחה!!

 

 

הדגשה חשובה:

*** אין כאן ייעוץ אישי, אלא רק מידע כללי. לייעוץ צריך רישיון מתאים.***

האם יש לכם מספיק כסף לפנסיה?אריק מהדרום
עובדים על זהזיויק
😃
זו לא היתה השאלהאריק מהדרום
לאפשוט אני..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

יש לך מספיק ביחס לכמה בן גילך אמור לקבלאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך א' באב תשפ"ו 21:46

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

ביחס לגילי כןעדיין טרייה
הצפי לקצבה שכתוב לי באתר הפנסיה בהנחה של המשך הפקדה רציף ו4 אחוז ריבית הוא בדיוק השכר שלי.
מענייןפשוט אני..

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.


יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

בהראל יש לי את 2 הנתונים האלועדיין טרייה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

לאהסטורי
הכרתי את הנושא חשיבותו וכיצד הוא עובד מאוחר מידי.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

כן.נפשי תערוג

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע


בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

חשבת על האינפלציה?אריק מהדרום
כןנפשי תערוג

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

לאל המשוגע היחידיאחרונה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

כמה אתם מרוויחים?אריק מהדרום
הי! מעולם לא ממש עזבתי... (-:אני77

היי, אשמח להתייעצותלך ירושלים

אני רוצה להוריד קצת אחוזי משרה שנה הבאה, שהמשמעות של זה היא שאולי יהיה פחות כסף להפריש לחיסכון.

אשמח אם מישהו יכול להגיד לי אם מצבנו הכלכלי מאפשר את זה בקלות.

 

המצב הוא כזה - ב"ה נשואים עם שלושה ילדים (שואפים למשפחה יחסית גדולה בעז"ה).

 

יש דירה בשווי כ-3.5 מ'. רוצים עוד כשנה למכור אותה ולקנות דירה אחרת שעשויה לעלות יותר (ועשויה גם לעלות פחות בעז"ה... לא יודעים כמה.)

בנוסף אליה יש כ-900 א"ש, שחלקם מושקעים לעתיד (חתונות וכו'), חלקם מושקעים סתם, וחלקם לא מושקעים.

 

ב"ה סבים וסבתות אמידים מאוד, אז בעתיד הרחוק (עד 120!) צפויות כנראה אי אלו ירושות.

 

אני מרגישה שמצבנו הכלכלי טוב, ועדיין מרגישה צורך לעבוד קשה ולחסוך,

אבל רוצה קצת יותר נחת בחיים,

אז אשמח אם המבינים פה יוכלו להגיד לי אם לדעתם אפשר כרגע להפסיק לחסוך.

 

תודה!!

 

כמה כסף נזיל יש לך?אריק מהדרום

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

כרגע יש בעו"ש כ-70 א"שלך ירושלים

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

אפשר וכדאי להכניס לחיסכון נזילאריק מהדרום

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

כ-20 אלף,לך ירושלים

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

נראה שזה יספיק לכם לתקופה הזו.אריק מהדרום
אנחנו משאירים בעושעדיין טרייהאחרונה
סכום ככה שבתאריך הכי ריק בחודש (אחרי כל ההורדות) ישארו 2/3 הוצאות חודשיות למקרה של חודש עם חריגה מהרגיל. תחשבו כמה נוח לכם שישאר בחשבון. מעבר לזה כל כסף נוסף עובר או לקרן כספית (אם יש צורך בעוד כסף נזיל) או להשקעות.
השאלה מה זה תקופה מסוימת. שנה? שנתיים? חמש?לך ירושלים
זה לבחירתכםאריק מהדרום
נכון, השאלה כמה לדעתך אפשר בקלות לפי מצבנו.לך ירושלים
מבחינת הון ונכסים לא נראה שיש לכם מה לחשושאריק מהדרום

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

נשמע שאתם מסודרים יפה ב"הזיויק
לא אמרת כמה יורשים יש
אם הורדת אחוזי המשרה124816
תגרום לכם לחסוך פחות כרגע, אך לא תדרוש צמצום כלכלי נוסף, אז לדעתי, שווה להוריד.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.


לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.


לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

נקודה מעניינת על פינוי בינויכלביא ישאג

שמתי לב לדבר מעניין. בדור האחרון היה גל של מלווי משקיעים שמכרו לאנשים הבטחות על פינוי בינוי, וככה באמת משקיעים הרוויחו הרבה כסף..

אין סוד שעכשיו יש ירידת מחירים משמעותית וקושי במכירה. אבל הדבר המעניין שנובע מזה, זה שהמלון פרוייקטים של פינוי בינוי נתקעים וגם מתבטלים על רווח היזמי. עד היום מה היה, יזמים היו מקדמים פינוי בינוי כי הם בנו גם על הרווח המגולם, וגם על עליית מחירים שתגדיל להם את הרווח. כל זה לא רלוונטי יותר..

זה נתון, יש על זה המון כתבות באינטרנט, מוזמנים לפתוח ולקרוא.

הנקודה שאנחנו מפספסים היא שאורגינל יש עדיין אנשים שקונים דירות דלוחות בפריפריה כי הם בונים על זה שיהיה פינוי בינוי, עוד לפני שהכל מתחיל, או אפילו אחרי השלבים הראשונים קורים..

גיסי למשל קנה עכשיו דירה בפריפריה צפונית, כאשר כל מה שהוא מתכנן להרויח עליה זה על פינוי בינוי ועליית ערך.

אז שימו לב, מה שהיה הוא לא מה שיהיה.. לא בפינוי בינוי, ומי יודע אם לא גם בעליית ערך. כי כל הבועה מתנפצת לבסוף, היכולת הכלכלית של משקי הבית בישראל

אגבכלביא ישאג

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

פינוי בינוי זה לא משהו שכדאי לבנות עליו אף פעםנפשי תערוג
פינוי בינוי אומר בעצם שהבעלים מקבל דירה + חדרמשה

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

אגב, זה תלוי באיזו עירמשהאחרונה

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

ירידה מרשימה בגירעוןאריק מהדרום
שפל של שנתיים וחצי בגירעון: ירד ביוני ל-3.3% מהתוצר https://share.google/y3UL898T9HFgAHfIn
מה כל כך מרשים?מי האיש? הח"ח!

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

חיבור יפיפה של הבליםנקדימון
מה לא נכון?מי האיש? הח"ח!
אנסה לענותJochaSchwartz

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

אבל מה המדינה כמדינה עשתה לשם כך?ארץ השוקולד

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

בצלאל כינס את הבכירים בשביל הרושם.מי האיש? הח"ח!

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

המון ביקשוב,ובנק ישראל התערב כמה פעמים בתקופה האחרJochaSchwartz
1.

אשמח לדוגמאות של התערבות בנק ישראל לאחרונהארץ השוקולד
מעניין, תודהארץ השוקולד

לא הכרתי שעשו זאת

ועם כל זאת שר האוצר משתוקק להעיף את הנגידמי האיש? הח"ח!

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?!מי האיש? הח"ח!

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!


לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

וזה לא מרשים?ארץ השוקולד

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אני באמת אופתע אם אתה לא מבין.מי האיש? הח"ח!

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

קראת את מה שכתבתי?ארץ השוקולד
קראתי ועניתי לעניין.מי האיש? הח"ח!

משהו חסר?

כי לא ענית לענייןארץ השוקולד

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

והסברתי שמה שאתה מציין לא שייך.מי האיש? הח"ח!

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

לא שייך ל?ארץ השוקולד
אויש, נו.JochaSchwartzאחרונה

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

 

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

 

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

 

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

 

 

קניית דירה מול השקעה בשוק ההוןLavender

בטוחה שכבר שאלו כמה לפני...

כיום אני רווקה שמשתכרת סכום חביב בהחלט, מפרישה כל חודש לקרן השתלמות שפתחתי לעצמי.

ואחרי כל ההוצאות החודשיות, (הרבות לצערי) נשאר לי סכום פנוי של 6K לחודש בערך.

השאלה שלי היא אם מומלץ לי להשקיע בשוק ההון, כשתקוותי להינשא בשנה הקרובה בעז"ה (או בשנה שלאחר מכן) 

ואני מקווה לרכוש דירה סמוך לחתונה.

או להשקיע ברכישת דירה במיקום עם צפי לעליית ערך הדירה ופינוי בינוי בכללי.

מה ממליצים?

תודה על התגובה המושקעתLavender

התחברתי(:

כרטיס אשראי של חתול פיננסיפצל"פ

באמת אין מה להפסיד?

יש משהו שאני מפספס?

יש להם הטבות נחמדות זה נראה

אם אין שום עמלותנקדימון
אז ההפסד שיהיה הוא עצם קיומו של כרטיס אשראי נוסף מיותר. ככה נראה לי. 
ברור לך שישראכרט לא מחלקת כסף סתם מתוך נדיבות לבאריק מהדרוםאחרונה
מועדון צרכנים אחד מיני רבים, כרגע לא רואה בשורה גדולה במיוחד, הם נותנים לך כסף כדי שתוציא עוד כסף וכדי שתשלם להם את ריביות הפיגורים שלך וכדי לעקוב אחרי הוצאותיך ולקבל מידע על הרגלי הצרכנות שלך.

אולי יעניין אותך